בארכיון המדינה תמצאו את מסמכי המדינה: דיונים של מקבלי החלטות, פועלם של עובדי המדינה, טפסי הממשק בין האזרחים למשרדי הממשלה; תצלומי אירועים, סרטי חדשות מלפני היות הטלוויזיה, מפות של ארץ-ישראל המתפתחת ומשתנה על-פני מאה וחמישים שנה. מרשמי אוכלוסין. דיווחים סודיים. מכתבי אזרחים. חומרים כלכליים, משפטיים, גיאוגרפיים, דמוגרפיים ומנהליים. תוכניות חינוך, תוכניות בינוי, תוכניות שיכון. ועוד ועוד ועוד.
עובדי הארכיון עוסקים מאז הקמת המדינה בזיהוי התיעוד שבמוסדות המדינה ובהבאתו לארכיון, בסידורו, בשימורו ובהעמדתו לציבור. ואולם רוב עצום של התיעוד מעולם לא נפתח.
בשנים האחרונות החליטה ממשלת ישראל שעל הארכיון להתאים עצמו לעולם שבו התיעוד דיגיטלי, והציבור רגיל לצרוך מידע באפיקים דיגיטליים וחברתיים. מאחר ויש בארכיון מאות מיליוני עמודים, והמספר גדל בהתמדה, זוהי משימה שתארך שנים. אתר אינטרנט זה הוא תחילתה של דרך ארוכה. ככל שתרבו להשתמש בו, וגם לספר לנו, כך נוכל לשפר את השירות.
אגף ממשל בארכיון המדינה
אגף הממשל אחראי על הממשק שבין ארכיון המדינה לבין מוסדות המדינה בנושאים:
מטרות אגף ממשל:
קהל היעד
לידיעת המשתמשים בשירותי אולם הקריאה,
לרגל חג השבועות אולם הקריאה יהיה סגור לציבור הרחב ולא יינתן מענה טלפוני בימים ראשון ושני 16-17.05.2021 ה'- ו' סיון תשפ"א.
שירות "צור קשר" והזמנת תיקים ימשיך להיות זמין דרך האתר.
בברכת חג שמח,
צוות השירות לציבור
מוגש לכם דו"ח על פעילות הארכיון במהלך הרבעון הראשון של 2021:
חוק הארכיונים התשט"ו-1955 קובע: כי " תוקם מועצת ארכיונים עליונה (להלן – המועצה), וזה הרכבה:
(1) הגנז שיהיה יושב ראש המועצה;
(2) בא כוח משרד החינוך והתרבות ובאי כוח אותם משרדי הממשלה שתקבע הממשלה;
(3) באי כוח הספריה הלאומית, הארכיון הציוני המרכזי, הארכיון הכללי לתולדות ישראל, המועצה הארכיאולוגית המייעצת, הארכיון של צבא-הגנה לישראל וארכיונים שייקבעו על-ידי הממשלה;
(4) המועצה רשאית להמליץ בפני הממשלה על מוסדות אחרים שבאי כוחם יצורפו למועצה;
(5) מומחים שתמנה הממשלה אחר התייעצות במועצה, ובלבד שמספרם לא יעלה על שליש חברי המועצה בשעת המינוי."
בהתאם, מונתה מועצה, שאלו הם חבריה:
באי-כוח משרדי הממשלה:
באי-כוח מוסדות ארכיוניים :
מומחים:
באי-כוח מוסדות אחרים:
איתור חומר ארכיוני שמצוי במשרדי הממשלה, במוסדות המדינה, ברשויות מקומיות וברשות גופים פרטיים וראוי להישמר לצמיתות בארכיון המדינה, והבאתו לארכיון. קביעת תקופות שמירה וביעור של רשומות המתייחסות לפעילותם המקצועית והמנהלית של גופים אלה.
הצגת החומר השמור בארכיון בפני המעיינים: סטודנטים הכותבים עבודה סמינריונית, חוקרים מן האקדמיה המפרסמים מאמר, משרדי ממשלה הנזקקים לרשומות ההיסטוריות שלהם לצורך עבודתם השוטפת, צוותי טלויזיה וקולנוע לצורך הפקת סרטים, הציבור הרחב הנדרש לרשומות המוכיחות את זכויותיו כאזרח, כבעלים של קרקע ועוד.
יועצי המחקר מסייעים לכל באי הארכיון להשתמש ברשימות ובמאגרי המידע כדי לאתר את המידע המבוקש.
הקמה, תחזוקה ושיפור מאגר המידע הממוחשב של הארכיון. תיעוד תיקי הארכיון כך שמנוע החיפוש יוכל להביא אל המבקשים את החומרים הרלוונטיים לחיפוש שביצעו.
טיוב שוטף של המאגר הקיים על-ידי תיקון והגהה של המידע המצוי בו.
חשיפת מסמכים ותעודות השמורים בארכיון המדינה על-פי חוק הארכיונים, התקנות בדבר עיון בחומר ארכיוני המופקד בארכיון המדינה, והקריטריונים שאישרה ועדת השרים לעניין רשות העיון בתיעוד ארכיוני מסווג.
יזום והפעלת תהליכי חשיפה של תיעוד ארכיוני מסווג, מהעולים מבקשות של חוקרים ואנשי מקצוע, ומתן מענה לצרכים אלה בהתאם לחוק, להנחיות ולנהלים.
מטרת החשיפה היא להגיע לאיזון בין ערכי חופש המחקר וזכות הציבור לדעת, לבין הצורך לשמור על הסודות הביטחוניים של המדינה ויחסי החוץ שלה, ועל צנעת הפרט.
מסמכי העבודה בארגון מהווים את בסיס המידע העיקרי של מוסדות המדינה. למעשה אלה הם כלי העבודה העיקריים בניהול המידע וקבלת ההחלטות וכמובן תיעוד תהליך קבלת ההחלטות. על כן אין לתאר עבודה מאורגנת ויעילה ללא ניהול מאורגן ויעיל של רשומות ומסמכי המוסד.
בינואר 1955 נחקק בכנסת "חוק הארכיונים". חוק זה מהווה את המסגרת המשפטית, המנהלית והמקצועית לניהול המערכת הארכיונית במדינת ישראל. החוק מעניק לגנז המדינה ובאמצעותו לעובדי ארכיון המדינה, את הסמכות להדריך, להנחות ולפקח על ניהול הארכיונים, הרשומות והמסמכים במוסדות המדינה, ברשויות המקומיות ובתאגידים ממשלתיים.
לאגף בניית האוספים ומחלקת ההפקדות בתוכה, שתי מטרות עיקריות, שנכונות גם עבור מסמכים דיגיטליים וגם עבור מסמכים בנייר:
לצורך מילוי תפקידה מפיקה המחלקה הנחיות ונהלים בתחומים שבאחריותה, כגון: ניהול המסמכים במערכת לניהול מסמכים או בתקיוני נייר, ביעור חומר ארכיוני ניירי או דיגיטאלי, הפקדתו בארכיון המדינה, קביעת תקופת שמירתו על פי חוק, אחזקתו לאורך מחזור חייו ועוד.
ארכיון המדינה מסייע למוסדות המדינה לאתר חומר ארכיוני ניירי שאותו ניתן לבער, מייעצת בדבר אחזקת החומר במגנזות פרטיות עד למועד ביעורן ומנחה כיצד לערוך את החומר הארכיוני שיש לו ערך לשמירה לצמיתות, לקראת הפקדתו בארכיון המדינה .
ארכיון המדינה אשר אמון על פי חוק להנחות את עובדי המדינה בתחום ניהול המסמכים ושמירתם, הפיק - סדרת נהלים שמתייחסים לניהול הדיגיטלי שלהם.
המטרה בנהלים אלו להבטיח שמירה מסודרת של המסמכים הדיגיטליים ויכולת אחזור שלהם.
הנהלים מתייחסים להתנהלות במערכת לניהול מסמכים, ניהול דואר אלקטרוני והפקדה בארכיון המדינה של העתקי המסמכים הדיגיטליים בעלי החשיבות ההיסטורית.
בחוק הארכיונים נקבעו במהלך השנים, משנת 1955 ועד היום, תקופות החזקה לחומר ארכיוני- מסמכים ורשומות, המנוהל במוסדות המדינה השונים.
כאן ניתן למצוא פירוט של סדרות החומר הארכיוני בחלוקה של תקנות ביעור ושל הנחיות שמירה, המובאות לפי מוסדות המדינה לפי היחידות הארגוניות שבתוכו.
א.ש. הרטום 14, הר חוצבים, בניין RAD, ירושלים
ממרכז העיר: קווים 71,72
לרדת בתחנת גולדה/הרטום
מתחנה מרכזית: 67,54,68
תחנת ירידה מהאוטובוס – הר חוצבים/הרטום
והליכה רגלית כ-8 דקות
מגבעת התחמושת: קו 40 בשעות הבוקר בלבד
הגעה ישירה – תחנת בניין RAD
הקלידו שאלת חיפוש ולחצו ENTER לתחילת החיפוש
