כעיקרון, כל תיקי המסמכים הקשורים לפרשת היעלמות ילדי תימן ואחרים פתוחים כאן באתר לעיון הציבור. אולם מאחר וחוקי הגנת הפרטיות אוסרים פירסום ברבים של סוגי מידע מסויימים, גובש מסמך הנחיות הקובע אילו תכנים הנמצאים בתיקים חייבים להישאר סגורים, גם כאשר התיק עצמו ייפתח. להלן המסמך:

 

חומרי ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1948-1954 –
מתווה החשיפה

בהתאם להחלטת הממשלה 2040 שקיבלה את המלצות השר הנגבי, להלן מתווה החשיפה עליו ממליץ השר צחי הנגבי (להלן – “השר”).

מתווה החשיפה מהווה את הקווים המנחים לפיהם יחשפו עובדי הארכיון את חומרי ועדת החקירה הממלכתית (להלן – “ועדת החקירה”) לעיון הציבור ולקראת פרסום החומר. אופן פרסום החומר יהיה בהעלאת המידע לאתר האינטרנט של הארכיון.

השר ממליץ כי ככלל יש למצוא את ההנחיות שיאפשרו את חשיפת מירב המידע שניתן. זאת בכפוף לחסיונות הקיימים לפי כל דין, וכמפורט להלן:

מידע שאין לגביו קושי עקרוני:

  1. פרוטוקולים גלויים – הפרוטוקולים של הועדה אשר עד עתה היו פתוחים לעיון לציבור מכח צו הממשלה מ-2002 – יפורסמו כפי שהם; עם זאת, יש לשים לב כי בחלק מהפרוטוקולים אשר סומנו כגלויים מופיע מידע אודות אימוץ. יתכן שעל אף שלא סומנו כך, מדובר בפרוטוקולים שהיו אמורים להיות חסויים. בפרוטוקולים אלו יושחר מידע הנוגע לאימוצים, בהתאם לאמור להלן בנוגע למידע אודות אימוץ.
  2. קטעי עיתונות ותמלילי קטעי תקשורת וראיונות – מידע שפורסם ברבים – יפורסם כפי שהוא;
  3. הקלטות שונות – הקלטות שמע ווידיאו מהדיונים, ביקורים של הועדה בבתי קברות והקלטות שנמסרו מהעיתונות – טרם הוכרע הנושא. לנוכח העובדה שבשלב זה לא ניתן מבחינה טכנולוגית לטפל בקלטות, הנושא יבוא להכרעה עקרונית בהמשך. כך או כך הקלטות ממידע שהושחר ניתן להעלות רק באם יימצא פתרון טכנולוגי לייצר “השחרות” בהקלטה;
  4. מידע הנוגע לעבודת הועדה – ככל שאין בו מידע על אימוצים או מידע פרטי אחר (ובכלל זה על עובדי הועדה) – יפורסם.
  5. תמונות – בחומרי הועדה תמונות שונות – ככל שלא מדובר בתמונות פוגעניות או שפרסומן עלול להשפיל או לבזות את המצולם (כגון תמונות של גופות או של חולים) – יפורסמו. ככל שעולה שיש חשש לפגיעה בזכויות יוצרים בהעלאת תמונות מסוימות – יש לבחון את המקרה לגופו של עניין.
  6. דוחות הועדות השונות – יפורסמו.

 

מידע שעשויה להיות בו פגיעה בפרטיות

  1. מידע אודות אימוץ – יפורסם ללא פרטי זיהוי אודות המאומצים, המאמצים וההורים הביולוגיים. לעניין מאומצים אשר נמצא קשר מלא (משפחה ביולוגית, מאמצת והמאומץ עצמו) – תיערך פניה יזומה של משרד הרווחה למאומצים במטרה להתיר את העיון באישור בימ”ש, וחשיפת המידע לאור האינטרס הציבורי בגילויו.
  2. מידע רפואי – חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, קובע חובת שמירת סודיות רפואית על מטפל או על מוסד רפואי.
    • לגבי המידע המצוי בתיקי הנעדרים אותם בדקו הוועדות השונות –

8.1.1 בהתייחס לנעדרים אשר הוועדות קבעו שנפטרו לפני קרוב ל-70 שנה (ובהינתן שאין מחלוקת על ממצאי הועדות) –  הפגיעה בפרטיותם, ככל שקיימת, אינה פגיעה של ממש וזאת בשים לב גם לכך שעיקרי הממצאים פורסמו בנספחים לדו”ח הועדה  –  ועל כן המידע יפורסם במלואו, בכפוף לאמור בסעיף 8.2.4 להלן ולמעט אם המשפחה התנגדה לפרסום.

8.1.2 בהתייחס לנעדרים שהועדה הגדירה כ”עלומים” (ככל שהם בין החיים, לא ניתן היה להתחקות אחר זהותם הנוכחית) – בשים לב לניתוק שם ה”עלום” מזהותו הנוכחית (ככל שישנה), העובדה כי הועדה כבר פרסמה את עיקרי הממצאים גם לגבי ה”עלומים” והאינטרס הציבורי בפרסום המידע – ועל כן המידע יפורסם במלואו.

יודגש כי במקרים בהם המשפחה הביעה עמדתה נגד הגילוי – התיק לא יפורסם.

  • עם זאת בתיקים וברשימות הכלליות שנאספו מהארכיונים השונים, לא ניתן לדעת בקלות האם המידע נוגע לנפטר או לאדם חי. הרצון לאפשר למשפחות שלא הביאו עניינם בפני הועדה, כמו גם הטענות שהועלו כנגד הממסד הרפואי, הן כאלו המעלות את האינטרס הציבורי לחשיפת מידע זה ועל כן בהמשך להתייעצות עם משרד הבריאות אושר המתווה הבא:
    • תיקים רפואיים – בתיקים המכילים מידע לגבי אדם אשר לא ידוע אם נפטר או לא – יפורסם שם האדם בלבד אולם ללא פרטים בנוגע לנסיבות אשפוזו/בדיקתו/מידע רפואי אחר. מאחורי החלטה זו עומד הרצון לאפשר לאנשים לאתר את קרובי משפחתם במסמכי הועדה מצד אחד אולם למנוע פגיעה בפרטיות על ידי מניעת חשיפת מידע רפואי אודות אותם אנשים.
    • רשימות חולים – ככל שההחלטה נוגעת לרשימות מאושפזים – יפורסם המידע ללא המידע הרפואי או מידע העשוי להוביל למידע רפואי. פועל יוצא הוא כי ניתן יהיה לדעת כי פלוני אלמוני אושפז במועד מסוים במקום מסוים, ויש בכך פגיעה כלשהי בפרטיותו. אולם לא ניתן יהיה לדעת מה היא האבחנה הרפואית; ההחלטה נובעת מהאינטרס הציבורי להתחקות גם אחר נעדרים אשר עניינם לא נדון בוועדה, ואשר פרטים אודותיהם ניתן אולי למצוא ברשימות כאלו. ההמלצה נובעת מכך שהפגיעה בפרטיות היא קטנה מאד ואינה כוללת מידע מביך/רגיש ובנוסף מדובר ברשימות מלפני שנים רבות (60 שנה בקירוב).
    • רשימת יולדות – ככל שההחלטה נוגעת לרשימת יולדות – יפורסם המידע למעט אם לצד השם מצוין מידע רפואי אחר מלבד עצם הלידה – אזי יש למחוק את המידע ולהשאיר שם בלבד; ככל שלצד היולדת מופיע מידע לפיו יתכן והילוד נמסר לאימוץ, יימחק גם שם היולדת.
    • מידע אודות ניתוחים לאחר המוות – לאור העובדה כי מדובר במידע אודות נפטרים ולאור הקשר בין סוגיית הנתיחות לפרשה, המידע יפורסם למעט פירוט הדו”חות ותמונות מהנתיחות.
  1. מידע בענייני רווחה – בשל מעורבותם הרבה של מוסדות הרווחה באותה עת בפרשה, יש חשיבות בחשיפת המידע הכללי היכול להביא להבנת דפוסי הפעולה של רשויות הרווחה באותה עת. עם זאת, בשל רגישות המידע הקיים במידע זה – המידע יפורסם ללא השם או פרטים שעשויים להביא לזיהוי.
  2. מידע הנוגע לפרשה שיש בו פגיעה קלה בפרטיות – מידע בעל חשיבות לפרשה שאינו מהנושאים שפורטו לעיל ושהפגיעה בפרטיות שתהיה בחשיפתו אינה גדולה (כגון: מידע אודות נפטרים, מידע הנוגע לאנשי ממסד שהיו מעורבים בפרשה ועוד) ומנגד האינטרס הציבורי רב ולאור חלוף הזמן – ככלל יש להעדיף את גילוי המידע על פני הסתרתו.

 

פירוט הטיפול בסוגי חומרים שזוהו שעלולים להכיל מידע רגיש, בשים לב להנחיות לעיל:

  1. פרוטוקולים בדלתיים סגורות – זוהו כ-10 פרוטוקולים של דיונים שנערכו בדלתיים סגורות (3 מסיבות ביטחוניות לכאורה והיתר מטעמים של חוק האימוץ והגנה על פרטיות). שלושת הפרוטוקולים שנחסו בשל סיבות ביטחוניות יפורסמו בהתאם להוראות ספציפיות שניתנו לגביהם. לעניין הפרוטוקולים האחרים – יושחר כל מידע הנוגע לאימוץ כפי שנקבע לעיל. בעבר צוין כי ישנם 27 פרוטוקולים חסויים. יתכן כי חלקם סומנו כגלויים על אף שמכילים מידע אודות אימוץ – לגביהם יש לפעול כאמור בסעיף 1 לעיל.
  2. תיקים אישיים – תיקים שנפתחו עבור כל נעדר בשלוש הועדות (ישנן כפי הנראה כפילויות).
    • לעניין תיקים אלו בהינתן שהמידע נוגע לאנשים שהועדה קבעה שנפטרו או שהועדה החליטה כי הם עלומים (והאינטרס הציבורי לגביהם רב) ולאור העובדה שהמידע (בתמצית) פורסם בדו”ח אחת הועדות – יש לפרסם את המידע גם אם יש בו מידע אישי.
    • ככל שהמשפחה הביעה התנגדות לחשיפת התיק, התיק לא יפורסם. כמו כן, משפחה שתבקש בעתיד מהגנז להוריד את המידע מהאתר – בקשתה תתקבל.
    • תיקים של מאומצים שפנו לועדה – יפורסמו ללא פרטים מזהים
    • תיקים בעניין פניות משפחות לועדה אשר הועדה החליטה לא לבדוק את עניינם מטעמים של חוסר סמכות – יש לפרסם את המידע בתיקים ובכלל זה את שמות הפונים לנוכח הביקורת הציבורית על הועדה ועל מנת לתת למשפחות אפשרות לדעת אם עניינן נבדק בעבר. זאת למעט מידע רגיש וכן למעט מקרים בהם ביקשה המשפחה שלא לחשוף את המידע.

 

  1. תיקי זימון עד – תיקים טכניים שהוכנו לועדה לקראת העדויות – יש להסיר מידע אישי (כתובת ות.ז של העד ככל שאיננו יודעים אם נפטר) ורגיש (במעט תיקים שיש מידע כאמור). במקום בו התיק נוגע לאדם שעדותו בפני הועדה היתה בדלתיים סגורות ושמו לא נחשף גם כעת (מטעמים של אימוץ), יש למחוק את שמו גם מתיקים אלו.
  2. תעודות פטירה ומידע אודות קבורה – בהינתן שהמידע נוגע לנפטרים ולאור החשיבות הציבורית בחשיפת כלל המידע שנאסף בנושא זה לאותן משפחות שלא העידו בפני הועדה – המידע יפורסם.
  3. רשימות נעדרים – רשימות שהגיעו לידי הועדה הכוללת את פרטי הנעדרים לגביהם הלינו בני המשפחות. לאור האינטרס הציבורי והפגיעה המינימלית בפרטיות – המידע יפורסם.
  4. רשימות עולים – רשימות של עולים בחלוקה למחנות השונים – לאור האינטרס הציבורי בחשיפת המידע שיאפשר איתור של מיקום המשפחות ולאור הפגיעה המינימלית בפרטיות – המידע יפורסם.
  5. תעודות עולה – תעודות המשקפות את המידע האישי על העולים – למעט מידע אודות הפניה לשירותים סוציאליים, לנוכח הפגיעה המינימלית בפרטיות אל מול האינטרס הציבורי בחשיפת מידע זה – המידע יפורסם.
  6. רשימות הועדה – רשימות הועדה (כגון רשימות לזימוני העדים), לכאורה אינן מעלות קושי מעצם טיבן. עם זאת, מכיוון שהן מהוות מפתחות לאיתור מידע מזוהה על אנשים שהוחלט שלא לחשוף מידע אודותם כגון מטעמים של אימוץ, יש לוודא כי השמות הרלוונטיים לא יפורסמו באופן שיאפשר הצלבה בינן לבין הפרוטוקולים על בסיס תאריך – ובכך יביאו לחשיפת האדם.
  7. מידע אודות מרשם האוכלוסין – יש לבחון את התיקים האמורים ולהכריע לגביהם בהמשך.
  8. תיק ברגמן – תיק החקירה מארה”ב בעניין ההונאות של הרב ברגמן (נפטר) בארה”ב. על פניו, לפי סיכום דו”ח הועדה, אין בחומרים אלו מידע אודות הפרשה. אולם, לאור החשדות כנגד הרב ברגמן וחוסר האמון שנוצר סביב שאלת העברת ילדים לארה”ב, הוכרע כי יש לפרסם את התיק באינטרנט. מבדיקה ראשונית של חומרים אלו, עולה כי קיים בו מידע פרטי רב אודות נחקרים בפרשה בארה”ב, אשר חשיפתו עלולה לפגוע בהם. אשר על כן, נבדקת האפשרות לקבל את אישור הרשויות הרלוונטיות בארה”ב לפרסום החומר.
  9. מחקרים וספרים – בשל סוגית זכויות יוצרים, תפורסם רק רשימה של החומרים האמורים, אך המחקרים והספרים עצמם לא יעלו לאינטרנט ללא אישור של היוצר. ניתן יהיה לעיין בהם בארכיון המדינה בהתאם לנהלי הארכיון.

 

הנחיות כלליות:

למען הסר ספק יובהר כי קרובים מדרגה ראשונה (בהתאם לקבוע בתקנה 9(ד) לתקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), התש”ע-2010), יוכלו לעיין במלוא המידע הנוגע לבני משפחתם על פי ההסדרים הקבועים בגנז המדינה.

בנוסף, ככל שיושחרו פרטי מידע מתוך מסמכים – תופיע לצד המסמך באתר האינטרנט של הארכיון, סיבת ההשחרה.