שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות

עוצמתה של מדינת ישראל תלויה בהשכלה הגבוהה

ערב פתיחת שנת הלימודים האקדמית התשמ”ה (1985) התריע חבר הכנסת שבח וייס בדבר המצב הכספי הקשה, בו נמצאים המוסדות להשכלה גבוהה, ואשר מעמיד בסכנה את פתיחת שנת הלימודים. יצחק נבון, שמתוקף היותו שר החינוך והתרבות, היה גם יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה, התייחס לטענה וחיזק אותה. לדבריו החברה והממשלה בישראל מחויבות להישען על העוצמה הרוחנית, התרבותית והמדעית. אלה המשאבים היחידים שיש לנו. “אין לנו שדות נפט, אין לנו מחצבים. יש לנו בני אדם, משאבי אנוש…לא נוכל להבטיח את ביטחוננו ולא ניטיב לשקם את כלכלתנו אם לא נדאג לפתח…את מערכת ההשכלה והמחקר בארץ” אמר.  נבון הביע את דאגתו מכך שבשנים האחרונות צמצמה המדינה את המשאבים שהעמידה לרשות האוניברסיטאות עד כדי כך שאלה מצויות כעת במשבר כספי העלול להביא בתוך זמן קצר לשיתוקן. הוא הציע לממשלה לדון מחדש בסדרי העדיפויות של המשימות הלאומיות תוך העמדת החינוך וההשכלה בראש סדרי העדיפויות. רק בידי ההשכלה הגבוהה להבטיח את דמותנו וסיכויינו להמשיך להתקיים ולהתפתח בשנים שיבואו (גל-18195/11 ע’ 247 –  248).

דברים דומים אמר שר החינוך בכינוס של המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג): “מדינת ישראל והעם היהודי חייבים להישען בראש ובראשונה על עוצמתם הרוחנית, התרבותית והמדעית. עוצמה זו יכולה לנבוע רק מתשתית חינוכית ומחקרית מסועפת שגולת הכותרת שלה היא מערכת ההשכלה הגבוהה של ישראל. דמותם של החברה והמשק שלנו בעוד עשור או שניים יושפעו במידה רבה על ידי פעילותן הנוכחית של האוניברסיטאות בכל תחומי ההוראה והמחקר”. נבון המשיך ודיבר על תפיסה של שוויון הזדמנויות במערכת ההשכלה הגבוהה, על כך שמתן עדיפות מסוימת למקצועות הטכנולוגיים אינה צריכה לבטל את מקומם המרכזי של  מדעי הרוח והחברה בהשכלה הגבוהה, על הצורך לשמור על עצמאות המערכת ועל חלקה ב’עוגה’ הלאומית, וזאת גם במחיר של העלאת שכר הלימוד תוך התאמה של מסגרות הסיוע לצורכי הסטודנטים (גל-18195/11 ע’ 262 – 263). בישיבה נוספת של המל”ג חידד נבון את המסר:

‘בריחת מוחות’

בישיבת ועדת החינוך של הכנסת באוקטובר 1985 ציין יו”ר הועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת), פרופסור חיים הררי, שאמנם בעקבות הסכם עם האוצר, אבל בעיקר בזכותן של תרומות, הסתיימה שנת הלימודים האחרונה ללא גירעון אבל המחיר היה כבד – המשך השקיעה ברמת האוניברסיטאות וגם ברמת ההוראה, שבא לידי ביטוי ביחס בין מספרי מורים לתלמידים, ברמת המחקר ובהתחזקות התופעה של ‘בריחת מוחות’ מהארץ (גל-18195/11 עמודים 130 – 138). נושא ‘בריחת המוחות’ הדאיג מאוד גם את שר החינוך. בעת ביקור באוניברסיטה העברית אמר נבון בהקשר זה כי לראשונה מזה עשר שנים לא יהיה קיצוץ בתקציב האוניברסיטאות, והוא מקווה שהדבר יתרום לעצירת התופעה:

הדיונים בוועדת החינוך והתרבות

ביוני 1986 הניחה ועדת החינוך של הכנסת המלצות על שולחן הכנסת להבראת מערכת ההשכלה הגבוהה וביקשה משר החינוך והתרבות לדווח לה בתוך 3 חודשים על יישומן (גל-18196/1 ע’ 152 – 154). שר החינוך פנה למזכיר הממשלה דר’ יוסי ביילין בבקשה להעמיד לסדר היום של הממשלה את מצב ההשכלה הגבוהה בארץ:

נבון חזר בכל הזדמנות ובכל פורום על עמדתו בעניין חשיבותה של ההשכלה הגבוהה לעתידה של מדינת ישראל ועל הסכנה שבהזנחתה (גל-18196/8 ע’ 2 – 4). במספר דיונים בכנסת חזר השר וקבע כי כל צעדים לשיפור מצב האוניברסיטאות לא יועילו ללא הגדלה משמעותית של תקציב ההשכלה הגבוהה. המערכת עצמה עשתה פעולות לייעול וצמצום, ופעלה להתאמת תכניותיה לדרישות של חברה מתפתחת בעידן טכנולוגי מתקדם אך במסגרת המשאבים הקיימים לא ניתן לשמור על מקומה ומעמדה בחזית המדע של העולם המפותח, והמערכת תפסיק להוות אבן שואבת לחוקרים צעירים מחו”ל. לדבריו הצהיר ראש הממשלה שיש להימנע מקיצוצים נוספים בתקציב ההשכלה הגבוהה ולמצוא את הדרכים להגדלתו בעתיד (גל-18195/11 ע’81, 83,  98 – 99). ביטוי של הערכה למאבקו של נבון למען ההשכלה הגבוהה נמצא במכתב שקיבל מפרופ’ אריה דבורצקי חבר המל”ג: לולא עמדת בסיוע הוועדה בפרץ חוששני שהקיצוצים הכבדים שנכפו על מערכת ההשכלה הגבוהה היו נעשים קשים מנשוא (גל-18196/8 ע’ 284).

שוב מקצצים

מערכת ההשכלה הגבוהה הצליחה להגיע להסכם תקציבי עם משרד האוצר. למרות זאת קיבלה הממשלה באוגוסט 1986 החלטה, במסגרת דיון על התכנית הכלכלית החדשה, על קיצוץ נוסף בתקציב ההשכלה הגבוהה.  פרופ’ משה מני, אז יו”ר ועדה אד הוק של ועד ראשי האוניברסיטאות ופרופסור יעקב זיו, ראש הות”ת החדש קבלו בפני ראש הממשלה על כך שהחלטת הממשלה עומדת בסתירה מוחלטת לכוונות ולרוח הדיון בין ועד ראשי האוניברסיטאות לבין ראש הממשלה והשרים שהתקיים בלשכת רה”מ (גל-18196/8 ע’ 83, 85). את יאושו מן הקיצוץ הנוסף בתקציב האוניברסיטאות הביע נבון במכתב תודה לפרופסור יורטנר, נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, על הופעתו בפני ראש הממשלה:

כמה זה יעלה לנו? הדיון בשכר הלימוד

מידי כמה זמן התכנסה ועדת החינוך של הכנסת ופרסמה מסקנות באשר לרפורמה הנדרשת במוסדות להשכלה גבוהה. חלק מן המסקנות נגעו לפתיחת ההשכלה הגבוהה בפני ציבור רחב יותר באמצעות המכללות האזוריות, להעתקת מרכז הכובד לתארים מתקדמים ומחקר, והכשרת סגל אקדמי שיחזיר את המדע, החברה והטכנולוגיה הישראלית אל השורה הראשונה של המוסדות האוניברסיטאיים בעולם. במארס 1987 פרסמה הוועדה את תפיסתה העקרונית, שהלימוד במוסדות האקדמיים צריך להיות חינם. אולם בשל המצב הקשה במשק אין ברירה כי אם להעלות את שכר הלימוד הקיים בשיעור שהסטודנט יוכל לעמוד בו. עם זאת תבעה הוועדה מהממשלה לממן ממקורותיה את הפער שייווצר בתקציב המוסדות להשכלה גבוהה כתוצאה ממימוש ההחלטה. עמדת הועדה תאמה את עמדתו של שר החינוך בעניין זה. מידי פעם פנתה הוועדה לממשלה בדרישה להעמיד לרשות ההשכלה הגבוהה את המשאבים הדרושים ליישום מסקנותיה, אולם נראה שהדיונים נמשכו בלי שהעלו תוצאות מספקות (גל-18196/1 ע’ 171 – 173, 241 – 244).

ביולי 1987 הודיעה וועדת החינוך של הכנסת שעל אף החלטת הממשלה להעמיד את שכר הלימוד באוניברסיטאות על 1200 דולר הודיעו האוניברסיטאות, כל אחת בנפרד, על גביית שכר לימוד גבוה מזה שקבעה הממשלה (גל-18196/1 ע’ 54 – 55). בעקבות ההודעה נפגש נבון בספטמבר 1987 עם ראשי האוניברסיטאות ודיווח להם על השלב הראשון בביצוע תכנית הבראה למערכת ההשכלה הגבוהה, שסיכם עם שר האוצר משה נסים. נבון הודיע על העברת כספים לאוניברסיטאות כדי להבטיח את פתיחת שנת הלימודים וכדי לוודא שהאוניברסיטאות לא יגבו מהסטודנטים שכר לימוד גבוה מזה שקבעה הממשלה. הוא לא ראה דרך מעשית לבטל את שכר הלימוד אך הודיע על הקמת ועדה ציבורית שתקבע את גובהו, משנת הלימודים תשמ”ט ואילך, ואת הסדרי המלגות וההלוואות. בכוונתו להגיש לאישור הממשלה את התכנית להבראת המוסדות להשכלה גבוהה ושיקום המחקר האקדמי בארץ. לדבריו הוצגה התכנית לממשלה כבר חצי שנה קודם לכן, והממשלה דנה בה אך לא קיבלה החלטה לבצעה. נבון ציין כי אינו מעלה על דעתו שהממשלה לא תאשר את התכנית להבראת מצב האוניברסיטאות. שנת הלימודים נפתחה כסדרה ונבון כתב ליו”ר הכנסת שלמה הלל שהאוניברסיטאות ויתרו על דרישתן וקיבלו את החלטת הממשלה בדבר גובה שכר הלימוד:

שר החינוך מציג: תכנית הבראה

המשבר בהשכלה הגבוהה עלה מידי פעם בשאילתות של חברי כנסת שהופנו אל שר החינוך. בתשובותיו ציין נבון שבארבע השנים האחרונות חל גידול מסוים בהקצבות המדינה להשכלה הגבוהה, אך זה לא מספיק. הות”ת הגיעה להסכם עם האוצר על תכנית ארבע שנתית לפיתוח וקידום מערכת ההשכלה הגבוהה. עד כה לא קיבלו כל צרכי המערכת ביטוי בתכנית, אך תחילת מימושה, גם אם בקצב איטי, תכניס יציבות למערכת ותאפשר תפקוד תקין וניצול יעיל של האמצעים המוגבלים שלרשות המוסדות, בתנאי שישכילו לכלכל צעדיהם ולתכננם. עוד אמר נבון שאין בתכנית שאומצה לשנתיים הבאות משום תשובה לצרכים. אך הוא מברך “על הצעד הראשון בדרך ארוכה ומייגעת שלקראתה עלינו להיערך מבעוד מועד, זאת כדי להבטיח לפחות שמירה על רמת ההוראה והמחקר ומניעת הידרדרות נוספת”. הוא מקווה שיהיה זה אות לבאות ולא פעולה חד פעמית. הוא מצדו ובמידת יכולתו יעמוד על המשמר שהסדרים שנעשו גם יבוצעו בהקדם (גל-18196/2 ע’ 203 – 204, 207 – 208, 212).

במכתב ליו”ר הכנסת מיולי 1988 הצביע נבון על התמורות שחלו בנושא הרפורמה במוסדות להשכלה גבוהה, בעקבות אימוץ תכנית של הועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת): התקדמות בפיזור נכון של המוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. עדיין קיים כושר קליטה בלתי מנוצל באוניברסיטאות בדרום ובצפון, ויש לדאוג לקידומן ולהפנות אליהן את מרב המשאבים. למרות שיש גידול במספר הלומדים לתואר ראשון לא חל שינוי באחוז המתקבלים מתוך המבקשים. עוד אמר נבון שהמועצה להשכלה גבוהה קבעה שיש לשמור ולטפח רמה אקדמית נאותה במערכת ההשכלה הגבוהה כדי שזו תוכל לעמוד במבחנים בפניהם ניצבות ארצות מפותחות ומתוקנות בעולם. רמה זו לא ניתן להשיג על ידי הורדת סף הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה אלא על ידי מאמצים להעלאת רמת הלימודים בבתי הספר התיכונים והעמקת פעילות המכינות הקדם אקדמיות ברחבי הארץ, ומשרד החינוך פועל לשפר פעילותו בתחומים אלה. לדברי נבון משרד האוצר אמנם אימץ את עיקרי התכנית של ות”ת, והקציב אמצעים נוספים לבסיס התקציב של מערכת ההשכלה הגבוהה, אך אין בכך ערובה למימוש התכנית במלואה:

עצמאות וחופש אקדמי

נבון ראה חשיבות רבה בשמירה על עצמאות הגופים המופקדים על ההשכלה הגבוהה בישראל. הוא הגיש הצעה לתיקון ‘חוק ההשכלה הגבוהה’, שלא עודכן מזה 27 שנים, לאישור הממשלה. עד כה ות”ת, שהוקמה ב-1974, הייתה מופקדת מטעם הממשלה, בהתאם לחוק המועצה על תכנון ההשכלה הגבוהה בישראל, ופעלה כגוף בלתי תלוי בין הממשלה ובין המוסדות להשכלה גבוהה, וכמחלקת הבלעדית של התקציב הרגיל ושל תקציבי הפיתוח המאושרים. מטרתה של הצעת החוק החדשה הייתה לשמור על מעמדה זה ואף להרחיב את יכולת פעולתה, עם יתר גמישות ופישוט תהליכים, שיקלו על הקמת בתי ספר גבוהים נוספים תוך שמירת רמתם האקדמית (גל-18195/11 ע’ 84). לשאלתו של חבר הכנסת מיכה רייסר בעניין וועדה שתבחן אפשרות של רה-ארגון של האוניברסיטאות, השיב נבון שאין בה צורך ואפשר להפקיד בידי הות”ת את הכלים והאמצעים הכספיים לביצוע המדיניות שאושרה על ידי הממשלה (גל 18196/1 ע’ 3 – 5).

ב-1989 נאלץ נבון להידרש לסוגיה נוספת הקשורה לעצמאותה של השכלה הגבוהה. בתמיכת ראשי המחקר והאקדמיה בישראל התנגד נחרצות להצעת משרד המדע לפצל את הטיפול בהוראה ובמחקר האקדמי. הרקע לדיון זה הוא מכתב של שר האוצר שמעון פרס למזכיר הממשלה כי הגיע לסיכום עם שר המדע עזר ויצמן, לפיו יתערב מנכ”ל משרד המדע בחלוקת הכספים למוסדות להשכלה גבוהה. לשיטתו של נבון מבטיח המבנה הקיים של חוק המל”ג וחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים את העיקרון החשוב של שילוב הוראה אוניברסיטאית ומחקר מדעי בסיסי, וכל פיצול בעקרון אינטגרטיבי זה יפגע בעצמאותה המדעית והמעשית של מערכת זו. פיקוח ממשלתי ישיר עלול להוביל לפוליטיזציה של פעילות המחקר המדעי, ולכן חייבת הפעילות האקדמית להמשיך להיות עצמאית כמקובל בכל הארצות הדמוקרטיות בעולם:

בעקבות המחאה של נבון ושל ראשי ההשכלה הגבוהה התקיים בלשכת שר האוצר דיון שבסיומו הודיע שר האוצר וממלא מקום ראש הממשלה שמעון פרס כי לא יהיו שינויים בנוהלי העבודה הקיימים בין המל”ג לאוצר ולא ישונה מעמדה העצמאי של המועצה ועצמאותן התקציבית של האוניברסיטאות (גל-15452/8 ע’ 119).

ההשכלה הגבוהה – זכות אזרחית?

זמן קצר לפני פרישתו מתפקיד שר החינוך אמר נבון בכנסת שמספר המועמדים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה עלה, וגבר הלחץ על תכניות סלקטיביות כמו רפואה, משפטים, ראיית חשבון, פסיכולוגיה וכו’. המועצה להשכלה גבוהה שוקדת בעזרת הות”ת על פיתוח תכניות לימודים בהתאם לצרכי המשק ולאפשרויות המערכת. אך אין בתכניות אלו כדי לענות על רצונם של צעירים רבים המבקשים ללמוד דווקא בתכניות מועדפות שכושר קיבולן מוגבל בגלל עלותן, בשל צרכי המשק או בשל הקושי להשיג כוח הוראה מתאים. בכל זאת 65% ממקבלי תעודות הבגרות בכל שנתון מתקבלים לאוניברסיטאות ומרביתם של שאר בעלי תעודות הבגרות נקלטים במוסדות על תיכוניים אחרים. נבון ציין כי בעקבות הדיונים בממשלה וקבלתה של תכנית ההבראה עלתה מאז תשמ”ח ההקצבה הממשלתית למערכת באופן ניכר והגיעה לרמתה הריאלית בשנת 1983. אלא שבינתיים התרחב היקף פעילות המערכת, מספר התלמידים גדל בכ-20% והעלויות הכרוכות בהפעלת מערכות מתקדמות עלו במידה רבה.  נבון אמר שישנן מדינות רבות בעולם בהן מערכת ההשכלה הגבוהה נחשבת לזכות אזרחית והמערכת חייבת להיות פתוחה לכל דורש. לעומתן קיימות מערכות ומוסדות להשכלה גבוהה בארצות מפותחות (אליהן מתבקשת ישראל להידמות ובהן להתחרות), המקבלים רק מועמדים העונים על דרישות איכות מסוימות (גל-15452/8 ע’ 137 – 139).

למרות מאמציו הרבים של שר החינוך יצחק נבון לקדם את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ולמרות תמורות חשובות שנוצרו במשמרת שלו, נראה שהנתונים מן השנים האחרונות לא היו מעודדים אותו. שיעורי ההשכלה האקדמית בישראל כיום הם אמנם מהגבוהים בעולם (בין השנים 1980–2015 חל גידול משמעותי בשיעור ההשכלה הגבוהה בישראל: מספר הסטודנטים צמח בכ-350% לעומת גידול של 116% באוכלוסייה בישראל. עיקר הגידול נבע מהגדלת היצע מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל על ידי המועצה להשכלה גבוהה באמצעות המכללות האקדמיות). אולם לפי מחקר של מרכז טאוב מ-2013,  מספר אנשי הסגל האקדמי קטן ביחס למספר הסטודנטים, ההשקעה הכספית בכל סטודנט הצטמצמה ובריחת המוחות נמשכת.

רשימת תיקים בפרק זה:

גל-15452/8     לשכת השר יצחק נבון – ידיעות לעיתונות, 1990

גל-18195/10   מדיניות מערכת החינוך – בתי ספר גבוהים, 1984 – 1986

גל-18195/11   מדיניות מערכת החינוך – בתי ספר גבוהים, 1988 – 1989

גל-18196/1     מדיניות מערכת החינוך – בתי ספר גבוהים, 1987 – 1988

גל-18196/2     מדיניות מערכת החינוך – בתי ספר גבוהים, 1988 – 1989

גל-18196/3     מדיניות מערכת החינוך – בתי ספר גבוהים, 1989

גל-18196/4     מדיניות מערכת החינוך – בתי ספר גבוהים, 1984

גל-18196/6     מדיניות מערכת החינוך – המועצה להשכלה גבוהה, 1984

גל-18196/8     מדיניות מערכת החינוך – המועצה להשכלה גבוהה, 1987

לעיון נוסף:

התיקים במכלים גל-18197, גל-18198