ב- 29 בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו תש"ח), החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי. ההחלטה התבססה על המלצות חברי "הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל" (ועדת אונסקו"פ) אשר מסקנותיה הוגשו לאו"ם, ב-31 באוגוסט 1947
מתוך תיק בארכיון המדינה מפה 1 /127
ההסתדרות הציונית והנהגת היישוב היהודי תמכו בהמלצות הוועדה למרות הקושי שבדבר והשטח המצומצם שהוקצה ליישוב.
לעומתם, נציגי הערבים הצהירו על התנגדותם להחלטה ואף הזהירו כי התנגדות זו עלולה להיות אלימה.
ממשלת בריטניה הודיעה כי לא תתמוך ולא תתנגד לתכנית החלוקה, ובהתאם לכך נמנעה בהצבעה על המלצות הועדה. ההמלצות הובאו להצבעה בפני עצרת האו"ם ב-29 בנובמבר.
לצפייה בדיון מתוך אוסף הסרטים של ארגון האומות המאוחדות (או"ם) של אסיפה הכללית בשאלת "פלסטין" ושמיעת נאום סיום של הנשיא בישיבת המליאה ה-128 של המושב השני. כאן, להמשך הדיון וההצבעה כאן
243 השניות הגורליות – ההצבעה על החלטה 181 של האו"ם.
במשך כ-4 דקות הקריא נשיא העצרת, אוסוולדו ארניה מברזיל, את שמות המדינות בזו אחר זו לפי הא"ב האנגלי. בעוד בארץ עקבו בדריכות אחר שידור ההצבעה,
כפי שניתן לצפות ההצבעה של צרפת הפתיע את הנוכחים בעצרת.
ההקלטה המלאה של ההצבעה באו"ם מערוץ היוטיוב של הקונגרס היהודי העולמי
במושב המליאה ה-128 של עצרת האו"ם התקבלה החלטה מס' 181 ברוב קולות:
בעד: 33
אוסטרליה, בלגיה, בוליביה, ברזיל, בלארוס הסובייטית, קנדה, קוסטה ריקה, צ'כוסלובקיה, דנמרק, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, צרפת, גואטמלה, האיטי, איסלנד, ליבריה, לוקסמבורג, הולנד, ניו זילנד, ניקרגואה, נורווגיה, פנמה, פרגוואי, פרו, הפיליפינים, פולין, שוודיה, אוקראינה הסובייטית, דרום אפריקה, ארה"ב, ברה"מ, אורוגוואי, ונצואלה.
נגד: 13
אפגניסטן, קובה, מצרים, יוון, הודו, איראן, עיראק, לבנון, פקיסטן, ערב הסעודית, סוריה, טורקיה, תימן.
נמענו: 10
ארגנטינה, צ'ילה, סין, קולומביה, אל סלוודור, אתיופיה, הונדורס, מקסיקו, בריטניה, יוגוסלביה.
טופס ההצבעה מופיע בתיק א 6 / 395 בארכיון
מיד עם קבלת ההחלטה החלה השמחה בארץ ישראל ובעולם היהודי כולו
להחלטת החלוקה קדמה עבודתה של ועדת אונסקו"פ שתוצג בפירוט בפרק הבא.
