אבעקבות ההפיכה בלוב

את אחת ההערכות הראשונות על המשטר החדש כתב הסמנכ"ל שלמה הלל, לימים שר בממשלה ויושב ראש הכנסת. הלל חשש שהמערב יאשים את ישראל באחריות לנפילת משטרים אוהדים ומתונים (כמו המשטר הקודם בלוב) וידרוש ממנה לשנות את מדיניותה ביחס ל'שטחים המוחזקים' כדי למנוע נפילת משטרים מתונים נוספים: סעודיה, ירדן ולבנון. לפיכך הציע דרכי פעולה אפשריות למיתון מגמה זאת (תעודה 1).

בדיווחים הראשונים על הנעשה בלוב לא מוזכר שמו של קדאפי וזה הרקע להערכה שהוזכרה למעלה. רק ב-9 בספטמבר יצא קדאפי מאלמוניותו ונודע כמנהיג המהפכה.
בעקבות זאת דיווח המזכיר הראשון בשגרירות ישראל בלונדון יהודה תגר על הכתרת קדאפי ל'נשיא מועצת ההפיכה' בלוב (תעודה 3).

המשטר החדש שהוקם בלוב פעל לקבלת הכרה בין-לאומית. ב-10 בספטמבר שלחה הקונסוליה הכללית הלובית בז'נבה הודעה לדיפלומטים זרים היושבים בשווייץ על התחוללות 'מהפכה לבנה' (בלא שפיכות דמים) וכינון משטר חדש בלוב. ההודעה כללה את ערכי היסוד של המשטר החדש: ביטול הפסיביות של המשטר הישן כלפי הבעיות החברתיות והכלכליות בלוב; השתתפות בשיפור מצבו של האדם הערבי במולדת הערבית; תרומה לשיפור מצב האדם בעולם המודרני. יש להדגיש כי ברשימת המטרות שהציב לעצמו המשטר החדש לא הוזכרו כלל ישראל או פלסטין. כמו כן נמסרו שמות חברי הממשלה החדשה (קדאפי לא נכלל ביניהם).

למרבה ההפתעה שלחו הלובים את ההודעה גם לשגרירות הישראלית בברן (תעודה 2), (תרגום תעודה מספר 2 מצרפתית לעברית). רפאל גביר, עובד מחלקת 'אירופה 1' (אירופה המערבית) במשרד החוץ בירושלים העריך כי האיגרת נשלחה בטעות וכי 'אין להניח כי זו הסנונית המבשרת התחלת יחסים ענפים בין ישראל ללוב'. (רפאל גביר אל ש"ז כ"ץ, 24/9/1969, ג"מ, חצ-4209/13) לפיכך לא השיבה ישראל רשמית על הפנייה הלובית.
לצפייה בסרט תיעודי בצרפתית על המהפכה הלבנה, לוב, אוקטובר 1969

בדיון בממשלה ב-15 בספטמבר ציין שר החוץ אבא אבן כי במחלקת המדינה האמריקנית יש גורמים המביעים חששות כבדים מההתפתחות בלוב ובה בעת מביעים צער על שהמדיניות האמריקנית כלפי ישראל אינה דורשת ממנה לסגת לאלתר מהשטחים – בדומה לחששות שהביע הלל. אולם מצד אחר הביעו חברים בממשלה הבריטית גישה אופטימית בנוגע ליחסים בין המערב לרפובליקה הלובית (תעודה 4). לימים התברר כי תקוות אלה היו משוללות יסוד. המשטר החדש בלוב סגר את הבסיסים הבריטיים ואת הבסיס האמריקני שהיו על אדמת לוב ואף עשה את לוב למקור של טרור נגד בריטניה, ארצות הברית ומדינות נוספות.

אחת הדאגות בישראל הייתה לגורלה של שארית יהודי לוב. אמנם בעקבות פוגרומים שפרצו בלוב לאחר מלחמת ששת הימים, ובהם נרצחו 17 יהודים, פחת מספר יהודי לוב מכ-4,000 לכ-500-400, אך גם הם היו מושא לחרדה. בסוף ספטמבר נודע כי אמריקני שעבד בלוב הבריח בצאתו ממנה למלטה, בתוך ארגז שיועד לפסנתר, יהודי ביקש להימלט משם.

אליהו חסין, היועץ והממונה בשגרירות ישראל בוואלטה בירת מלטה, דיווח על האירוע ליוחנן מרוז, מנהל מחלקת 'אירופה 1' במשרד החוץ (תעודה 5) בלוויית קטע מהעיתון Malta News מ-30 בספטמבר 1969.

ברבות השנים עזבו אחרוני היהודים את הרפובליקה הלובית.

רשימת התעודות
1. סמנכ"ל משרד החוץ שלמה הלל אל שר החוץ אבא אבן
3/9/1969, חצ-4209/15
הסכנות לישראל בעקבות המהפכה בלוב והצעות למדיניות ישראלית.
2. הקונסוליה הלובית בז'נבה אל שגרירות ישראל בברן
10/9/1969, חצ-4209/13.
הודעה על כינון משטר חדש בלוב בעקבות 'המהפכה הלבנה' ורשימת שרי הממשלה החדשה.

תרגום ההודעה לעברית.

3. המזכיר הראשון בשגרירות בלונדון יהודה תגר אל משרד החוץ
15/9/1969, חצ-4209/15
דיווח על הצגת מֻעמר קדאפי כמנהיג המהפכה בלוב.
4. דברי שר החוץ אבא אבן בישיבת ממשלה
15/9/1969, א-7636/1
דיווח על הערכות אנשי משרדי החוץ של ארצות הברית ובריטניה לאירועים בלוב.
5. הממונה על השגרירות בוואלטה אליהו חסין אל מנהל אירופה 1 יוחנן מרוז
30/9/1969, חצ-4209/16
דיווח על הברחת יהודי מלוב למלטה על ידי אמריקני והשלכות המקרה.