יחסי ישראל מצרים

.1 | רקע

במהלך ביקור סאדאת בירושלים בנובמבר 1977 הוא ניהל שיחה בארבע עיניים עם בגין לגבי הסדרים בסיני. סאדאת הציע ששר החוץ דיין ונציגו, סגן ראש הממשלה חסן תוהאמי, שכבר נפגשו במרוקו בספטמבר 1977, יפגשו שוב. ב-2 בדצמבר 1977 יצא דיין לביקור נוסף במרוקו כדי להיפגש עם תוהאמי. הפגישה נערכה בארמון המלך במרקש, בהשתתפות המלך חסן השני. אנו מציגים את דוח נציג המוסד על הפגישות בהן נדונו הסדרי ביטחון בסיני, גורל היישובים הישראלים והמשך המשא ומתן בין ישראל למצרים.

כיכר השוק במרקש, באדיבות לוק ויאטור, ויקימדיה

.2 | שיחות דיין-תוהאמי במרקש

במהלך הביקור של הנשיא סאדאת בירושלים בנובמבר 1977, עליו סיפרנו בהרחבה בפרק הקודם, הקדישו מנהיגי ישראל ומצרים מחשבה רבה לשאלת המשך המגעים בין שתי המדינות, למתכונתם ולנושאים שיעלו לדיון במסגרתם. בשעה שישראל ביקשה להתמקד ביחסי ישראל-מצרים ובחתימת הסכם שלום ביניהן, עמדו הנשיא סאדאת והמשלחת המצרית על דרישה לדון בנסיגת ישראל מכל השטחים שנכבשו ב-1967 ובפתרון הבעיה הפלסטינית, כמובן לצד דיון בנסיגה ישראלית מסיני.

בשיחה בארבע עיניים שניהלו סאדאת ובגין, הועלו רעיונות ראשוניים לגבי הסדרים בסיני. סאדאת אמר שברצונו להכריז על מיצרי טיראן כעל מעבר מים בינלאומי והוא מוכן לפירוז סיני מזרחית ממעברי המיתלה והגידי. הוא הציע שדיין ונציגו, סגן ראש הממשלה חסן תוהאמי, שכבר נפגשו במרוקו בספטמבר 1977, יפגשו שוב כדי "לדבר ביזנס [לסגור עניינים]" (תעודה מס' 31 בפרק הקודם למעלה).

לאחר הביקור הודיע סאדאת על כינוס ועידה בינלאומית בקהיר שעמדה להיפתח ב-14 בדצמבר כוועידה מכינה לוועידת ג'נבה. סוריה, ירדן ואש"ף סירבו להשתתף ומצרים, ארצות הברית וישראל שלחו נציגים בדרג של פקידי ממשלה. בינתיים, ב-2 בדצמבר 1977 יצא שר החוץ משה דיין לביקור נוסף בסדרת פגישות סודיות במרוקו כדי להיפגש עם תוהאמי. הפגישה נערכה בארמון המלך במרקש, בהשתתפות המלך חסן השני.

המלך חסן השני בביקור בוושינגטון, 1982, ויקיפדיה

בפגישתם הראשונה התגלו חילוקי דעות. דיין הביא לפגישה רעיונות לא מגובשים על הסדרים בסיני בפיקוח כוחות מעורבים של מצרים וישראל או בפיקוח האו"ם. לפי הצעת ישראל היישובים הישראליים יישארו בסיני, ותושביהם יוכלו לפנות בעת הצורך לבתי משפט ישראליים. רעיונות אלו נדונו בין דיין ובגין, אך הם רצו לשמוע את תגובת המצרים לפני שיביאו אותם לממשלה. דיין הביא גם הצעות להסדר בגולן, ביהודה ושומרון ובעזה. הוא הבהיר שישראל לא תיסוג מיהודה ושומרון ועזה ורמז לתוכנית האוטונומיה לפלסטינים שעל הכנתה שקדו באותה עת בירושלים.

תוהאמי הציע העלאת דרג הנציגים בוועידת קהיר והדגיש את חשיבותה של ועידת טריפולי של מדינות ערב, בה תתגבש תגובתן ליוזמת סאדאת. הוא הביא נייר עבודה מטעם סאדאת ואמר שלדעתו סאדאת לא יסכים להשארת יישובים ישראליים בסיני.

בארוחת הערב שנערכה לאחר השיחה שררה אווירה מתוחה והמלך חסן שניסה להפיג את המתיחות אמר לדיין: "אינכם יכולים לשבת על כידונים. אתם מוכרחים למצוא דרך לשלום. אתה נראה עצוב ומתוח ואינך כתמול שלשום". דיין השיב: "אני עצוב כי אינני רואה שום התקדמות בעמדה המצרית". הוחלט לקיים פגישה נוספת למחרת.

בפגישה השנייה הגיש דיין את הצעות ישראל בצורת נייר עבודה, ותוהאמי שוב הדגיש את החשיבות של ריבונות מלאה של מצרים בסיני. ניתן למצוא פתרון לבעיות כגון היישובים הישראליים רק במסגרת של הסדר זמני. הוא הביא שדר מסאדאת וביקש הבהרות בעניין הערבויות והסדרי הביטחון שדורשת ישראל. לאחר דיון נוסף על המשך השיחות ובקשת דיין להעביר את תוכנן לאמריקנים, המלך האיץ במשתתפים להתקדם ו"להתגבר על זוטות כגון שארם (אל שיך). המטרה הסופית הינה שלום", אמר. לדבריו הוא ישמח לארח את בגין במרוקו. אחרי הפגישה בין סאדאת ובגין באיסמאעליה תוכנן ביקור של בגין במרוקו, אך בסופו של דבר הוא לא יצא אל הפועל.

לפניכם הדיווח של המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, שסייע בארגון הפגישה, על כל שלבי המפגש שסימן את תחילתו של המשא ומתן המהותי בין ישראל ומצרים.