.1 | הטבעת המשחתת "אילת"
המשחתת "אילת", 12 ביולי 1967. צילם אילן ברונר, לע"מ
עורך: ארנון למפרום
ביוני 1967, בתום מלחמת ששת הימים, שלט צה"ל בכל רחבי סיני ובכל הגדה המזרחית של תעלת סואץ, למעט אזור פורט פואד שבפתח הצפוני של התעלה, המהווה חלק מהעיר פורט סעיד. השליטה בסיני וברצועת עזה הרחיבה מאוד את אורך חופי ישראל שעל הגנתם הופקד חיל הים הישראלי. לחיל הים היו אמצעים מצומצמים כי מערכת הביטחון השקיעה את מרב אמצעיה בחיל האוויר ובכוחות היבשה. אף על פי כן הצליח חיל הים לסכל חדירות של חיל הים המצרי לשטח המים הטריטוריאליים שבשליטת ישראל ולהטביע מספר ספינות מצריות. אחת התקריות התרחשה ב-11 ביולי בסמוך לרומני (ממערב לאגם ברדאוויל). כוח של חיל הים שכלל את המשחתת "אילת" (ק-40), משחתת שהושקה ב-1944 עבור הצי המלכותי הבריטי ונרכשה על ידי ישראל ב-1955, הטביע שתי ספינות טורפדו מצריות.
ב-21 באוקטובר ביצעה המשחתת "אילת" סיור בצפון-מערב סיני, ממול לשטח המצרי – אך מחוץ למים הטריטוריאליים של מצרים. בשעה 17:30 פגעו במשחתת הישראלית שני טילי ים-ים שנורו מספינת טילים מצרית מדגם "קומאר" שיצאה מנמל פורט סעיד. הטילים פגעו במערכת הקשר של הספינה והקשו על הצוות לבקש עזרה מכוחות צה"ל. בשעה 18:30 דיווח האו"ם לישראל שהמצרים הודיעו לו על הטבעת משחתת ישראלית. חיל האוויר יצא לסייר באזור וקצת לאחר השעה 19:00 הצליחה המשחתת לראשונה ליצור קשר עם צה"ל. בשעה 19:18 נורו על המשחתת שני טילים נוספים ולפחות אחד מהם פגע במשחתת והביא לטביעתה. באסון זה נהרגו 47 מחיילי צוות האנייה ו-91 נפצעו. גופותיהם של 15 מהחיילים לא נמצאו והם הוכרזו כחללי צה"ל שמקום קברם לא ידוע.
הובלת פצוע מהמשחתת "אילת" לאחר שהוטס בהליקופטר לבית החולים בבאר שבע, 22.10.1967. ארכיון המדינה
ב-22 באוקטובר נאם ראש הממשלה ברדיו לרגל תחילת חגיגות שנת העשרים למדינת ישראל ואת ראשית דבריו הקדיש לאסון. הוא הבטיח לציבור ש"דמי חיילינו לא יהיו הפקר" (תיק "מכתבי ראש הממשלה", א-7231/2, עמ' 319):
למחרת התקיימה הלווייתם של 13 מקרב חללי המשחתת "אילת". ההלוויה המרכזית התקיימה בבית הקברות הצבאי בחיפה ושם נטמנו שבעה מהחללים.
הלוויית חללי המשחתת "אילת" בחיפה, 23.10.1967. ארכיון המדינה
