ארכיון המדינה > פרסומי הארכיון > Mr. President – הנשיא נבון ונשיאי ארצות הברית. חלק ראשון – ג'ימי קרטר

שער שלישי - פעילותו של הנשיא נבון בתחום המדיני

Mr. President – הנשיא נבון ונשיאי ארצות הברית. חלק ראשון – ג'ימי קרטר

"כבוד הנשיא" – "Mr. President" . כך בתואר זהה נהוג לפנות אל נשיאי ארצות הברית וישראל. אולם בפועל קיים הבדל תהומי בין שני ממלאי התפקידים. בשעה שנשיא ישראל הוא תפקיד ייצוגי בעיקרו, הרי שנשיא ארצות הברית עומד בראש המעצמה החזקה בעולם ובעצם מנהיג את העולם החופשי.

אולם התארים הדומים מביאים לכך שנשיא ישראל מצוי בקשר עם החשובים שבראשי המדינות בעולם, ובכלל זה עם נשיאי ארצות הברית. בתקופת נשיאותו של יצחק נבון שרתו בבית הלבן בוושינגטון שני נשיאים – ג'ימי קרטר ורונלד רייגן. בפרסום ובו שני חלקים אנו מביאים מבחר מתוך חילופי המסרים בינם לבין הנשיא נבון. רוב ההתכתבות עסקה בברכות לאירועים כגון ראש השנה, יום העצמאות הישראלי, יום העצמאות האמריקני וכו. האם היה בהם גם דברים שמעבר לכך? עיון במסמכים מלמד שבעוד בהתכתבות המדינית ידעו היחסים בין מנהיגי שתי המדינות עליות ומורדות ושיקפו לעתים מחלוקות קשות, הרי שחילופי המסרים בין שני הנשיאים שקפו והדגישו תמיד את המשותף והמקרב בין אמריקה העצומה לישראל הזעירה.

.1 | חלום השלום – נבון וג'ימי קרטר

קשריו של נבון עם הנשיא קרטר נשאו בתחילתם חותם פורמלי כמקובל בין מנהיגי מדינות. הם החלו עם הכתרתו של נבון לנשיא מדינת ישראל ב-31 במאי 1978. ארבעה ימים לאחר מכן כתב נבון מכתב תשובה לברכתו של קרטר להכתרתו ובו, לאחר דברי הנימוס המקובלים, התייחס לנושא שעמד במקום מרכזי בקשרים ביניהם בשנים הבאות – תהליך השלום עם מצרים. אף שהתהליך נראה מדשדש באותם הימים שיבח נבון את מאמציו של קרטר להגיע שלום (תיק הנשיא יצחק נבון – ארצות הברית ב, עמ' 39). הנה קטע מתוך מכתבו:

ב-4 ביולי 1978 יצאו עשרות מיליוני אמריקנים לחגוג את יום העצמאות ה-202 של ארצם. ברכתו של נבון לקרטר ותשובתו של האחרון הדגישו שוב את הערכים המשותפים הרבים לשני העמים תיק: יצחק נבון ארצות הברית נ-344/5 עמ 154-150.

ב-27 בספטמבר 1978 שלח קרטר ברכה לנבון לרגל ראש השנה העברי. שוב עמד תהליך השלום במרכז ברכתו, אולם הפעם חל שינוי גדול. עשרה ימים קודם חתמו סאדאת ובגין על הסכמי מסגרת שלום במזרח התיכון ובעיקר בין ישראל למצרים. ברוח אווירת השלום שבפתח כתב קרטר שזכות גדולה היא לנבון לחוג את ראש השנה הראשון בכהונתו בתקווה גדולה לפיוס והגשמת חלום השלום (הנשיא יצחק נבון – ארצות הברית ב נ-344-4 עמ 2):

אנחנו מעריכים מאוד את חלקך בתהליך השלום והפיוס במזרח התיכון, ענה לו נבון (עמ' 64).

לא עבר זמן רב ואת שמחת החג החליף צער האבל. ב-8 בדצמבר 1978 נפטרה הרביעית בראשי הממשלה של ישראל גולדה מאיר. מאות מברקי תנחומים זרמו אל בית הנשיא ובהם גם מנשיא ארה"ב וסגנו וולטר מונדייל. השניים כתבו בחום רב על דמותה של גולדה: "היא הייתה השראה לכולנו… גדולה מהחיים" כתב סגן הנשיא. "החום שבה ,רוחה, ופעולתה האמיצה למען האינטרסים של ישראל, קרבו בין שני עמינו והעמיקו את הקשרים ביניהם. היא תרמה מעבר לגבולות עמה. היא דברה לכל האנושות על חזון של חרות, צדק ושלום לכול", כתב קרטר במסר שהעביר לנבון שגריר ארצות הברית בישראל סמואל לואיס (יצחק נבון ארצות הברית נ-344/5 עמ 29 ).

מברק תנחומים של הנשיא קרטר על מות גולדה מאיר

.2 | הסכם השלום וברית ידידות

התרוממות הרוח שליוותה את חתימת ההסכמים בקמפ דייוויד, שנראו כמסמלים עידן חדש ושינוי דרמטי במזרח התיכון, התחלפה עד מהרה באכזבתם של הצדדים המעורבים משהתברר שגם לאחר שהתקבל אישור טיוטת ההסכם של ממשלת ישראל נותרו כמה עניינים שנויים במחלוקת שלא מצאו את פתרונם. חודשים אחדים עמדו הצדדים בפני מה שנראה כמבוי סתום. במהלך חודשי החורף של 1979 הושגו סיכומים בכמה מהעניינים השנויים במחלוקת, וקרטר החליט להפשיל שרוולים ולצאת ב-8 במרס למזרח התיכון כדי להיפגש עם סאדאת בקהיר ובגין בירושלים, לסכם את הפרטים האחרונים של ההסכם ולחתום עליו במהלך ביקורו. בכל עת משבר בשיחות, גילה נבון מעורבות בניסיונות לרכך ולגשר על הפערים. כך בעת ביקורו של סגן נשיא ארצות הברית וולטר מונדייל ביולי 1978, וכך גם בעת ביקורו של קרטר (על מעורבותו של נבון ראו: נבון מקדם את השלום עם מצרים, ארכיון המדינה). שוב התברר שבית הנשיא והחום האנושי של השוכן בו, משמשים אכסניה שבה משתמשים הצדדים כדי לרכך מחלוקות ולהציג את המשותף. "שלום" כך פתח נבון את ברכתו לקרטר ואשתו רוזלין ב-10 במרס. הוא המשיך במילים חמות ששבחו את מחויבותו ומאמציו של הנשיא האמריקני להשגת המטרה הנכספת – שלום. בשעה שקרטר פקפק אם בגין אכן רוצה להשיג שלום באמת ובתמים, הדגיש נבון בדבריו כי זהו יעד נכסף ומשותף לכל חלקי האומה על גווניהם הפוליטיים, וכי ישראל חשה שהיא כבר הקריבה קרבן גדול כדי להשיגו. (הנשיא נבון ארצות הברית נ-344-6 עמ 182-178).

קטע מברכת הנשיא נבון לנשיא קרטר, 10 במרס 1979

טקס הפרידה מהנשיא קרטר בשדה התעופה, 13 במרס 1979, בחזית משאל לימין: מנחם בגין, ג'ימי קרטר ויצחק נבון.

דומה שביקורו של קרטר ופגישתו עם נבון העלתה את טיב הקשרים ביניהם על פסים ידידותיים ואישיים. שוב הייתה זה יכולתו של נבון להלך קסם על בני שיחו ולשבור כל מחיצה. עם שובו לוושינגטון שלח קרטר מברק תודה לנבון. הוא שיבח את האירוח שלו זכו בני הזוג קרטר מצד הנשיא ואופירה אשתו, שגרמו לו לדבריו להרגיש "בבית". הוא הוסיף כי דבריו של נבון עזרו לקבוע את הטון להתקדמות שנעשתה בביקורו לקראת שלום של קבע, והשיחה האישית ביניהם העמיקה את הבנתו לגבי הבעיות שמולם הוא עומד (הנשיא נבון ארצות הברית נ-344-6 עמ 171).

מכתב תודה מהנשיא קרטר לנשיא נבון על האירוח בישראל, 15 במרס 1979

ביומנו כתב קרטר על הרושם החיובי שהותיר עליו יצחק נבון. בעוד קרטר בישראל שלח לו נבון מכתב ובו כתב שמכיוון שהנשיא האמריקני גילה התעניינות בחלון הזכוכית בבית הנשיא מעשה ידיו של הצייר ראובן רובין, הוא שולח לו ספר על רובין וליטוגרפיה חתומה על ידי הצייר (תיק:הנשיא נבון ארצות הברית נ-344-6 עמ' 165). הידידות הקיפה גם את הנשים. אופירה נבון שאירחה את רוזלין קרטר לארוחת צהריים בעת ביקורה עם בעלה בישראל, שלחה לה באוגוסט 1979 מתנה אישית ונענתה על ידה בתודה (תיק הנשיא נבון ארצות הברית נ-344-6 עמ 134).

בתחילת מאי 1979 חגגה ישראל את יום העצמאות ה-31. קצת יותר מחודש קודם לכן, חתמו בגין וסאדאת על הסכם שלום היסטורי בין ישראל למצרים. חגיגות העצמאות עמדו אפוא בסימן השלום הראשון אי פעם עם מדינה ערבית. כמו בכל שנה שלח הנשיא קרטר מכתב ברכה לנבון לרגל החג. אולם הפעם חרגה הברכה בתוכנה ועמדה בסימן השלום והתקווה שהביע קרטר שזו תחילת הדרך לשלום עם כל שכנותיה הערביות של ישראל (תיק נ-344-6 עמ' 158) תשובתו של נבון עסקה גם היא בדברים האלו (תיק הנשיא נבון ארצות הברית נ-344-6 עמ' 158)

ב-1980 עמדה לפוג תקופת כהונתו הראשונה של הנשיא קרטר. הנשיא התכוון להגיש את מועמדותו לכהונה שנייה. אולם כהונתו ידעה כישלונות לא מעטים ובראשם פרשת ההשתלטות של אנשי משמרות המהפכה האיראנים על השגרירות האמריקנית בטהרן ולקיחת עובדיה בשבי. אין לדעת אם קרטר העריך שסיכוייו להיבחר אינם רבים. אולם ברכתו לנבון לרגל יום העצמאות ה-32 הייתה חמה ועשירה מהרגיל ועולה ממנה טון של סיכום ופרידה. הוא הדגיש את הערכים המשותפים לשתי האומות, חלק מילים חמות לישראל כמדינה וכמופת לאומות העולם ושב וחזר על חשיבות השלום. נבון ענה לו באותה הרוח. ( נ-הנשיא נבון ארצות הברית נ-344-6עמ' 56-55 ).

קטעים מתוך חילופי המכתבים בין הנשיא קרטר לנשיא נבון

זמן לא רב לאחר מכן כשל קרטר בבחירות לנשיאות ורונלד רייגן נבחר לשמש כנשיא ארצות הברית. עבור נבון היה צאתם הקרב של הנשיא קרטר וסגנו מונדייל מהבית הלבן משום סיום תפקיד של שני ידידים אישיים שלו, וזה בא ביטוי המכתבים שהחליפו עמו. לאחר הבחירות שלח נבון לקרטר מכתב חם ובו שיבח אותו על נשיאותו, ידידותו כלפי ישראל ועל חלקו בהשגת השלום עם מצרים. הוא כתב שהוא ואופירה מרגישים ברי מזל לקשור קשרים אישיים עם הנשיא קרטר ואשתו רוזלין ובני משפחתם, וסיים באיחולי הצלחה לעתיד (תיק הנשיא נבון מכתבים, נ-311/1, עמ' 992)

בתשובתו שיבח קרטר את המנהיגות הישראלית וטען שביקורו של נבון במצרים, שהתרחש באוקטובר 1980 שוב בעת משבר בשיחות בין הצדדים (ראו: ארכיון המדינה, מגשר ומפשר – נבון והשלום עם מצרים), תרם תרומה משמעותית לתהליך הנורמליזציה בין שתי המדינות. הוא סיים את מכתבו בנימה אישית וציין: "היה זה תענוג אישי גדול עבורי, וזכות גדולה עבור רוזלין ועבורי להכיר את אופירה ואותך" (תיק נבון – ארצות הברית נ-344/7 עמ' 200).

גם בתקופה שבין הבחירות לכניסת מחליפו לבית הלבן, המשיך קרטר ושלח לנבון ב-2 בדצמבר 1980 ברכה חמה לחג החנוכה, וציין שאורות הנרות הם סמל חי לכוח של הרוח היהודית לאורך הדורות ובכל העולם. את המסר העביר השגריר לואיס שהיה אף הוא ידיד אישי של משפחת הנשיא, והוא הוסיף בכתב ידו ברכה מיוחדת ליצחק ואופירה נבון ולילדיהם ממנו ומאשתו סאלי (תיק נבון – ארצות הברית נ-344/7 עמ' 203). תשובתו של נבון (תיק נבון – ארצות הברית נ-344/7 עמ' 201)

.3 | נשיא לשעבר לנשיא על סף פרישה - ביקורו הפרטי של קרטר בישראל

האקורד האחרון בקשרים החמים שבין הנשיא יצחק נבון לג'ימי קרטר התרחש במרס 1983 כשהשניים ונשותיהם נפגשו לארוחת צהריים במעון הנשיא בירושלים בעת ביקורם של הזוג קרטר בישראל. היה זה מפגש בין נשיא לשעבר לבין נשיא שעמד לסיים את תקופת כהונתו וכבר הצהיר שאין בכוונתו להציג את מועמדותו לכהונה שנייה. המפגש היה חם וידידותי . עם שובו שלח קרטר מכתב אישי לנבון, חתום "ג'ימי", ובו הודה לו גם בשם אשתו על ארוחה נפלאה ועל התעניינותו בתכניותיו לעתיד. בכתב יד הוסיף קרטר כי גם הוא מתעניין בתכניותיו של נבון לעתיד (תיק הנשיא חיים הרצוג – התכתבות עם ראשי מדינה ועם שגרירויות – ארה"ב. כרך ו' (כולל גם את הנשיא נבון) נ-475/11 עמ' 122).