שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות

.1 | נבון וחוק חיילים משוחררים

חייל משתחרר, צלם זולטן קלוגר, ארכיון המדינה

מיום הקמת מדינת ישראל הייתה שאלת הפערים שבין השכבות המבוססות לבין השכבות הנחשלות, בעיקר מקרב עולים מארצות המזרח – מהבעיות החברתיות הכבדות שבהן טיפלו ממשלות ישראל לדורותיהן. כחלק מהמאמצים לצמצום הפערים, התקבל ב-2 ביולי 1984 בכנסת ה-10 סעיף 9  ב”חוק חיילים משוחררים, התשמ”ד – 1984″. סעיף זה הטיל על שר החינוך והתרבות ועל שר האוצר לתקצב ב-75% את שכר הלימוד של חיילים משוחררים המשלימים את השכלתם התיכונית והלומדים במכינות:

9.  חייל משחרר המשלים את השכלתו התיכונית במוסד חינוך המתנהל בפיקוחו או באישורו של משרד החינוך והתרבות יישא אוצר המדינה ב75% משכר הלימוד שיאשר בכללים שר החינוך והתרבות בהסכמת שר האוצר.

ב-23 ביולי 1984 התקיימו הבחירות לכנסת ה-11. שלאחריהם הוקמה ממשלת אחדות לאומית. יצחק נבון נבחר לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות מטעם מפלגת העבודה. כחלק מפרויקט ההנצחה לזכרו של הנשיא ושר החינוך יצחק נבון אנו מביאים מספר תיקים בהם מתוארת פעילותו של נבון ליישום החוק.

עם תחילת כהונתה נבון פנה אל ראש הממשלה שמעון פרס ודרש שלא לדחות את ביצוע החוק משיקולים תקציביים, כפי שהוצע, ולדון בהפעלת סעיף 9, לפחות באופן הדרגתי:

 

יצחק נבון אל שמעון פרס, תיק גל-18198/9, עמ’ 239

אולם באותם ימים ניצבה ישראל בפני משבר כלכלי חמור ביותר שהתבטא בהיפראינפלציה שהגיעה בשיאה לכ-400% בשנה (על התכנית לייצוב המשק ב-1 ביולי 1985 ראו פרסום שלנו). לפיכך הוקפא יישום חוק חיילים משוחררים למשך שלוש שנים, עד ספטמבר 1987 ובאוגוסט 1986 תוקן החוק בהתאם:

 

תיק גל-15460/7, עמ’ 85

עם זאת הוחלט שבינתיים משרד האוצר יתקצב לימודיהם של 3,000-2,500 חיילים משוחררים, אבל גם ביצוע ההחלטה הזאת התעכב. לפיכך כתב מנכ”ל משרד החינוך והתרבות אליעזר שמואלי אל מזכיר הממשלה יוסי ביילין בינואר 1986 את חששותיו מפגיעה בהקצבה זו:

 

אליעזר שמואלי אל יוסי ביילין, 7 בינואר 1986, תיק גל-15460/7, עמ’ 228

2) דיונים נוספים על החוק
בנובמבר 1986 התקיימה בלשכת השר נבון ישיבה של הנהלת המכינות הקדם אקדמיות (עמ’ 138-136 בתיק גל-15460/7). נבון פתח את הישיבה בדברים הבאים:

 

דברי נבון בישיבה, 17 בנובמבר 1986, תיק גל-15460/7, עמ’ 136

הנקודה המרכזית בדבריו הייתה “כיצד להבטיח העדפת השכבות החלשות“. כאן יש להוסיף שאוכלוסיית התלמידים במכינות סוּוְגָה מלכתחילה לשני סוגים: “דגם א” ו-“דגם ב”. הראשונים, שמנו כשני שלישים מהתלמידים, היו אלה שהוגדרו “ראויים לקידום” על פי אמות מידה סוציאליות. לגביהם קבע משרד החינוך שאם יעברו בהצלחה את בחינות המכינות ייחשבו כבעלי בחינת בגרות. כמו כן הם נהנו ממלגות. התלמידים שהשתייכו ל”דגם ב” שילמו שכר לימוד מלא. משרד החינוך לא הכיר בבחינות הגמר שלהם במכינות כשוות ערך לבחינות בגרות – אך האוניברסיטאות כן הכירו בבחינות הנ”ל והתחשבו בהן כקריטריון לקבלה. אולם ב-21 בדצמבר 1986 החליטה המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך לבטל את האבחנה בין שני סוגי אוכלוסיות התלמידים (ראו עמ’ 78-77). יושבת ראש הנהלת המכינות פרופ’ רנה שפירא בירכה על כך במכתבה לנבון בינואר 1987:

 

קטע ממכתבה של פרופ’ רנה שפירא אל יצחק נבון, 17 בינואר 1987,תיק גל-15460/7, עמ’ 118

3) המחקר של בית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב
יש לציין שחלוקת התלמידים במכינות לשני סוגי אוכלוסיות יצרה התמרמרות בקרב התלמידים שלא באו משכבות מצוקה (דגם ב). ביטוי לרגשות אלה נמצא במחקר אקדמי שהתבצע מאוקטובר 1985 ועד ספטמבר

1986 (תיק גל-15460/7, עמ’ 156-146):

 

קטע מעמוד 149 בתיק גל-15460/7

בנוסף לכך במחקר יש ביטויים המעידים על הצלחת מפעל המכינות. אחד מהם נכתב על ידי בוגר מכינה שהפך בזכותה מתלמיד כושל ביסודי ובתיכון לבוגר הטכניון:

 

תיק גל-15460/7, עמ’ 154

4) לקראת הפעלת החוק
ב- 22 באפריל 1987 ביקש נבון משר האוצר משה נסים תקציב נוסף של 5 מיליון ש”ח לצורך הפעלת החוקק בספטמבר 1987 (תיק גל-18198/10, עמ’ 134). נקבעו כללים ליישום החוק – אך עדיין לא נקבע סעיף תקציבי. לפיכך פנה נבון לנסים ביולי 1987:

 

יצחק נבון אל משה נסים, 19 ביולי 1987, תיק גל-18198/10, עמ’ 97

בין משרד החינוך והתרבות לבין משרד האוצר הייתה מחלוקת כיצד לפרש את הכתוב בחוק: “חייל משוחרר המשלים את השכלתו התיכונית”. משרד החינוך רצה לתת לביטוי פירוש מרחיב: כל מי שלא השלים את בחינות הבגרות ואילו משרד האוצר פירוש מצמצם: כל מי שלמד רק 11 שנות לימוד. חילוקי הדעות הוצגו בדיון במשרד המשפטים ב-6 באוקטובר 1987:

 

נוגה ענתבי, דיון על חוק חיילים משוחררים, 9 באוקטובר 1987, תיק גל-18198/11, עמ’ 139 (המסמך המלא: עמ’ 137 – 139)

5) הפעלת החוק
לבסוף הושג האישור התקציבי ממשרד האוצר אולם משרד החינוך נאלץ את עמדת משרד האוצר ונבון חתם בפברואר 1988 על “כללי חיילים משוחררים” בהם נכלל הסעיף הבא:

“זכאי להשלמת השכלה תיכונית”  – חייל משוחרר שלא סיים י”ב שנות לימוד 

קטע מ”כללי חיילים משוחררים”, 7 בפברואר 1988, תיק גל-18198/11, עמ’ 181 (המסמך המלא: עמ’ 182-181)

מאוחר יותר, עם השיפור במצב הכלכלי ניסה נבון להרחיב את תחולת החוק.
בכל מקרה מפעל המכינות הקדם האקדמיות עבור חיילים משוחררים גדל וצמח. בנובמבר 1989 בישר ד”ר פלטי סתוי מנכ”ל האגודה לקידום החינוך (הגוף האחראי למכינות הקדם אקדמיות) ליצחק נבון על הצלחת הפרויקט: למעלה מ-6,000 תלמידים חיילים משוחררים אשר 4,500 מהם מאוכלוסיית ה”ראויים לקידום”:

 

סתוי אל נבון, 30 בנובמבר 1989, גל-18198/11, עמ’ 3

להרחבה:

לשכת השר יצחק נבון – מכינות קדם אקדמיות, גל-15460/7

מדיניות מערכת החינוך – חוק חיילים משוחררים. 1, גל-18198/9

מדיניות מערכת החינוך – חוק חיילים משוחררים. 2, גל-18198/10

מדיניות מערכת החינוך – חוק חיילים משוחררים. 3, גל-18198/11

מדיניות מערכת החינוך – מכינות קדם אקדמיות, גל-18198/1