שער חמישי - פעילותו הספרותית של יצחק נבון וסיועו לסופרים

את המחזה “בוסתן ספרדי” כתב יצחק נבון בהיותו חבר כנסת. הרעיון לכתיבת המחזה הגיע לדבריו ממופע שירי קודש וחול ספרדיים בשם רומנסרו ספרדי שיצרו יהורם ובני גאון בשנת 1969. גאון פנה אז לנבון בבקשה שיכתוב לו טקסטים וקטעי קישור לשירים שליקט יצחק לוי ב”ספר הרומנסות” ו”האנתולוגיה לחזנות ספרדית” שלו. נבון נרתם למשימה מתוך תחושת שליחות להציל את שפת הלאדינו מגורל של שפה נשכחת ומשום החיבור הטבעי שלו לטקסטים וללחנים.

על הפרוייקט סיפר יהורם גאון:  “אני זוכר שחשבנו שקצת נקעה הנפש מזה שעדות המזרח בכלל – והספרדים בפרט, נתפשו כמין עדה שמאופיינת על ידי עליבות, עילגות ומאכלים פיקנטיים. לכן פנינו ליצחק נבון וביקשנו לזקוף את קומת העדה הזו…כמו כן רצינו להוציא מהבית את המנגינות הנפלאות האלה, שיראו וישמעו אותן גם אחרים וילמדו כמה הן נפלאות ונהדרות…ואני זוכר את התגובות: אנשים הגיעו בהמוניהם אל הרומנסרו. אבל לא ב”קזבלן” ולא ב”רומנסרו”, לא היה רצון “להוכיח לאנשים”, או משהו כזה. היה רצון לשתף” (יהורם גאון בשיחה אינטימית עם אחיו הגדול בני, 26 בפברואר 2004, NRG)

מרומנסרו לבוסתן

בעקבות ה “רומנסרו ספרדי”, ביקש יעקב אגמון מיצחק נבון שיכתוב מחזה הנוגע בתרבותה של יהדות ספרד. המחזה היה חלק מ”טרנד” של הצגות שעיקרן הפולקלור היהודי כמו “המגילה” של איציק מאנגר ו”איש חסיד היה” של דן אלמגור.

על כתיבת המחזה סיפר נבון: “לא הלך לי קל עם (כתיבת) המחזה. מניין שאדע איך עושים את זה? לכל היותר, כשהייתי מורה בבית-ספר, העליתי הצגות עם התלמידים. זה לא היה מחזה. אז מניין תבוא הישועה? (במהלך שיחה עם נתן אלתרמן) סיפרתי לו שאני עוסק בכתיבת מחזה וביקשתי ממנו עצה של מומחה איך יודעים בסופו של דבר שמחזה הוא טוב. ‘קראתי כמה סיפורים שכתבת והם טובים’, אמר לי אלתרמן…לפי הסיפורים שלך שקראתי, אין סיבה שמה שתכתוב במחזה, לא יהיה טוב’. זו הייתה כביכול אמירה פשוטה, אבל היא הייתה קולעת ונסכה בי אומץ”  (ראיון של יצחק נבון עם אורי סלעי, 1 באוקטובר 2001, NRG)

המחזה “בוסתן ספרדי”  הוא אוסף סיפורים מערכונים ,אגדות לחנים ספרדיים, רומנסות ופרקי חזנות ממורשת יהדות ספרד (בתרגומו של משה גיורא). הקטעים בהצגה מתארים את הווי סמטאות ירושלים בימי נערותו של נבון בשנות העשרים של המאה הקודמת דרך תיאור חייה של משפחה ספרדית אחת בשכונת “אהל משה“. הסיפור מסופר מנקודת מבטו  של  ” מושון”, בן השכונה שעזב אותה לפני שנים רבות, חוזר אליה ומספר את זיכרונותיו. דרך קורות משפחתו של מושון ,משפחת קסטל , והדמויות הסובבות אותה משתקפת השכונה הספרדית ותרבותה, המנהגים שעברו מאב לבן ומאם לביתה, מאכלים, אמונות ודרכי מחשבה של העדה הספרדית בירושלים בשנות המנדט הבריטי. כפי שקיווה נבון פתח המחזה לציבור הישראלי צוהר לתרבות שלמה  שהייתה על סף הכחדה, שישראלים רבים כלל לא נחשפו אליה עד אז.  “בוסתן ספרדי” הוצג לראשונה ב-1970 בבימוי של יוסף מילוא בבית העם בירושלים. באותה שנה זכה המחזה בפרס “כינור דוד”  ומאוחר יותר הוקרן כסרט טלוויזיה בערוץ הממלכתי היחיד אז. בצבע!

 

על פי ההסכם חברת טלעד, שהפיקה את המופע, התחייבה לאפשר למחבר לקבל את העתקי הסרט לשם הקרנות בלתי מסחריות והמפיק ש. צמח התחייב שלא יהיו לו או לאמנים דרישות כספיות בעתיד תמורת הזכויות של צילום המחזה והקרנתו:

בוסתן ספרדי – מכתבים אל הנשיא

המחזה עורר עניין רב. רבים פנו לבית הנשיא בבקשה לאתר עותק כתוב שלו. אולם התשובה של בית הנשיא הייתה שלא ניתן לספק עותק כתוב של המחזה משום שמעולם לא הודפס כך. מתיקי בית הנשיא עולה שהיו הרבה פונים כאלה, וחלק מהם הוסיפו על כך בקשה להציג בפני הנשיא את הגרסה שלהם:

בתשובה לבקשה שהגיעה מיחידה של צה”ל לקבל  עותק של התקליט של “הרומנסרו הספרדי”, הוסיפה עוזרתו של הנשיא כי הוא מקווה שהתקליט יענה לפחות על חלק ממשאלתם – התקרבות לפולקלור, לתרבות ולמוסיקה עממית נ-397/10 ע’ 45.

ב-1979 קיבל הנשיא מכתב על הצלחת ההצגה על ידי חוג של שחקנים עיוורים בחיפה. לפי המכתב הועתק הטקסט על ידי מתנדבות בכתב ברייל כדי שכל שחקן ילמד את תפקידו:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הנשיא היה מופתע משום שהטקסט של המחזה לא פורסם. כיצד אם כן הגיע לידיהם של השחקנים מחיפה?

בתשובה על כך כתבה לו מנהלת מועדון העיוורים בחיפה שכאשר השמיעו ברדיו את הבוסתן הספרדי הקליט אחד העיוורים ברשמקול את המחזה ומשם הועתק. היא מתנצלת על כך שלא ביקשו את רשות הנשיא. “הם פעלו בתמימות ועם הנשיא הסליחה. הם יהיו מאושרים אם יענה הנשיא לבקשתם להזמינם להציג בפניו”:

מכתב מרגש במיוחד שלח אל הנשיא אדם פרטי יליד איזמיר שהשירים במחזה ליוו את נעוריו בעיר הולדתו. במכתבו סיפר על שיעורי הזמרה שלו ועל החזן בבית הכנסת בית ישראל בקרטש יצחק אלגזי: “היו ימים טובים בפשטותם עד מלחמת הבלקנים ועד המלחמה הנוראה הגדולה העולמית הראשונה”. למכתבו הוא צירף את רשימת השירים שהוא עדיין זוכר:

לאחר 384 הופעות ירד המחזה “בוסתן ספרדי” מהבמה ונראה היה שנשכח. לפי התכתבות בתיקי משרד החינוך נראה שב-1989 עלתה האפשרות להעלאת המחזה מחדש ונבון, אז שר החינוך,  שאל האם יוכל לקבל תמלוגים:

 

אפשר ונבון ביקש לברר את עניין התמלוגים בעקבות פנייתו של מנכ”ל תאטרון החאן דני אלטר שביקש בנובמבר 1989 את רשותו של נבון להציג את המחזה (תיק “מדיניות מערכת החינוך – תאטרון החאן – ירושלים”, גל-18694/7, עמ’ 3):

נבון ענה שבגלל ניגוד עניינים בשל כהונתו בתפקיד שר החינוך והתרבות אין הוא רשאי להסכים להצעה (גל-18694/7, עמ’ 2):

אולם המחזה עלה שוב רק  ב-1998 ב”הבימה” בבימויו של צדי צרפתי והצליח אף יותר בגרסתו השנייה. מלבד כתיבת “בוסתן ספרדי” עשה נבון עוד רבות לשמירתה של תרבות יהודי ספרד. הוא חיבר מחזות ותכניות טלוויזיה בנושא ובראשן סדרת הטלוויזיה “ירושלים שהייתה בספרד”( 1991), סידרה של  שמונה פרקים שסיפרה את תולדות יהדות-ספרד מראשיתה על סבלותיה. כמו כן היה נבון ממארגני האירועים לציון 500 שנה לגירוש ספרד, וגם חתם על הסכם התרבות הראשון בין ישראל לספרד כמעין סגירת מעגל בקשרים בין ספרד והעם היהודי . מאז פרישתו מן החיים הפוליטיים כיהן נבון בין השאר כיושב ראש של הרשות הלאומית לשימור שפת ותרבות הלאדינו . אך נראה  שתרומתו המשמעותית ביותר לשימור מורשת תרבותה של יהדות ספרד  התגלמה ב”בוסתן ספרדי” שהביא תרבות זאת לידיעתם מאות אלפים.

התיקים בפרסום:

• נשיא המדינה – אישים בארץ, 1980 – 1981 (נ-321/1)
• נשיא המדינה יצחק נבון – מוסדות בארץ כללי, 1980 – 1981 (נ-328/3)
• הנשיא יצחק נבון – הרומנסרו הספרדי, 1978 – 1981 (נ-397/10)
• מדיניות מערכת החינוך – מיזוג עדות – מורשת יהדות המזרח, 1989 (גל-18673/9)
• רומנסרו ספרדי: הקדמה לרומנסרו ספרדי של משה אטיאש מתורגמת לספרדית (פ-1914/19)
• מדיניות מערכת החינוך – תאטרון החאן – ירושלים (גל-18694/7)

מופע הרומנסרו הספרדי, 1978

בוסתן ספרדי, מחזמר מאת יצחק נבון, 1971