עיתון מעריב, 9 באוגוסט 1985 / מתוך עיתונות יהודית היסטורית
מערכת החינוך בישראל אינה נעה בחלל ריק של מקצועות תוכן – דוגמת חשבון, הבנת הנקרא או גאוגרפיה, ומהווה גם כר פורה להעברת תכנים והסברה בקרב התלמידים. במסגרת זו מקודמים רעיונות ומסרים מעבר למקצועות הליבה, כגון: חינוך לבריאות, חינוך סביבתי, חינוך פיננסי, חינוך אזרחי ואף חינוך פוליטי.
כנובע מכך ביקש נבון בשנת כהונתו השנייה כשר החינוך, להקדיש שעת מחנך מיוחדת בנושא היחס לזקנים בארץ. הוכנו חומרי למידה בדבר שיפור היחס לזקנים, והתכנית צפויה הייתה להשתלב במסע ההסברה הארצי בנושא (תיק גל-18191/3: מדיניות מערכת החינוך: תעמולה במוסדות חינוך). בשנת כהונתו השלישית קידם נבון את המלצת משרד החינוך לרכישת תוצרת כחול לבן (תיק גל-18191/4: מדיניות מערכת החינוך: תעמולה במוסדות חינוך).
העדפת תוצרת כחול לבן. עמוד 225 בתיק גל-18191/4: מדיניות מערכת החינוך: תעמולה במוסדות חינוך
ומה בדבר פעילות פוליטית מפלגתית בין כתלי בתי הספר או חינוך פוליטי?
עם כניסת נבון לתפקידו כשר חינוך בחר לנסח תחילה ארבעה יעדים, אחד מהם התמקד בחינוך לדמוקרטיה ודו קיום. לשם כך נוסד מערך מפגשים בין תלמידים יהודים וערבים. בספרו האוטוביוגרפי העיד נבון שלעומת התלמידים הערבים שהציגו את עמדתם היטב, התלמידים היהודים היו חסרי משנה סדורה בעניין הסכסוך, לא ידעו מה לומר ונכנסו מיד למגננה. "הם עמדו נבוכים בוויכוחים שנתעוררו", ציין. נבון קרא למפקחים וביקש מהם לערוך שיחות מקדימות עם התלמידים היהודים. "צריך לשבת איתם, אמר, להוסיף להם ידע היכן שצריך, בבחינת 'דע את שתשיב'" (כל הדרך, בעריכת ד"ר אייל מירון, עמודים 393-392).
גישת המשרד ומדיניותו בנושא תעמולה בבתי הספר, נבנתה במשך כהונתו לאור יעד החינוך הנ"ל ונבנתה בהתאם:
עמוד 386 בתיק גל-18191/4: מדיניות מערכת החינוך: תעמולה במוסדות חינוך (תאריך המסמך- 29 בינואר 1986)
במסיבת עיתונאים לרגל סיום שנת הלימודים תשמ"ח (יוני 1988), אמר נבון:
"שנת הלימודים המסתיימת עמדה בסימן הגברת והרחבת החינוך הפוליטי. לראשונה בתולדות מערכת החינוך נקבעה מדיניות ברורה בנושא זה המעודדת ואף דורשת מבתי הספר לחנך את התלמידים למעורבות, לאכפתיות ולתגובות בכל הנושאים האקטואליים – ובכלל זה גם השנויים במחלוקת – המטרידים את החברה הישראלית. אני סבור כי חובה על המחנכים להפגיש את תלמידיהם עם פרשנויות שונות לאירועים ולהרגילם להתייחס באורח ביקורתי לפרשנויות המוצגות.
אני מודע לכך, הוסיף, שחובה זו יוצרת מתח רגשי ושכלי בין הרצון להקנות לצעירים את הדעה הנכונה, בעיני המורה, לבין המחויבות להציג דעות אחרות, בצורה אמינה וברורה. אך בחברה סוערת כשלנו אין לנו רשות להניח לתלמידים לעסוק בכך לבדם, ללא הדרכה. הישראלים נושמים וחיים פוליטיקה יום יום ושעה שעה. בתי הספר אינם על אי בודד, ועליהם לחנך דור של אזרחים שיגלה מעורבות בחיי העם והמדינה. יחד עם זאת אנו מפרידים בין חינוך פוליטי לבין חינוך מפלגתי שהוא אסור. עם פתיחת שנת הלימודים הבאה נדרוש מהמחנכים לסייע לתלמידיהם לעקוב אחרי התהליך הדמוקרטי של הבחירות לכנסת ה-12".
נבון סיכם והדגיש: "החל מ-1 בספטמבר 1988 לא נרשה לנציגי מפלגות להיכנס לבתי הספר מחשש לתעמולה מפלגתית ונאסור גם קיום בחירות זוטא בקרב התלמידים כדי שתוצאותיהן לא ינוצלו על ידי המפלגות (עמוד 36 בתיק גל-18613/8: מדיניות מערכת החינוך: תזכירי המחלקות על פעולותיהם).
המלצת המזכירות הפדגוגית לתכנית פעולה בנושא עמדות פוליטיות בקרב בני הנוער, בעקבות סקר שערכה מינה צמח. עמוד 51 בתיק גל-18650/1: מדיניות מערכת החינוך: המזכירות הפדגוגית
