.1 | נבון מתערב למען עולי "מבצע משה"
ב-29 באוקטובר 1984 השתתף שר החינוך יצחק נבון בישיבה של וועדה לתאום בין הממשלה לבין הסוכנות היהודית. על סדר היום עמדו שני נושאים מרכזיים – מצבם של יהודי ברית המועצות וקליטת יהודי אתיופיה.
תנועת העלייה מאתיופיה החלה בסוף שנות השבעים בעקבות פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף ב-1973, שהכיר באנשי “ביתא ישראל”, כיהודים, והחלטת ממשלת ישראל להחיל עליהם את חוק השבות. עם עלייתו לשלטון באתיופיה של הרודן מנגיסטו היילה מאריים ב-1974, נאלץ נציג הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית לעזוב. אולם יהודים מחבל טיגרי המשיכו לצאת רגלית וכמעט ללא סיוע למחנות מעבר בסודאן. עד 1984 עלו כחמשת אלפים יהודים. אלפים מתו בדרך בשל התנאים הקשים והתקפות שודדים. בתקופה שכיהן נבון כנשיא המדינה פנו אליו לא אחת יהודים מאתיופיה וביקשו סיוע במאמצים להעלות את חברי הקהילה לארץ, ולהציל את בני משפחותיהם וקהילותיהם (ראו בפרק הנשיא נבון והמאבק למען עליית יהודי אתיופיה).
במארס 1984, בעקבות שינויים פוליטיים במחוז גונדר החלו יהודי המחוז להגיע בהמונים למחנות הפליטים בסודאן שהתקשו להכיל אותם. בעקבות זאת הגו האמריקאים יחד עם הסודנים ונציגי ישראל תכנית פינוי מיידית. התכנית הופעלה ב-21 בנובמבר 1984 וכונתה “מבצע גור אריה יהודה”, במקביל החל קמפיין גיוס כספים בצפון אמריקה שהטביע את השם “מבצע משה”. במשך מספר חודשים הוטסו 7,000 איש מחרטום לאירופה וממנה לישראל. בינואר 1985 דלפה הידיעה על מבצע החילוץ לעיתונות בישראל. נשיא סודן, שחשש מתגובתן של מדינות ערב, אסר על המשך המבצע. לאחר מגעים עמו, בתיווך ארה”ב, התיר לשישה מטוסי “הרקולס” אמריקניים לחלץ את היהודים האתיופיים האחרונים מסודן ואף הם הגיעו לישראל. בסך הכול הגיעו בשנות ה -80 כ-16 אלף עולים מאתיופיה.
בעת כניסתו של נבון לתפקיד שר החינוך בספטמבר ב-1984 כבר התמודד משרד החינוך עם גל העלייה מאתיופיה. תלמידים עולים הגיעו ארצה במספרים הולכים וגוברים, חלק מהם ללא לווי הוריהם. קליטת העולים עוררה קשיים בשל הפער הגדול בין מצב היהודים באתיופיה, שחיו ברובם בסביבה חקלאית-כפרית מסורתית, לבין החיים במדינה מערבית מודרנית. הוסכם שבשלב הראשון יקלטו ילדי העולים במערכת החינוך הממלכתי דתי, מתוך הנחה שאורח חייהם הדתי יקל עליהם את הכניסה למערכת. אף על פי כן נזקקו התלמידים לסיוע. רבות מהמשפחות היו חד הוריות ומעטים מההורים ידעו קרוא וכתוב. העולים שנשלחו למרכזי קליטה ודיור ציבורי בפריפריה מצאו שם בתי ספר דתיים שממילא שירתו אוכלוסייה חלשה וטעונת טיפוח. חלק גדול מההתכתבות בתיקי משרד החינוך נוגעת למאמצי מנהלי האגף לחינוך דתי לגייס שיעורי עזר וסיוע כספי למען העולים וילדיהם.
בתחילת דרכו במשרד החינוך מיעט נבון להתערב בנעשה באגף ולא מצאנו התייחסות אישית שלו לשאלת קליטת בני העדה. המשבר שפקד את המערכת בעת “מבצע משה” בראשית שנת 1985, הביא להגברת מעורבותו של נבון. לנוכח זרם העולים מאתיופיה נאלץ משרד החינוך להקים “כיתות קלט” במרכזי הקליטה שאליהם הופנו העולים על ידי משרד הקליטה, ולמצוא תקנים למורים, וזאת בשעה שהוא נדרש לקיצוצים בתקציב בשל המשבר הכלכלי שפקד את ישראל והתבטא באינפלציה גואה וגירעון במאזן התשלומים. ב-10 בדצמבר כתב אברהם רון, מנהל האגף לחינוך דתי, לנבון: “אמנם ימים אלו הם ימי קיצוצי תקציב, אף על פי כן מעז אני לפנות אליך בבקשה למצוא משאבים למשימה לאומית של קליטת גלות אתיופיה המתחסלת לעינינו. אנו עומדים בפני עלייה בממדים שכבר שנים לא ידענו כמותם ושלקשייה לא היה אח ורע.” (מדיניות מערכת החינוך – חינוך ילדי עולים וקליטתם תיק גל-18636/1, עמ’ 145).
ב-1 בינואר כתב מנכ”ל משרד החינוך אלעזר שמואלי לממונה על התקציבים באוצר ופירט את הצרכים של המשרד לקליטת עולי אתיופיה. הוא הזהיר מפני “מצב חירום” אם התקציב לא יתקבל. נראה שדבריו לא הועילו, כי בט”ו בטבת תשמ”ה (8 בינואר) כתב רון מזכר בכתב יד לשר החינוך בעניין כיתות קלט לעולים. הוא ביקש מנבון שיתערב באופן מידי כדי ששר האוצר יצחק מודעי ישחרר תקציבים לתקנים למורים – “אדוני השר, הושע נא!” (גל-18636/1, עמ’ 103)
עוד לפני כתיבת המכתב פנה נבון ב-6 בינואר לראש הממשלה וחברו למפלגה שמעון פרס באותו עניין. הוא הבהיר שצורכי החינוך של העולים מסתכמים ב-10 מיליון דולר, וכבר עתה יש ילדים רבים שלא לומדים ומבוגרים שלא נקלטו באולפן לעברית (שם, עמ’ 109).
כדי לעמוד על צרכי קליטת תלמידים עולי אתיופיה יצא נבון ב-15 בינואר 1985 לסיור במרכזים בהם שהו העולים. הוא ביקר בגן ילדים בפרדס חנה ובבית ספר “שילה” בגבעת אולגה, בפנימייה “תלפיות” ובאולפן לעולים בכפר ויתקין.
איננו יודעים מה הייתה תשובתו של פרס למכתבו של נבון, אולם משרד האוצר העביר תקציב מיוחד לקליטת תלמידים עולי אתיופיה וביולי 1985 בוצעה התכנית לייצוב המשק שהביא במשך הזמן לשיפור במצב הכלכלי. לעת עתה נמנע המשבר שריחף מעל ראשם של בכירי משרד החינוך. “מבצע משה” ממילא הסתיים, ויהודי העולם התגייסו כדי לסייע במימון הקליטה.
לצד קשיי הקליטה, התיקים בארכיון מעידים על התגייסות רבה לטובת העולים – ועל פניות לנבון מצד גופים שונים, ביניהם תלמידי ישיבות הסדר, שרצו להתנדב בתור מורים, הקיבוץ הדתי, מוסדות נוער דוגמת כפר מאיר שפייה, הסתדרות המורים ועוד שרצו לסייע בקליטתם של תלמידים מעולי אתיופיה.