שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות

עם כניסתו לתפקיד שר החינוך הציב לעצמו יצחק נבון  ארבעה יעדים.  החינוך המדעי טכנולוגי היה אחד מהם:

“שמתי דגש על הקמת מעבדות בבתי הספר, תוספת שעות לימוד בנושאים אלו וביקורים בבתי ספר מקצועיים על מנת להעניק להם תחושת חשיבות וכבוד עצמי. בתי הספר העיוניים נתפשו כבעלי מעמד וכבוד, בעוד המקצועיים סבלו מדימוי נחות – ואת זאת שאפתי לתקן. גיבשנו קבוצת מדענים שתעסוק בכך…שגיבשו תכנית כיצד לתגבר את החינוך המדעי והטכנולוגי” (יצחק נבון, כל הדרך, ע’ 387).

המגמה של חיזוק התחום הטכנולוגי בחינוך ושל חדירת המחשב להוראה ולתכנית הלימודים ניכרה במערכת החינוך עוד לפני כהונתו של יצחק נבון כשר החינוך, ומטבע הדברים הלכה והתגברה ככל שחדרה הטכנולוגיה לחיינו. ועדת מומחים בין-משרדית, שהוקמה בפברואר 1983 הגישה את המלצותיה במארס 1985, מספר חודשים לאחר תחילת כהונתו של נבון כשר החינוך. הוועדה המליצה ליזום תכנית לאומית לפיתוח מערכות הוראה בעזרת מחשבים, וקבעה כי נוכח המירוץ הטכנולוגי בעולם חייבת ישראל לנקוט יוזמה לאומית כוללת ומקיפה, לפיתוח ולשילוב טכנולוגיות התקשוב בתחומי החיים השונים בארץ ומעל הכול בחינוך. החדרת המחשוב לחינוך תעניק לישראל זכות קדימה שכן מדינות אחרות טרם הגדירו את הנושא כיעד לתכניות לאומיות. לדעת הוועדה אם לא יפותחו מערכות הוראה ממוחשבות יש חשש שיגדל הפער בין הידע של בוגרי מערכת החינוך לבין הדרישות שמייצר עידן הטכנולוגיה:

 

כבר בנובמבר 1984 עדכן נבון את מזכיר הממשלה בהחלטתו לצייד את כל בתי הספר ספר במחשבים כציוד מסייע ללימודים. כך דיווח לו שהועדה למחשבים במערכת החינוך קבעה עקרונות לפיהם יש להכין תכניות לימודים ותכשיר מורים בכל מערכת החינוך לצורך כך (גל-18165/9 ע’ , 75, 170):

בד בבד יזם ראש הממשלה שמעון פרס הקמת מכון שיעסוק בקידום השתלבותה של ישראל במהפכת המחשוב והמידע, ומינה צוות לבדיקת הנושא. ראש הממשלה אימץ את מסקנות הצוות והטיל עליו להתקדם בביצוען. חבר הצוות  פרופ’ חיים הררי הביא לידיעתו של השר נבון את הממצאים וביקש את תמיכתו:

בדו”ח של הררי נכתב שבמציאות הנוכחית הידע המדעי והניהולי, המקוריות והכישרון זוכים לחשיבות כלכלית  שאינה נופלת מזו של חומרי הגלם. במצב זה יכולה מדינה קטנה כישראל לפלס דרכה אל מקום מכובד במערך התעשייתי והטכנולוגי בעולם. לראשונה יש לישראל סיכוי ליתרון כלכלי על פני מדינות אחרות, בתנאי שתדע לנצל כהלכה את משאביה האנושיים. הדבר מחייב השקעות ניכרות בחינוך מדעי (גל-18165/9 מעמוד 239-).

אימוץ מסקנות הדו”ח על ידי שר החינוך חייב את משרד החינוך לשקול את ההשלכות המעשיות שלו ולבנות רפורמה של ממש בדרכי ההוראה ובתוכנה. תחילה יש לברר כיצד תראה חדירת המחשב למערכת החינוך? מהי הדרך הנכונה לשימוש במחשב בכיתה, האם השימוש במחשב יגרום לשינויים בדפוסי הלימוד ובמבנה בית הספר? האם ישנה המחשב את שיטות ההוראה? מהי הדרך הנכונה והמינון הנכון של שילוב המחשב בהוראה? מהן הדרכים הנכונות לבחינת ההצלחה או הכישלון של מהלך זה? רק טיפול זהיר בשאלות אילו יבטיח מעבר חלק ויעיל להוראה בעזרת מחשב.

ב-23 באפריל הקים נבון את “ועדת סלומון”, בראשות פרופ’ גבי סלומון מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב כדי לגבש את עמדת משרד החינוך ודרכי פעולתו. הוועדה המליצה להתחיל במחשוב מערכת החינוך כיעד לאומי, מפני שהחינוך עומד במקום השני אחרי הביטחון מבחינת ההוצאה הלאומית. ומשום שזהו תחום שבו מסוגלת ישראל להיות  חלוצה. לתחום החינוך יש שוק מקומי – פוטנציאלי גדול ומובטח מלכתחילה שיצדיק את ההשקעות בו. כמו כן – יש בו סיכויי ייצוא סבירים למערכות חינוך אחרות ברחבי העולם. הוועדה המליצה למשרד החינוך להשתלב בהדרגה בפרויקט לאומי למחשוב החינוך תוך כדי קיום ניסויים מבוקרים. שר החינוך אימץ את מסקנות ועדת המומחים והודיע כי החלטותיה מקובלות עליו כמדיניות הרשמית של משרד החינוך בתחום זה. הוא העביר את הדו”ח לשר המדע גדעון פת שיביא אותו לדיון בוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה שבראשותו, ומינה את המדען הראשי במשרד החינוך, פרופ’ יוסף באשי, לרכז את המשך הטיפול בנושא (גל-18165/9 ע’ 152 – 153, הדו”ח מע’ 208 – ).

בחוזר מנכ”ל משרד החינוך ממארס 1985, אשר הציג מגוון תכניות להכשרה והשתלמות למורים במקצועות המחשב, הקדים המנכ”ל אליעזר שמואלי מבוא, ובו התייחס לחשיבות של הקניית כלים לאדם באמצעות מערכת החינוך, שיאפשרו לו להתמודד עם עידן המחשב. חשוב, לדבריו,  להתחיל בכך כבר בכיתות הראשונות של בית הספר, וצריך להעניק למורים כלים שיאפשרו להם לשלב את המחשב בעבודת ההוראה בבתי הספר בכלל. כדי להצליח במשימה זאת נבנו תכניות להכשרת מורים להוראת יסודות תורת המחשב, ולמקצועות ממוחשבים כגון בנייה ואדריכלות, חשבונאות, משרד ממוחשב ועוד. החוזר מפרט את מגוון הקורסים הגדול המוצע למורים (גל-18165/9 ע’ 301 – 309).

על פי ממצאי סקר  שנערך באותו זמן – במארס 1986 היו 40% מבתי הספר היסודיים ו-85% מבתי הספר העל יסודיים מצוידים במחשבים ולימדו בעזרתם. מחשבים החלו להיקלט גם בגני ילדים. ביום עיון שאורגן על ידי הוועדה למחשבים שליד המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך נמסר כי כמעט כל המוסדות להכשרת מורים צוידו במחשבים בעקבות החלטת משרד החינוך לחייב את כל הסטודנטים להכשרת מורים לעבור קורס להכרת המחשב. ביום העיון ציין מנכ”ל המשרד שמואלי שהכנסת המחשב למוסדות החינוך עברה ללא הפרעות מיוחדות, והמחשב אף הביא לשיפור בתחומים לימודיים שונים. עם זאת – כרוכים בשינוי גם סיכונים כגון החלפת המחשב במורה. שמואלי הבטיח כי משרדו ימשיך לשלב את המחשב במערכת החינוך באופן מבוקר והדרגתי:

מעניין לציין גם את ממצאיו של סקר נוסף, שהוצגו בכנס ה-3 לשימושי מחשב בחינוך. לפי הממצאים בנים מגלים עמדות חיוביות יותר מבנות ביחס למחשב. ועם זאת, אין הבנות רואות במחשב מקצוע גברי ותופסות את עצמן כבעלות יכולת שווה ללמוד את נושא המחשבים:

אך תיעדוף החינוך למדעים על ידי שר החינוך חשף בקשיים ביישום: האחראי על השתלמות עובדי הוראה בחינוך העל יסודי במשרד החינוך התלונן שקשה לקיים השתלמויות למורים בתחום זה.  מנהלי בתי הספר מתקשים לשחרר את המורים להשתלמויות באופן רצוף, בשל המחסור במורים למדעים, והם מתמודדים עם הקשיים הכרוכים בגיוס ממלאי מקום:

ב-1987 הוחלט על הקמת ועדה לנושא החינוך הטכנולוגי במחלקה להשתלמות עובדי הוראה ועל מינוי מפקח ארצי על ההשתלמויות. הוחל במבצע להסמכת מורים ובגיבוש תכנית השתלמות. במאי 1988 בישיבה בלשכת השר הוחלט על הקצבת מיליון שקל לרפורמה בחינוך הטכנולוגי (גל-18660/7 ע’ 212, גל-15444/8 ע’ 9):

בסקירה על פעולות השר יצחק נבון במשרד החינוך והתרבות באוגוסט 1988 יוחד סעיף להרחבת החינוך המדעי והטכנולוגי: “מתוך הנחה כי בוגרי מערכת החינוך בשנת אלפיים יחיו בעולם שיהיה טכנולוגי ומדעי הרבה יותר מכפי שהוא היום, החליט שר החינוך לפתח את החינוך המדעי והטכנולוגי בבתי הספר. במסגרת זו נפתחו קורסים מיוחדים להכשרת מורים ללימוד מקצועות אלה באוניברסיטאות ובמכללות: נערך מחקר מקיף על צרכי ויעדי החינוך בתחום זה: הוכנה לראשונה תכנית לימודים לחינוך מדעי וטכנולוגי כבר מכיתה א’. הוחל בהקמת מעבדות מדעיות-טכנולוגיות משוכללות בבתיה”ס והוחלט לבצע רפורמה מרחיקת לכת בחינוך הטכנולוגי כדי להתאים את הנעשה בבתיה”ס להתפתחות הצפויה” (גל-15445/1 ע’ 14).

באותו זמן הוציא האגף למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך מסמך קווי יסוד לתכנית לימודים בסיסית בטכנולוגיה: קהל היעד הוא כלל התלמידים ולא רק התלמידים במסלולים הטכנולוגיים. הכוונה היא לערוך היכרות בין הלומד לעולם הטכנולוגי כחלק מסביבתו וכחלק מן התרבות וההשכלה הכללית שהוא רוכש בבית הספר. התכנית שואפת לקרב את העולם הטכנולוגי אל הלומד מן הבחינה הרגשית ולבנות גשרים אינטרדסצפלינריים בין לימודי הטכנולוגיה לבין כלל הלימודים בבית הספר בכל התחומים. התכנית שואפת להעמיד את הטכנולוגיה כחלק מסביבת האדם ולאמן את התלמידים בפיתוח חשיבה יוצרנית והמצאתית ולעודד פיתוחם של כלי חשיבה ופתרון בעיות, רכישת כלים כמו חשיבה מערכתית, מודל, חשיבה אלגוריתמית, שימוש במחשב. מטרת התכנית לסייע ללומד לתפקד בחברה בתר-תעשייתית שהוא עתיד לגדול בה. המסמך כולל יעדים ומטרות, גישה מתודולוגית ועקרונות של התכנית (גל-14975/3 ע’ 212 – 216).

 

ביולי 1988 הוציא האגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך סקירה על הישגיו בשנת הלימודים האחרונה בדגש על קידום מערכות טכנולוגיה בהוראת חקלאות חכמה ומודרנית בבתי הספר:

משרד החינוך פרסם ביולי 1989 מידע על מחקר שנעשה בבתי ספר של רשת אורט והצביע על כך שמחשב הצליח לקדם את היחסים החברתיים בכיתות אינטגרטיביות:

תוצאות מחקר זה בוודאי התאימו לתפישה שהביא עימו יצחק נבון למשרד החינוך הגורסת שילוב שבין חתירה למצוינות ובין אינטגרציה בבתי הספר (ראה פרוייקט ההנצחה לנשיא יצחק נבון, הפרק: אינטגרציה חברתית בבתי הספר: חתירה לשוויון או חינוך להישגיות.

בסוף 1989 פורסם סקר, שנערך על ידי האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך בקרב גננות על קידום מיומנויות למידה באמצעות מחשב. על פי ממצאי הסקר מרוצות מרבית הגננות מתרומת המחשב לפעילות החינוכית בגן, לתחום הרגשי, למוטיבציה, לתחום החברתי והמוטורי.  המחשב מפתח מיומנויות למידה ומקדם את יכולת התכנון ופתרון בעיות אצל ילדים. הוא מגביר את יכולת הריכוז של הילד ומקדם חשיבה וזיכרון חזותיים. 69% מהגננות סבורות כי המחשב תורם לאווירה רגועה בגן וכ-30% מהן מצאו שהמחשב מעודד את החלשים ועוזר לחריגים (גל- 15452/5 ע’ 77). תוצאות הסקר פורסמו ביום עיון שערכו האגף לחינוך קדם יסודי והאגף למדע וטכנולוגיה. בהזמנה לכנס נכתב: “אנו מצויים בעידן בו חודר המחשב לכל פינה בחיינו והיכולת לנצלו בצורה יעילה עשויה כנראה לקבוע בעתיד במידה רבה את טיב תפקודו של כל אדם בפרט ואת הישגינו כחברה. לרבים מאתנו, הבוגרים אשר לא גדלו עם האצבע על המקלדת, רתיעה מן המחשב וחשוב על כן כי ילדים, כבר מגיל צעיר, יתנסו בהפעלת מחשבים ו”יתיידדו” עם כלי טכנולוגי זה” (גל – 15452/5 ע’ 251 – 252).

 

מטבע הדברים הוליד שילוב המחשב בתכניות הלימודים תגובות של התנגדות מצדם של המורים בחינוך המקצועי שחששו מפיטורים, שהצביעו על חסרונו של ציוד מתאים לתכנית החדשה ונדרשו עתה להשתלמויות רבות כדי להיות מסוגלים להוביל את השינוי. הם איימו בסכסוך עבודה והתקיימו דיונים רבים במשרד על תנאי ההשתלמות והשינויים בתנאי עבודתם (גל- 18661/15 ובמיוחד ע’ 20 , 34– 35, 44 – 49,  62,  65 – 73). המורים הקימו ועדה שתפקידה לעקוב אחר ניסוי שנעשה בכיתות י’, כדי לבחון את השלכות השינוי. במכתב לעוזי צוק, מנהל האגף לטכנולוגיה ומידע במשרד החינוך כתבו המורים: “לא נסכים להחלטות שאין עמן קבלת אחריות ומתן תשובות מספקות. לסיכום: עמדתנו היא כי ביה”ס, מנהל ביה”ס והבעלות רשאים לפתוח מגמה ולהזמין מורים ללמד בה, רק אם מראש ברור כי יש בידם תעסוקה מסודרת להציע בהיקף כפי שמקובל היום. וכן כי תכניות הלימוד הקשורות בשינוי, מותנות בכך שמורים לא יפגעו ותתקיימנה השתלמויות מיד כמתוכנן וכמוסכם. ישנו גם נושא הצטיידות שעד כה לא טופל בו בכלל. כדי שנעבד באימון ובגישה חיובית שני הצדדים חייבים לעמוד בתנאי ההסכם כפי שנתקבל אצל הממונה על יחסי עבודה” (גל- 18661/15 ע’ 36 – 38).

בפתח סימפוזיון בינלאומי על תקשורת מחשבים בחינוך אמר השר נבון על המהפכה שמחולל התקשוב: “מרחקים מתקצרים, המידע מצוי בכף ידך בלחיצת כפתור והקשר הבין-אנושי מסוגל לתרום להבנה בין העמים”. בסימפוזיון הוצגה תכנית המתגבשת כדי לקשור באמצעות מחשבים קשרים בין בתי ספר בישראל ובין בתי ספר ברוסיה ומצרים, כפי שכבר קיימים עם ארצות הברית. לדברי השר הרפורמה בחינוך הטכנולוגי שמשרד החינוך יתחיל ליישם בשנת הלימודים הקרובה (תש”ן) תתרום רבות להשתלבות בתי הספר בארץ במערך המחשבים המודרני ביותר:

התכנית אכן יצאה לדרך בשנת הלימודים תש”ן בדגש על השתלמויות למורים. בינואר 1990 זימן נבון קבוצת חשיבה לבחינת היבטים הנגזרים מהיערכות מדינות אירופה לקראת איחוד אירופה ב-1992 והשלכותיהם על מערכת החינוך הטכנולוגי. בקבוצה השתתפו אנשי מפתח משלושה מגזרים – צה”ל, משרד המסחר והתעשייה וההשכלה הגבוהה. נבון סיכם את הדיון בציינו את התרומה החשובה שהוא מייחס לראייה מערכתית שבאה לידי ביטוי בדיון מסוג זה, בו חברו יחד מגזרים שונים כדי להיערך בצורה נאותה לקראת העשור הקרוב. בדעתו להדק את שיתוף הפעולה והתיאום עם הגורמים שלהם קשר לנושא (גל-15452/7 ע’ 199).

בסקירה שערך כחודש לפני פרישתו אמר השר נבון : “העיקרון היסודי של הרפורמה החדשה הוא חיזוק הבסיס המדעי והטכנולוגי הניתן לתלמידים בבתי הספר התיכוניים והתאמתו לשינויים המהירים המתחוללים בארץ ובעולם במדע”:

 

במארס 1990 סיכם את הישגי המשרד בתקופתו וההישג הראשון שראה לנכון להזכיר הוא הרפורמה בחינוך הטכנולוגי:

 

רשימת התיקים בפרק:

• גל-14975/3 : לשכת המנכ”ל שמשון שושני – ישיבות הנהלה סגל א’
• גל-15444/8 : לשכת השר יצחק נבון – סיכומי פגישות בלשכה
• גל-15444/11 : לשכת השר יצחק נבון – התכתבות עם שרים וחברי-כנסת
• גל-15445/1 : לשכת השר יצחק נבון – ישיבות צוות הלשכה
• גל-15452/2 : לשכת השר יצחק נבון – ידיעות לעיתונות
• גל-15452/5 : לשכת השר יצחק נבון – ידיעות לעיתונות
• גל-15452/7 : לשכת השר יצחק נבון – ידיעות לעיתונות
• גל-15452/9 : לשכת השר יצחק נבון – ידיעות לעיתונות
• גל-15457/1 : לשכת השר יצחק נבון – הועדה לחינוך מדעי טכנולוגי
• גל-18164/8 : מדיניות מערכת החינוך – תכניות לימודים במחשבים
• גל-18164/9 : מדיניות מערכת החינוך – תכניות לימודים במחשבים
• גל-18164/10 : מדיניות מערכת החינוך – תכניות לימודים במחשבים
• גל-18165/9 : מדיניות מערכת החינוך – תכניות לימודים במחשבים
• גל-18165/10 : מדיניות מערכת החינוך – תכניות לימודים במחשבים
• גל-18660/6 : מדיניות מערכת החינוך – השתלמות מורים
• גל-18660/7 : מדיניות מערכת החינוך – השתלמות מורים
• גל-18661/3 : מדיניות מערכת החינוך – השתלמות מורים
• גל-18661/13 : מדיניות מערכת החינוך – השתלמות מורים לחינוך טכנולוגי
• גל-18661/15 : מדיניות מערכת החינוך – השתלמות מורים לחינוך טכנולוגי
• גל-18661/16 : מדיניות מערכת החינוך – השתלמות מורים לחינוך טכנולוגי