שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות

מתוך חוברת הדרכה של משרד החינוך בעניין התנהגות אלימה של בני נוער

“גיל ההתבגרות הוא אולי הקשה שבין שלבי ההתפתחות של האדם, והמטלות ההתפתחויות הניצבות בפני המתבגר הן מהמסובכות בנתיב הגדילה שלו”. כך נכתב בחוברת הדרכה למורים בבתי ספר שפרסם משרד החינוך במסגרת מאמציו להתמודד עם הבעיות הנפשיות וההתנהגותיות ההולכות ומחריפות של התלמידים, שנלווים למערכת החינוך בעידן המודרני.

מערכת החינוך מתקשרת עם מוטיבים חיוביים כגון: לימוד והעשרה, חברות ושיתוף, טיולים ופעילויות חינוכיות וערכיות שונות. אולם בעת שיצחק נבון שימש כשר החינוך בשנות ה-80, כבר התגלו בבתי הספר תופעות שליליות ובהן: צריכת אלכוהול וסמים, אלימות, פגיעות מיניות ואף התאבדויות של בני נוער. במשרד החינוך נערכו כדי להתמודד עם התופעות האלו והוקמו גופי יעוץ וטיפול יעודים לשם כך שהמרכזי שבהם – שרות פסיכולוגי ייעוצי (שפ”י). בפרסום זה נביא מספר דוגמאות להתמודדות של משרד החינוך בראשות השר יצחק נבון עם התופעות האלו ועם המשברים שמלוים את התלמידים במערכות החינוך. (ראו גם פרסום נוסף בעניינים האלו)

.1 | א. מעשי אלימות וצריכת אלכוהול בבתי הספר.

התופעה של אלימות מצד תלמידים כלפי תלמידים אחרים נפוצה במערכת החינוך. באוגוסט 1987 פרסם אגף התלמידים במשרד החינוך דו”ח שהתבסס על ניתוח של 738 מקרי אלימות בבתי הספר בשנת הלימודים תשמ”ז, ש-319 מתוכם הסתיימו בהפניית תלמידים לחדרי מיון בבתי חולים. על פי הדוח רוב המקרים היו בבתי הספר היסודיים לאחר שעות הלימודים. מרבית התקיפות נעשו באמצעי תקיפה גופניים בלבד, אבל היו גם מקרים של שימוש בסכינים, מכשירים כהים, אבנים וחפצים שונים ((ראו תיק: גל-18189/2 עמ’ 120).

משרד החינוך נקט בשורה של צעדים כדי לצמצם את התופעות של אלימות וצריכת אלכוהול בבתי הספר, שלעתים היו קשורות אלו באלו. בנובמבר 1986 הקים שר החינוך נבון ועדה מיוחדת, בראשות מנכ”ל משרד החינוך שמשון שושני, למניעה וטיפול בצמצום האלימות במערכת החינוך. הוועדה יזמה השתלמויות וימי עיון לצוותי חינוך הוראה, הוציאה חוזר מנכ”ל מיוחד בעניין אלימות ומניעתה בבתי הספר (ראו תיק: גל-18189/2 עמ’ 194) ובשיתוף עם משטרת ישראל הוחלט על עריכת מחקר בנושא “אלימות בקרב בני נוער”. הוצאו שורה של תקנות וצווים בענייני משמעת, כניסת זרים לבתי הספר ועוד. ביוני 1988 הודיע מנכ”ל משרד החינוך שושני על הקמת מרכז לטיפול בתופעת האלימות במוסדו החינוך על על גילוייה השונים בבתי הספר במסגרת שפ”י. לשפ”י הועברו גם האחריות לטיפול במניעת השימוש בסמים, אלכוהול ועישון ועוד (ראו תיק: גל-18189/2 עמ’ 61).בבתי הספר נערכו שיעורים מיוחדים והוצאו חוברות הסברה ומערכי שיעור בעניין משמעת, התנהגות ומניעת תופעות שליליות בבית הספר.

המידע ההולך ונערם על אלימות ותופעות התנהגויות חמורות אחרות בבתי הספר מצא הדים גם בפעילות הכנסת. לשר החינוך נבון הוגשו שאילתות אחדות בעניינים האלו  וועדת החינוך והתרבות של הכנסת קיימה דיון מיוחד בנושא “מעשי אלימות וצריכת אלכוהול בקרב בני נוער”. הוועדה הגישה שורה של המלצות בעניין. בעקבות מסקנות הוועדה שלח שר החינוך נבון שלח מכתב מפורט ליו”ר הכנסת שלמה הלל ובו פרס את הצעדים שנקט משרד החינוך להתמודדות עם התופעות האלו (למכתב המלא ראו: : גל-18189/2 עמ’ 171)

.2 | ב. פגיעות מיניות בבתי הספר

אחד מהמטלות שהשירות הפסיכולוגי ייעוצי נטל על עצמו, היה להיאבק בתופעת הניצול והפגיעות המיניות בתלמידים. בשנות השמונים של המאה העשרים החל נושא הניצול המיני של ילדים לחדור יותר ויותר לתודעת הציבור. ביזמת שפ”י החלו כמה בתי ספר יסודיים בתוכנית ניסיונית שכללה הדרכת ילדים כיצד להיזהר, והדרכת צוותי חינוך כיצד לזהות דפוסי התנהגות של ילדים שיתכן ועברו פגיעה מינית כלשהי. כמו כן פורסמו הנחיות להורים כיצד לשמור על ילדיהם מפני תקיפה מינית. בסוף דצמבר 1987 שלח חבר הכנסת אוריאל לין לשר החינוך נבון. הוא שיבח אותו על התכנית ואף הציע להפעיל תכנית להדרכת תלמידים בהכנה עצמית נגד כל סוג של תקיפה אלימה. נבון ענה לו והבהיר שמסגרת התכנית תורחב בעתיד גם לגני ילדים (תיק גל-18190-9 עמ’ 44-43).

.3 | ג. פעולות למניעת התאבדויות של בני נוער

גיל הנעורים מלווה אצל רבים במשברים נפשיים ובתנודות קיצוניות במצבי הרוח ובתחושות האישיות. רובנו מתקשים היום לזכור את המשברים והמכאובים הנפשיים האלו, והם זכורים לכל היותר כתוצר אופייני של גיל הילדות והנעורים. אולם ישנם מקרים קיצוניים שבהם ילדים נקלעים למשבר עמוק שיכול להביא אותם אפילו למחשבות אובדניות ובמקרים קיצוניים – להתאבדות ואבדן חיים. המקרים שמתוארים בפרקים הקודמים – אלימות, התנכלות ופגיעות מצד תלמידים אחרים יכולים לתרום להעמקת המשבר עד למצבי קיצון. דוגמה אופיינית לכך מצויה בשאילתה שהגיש חבר הכנסת אמנון לין לשר החינוך נבון באוקטובר 1987 לגבי מקרה שבו איים נער תלמיד תיכון להתאבד בעקבות התנכלויות של חבריו (תיק גל-18189/9 עמ’ 211)

איתור המשברים האלו, טיפול בהם ומניעת צעדי ייאוש קיצוניים היו המטלה החשובה ביותר של השירות הפסיכולוגי- ייעוצי במשרד החינוך. בבדיקות שנערכו התברר שהפרסום הרב שמלווה את המקרים הללו באמצעי התקשורת פוגע באוכלוסיית הילדים שקרובה לאירוע ומקשה על הטיפול החינוכי והפסיכולוגי בהם.  שר החינוך נבון פנה אל ערוצי התקשורת השונים בבקשה שימתנו את הסיקור למקרים כאלו. הוא כתב שאינו מבקש להימנע לחלוטין מפרסום ולא לפגוע בעיקרון חופש המידע וזכות הציבור לדעת, אבל מבקש להביא בפניהם את “הנימוקים העיקריים של משרדי המצדיקים הצבת מגבלות מסוימות בפרסום הדברים”. ראו למשל מכתבו למפקד גלי צה”ל נחמן שי (תיק גל- 18190/8 עמ’ 238).