מלחמת יום הכיפורים

.1 | ישיבות קבינט המלחמה והתייעצויות שונות

קבינט 1. התייעצות מדינית – צבאית, 1 בדצמבר 1972 

ארכיון המדינה, א-4056/1

דיון בידיעות על כוונת מצרים לחדש את האש בסוף דצמבר. הערכתו של דיין שמצרים עומדות לחדש את האש בראשית 1973, במתכונת של תקריות אש מקומיות בתעלת סואץ ולא מלחמה כוללת. מעריך במידה רבה של וודאות שסוריה תצטרף אף היא. תגובת ישראל שתהיה קשה כואבת מכיוון שלא תסכים להתפתחות של מלחמת התשה. מעריך שבמקרה של פתיחה באש ירדן תהיה מעורבת בסופו של דבר בלחימה.

הערכת ראש אמ"ן זעירא שהסיכוי שמצרים תפתח במלחמה קטן. הערכתו שהאפשרות שיפתחו באש קשורה במצב הפנימי הרעוע במצרים וברצונם להגיע לשיחות מדינות במהלך 1973, מתוך עמדת כוח.

הרמטכ"ל קיבל את הערכת אמ"ן שהסיכויים לפתיחה באש קלושים מאוד, אבל אמר שצריך להתכונן. מעלה את האפשרות של התקפה בו זמנית על ישראל בשתי חזיתות. במקרה כזה על ישראל להקדים ולתקוף את סוריה באופן שימנע ממנה להיכנס למלחמה לפחות לכמה שנים.

הערכתו של ראש המוסד זמיר שמטיל ספק בהערכתם של זעירא ודדו, ואומר ש"צריך לצאת מתוך נקודת הנחה שיכולה להיות אש בסצנריו כזה או אחר". מסכים שלא מדובר במלחמה כוללת אלא בפעולות מקומיות שנושאות אופי של הטרדה. הצבא המצרי לא יעשה משימות גדולות, אבל מלחמה קטנה בנוסח שהם מתכוננים לו – הוא יעשה".

 

קבינט 2. התייעצות בבית ראש הממשלה, 18 באפריל 1973

ארכיון המדינה, א-7067/12

ארכיון צה"ל, 175/383/1975

דיון  בעניין ההתרעות שהתקבלו לגבי כוונות מצרים וסוריה לפתוח במלחמה. דברי ראש אמ"ן אלי זעירא על שלושת האפשרויות שעומדות, להערכתו, בפני המצרים – מלחמה כוללת, מלחמת התשה או פשיטות נקודתיות בעומק סיני. את שלושתן העריך כבעלות סיכויים קלושים. כך גם לגבי הסורים. ברית המועצות וארצות הברית אינן רוצות במלחמה. לעומתו טען ראש המוסד זמיר טען שהוא רואה את עניין ההתראות הפעם ביותר חומרה מאשר אי פעם בשנים האחרונות. לדבריו התנאים שקבעו המצרים לפתיחה המלחמה התמלאו ולכן ישנה אפשרות שיפתחו בפעולות צבאיות.

הרמטכ"ל הצטרף בהסתייגות מסוימת להערכתו של זמיר וטען שצריך להתחיל בהכנות, וגם לעשות מאמצים להרתיע ולמנוע את פתיחתה. גם שר הביטחון דיין העריך שפני המצרים למלחמה בשלב כלשהו, וגרס שאם תפתח אש לא יהיה מדובר בפעולה קטנה.

בהמשך דיון בשאלה אם ישראל יכולה לעשות משהו מדיני כדי למנוע את המלחמה, ושאלתה של ראש הממשלה גולדה מאיר איך לפנות בעניין זה אל האמריקנים כך שלא יופעל על ישראל לחץ לנקוט בצעדים מדיניים שאינה רוצה בהם. גלילי הציע לקבל מנדט מחודש מהממשלה לעמדה שאין נכנסים למו"מ על יסוד חזרה לגבולות 67 בכול מצב, גם אם הדבר עלול להוביל למלחמה. התנגדותו של דיין להצעת גלילי.

 

קבינט 3: התייעצות צבאית – מדינית, 3 באוקטובר 1973

ארכיון צה"ל

דיון במידע על הערכות החירום של צבאות מצרים וסוריה. חששו של שר הביטחון דיין מאפשרות של פריצת מעשי איבה בגזרה הסורית שבה אין מכשול טבעי וקיימים בה יישובים ישראליים בקרבת הגבול. אריה שלו, ראש חטיבת המחקר באמ"ן הציג את עמדת אמ"ן: ידיעות מדאיגות שהתקבלו ממספר מצומצם של מקורות שמצביעות על פתיחת מתקפה קרובה של צבאות סוריה ומצרים. הכוחות הסוריים אמנם במערך חירום אולם בפריסה הגנתית שנובעת מחשש מהתקפה ישראלית. הצבא המצרי נמצא בעיצומו של תרגיל גדול שכנראה מדמה את כיבוש סיני. הצבא המצרי אמנם נמצא בכוננות עליונה, אך שלו סיכם:  "אפשרות של מלחמה משותפת – מצרית-סורית, איה נראית לי סבירה". דברי הרמטכ"ל אלעזר שהצטרף לסיכום של דברי אמ"ן. עם זאת, הסביר שהצבא הסורי יכול לעבור להתקפה באופן מפתיע מתוך המערך ההגנתי שלו. גם אם זה יקרה ותהיה התקפה סורית ואפילו הצלחות מקומיות פה ושם, צה"ל יוכל לבלום את המתקפה. לדעתו התגבור המסוים של הכוחות ברמת הגולן עם כוננות בחיל האוויר "אלה אמצעים סבירים".

שר הביטחון ניתח את הפריסה הסורית והצביע על כך שהסורים ריכזו את מערך טלי הנ"מ שלהם בגזרה הדרומית ולאו דווקא בהגנה על דמשק, דבר שמלמד א. על רצונם לחזק דווקא את יכולת הפעולה תחת מטרית טילים ברמת הגולן. ב. בניגוד למצרים שזקוקים לכמה שלבים של מלחמה כדי לכבוש את סיני, יכולים הסורים לבצע את כיבוש רמת הגון בצעד אחד ולהחזיק בה אחר כך בהסתמך על מכשולים טבעיים.

בפגישה לא התקבלו החלטות אך טון הדברים היה שצה"ל ממשיך בהיערכותו הקיימת למעט תגבור מסוים של כוחות ברמת הגולן. הוחלט לקיים דיון על המצב בממשלה ביום א' לאחר יום הכיפורים שעמד לחול בשבת.

 

קבינט 4: סיכום התייעצות אצל ראש הממשלה, 5 באוקטובר 1973 (בבוקר) 

ארכיון המדינה, א-7049/19 (רשם אריה שלו), גרסה נוספת, א-7066/12

ארכיון צה"ל, 175/383/1975

פגישה בלשכתה של ראש הממשלה ובהשתתפות שר הביטחון הרמטכ"ל וראש אמ"ן זעירא. ראש אמ"ן פרס את הידיעות על פינוי משפחות היועצים הסובייטים ואת הסיבות האפשריות לצעד המפתיע הזה. הוא אמר שאין לישראל הסבר טוב לצעד הזה. הוא חזר על הערכתו שאין מדובר בהתקפה והכוננות של צבאות ערב היא הגנתית מחשש שישראל תתקוף. זעירא מסר בישיבה שראש המוסד זמיר יצא לחו"ל לפגישה חשובה בעניין זה עם סוכן (אשרף מרוואן) ועתיד ולמסור מידע רב חשיבות הלילה. הרמטכ"ל נשאר איתן בדעתו שלא צפויה התקפה מצרית-סורית  אבל צה"ל נקט בהכנות לכול מקרה. הוא הניח: "שבאם הולכים לתקוף נקבל אינדיקציות יותר טובות".  לאור הידיעות המדאיגות הוחלט להעביר באמצעות האמריקנים ודרך הרוסים הבהרה לסורים ומצרים שישראל אינה מתכוונת לתקוף, ולכנס ישיבת ממשלה דחופה עם השרים שנותרו באזור תל אביב, ללא אלו שכבר יצאו לבתיהם ברחבי הארץ לקראת החג.

 

קבינט 5: התייעצות צבאית מדינית, 5 באוקטובר 1973 (אחר הצהריים) 

ארכיון המדינה, א-7049/19

ארכיון צה"ל, 175/383/1975

ישיבת ממשלה מאולתרת בה השתתפו ראש הממשלה וששה שרים בלבד. שר הביטחון דיין מסר שידיעות חדשות שהגיעו במהלך היממה האחרונה יש בהן כדי לצייר תמונה קצת שונה מבחינת סיכויי פריצת מלחמה. ראש אמ"ן מסר שהצבא הסורי נמצא במערך חירום מלא ומתרגל תכנית שהיא כנראה תכניתם לכיבוש הרמה. עוד מסר שגם אצל המצרים חל תגבור משמעותי של כוחות באזור תעלת סואץ וניכרים סימנים רבים של כוננות למלחמה. בשתי הצבאות ההיערכות היא הגנתית מתוך חשש מהתקפה של צה"ל, העריך ראש אמ"ן, אך היא מאפשרת גם אופציה התקפית. הוא דיווח על הפינוי המפתיע של משפחות היועצים הסובייטים ועל עזיבה גורפת של כלי שיט סובייטים את נמל אלכסנדריה. בהמשך הישיבה חזר זעירא על הערכותיו לגבי הסבירות הנמוכה לפתיחת פעולה צבאית על ידי סוריה ומצרים בעיקר בכול הקשור ליציאה למלחמה גדולה. הרמטכ"ל חזר על הערכתו שהערכת אמ"ן "שאיננו עומדים בפני מלחמה היא הערכה היותר סבירה בעיני". דדו היה הפעם  נחרץ פחות לגבי הקביעה שלא תפרוץ מלחמה אך שב על הערכתו שבמידה וכן, יספק מערך המודיעין התרעה מספקת לפני כן ולכן אין כרגע צורך לגייס מילואים.

דברי ראש הממשלה גולדה מאיר שמטילים ספק לגבי הערכות שנשמעו שיתכן והסורים ינקטו בפעולה מוגבלת של הפגזת ישובים, ובלשונה: "קשה להניח שכול זה עומד שם על הגבול ויסכנו כל זאת משום שהם רוצים להפגיז איזה יישוב..".

בישיבה  התקבלו כמה סיכומים לגבי הסמכויות שתינתן לראש הממשלה ושר הביטחון במקרה ויהיה צורך לקבל החלטות אופרטיביות במהלך החג לגבי גיוס מילואים או פעולות צבאיות של צה"ל.

 

קבינט 6. התייעצות אצל ראש הממשלה, 6 באוקטובר 1973, בשעה 08:05 (פורסם באוקטובר 2010) 

ארכיון המדינה, א-7049/19

לאור ההתרעה שהתקבלה על פתיחת מלחמה אחר הצהריים, דיון בשאלת היקפי גיוס המילואים שהייתה נתונה במחלוקת בין הרמטכ"ל שצידד בגיוס רחב של המערך הלוחם, ושר הביטחון שהציע בשלב זה גיוס חלקי בלבד. ב. דיון האפשרות לפתוח במכה צבאית מקדימה כהמלצת הרמטכ"ל ובהתנגדות שר הביטחון. פינוי הילדים מרמת הגולן.

 

קבינט 7. עדכון הרמטכ"ל דדו אלעזר (דדו) לראש הממשלה, 7 באוקטובר 1973, בשעה 07:30 

ארכיון המדינה, א-7050/7

דיווח על המצב הקשה המסתמן ברמת הגולן, בלשון: "עבר עלינו לילה לא טוב".  בגזרת הדרום  "המצב קצת יותר טוב".

 

קבינט 8. דיון אצל ראש הממשלה, 7 באוקטובר 1973, בשעה 09:10 (פורסם באוקטובר 2010) 

ארכיון המדינה, א-7017/1

מאמצים לשכנע את מזכיר המדינה האמריקני קיסינג'ר למנוע בכול דרך החלטה במועצת הביטחון של האו"ם על הפסקת אש כשהכוחות נמצאים במקום, כדי לאפשר לצה"ל לעקור את צבאות ערב מהשטחים שכבשו. שאלת העברת המידע לאמריקנים וטיבו. המצב בחזית הדרומית.

 

קבינט 9. דיון אצל ראש הממשלה, 7 באוקטובר 1973, בשעה 13:40(פורסם באוקטובר 2010) 

ארכיון המדינה, א-7017/1

דיווח של עוזר שר הביטחון צבי צור לראש הממשלה בענייני לוגיסטיקה. הבקשות הדחופות למטוסי קרב והניסיונות להשיג אמצעי התחמקות מטילי הקרקע-אוויר הסובייטים שגורמים אבדות קשות לחיל האוויר. מערכת הביטחון אינה ערוכה להוריד לחזית את כל מערך השריון הלוחם בבת אחת. לגבי כלל ציוד הלחימה: "אין אינדיקציות למחסור בציוד לחימה בשטח. אם זה יגמר בתוך שבוע, לא יהיה לנו מחסור. אחר כך תהיינה בעיות"

 

קבינט 10. דיון אצל ראש הממשלה, 7 באוקטובר 1973, בשעה 14:50 (פורסם באוקטובר 2010) 

ארכיון המדינה, א-7017/1

דיווחו של שר הביטחון דיין שחזר מסיור בחזיתות על המצב הקשה בחזית הצפון ובחזית הדרום. המצב חמור עד נואש. הצעותיו כיצד לנהוג לגבי המשך הלחימה. הערכותיו השגויות בעבר על יכולות הלחימה של הערבים. תמיכה בהחלטה על הפסקת אש במקומות שבהם נמצאים הכוחות. לא צריך לחשוב עתה על התקפות נגד אלא על שמירה על ארץ-ישראל. הם "הגיעו איתנו למלחמה על ארץ-ישראל".

דבריה של ראש הממשלה גולדה מאיר על התבדות ההערכות נמסרו לה בדבר יכולתו של צה"ל לפגוע קשות בערבים בכול מצב. דאגתה הרבה מההשפעה שתהיה לכישלון של צה"ל על מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, והצגתה כחלשה ממה שחשבו. הסכמתה והסכמת סגנה יגאל אלון  עם הערכותיו של דיין לגבי מטרות הערבים. גולדה אמרה: "אין כל סיבה מדוע הם לא ימשיכו, לא רק עכשיו. הם טעמו דם…זהו הסיבוב השני מאז 1948".

בהמשך מצטרף לישיבה הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) שהציג מצב קצת טוב יותר בצפון ובדרום. דדו  הציע לחשוב כבר למחרת היום על התקפת נגד על ראשי הגשר המצריים. סוכם שדדו ייצא לחזית הדרום ואם יגיע למסקנה שזה אפשרי, ייתן פקודה לתקוף.

 

קבינט 11. דיון אצל ראש הממשלה, 7 באוקטובר 1973, בשעה 23:50 (פורסם באוקטובר 2010) 

ארכיון המדינה, א-7017/1

התייעצות בהשתתפותו של יצחק רבין שדיווח על סיור שערך בחזית דרום בחברת הרמטכ"ל. הוחלט לפתוח למחרת היום בהתקפת נגד על הצבא המצרי שתתבצע בהדרגה כאשר רק אוגדה אחת מתוך השלוש המצויות במקום תוקפת בשעה נתונה. למרות הקשיים והבעיות אצל כוחותינו, סיכם רבין: "בסך הכול המצב בסדר".

 

קבינט 12. דיון אצל ראש הממשלה, 8 באוקטובר 1973, בשעה 09:50 (פורסם באוקטובר 2010) 

ארכיון המדינה, א-7017/1

התייעצות קצרה בין ראש הממשלה והרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו). הרמטכ"ל  ביקש וקיבל מראש הממשלה אישור לתקוף מהאוויר מספר מטרות באזור פורט סעיד ופורט פואד. בעניין המעוזים בתעלה ציין הרמטכ"ל: "בעניין המעוזים בקו התעלה 'הוויכוח ההיסטורי' נגמר" – רק שני מעוזים נפלו, חלקם פונו וחלקם עדיין מוחזקים על ידינו וממשיכים למלא את יעדיהם היטב.

 

קבינט 13. דיון אצל ראש הממשלה, 8 באוקטובר 1973, בשעה 19:50 (פורסם באוקטובר 2010) 

ארכיון המדינה, א-7017/1

דיווח של חיים בר-לב ויגאל אלון על התקדמות מוצלחת של התקפת הנגד בחזית הצפונית. שאלת אפשרות השתתפותה של ירדן במלחמה. שאלת הקו שבו יתייצב צה"ל לאור כישלון התקפת הנגד שלו בדרום.

 

קבינט 14. דיון אצל ראש הממשלה, 9 באוקטובר 1973, בשעה 07:30 (פורסם באוקטובר 2010) 

ארכיון המדינה, א-7017/1

דיווח של הרמטכ"ל ושר הביטחון על כישלון מתקפת הנגד בגזרת תעלת סואץ, ועל המצב קשה המסתמן בדרום שמחייב ויתור על ניסיון להגיע לפי שעה לקו המים. בצפון הדף צה"ל התקפות סוריות. מתקפת הנגד של צה"ל מתקדמת בצורה מניחה את הדעת. דיון בהצעתם של דיין ודדו לאשר להם להתמקד בחזית הצפונית ולהכריע את המערכה בה כדי שניתן יהיה להתמקד בחזית המצרית, ולמנוע מירדן ועירק להצטרף למערכה. ראש הממשלה אשרה את בקשתם לבצע התקפות אוויר על מטרות צבאיות בלב עיר הבירה דמשק.

המצב הקשה בדרום שמחייב היערכות אחרת למלחמה ממושכת. שאלת גיוס נרחב של גילאים צעירים ומתקדמים ואוכלוסיות נוספות, ואולי אף נסיגה לקווי הגנה בעומק חצי האי סיני. הצעתה של ראש הממשלה לצאת בסודיות מוחלטת לוושינגטון ל-24 שעות, כדי להיפגש עם הנשיא ניקסון ולשכנע אותו בחומרת המצב ובצורך לספק מיידית את הנשק לישראל.

 

קבינט 15. דיון אצל ראש הממשלה, 9 באוקטובר 1973, בשעה 19:00 Cabinet15

ארכיון המדינה, א-7017/1

התייעצות עם שר הביטחון דיין: שאלת הצטרפותה של ירדן למערכה. ההתקפה המצרית לכיוון ראס סודר (בחוף המזרחי של מפרץ סואץ). שאלת הפסקת האש לאור הקשים בהספקת הנשק מארצות הברית. הצעותיו של מפקד אוגדה 143 אריק שרון, שנתמכו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת על ידי אנשי האופוזיציה בראשות מנחם בגין, לחצות את התעלה ולאיים על קהיר.

 

קבינט 16. דיון אצל ראש הממשלה, 10 באוקטובר 1973, בשעה 09:35 

ארכיון המדינה, א-7050/7

התייעצות עם שר הביטחון דיין:  פעילות חבלנית מתחום לבנון. המצב בחזית הצפון ובחזית הדרום. טענותיו של שר הביטחון שאלוף הפיקוד חקה (יצחק חופי) "לא די אגרסיבי בצפון –  הם עייפים". דאגה ממצבו של חיל האוויר ומהערכתו של מפקד החיל בני פלד שבתוך שלושה ארבעה ימים יתקשה החיל לתפקד. יש לפעול כדי לדחות ככל שניתן החלטה במועצת הביטחון על הפסקת אש כשהכוחות במקום (As it is).

 

קבינט 16א. דיון אצל ראש הממשלה, 10 באוקטובר 1973, בשעה 21:10

ארכיון המדינה

דיון בעניין לבנון ובשאלת הפצצות העומק במצרים ובסוריה.

 

קבינט 17. התייעצות צבאית – מדינית, 10 באוקטובר 1973, בשעה 22:00 

ארכיון המדינה, א-7250/6

דיון בשאלה אם לפתוח בהתקפה לתוך סוריה לכיוון דמשק, או להתבצר בקו הגנה בגולן ולשלוח אוגדה מהצפון לחזית הדרומית. ידיעות על סיכוי שהאמריקנים יסכימו להפסקת אש בקרוב. דעתו של הרמטכ"ל בעד התקפה מעבר לקו הפסקת האש בגולן בציר קונייטרה – דמשק. התנגדותו של סגן הרמטכ"ל ישראל טל להתקפה על סוריה. עמדתם של חברי המטכ"ל האחרים שהשתתפו בדיון ובה תמיכה בדעתו של הרמטכ"ל. תמיכה בעמדת הרמטכ"ל גם מצד הדרג המדיני. דבריו של ראש המוסד זמיר שתקף את ניהול המלחמה שהביא להתקפת חסרות סיכוי נגד כוחות נ"ט מצוידים היטב שעלו במחיר עצום. סוכם לאשר לצה"ל לבצע למחרת היום מאמץ צבאי מרוכז מעבר לקו הפסקת האש בגולן לריסוק ושיתוק הפעילות הצבאית הסורית. עוד נקבע שאין כרגע החלטה על כיבוש דמשק, והפצצת העיר טעונה אישור של ראש הממשלה.

 

קבינט 18. התייעצות ודיווח צבאי, 11 באוקטובר 1973, בשעה 20:30

ארכיון המדינה, א-7250/6

דיווח של הרמטכ"ל ושר הביטחון על הנעשה בחזיתות. התקדמות בגזרה הסורית של כ-10 ק"מ, אך ללא התמוטטות של המערך הסורי. הצעה לפתוח כבר למחרת היום בהתקפה בדרום שתביא לכיבוש פורט סעיד ופורט פואד ולצליחת התעלה לפחות במקום אחד. שאלת המשך ההתקפה בצפון ושאלת גורלה של דמשק – לאיזה מרחק ממנה יגיעו כוחות צה"ל והאם להפגיז את מהעיר או מבואותיה.

 

קבינט 19. התייעצות מדינית, 12 באוקטובר 1973, בשעה 11:30

ארכיון המדינה, א-7250/6

דיון בשאלות אם ואיך להתקדם בחזית הסורית, והאם להתחיל בתכנון וביצוע התקפה בדרום לחציית תעלת סואץ? האם להתקרב למרחק של כ-20 ק"מ מדמשק וליצור איום ממשי עליה, או להסתפק בעצירה במרחק של 34-32 ק"מ מהעיר. דברי דיין שהמטכ"ל מאוד רוצה בהפסקת אש "ויש לנו קלף, שנביא את הסורים לכך מתוך איום על דמשק".

 

קבינט 20. התייעצות צבאית – מדינית, 12 באוקטובר 1973, בשעה 14:30

ארכיון המדינה, א-7250/6

ההתייעצות בהרכב רחב שכלל את חברי הקבינט, חיים בר-לב, ראש המוסד זמיר, הרמטכ"ל וכמה מאלופי המטכ"ל, בשאלה אם לפתוח בהתקפה בדרום כדי לחצות את התעלה במקום אחד. לדברי הרמטכ"ל בתנאים הנוכחיים של שחיקה גדולה במערך הלוחם ובחיל האוויר ובאין אספקה צבאית, צה"ל זקוק מאוד להפסקת אש. אם זו לא תושג – תתפתח מלחמת התשה בתנאים קשים לישראל. לכן השיקול העיקרי בשאלה אם לתקוף מחר הוא האם זה מגדיל את הסיכוי להפסקת אש או מקטין אותו.

בר-לב הציג מספר אופציות וטען שהטובה ביותר היא לתקוף ולחצות את התעלה עם 400 טנקים במקום אחד, ולתקוף את הכוחות המצריים במרחב שבין התעלה לקהיר, חרף הסכנות שטמונות במהלך כזה. זהו הצעד היחידי שיכול להביא לפריצת דרך צבאית בחזית הדרומית ולקרב את הפסקת האש. דברי המשתתפים בעד ונגד תכניתו של בר-לב. הוחלט לדחות את ההתקפה הישראלית לאור ידיעה שקבל ראש המוסד שהמִצרים עומדים לפתוח בשלב השני של התקפתם לעבר המְצרים [הגידי והמיתלה].

הבעיה הקשה שמציב העיכוב באספקה הצבאית מארצות הברית, ושמביאה את חיל האוויר קרוב מאוד ל"מצב קריטי" מבחינת מספר המטוסים שבו לא יוכל למלא את משימותיו.

 

קבינט 21. דיווח של סגן הרמטכ"ל על הקרב לצליחת התעלה, 15 באוקטובר 1973, בשעה 21:50

ארכיון המדינה, א-7046/8

הפעולה בדרום מתקדמת בסדר, ובכוונת צה"ל שלמחרת יהיו "על התעלה ארבעה- חמישה גשרים שלנו". בצפון היה לצה"ל יום מוצלח מאוד וכוחותיו פגעו בטנקים עיראקיים רבים.

 

קבינט 22. פגישת ראש הממשלה גולדה מאיר, עם שר החוץ אבא אבן, 20 באוקטובר 1973, בשעה 19:30 

ארכיון המדינה, א-7049/31

הערכותיו של אבן את ההתפתחויות המדיניות. קיסינג'ר מעודד מאוד מההצלחות הישראליות ובעצם מחכה להשלמת המהלך הצבאי כדי להתקדם מדינית. החלפת רשמים על המתרחש ועל השינוי האדיר שחוללה המלחמה בישראל ובעם היהודי.

 

קבינט 23. התייעצות לפני ישיבת הממשלה, 20 באוקטובר 1973, בשעה 20:30

ארכיון המדינה, א-7049/31

דיון בשאלה אם לכבוש את העיר פורט-פואד בקצה הצפוני של תעלה סואץ.

 

קבינט 24. פגישת ראש הממשלה עם שר הביטחון, 21 באוקטובר 1973, בשעה 19:00 

ארכיון המדינה, א-7049/31

דיין מוסר שהלילה תתבצע ההתקפה בחרמון. מידע, שאותו הגדיר כמפוקפק למדי, ועל פיו נמצאים עדיין במוצב החרמון 40 חיילים ישראלים מבוצרים שלא נכנעו, וחיל האוויר אף נמנע מלתקוף את המוצב בפצצות כבדות עקב כך. לגבי הדרום סקר דיין את התכניות הישראליות וציין שהמצרים אינם נשברים ואינם מוכנים להפסקת אש, ויש להם כבר היום יותר טנקים מאשר היו ביום פרוץ המלחמה. איכותו המעולה של הציוד הצבאי והחימוש האמריקני שהגיע לישראל.

 

קבינט 25. התייעצות לקראת ישיבת הממשלה, 21 באוקטובר 1973, בשעה 22:15

ארכיון המדינה, א-7049/31

התייעצות של כמה שרים שאליה הצטרפו מאוחר יותר הרמטכ"ל וראש המוסד. ראש הממשלה סקרה את ההתפתחויות המדיניות ואת ניסיונותיה לקנות זמן לפני ההכרזה על הפסקת האש. הרמטכ"ל  דיווח על התקדמות הקרב בחרמון. השערות מדוע הסכים קיסינג'ר למהלך כזה של הפסקת אש, והערכות שאיימו עליו בהכנסת צבא סובייטי לזירות הקרבות כדי שיסכים למתווה כזה. ראש המוסד דיווח על הערכתו שהמצרים לא יסכימו להפסקת האש.

 

קבינט 26. ארוחת עבודה בין ראש הממשלה גולדה מאיר וצוותה לבין מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר וצוותו, 22 באוקטובר 1973, בשעה 15:00 (אנגלית)

ארכיון המדינה, א-7047/15

השתתפו בפגישה מזכיר המדינה האמריקני קיסינג'ר, עוזרו סיסקו השגריר קיטינג ונוספים, ומהצד הישראלי ראש הממשלה מאיר, אלון, דיין, אבן ויצחק רבין. השיחה עסקה בהסדרי הפסקת האש ובאפשרות המגעים עם המצרים בעניין זה, ובשאלת המשך התהליכים לפי סעיפי הפסקת האש. המשתתפים הישראלים העלו את עניין חילופי השבויים והדגישו את חשיבותו בעייני ישראל, וקיסינג'ר הבטיח לעשות כל מאמץ לשחרורם המיידי. בסיום המפגש לחצו הישראלים על מזכיר המדינה בנוגע למשא ומתן העתידי וקבלו הבטחה שמדובר במו"מ ישיר.

 

קבינט 27. ארוחת עבודה בין מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר וצוותו, לבין הרמטכ"ל דוד אלעזר ובכירי צה"ל, 22 באוקטובר 1973, בשעה 16:15 (אנגלית) 

ארכיון המדינה, א-7047/15

המשך לישיבה עם הקבינט שאליה הצטרפו הרמטכ"ל אלעזר, סגנו טל, מפקד חיל האוויר פלד וראש אמ"ן זעירא. הרמטכ"ל סקר את המצב בחזיתות ואת עמדותיו של צה"ל באותה השעה. מפקד חיל האוויר סקר את אבדות החיל במטוסים, שהגיעו ל-102 מכול הסוגים, ואת אבידות חיל האוויר המצרי והסורי שהגיעו יחד לכ-460 מטוסים. ראש אמ"ן סקר את אבידות הערבים ואת האספקה הסובייטית המסיבית להם. לדבריו היכולת ההתקפית המצרית בשריון ואוויר פחות או יותר הושמדה. אולם הסורים בונים כוח שיכלול,להערכתם, 1400 טנקים כולל עירקים וירדנים, כדי לכבוש מחדש בסיוע טילי הנ"מ את השטח שכבש צה"ל, אמר זעירא. לשאלתו של קיסינג'ר העריך ראש אמ"ן שהצבא הסורי טוב מעט יותר מאשר המצרי. הרמטכ"ל ציין ששתי הצבאות והפיקוד שלהם התגלו כטובים בהרבה מאשר במלחמת ששת הימים ביוני 1967.

לאחר עזיבת אנשי הצבא אמרו קיסינג'ר וראש הממשלה מאיר דברי סיכום לפגישות, ודברי תודה הדדיים.

 

קבינט 27א. התייעצות צבאית – מדינית, 24 באוקטובר בשעה 03:30 

ארכיון המדינה, א-7244/14

דיון במשמעות של החלטת מועצת הביטחון 339 ובהצעתו של הנרי קיסינג'ר שישראל תבצע נסיגה סמלית כדי להיענות לתביעה לחזור לקווי 22 באוקטובר. אמירתה של ראש הממשלה: "שישכח [קיסינג'ר] את התביעות על נסיגה של 300 או 200 מטר לכיוון זה או אחר", שזכתה להסכמת כל המשתתפים; המגעים של שר הביטחון עם ראש משקיפי האו"ם, הגנרל אנציו סילסיו, בעניין  הצבת משקיפי האו"ם. הבהרה של דיין שגם לאחר הפסקת האש יימשכו פעולות מקומיות של צה"ל לשיפור העמדות אם כי ללא הפעלת חיל אוויר וארטילריה. סקירה של הרמטכ"ל את מצב הכוחות הישראלים לפיה צה"ל ניתק שניים מתוך שלושת הכבישים שמוליכים מהתעלה לקהיר. דיון בשאלות כמו טיפול באוכלוסיה המקומית בשטחים שכבשה ישראל ושאלת גורל הארמיה השלישית.

 

קבינט 27ב. התייעצות צבאית – מדינית, 24 באוקטובר בשעה 16:00 

ארכיון המדינה, א-7244/14

דיון בתביעה החד משמעית של קיסינג'ר שישראל תפסיק את האש. בישיבה טענו המשתתפים שהכעס של קיסינג'ר נובע מאי הבנה של המצב כי ישראל רק מגיבה לתוקפנות המצרית. גולדה סיפרה למשתתפי ההתייעצות שסאדאת שלח שדר לאמריקאים ובו בקשה שהם ישלחו צבא להגן על מצרים מפני ישראל, וכי "בכול חמש דקות יש חמישה טלפונים מהבית הלבן ונפתלי [קיסינג'ר] צועק שהוא מאבד את הקרדביליטי שלו בעיני הנשיא, הפנטגון ועוד". המשתתפים העלו רעיונות כיצד לשכנע את האמריקאים בנכונותה של  הגרסה הישראלית לאירועים כמו שיחה שתנהל גולדה עם השגריר האמריקני קיטינג, הזמנת הנספח הצבאי האמריקני לראות במו עיניו מי מפר את הפסקת האש, והפסקת הפעילות האווירית הישראלית. ראש הממשלה הבהירה לאנשי הצבא שהיא רוצה שקט מוחלט בגזרה המצרית וגם בגזרה הסורית.

 

קבינט 27ג. התייעצות בעניין שבויינו, 24 באוקטובר בשעה 18:20 

ארכיון המדינה, א-7244/14

התייעצות קצרה בהשתתפות ראש הממשלה, ראש אמ"ן  והשר ישראל גלילי. הדיון נועד לעסוק בעניין השבויים, אולם עסק בעיקר ביחסים המתוחים עם האמריקאים על רקע החלטת האו"ם בעניין הפסקת האש. הצעה של גלילי, מפיו של חיים בר-לב להציע למצרים החלפת שטחים – ישראל תיסוג משטחים שכבשה ממערב לתעלה והמצרים משטחים זהים במזרחה. המשתתפים בפגישה דנו גם  במניעת קידומם של  טילי נ"מ על ידי המצרים ובהפסקת האש עם סוריה.

 

קבינט 27ד. התייעצות בעניין סוריה,  24 באוקטובר בשעה 20:45 

ארכיון המדינה, א-7244/14

התייעצות בעניין עמדת סוריה בנושא הפסקת האש בהשתתפות שר החוץ אבא אבן, יגאל אלון, ישראל גלילי, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן ומנכ"ל משרד החוץ אברהם קדרון. אבן מסר שעל פי דברי שגריר ישראל באו"ם, יוסף תקוע, הסורים הודיעו למזכ"ל האו"ם קורט ולדהיים שהם מקבלים את הפסקת האש ומבקשים שמשקיפי האו"ם יתייצבו בקו הכוחות החדש כדי לפקח עליה. רוח הדברים בדיון הייתה שיש להיענות לבקשתם של הסורים והוחלט להנחות את תקוע ברוח זו. באשר למצב בחזית הדרום הסביר הרמטכ"ל שצה"ל ימנע כל העברה של אספקת מים ומזון לארמיה השלישית. זו תוכל להחזיק מעמד שלושה ארבעה ימים לכול היותר. אחר כך יביא הדבר, להערכתו, לנכונותן של יחידות שלמות מתוכה לצאת ללא נשק לכיוון קהיר, מהלך שצה"ל יאפשר, או לחילופין יביא הלחץ לכניעה של בודדים.

 

קבינט 28. התייעצות צבאית – מדינית, 27 באוקטובר 1973, בשעה 08:15

ארכיון המדינה, א-7046/8

דיון בדרישה האמריקאית להשיב על התביעה לאפשר אספקה לארמיה השלישית. דיין סקר את המצב ואת הדרישות שיש להציג לאמריקאים אם תקבל הממשלה את דרישתם. ראש הממשלה גולדה מאיר הציגה שלמעשה אין לישראל ברירה אלא להיענות לדרישה האמריקאית והניחה שאין זה סוף פסוק ובעקבותיו תבוא דרישה לחזור לקווי 22 באוקטובר. המשתתפים חיפשו דרך לרצות את האמריקאים ולמנוע בכל מחיר נסיגה אל קווי ה-22 באוקטובר. הובעה נכונות להסכים להעברה מוגבלת של מים מזון וציוד רפואי לארמיה השלישית לתקופה הקרובה, ולדרוש כניסה מידית למשא ומתן עם האמריקאים או המצרים על הסדרי הפסקת האש על כל העניינים שקשורים לכך.

 

קבינט 29. התייעצות צבאית – מדינית, 27 באוקטובר 1973, בשעה 12:10

ארכיון המדינה, א-7046/8

התייעצות בין גולדה, דיין וגלילי לבין הרמטכ"ל ואהרון יריב שנקבע כנציגה של ישראל לפגישה עם אנשי הצבא המצרים בקילומטר ה-101 בכביש סואץ – קהיר. הנחיות ליריב אלו עמדות להציג בפגישה ובאיזו טקטיקה לנקוט. עליו בנושא העברת האספקה לארמיה המכותרת ולהימנע מכניסה לדיון מהותי על נסיגה לקווי ה-22 באוקטובר, גם אם הנציג המצרי יעלה זאת. גולדה אמרה שהיא מסכימה אך צריך למצוא דרך לדון על הכול להגיש הצעה "שפותרת לא דבר מהיום למחר, אלא את הבעיות עד שיהיה שלום – אנו מוכנים ללכת מיד גם לשלום", אמרה. היא הציעה לקבוע מנגנון להמשך הידברות בין הממשלות ולא להסתפק בפגישה אחת. בהמשך דנו המשתתפים בשאלות שנועדו למנוע העברת כמות גדולה מדי של אספקה לארמיה השלישית, ויריב הונחה להתעקש על עניין חילופי השבויים.

 

קבינט 30. התייעצות בעניין השיבוש שחל בפגישה של האלוף יריב עם הקצין המצרי, 27 באוקטובר 1973, בשעה 19:20

ארכיון המדינה, א-7046/8

דיון במצב שהשתרר בעקבות השיבוש שחל בפגישה עם הקצין המצרי בקילומטר ה-101, ובדרישה המצרית לקיים את הפגישה בחצות הלילה. גולדה מסרה שקיסינג'ר לוחץ על ישראל להיענות לדרישה המצרית. הוא טוען שבממשל האמריקאי מאשימים את ישראל בדחיית הפגישה במניעת שיירת האספקה, וכי יש בגופי הממשל הלכי רוח אנטי ישראלים. מזכיר המדינה מסר כי עולות הצעות, בניגוד לדעתו, שהאמריקאים יעבירו בעצמם באופן ישיר את האספקה לארמיה השלישית, ואף עולות הצעות "איך לעשות לנו צרות בקשר לרכבת האווירית". הרמטכ"ל ושר הביטחון הביעו הסכמה לקיום הפגישה בחצות הלילה חרף אי הנוחות הרבה שכרוכה בעניין והסכנה בקיום פגישה כזו בלילה חשוך באזור לוחמה. הקבינט דרש שנהגי שיירת האספקה יהיו ישראלים או נהגים מכוח האו"ם ולא מצרים, מתוך חשש שהמצרים ישלבו בהם אנשי מודיעין שידווחו על הפריסה של הצבא הישראלי לאורך הכביש.

 

קבינט 31. התייעצות עם האלוף אהרון יריב, 28 באוקטובר 1973, בשעה 18:40

ארכיון המדינה, א-7046/8

דיון בעניין בבקשת המצרים לקיים פגישה נוספת בין המשלחות בק"מ ה-101, בנושא השבויים ובעניין שיירת האספקה לארמיה השלישית. הצעתו של שר הביטחון שראש הממשלה תצא לוושינגטון כדי לדון עם צמרת הממשל. במרכז הדיונים תעמוד הצעת ההפרדה כבסיס לכל פתרון. בחילופי הדברים נשמעה הערכה שאי תזוזה אף עלול לגרור חידוש המלחמה. סוכם לבקש משהשגריר בוושינגטון דיניץ לנסות ולארגן פגישה בין גולדה לצמרת הממשל, להודיע לקיסינג'ר שהפגישה הנוספת עם המצרים תתקיים למחרת היום, וכי אין בדעתה של ישראל לאפשר העברת שיירות אספקה נוספות לארמיה השלישית כל עוד אין המצרים מוסרים מידע מלא בעניין השבויים הישראלים. על גולדה להציג לקיסינג'ר את תכנית ההפרדה ולקבל הבטחה שלא תהיה חזרה לקווי ה-22 באוקטובר.

 

קבינט 32. שיחה בין ראש הממשלה לשגריר שמחה דיניץ, 28 באוקטובר 1973, בשעה 21:25

ארכיון המדינה, א-7046/8

ראש הממשלה דיווחה לשגריר על עיקרי ההתייעצות שזה עתה תמה (ראו קבינט 31). היא העמידה אותו על החומרה שבה רואה ישראל את עניין השבויים ועל סערת הרוחות שמעורר העניין הזה בציבור הישראלי. ראש הממשלה הזהירה שאם המצב יישאר כפי שהוא הרי שתפרוץ מלחמה חדשה בתוך ימים או שבוע לכול היותר. הפיתרון היחידי האפשרי הוא התכנית הישראלית לחילופי שטחים (הפרדה). גולדה הסבירה שברצונה להיפגש עם הנשיא ניקסון ועם קיסינג'ר משום שהמצב בנוכחי והאפשרויות הבלתי ברורות לגבי העתיד אינן טובות עבור ישראל. סוכם שדיניץ יבדוק עם קיסינג'ר את נכונותם של האמריקנים לביקורה של גולדה.

 

קבינט 33. התייעצות של קבוצת שרים והמטכ"ל, 30 באוקטובר 1973, בשעה 10:30

ארכיון המדינה, א-7050/6

משתתפים גם שר החוץ אבן, ראש המוסד זמיר ואהרון יריב. סקירה של ראש המוסד שמסר שהמצרים קבלו הבטחה סובייטית לביצוע מהלך מדיני שיביא לנסיגת ישראל לקווי 1967 והוסיף: "המצרים טוענים שישי לסובייטים לעניין הזה הבטחה אמריקאית, הסכמה אמריקאית שמדבור בנסיגה בשלבים".

יריב מסר על שיחתו אמש עם הנציג המצרי שבה הושגה רק התקדמות מעטה בעניין השבויים לקראת פגישה נוספת שתתקיים הערב. ראש הממשלה מסרה את תמצית הדיונים עם דיניץ בעניין השיחות עם ההנהגה האמריקנית ואת מגעיו של השגריר עם קיסינג'ר בעניין הזה. היא הציגה את הנושאים שיעלו בשיחותיה בוושינגטון והם: 1. עניין הארמיה השלישית, 2. קווי הפסקת האש והדרישה לנסיגה לקווי ה-22 באוקטובר, 3. הצעת ישראל לחילופי שטחים ו-4. עניין השבויים והקשר שבינו לבין נושא הסיוע ההומניטרי לארמיה השלישית. דיון במדיניות שתציג גולדה מאיר בשיחות בוושינגטון בנושאים האלו

דיון שאלת המשך העברת האספקה השיירה הנוכחית והתנייתה בהסדר נושא השבויים ובשאלת המשך השיחות עם המצרים באותו היום, והתשובה שצריכה להתקבל מצדם בעניין החזרת השבויים הפצועים. לקראת ישיבת הממשלה הצפויה בהמשך היום התמקד הדיון בעניין המדיני ובקשר שבין הצעת חילופי השטחים להמשך המו"מ המדיני.