יחסי ישראל מצרים

.1 | ביקור סגן הנשיא וולטר מונדייל בישראל

סוף יוני 1978: סגן נשיא ארצות הברית, וולטר מונדייל, נוחת בישראל עם אשתו ובתו. המטרה: לבדוק את התנאים לחידוש המשא ומתן בין ישראל למצרים.

בניגוד לדעת מחלקת המדינה, הוא מסייר בעיר העתיקה בירושלים. הוא נואם בכנסת ונפגש עם ראש הממשלה לשעבר, גולדה מאיר. בדרך מצפות לו הפגנות נגד התהליך המדיני.

סגן נשיא ארצות הברית, וולטר מונדייל (שמאל) לוחץ ידיים לשר הביטחון עזר וייצמן, סגן ראש הממשלה, יגאל ידין ושר החוץ משה דיין בעת קבלת הפנים למונדייל. 30 ביוני 1978. צלם: יעקב סער, אוסף לע"מ

.2 | מונדייל נחוש להשיג פריצת דרך

בקיץ 1978 היו יחסי הממשל האמריקני עם ישראל מתוחים מאוד. בשל החלטת הנשיא ג'ימי קרטר למכור מטוסים משוכללים לערב הסעודית ומטוסים מיושנים יותר למצרים, טענו ידידי ישראל בקונגרס, שהמטוסים יוכלו לשמש להתקפה עליה. כדי להבטיח את אישור הקונגרס, הציג הממשל את העסקה כעסקת חבילה, שבמסגרתה יסופקו לישראל מטוסי F-15 ו- F-16, מטוסים שהיא הייתה אמורה לקבל ממילא. ב-15 במאי אושרה העסקה. הממשל ראה בהחלטה ניצחון על השדולה הפרו-ישראלית, אולם ביקש לתקן את יחסיו עם ישראל, וסגן הנשיא וולטר מונדייל, שהיה מקורב לקהילה היהודית, נשלח להרגיע את הרוחות ולעודד את חידוש תהליך השלום.

סגן נשיא ארצות-הברית, וולטר מונדייל טומן פתק בין אבני הכותל המערבי. 30 ביוני 1978. צלם: משה מילנר, מאוסף לע"מ

בישראל, ניהל וולטר מונדייל שיחות מדיניות עם ראשי ההנהגה, בהם ראש הממשלה בגין, שר החוץ דיין, שר הביטחון ויצמן וסגן ראש הממשלה ידין. בשיחות אלו הביע חשש, שנשיא מצרים אנוואר סאדאת עלול לסגת מיוזמת השלום שלו אם לא תהיה התקדמות. לפי דברי סאדאת, המועד הקובע הוא אוקטובר 1978, שבו ימלאו שלוש שנים לחתימה על הסכם הביניים עם מצרים בשנת 1975. בשיחותיו עם ויצמן ודיין, אף הביע מונדייל חששות מפני הידרדרות למלחמה.. מונדייל דיבר עם דיין על התנאים לחידוש המשא ומתן.

(תעודה 1) פגישת סגן נשיא ארצות הברית, וולטר מונדייל, עם שר החוץ משה דיין; ירושלים, 2 ביולי 1978. תיק חצ 6866/6, ארכיון המדינה

ביקור סגן הנשיא בישראל עמד גם בסימן משבר ממשלתי שהתחולל ביוני 1978. המשבר התרחש על רקע עמדת ראש הממשלה בשאלת קביעת גורל יהודה ושומרון בתום תקופת המעבר בת חמש השנים, שנקבעה בתוכנית האוטונומיה שהציג בגין לנשיא קרטר בדצמבר 1977.

גולדה מאיר מקבלת את פניו של סגן נשיא ארצות-הברית, וולטר מונדייל בשער ביתה ברמת אביב.1 ביולי 1978. צלם: יעקב סער. מאוסף לע"מ

מונדייל נפגש עם סגן ראש הממשלה יגאל ידין, ראש מפלגת ד"ש המתונה, שדגלה בוויתורים ביהודה ושומרון. לפי התיעוד האמריקני, ידין אמר לו שלחץ הממשל על ראש הממשלה לשנות את עמדתו בשאלת הנסיגה מיהודה ושומרון לא הועיל. לדבריו, בגין מרגיש שארצות הברית וסאדאת התייאשו ממנו, ותגובתו היא לאמץ עמדה פסיבית ובלתי מתפשרת, ולאפשר לוויצמן ולדיין "לנהל את המשחק לפי רצונם". לדעת ידין, בגין יכול להגיע להסכם יותר מכל אדם אחר. אם ארצות הברית תצליח להחזיר לו את האמונה בשליחותו, ייתכן שעמדתו תשתנה.

הפגנות במשך ביקורו של וולטר מונדייל, סגן נשיא ארצות-הברית בישראל. 30 ביוני 1978. צלם: יעקב סער, מאוסף לע"מ

בתגובה להזמנה שהביא מונדייל לערוך מפגש שרי החוץ באנגליה, ענה בגין, שלפני שתתקבל החלטה סופית, יש ללמוד את הצעת הנגד לתכנית השלום ולתכנית האוטונומיה של ישראל, שהגישה מצרים לאחר דחיות רבות.

(תעודה 1 א') פגישת סגן נשיא ארצות הברית, וולטר מונדייל, עם ראש הממשלה מנחם בגין ואחרים; ירושלים, 2 ביולי 1978 (באנגלית). תיק חצ 6866/6, ארכיון המדינה

(תעודה 2) נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, וושינגטון, אל ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, ירושלים; 4 ביולי 1978 (באנגלית). תיק א 4348/5, ארכיון המדינה

עם שובו נועד מונדייל לשיחה עם שגריר ישראל בוושינגטון, שמחה דיניץ, ויעץ שישראל תקבל את ההזמנה מיד. התכנית המצרית קיצונית וגם ארצות הברית לא תקבל אותה, אמר מונדייל. דיניץ דיווח על השיחה לשר החוץ. סגן הנשיא אף ציין שהוא התרשם מאוד מן הקונצנזוס בישראל באשר לסירוב לסגת לגבולות 1967 ולהתנגדות להקמת מדינה פלסטינית, ומרצונם של כל המנהיגים בשלום. בסופו של דבר, הסכימה ישראל לשלוח את נציגיה ללונדון.

(תעודה 3) שמחה דיניץ, שגריר ישראל בוושינגטון, אל משה דיין, שר החוץ, ירושלים; 4 ביולי 1978. תיק 4173/10, ארכיון המדינה

.3 | הידעת?!

לרבי האלופים יגאל ידין ומשה דיין, שניים מהאישים הבולטים בהשגת הסכם השלום עם מצריים, היה עיסוק משותף

שר החוץ משה דיין וסגן ראש הממשלה יגאל ידין מחכים לסגן הנשיא מונדייל בשדה התעופה, 30 ביוני 1978. צלם: משה מילנר, אוסף לע"מ

פרופסור יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל, פרש מצה"ל והקדיש את חייו למחקר ארכיאולוגי. ידין השתתף בחפירות חשובות ביותר ותרם רבות לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל וארצות המקרא. גם משה דיין, הרמטכ"ל הרביעי  היה בעל זיקה מיוחדת לתנ"ך ולארכיאולוגיה, אם כי לא בפן האקדמי. הוא השתתף בחפירות ארכיאולוגיות רבות, יצר לעצמו אוסף פריטים מפואר וכמעט הסתבך בפלילים בשל כך.

.4 | פגישת שר הביטחון עזר ויצמן עם סאדאת

ויצמן נפגש עם נשיא מצרים ושר ההגנה המצרי באוסטריה. סאדאת מאותת לויצמן: בחג הקרוב אני רוצה להתפלל בהר סיני, בסנטה קטרינה

בנובמבר 1979, לאחר חתימת הסכם השלום, זכה סאדאת להגשים את משאלתו ולהתפלל בסנטה קתרינה עם סגן הנשיא מובארכ. צלם: יעקב סער, אוסף לע"מ

ב-13 ביולי, עוד בטרם החלו השיחות בלונדון, נפגש שר הביטחון עזר ויצמן עם הנשיא סאדאת ועם שר ההגנה המצרי מוחמד עבד אל-ע'ני אל-גמסי בזלצבורג שבאוסטריה, לאחר שהשתתף שם בישיבת ארגון האינטרנציונאל הסוציאליסטי ונפגש גם עם שמעון פרס, ראש האופוזיציה בישראל. הפגישות של ויצמן עם המצרים לא הביאו לתזוזה מדינית. סאדאת אישר באוזני ויצמן את דברי מונדייל בקשר לתאריכים קובעים. הוא סיפר שהוא מבקש להתפלל בחג הקרוב (עיד אל פיטר, בסיום חודש הרמדאן) בהר סיני, בסנטה קתרינה (ג'בל מוסא), והציע שאל עריש וסנטה קתרינה יועברו לשלטון מצרי כמחווה מצדה של ישראל כדי להניע את התהליך.

ויצמן נפגש גם עם גמסי, וזה סיפר שהוא מודאג מאי-ההתקדמות המדינית וכי מתרבים הקולות שקוראים להקשחת הקו המצרי.

העיר זלצבורג, אוסטריה (ויקפדיה)

עזר ויצמן עם הנשיא סאדאת ושר המלחמה גמסי בארמון הנשיאות באסוואן, ינואר 1978 צלם: יעקב סער, אוסף לע"מ

תעודה 4. דווח המלא של הביטחון עזר ויצמן לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת על פגישותיו בזלצבורג עם הנשיא סאדאת ושר ההגנה גמסי ב-13 ביולי; ירושלים, 25 ביולי 1978. תיק א 239/7, ארכיון המדינה

.5 | ויצמן לאמריקנים: "שיטת התקשורת הזאת, שאנו מתראים פעם ביובל, ועיתוני מצרים מלאים גידופים, והאדם היחיד שהם רוצים לראות זה אני עצמי, שלדבר עם ראש הממשלה הוא כורח, אפילו לא הכרח, ששר החוץ הוא דמות בלתי רצויה – זה אינו יכול להימשך"

ויצמן סיפר על הפגישה לסאם לואיס, השגריר האמריקני, ואמר שלדעת סאדאת השיחות בלונדון לא יצליחו, אך ברצונו לשמור על קשר עם ישראל. ויצמן לחץ עליו להיפגש שוב עם ראש הממשלה ועם שרים אחרים, כמו דיין ואריאל (אריק) שרון. לדבריו, אין זה מתקבל על הדעת שסאדאת ימשיך לקיים קשרים עמו, אבל יחרים את בגין ודיין. הוא הציע ששני הצדדים יקימו צוותות, ינעלו את עצמם יחד בחדר לשבוע ויגיעו לסיכומים.

עזר ויצמן למד להכיר את מצרים עוד בימי מלחמת העולם השנייה. ביקור באזור הפירמידות, ינואר 1978. צלם: יעקב סער, אוסף לע"מ

.6 | הידעת?!

עזר ויצמן, ממקימי חיל האוויר, במדי טייס. 1 ביולי 1949. צילום: אוסף לע"מ

עזר ויצמן, שר הביטחון בתקופת הסכם השלום עם מצרים ונשיא המדינה בהמשך, התחיל את דרכו הצבאית כטייס.

עוד לפני גיוסו, עבר עזר ויצמן קורס טייס אזרחי. בגיל 18 הוא התגייס לצבא הבריטי והוכשר כטייס. הוא פיקד על טייסת הנגב במלחמת העצמאות ושימש כמפקד השישי של חיל האוויר הישראלי.

.7 | ועידת שרי החוץ בטירת לידס

שרי החוץ נפגשים באווירה פסטורלית בטירת לידס. הישראלים והמצרים יושבים אלה לצד אלה בחדר האוכל. ברקע: עמדת העולם הערבי והמחלוקת בעניין הפלסטיני

טירת לידס שבאנגליה, בה נערכה ועידת שרי החוץ ביולי 1978. צילום: דיוויד איליף, ויקימדיה

דיין: הצעה להסכם המבוסס על נסיגה והעברת השטח לריבונות ערבית לא תתקבל על דעת ישראל גם אם יובטח שהתהליך ילווה בסידורי ביטחון מפליגים

הוועידה שיזמו האמריקנים הועברה מסיבות ביטחון, לפי בקשת המארחים הבריטים, מלונדון לטירת לידס, טירה ציורית באמצע אגם במחוז קנט שבאנגליה. בראש הוועידה ישב מזכיר המדינה האמריקני ואנס. באווירה הפסטורלית, הביא ואנס את הישראלים והמצרים בין 19-17 ביולי 1978 לשבת אלה לצד אלה בחדר האוכל. הצדדים הציגו את עמדותיהם בשאלת עתיד יהודה, שומרון ועזה. מראש, היה ידוע ששר החוץ המצרי ואנשיו רגישים מאוד לעמדות העולם הערבי ואינם נוטים לפשרות בעניינים אלו. מנגד, בשיחה עם ואנס, קיבל דיין על עצמו לשכנע את הממשלה לאמץ נוסחה חדשה, שבינתיים הבהיר שהיא 'עמדה אישית' שלו: אחרי חמש שנים של שלטון עצמי (אוטונומיה), "יידון ויוכרע" עניין הריבונות ביהודה, שומרון ועזה.

נוסח זה היה קרוב יותר לדרישות ארצות הברית מן הנוסח "יידון ויסוכם" שקיבלה ממשלת ישראל ביוני. עם זאת, הבהיר דיין, שהצעה להסכם המבוסס על נסיגה והעברת השטח לריבונות ערבית לא תתקבל על דעת ישראל גם אם יובטח שהתהליך ילווה בסידורי ביטחון מפליגים. התנגדותה להסדר כזה "נובעת משיקולים ביטחוניים, עקרוניים (לאומיים) ומעשיים", אמר. הפלסטינים יוכלו להגדיר את עתידם בתום התקופה באמצעות משא ומתן בין ישראל, מצרים, ירדן ונציגיהם, אך בשיחות, ולא במשאל עם כפי שרצו האמריקנים, והם לא יוכלו להקים מדינה עצמאית משלהם. הוא מסר לוואנס נייר לא רשמי בעניינים אלו. ואנס היה מרוצה מן השיחות ותכנן סבב נוסף בתחנת ההתראה האמריקנית באום חשיבה בסיני, בהשתתפות ויצמן ודיין.

(תעודה 5) שיחה בין מזכיר המדינה סיירוס ואנס לבין שר החוץ משה דיין; טירת ליידס, 17 ביולי 1978. תיק א 4313/14, ארכיון המדינה

(תעודה 6) רישום פרוטוקול הישיבה אחר הצהריים בהשתתפות משלחות ישראל, ארצות הברית ומצרים; טירת ליידס, 19 ביולי 1978. תיק 4173/11, ארכיון המדינה

תפקידו של דיין בעיניו של אהרון ברק

.8 | דיין לממשלה: ישראל עומדת בפני משבר חמור עם ארצות הברית, אם תתמיד בעקשנותה.. בגין למצרים: אי אפשר לקבל משהו תמורת לא כלום...

עם שובו מהוועידה, הביא דיין את עמדתו לאישור הממשלה. להפתעת כולם, טען בגין שלא ייתכן שהממשלה לא תיתן גיבוי לעמדת שר החוץ, והממשלה אישרה בלא קושי את הנוסחה ששאלת הריבונות "תידון ותוכרע". זו הייתה ישיבת ממשלה דרמטית, שהתנהלה באווירה טעונה. בחלקה השני, דנו חברי הממשלה בהצעתו של סאדאת להעביר את אל עריש ואת סנטה קתרינה למצרים במחווה חד-צדדית, הצעה שכבר דלפה לעיתונות. בגין התנגד לרעיון בחריפות ובמילים קשות ונרגשות. הוא ציטט את הביטוי האמריקני הידוע "you can't get something for nothing" (אי-אפשר לקבל משהו תמורת לא כלום).

כמה שרים הסתייגו מנוסח תשובתו וביקשו ממנו להעביר את התשובה לסאדאת באופן אישי, אך בגין עמד על כך שהתשובה תתפרסם ברבים והודיע שיקרא אותה בדיון המדיני שעמד להתקיים בכנסת. הוא גם מחה על התקפות האופוזיציה על תפקודו בזמן מחלתו וטען שחבריו השרים לא הגנו עליו בשעה שפרס וחבריו למערך תקפו אותו בצורה "אכזרית".

בפגישה עם מנהלי מחלקות במשרד החוץ, העריך דיין שהחלטת הממשלה המאשרת את העמדה שהציג בוועידת לידס היא המסמך החשוב ביותר במשא ומתן עם מצרים עד עתה. מחלקת ההסברה הפיצה סיכום דבריו לנציגויות ישראל.

(תעודה 7) קטעים מישיבת ממשלת ישראל; ירושלים, 23 ביולי 1978. תיק א 4271/3, ארכיון המדינה

(תעודה 8) מחלקת הסברה, ירושלים אל נציגויות ישראל בחו"ל; 25 ביולי 1978. תיק 4173/11, ארכיון המדינה

.9 | הידעת?!

מנחם בגין, ראש ממשלת ישראל בתקופת הסכם השלום עם מצרים, עמד עד לקום המדינה בראש ארגון המחתרת…

מנחם בגין נואם בתל אביב, 14 באוגוסט 1948. צילום: אוסף לע"מ

מנחם בגין, יליד פולין, החל את דרכו הפוליטית כמנהיג תנועת בית"ר במזרח אירופה. במלחמת העולם השנייה נעצר ע"י המשטרה החשאית הסובייטית ונשלח למאסר ולעבודות כפייה. לאחר שחרורו, התגייס בגין לצבא הפולני ובהמשך הגיע לארץ ישראל והחל לפעול במסגרת ארגון האצ"ל. הוא הפך למפקד הארגון בסוף שנת 1943 ושימש בתפקיד עד לפירוק המחתרות והקמת מדינת ישראל בשנת 1948.

.10 | ניתוק השיחות עם מצרים וההזמנה לפסגה בקמפ דייוויד

בגין: ממשלת ישראל לא תיתן אפילו גרגיר אחד של חול מדבר במתנה. סאדאת נפגע: מורה למשלחת הצבאית הישראלית לחזור לישראל ומסרב להמשיך בשיחות.

בעקבות נאומו החריף של בגין בכנסת, שבו השיב בתקיפות להצעתו של סאדאת, דומה היה שיחסי ישראל ומצרים הגיעו לשפל המדרגה. סאדאת נפגע מדברי בגין, כיוון שראה בסיני אדמה מצרית ריבונית, שישראל חייבת להחזירה למצרים. הוא החליט להורות למשלחת הצבאית הישראלית, שעדיין ישבה במצרים, לחזור לישראל. בניסיון לעצור את ההידרדרות, כתב ויצמן לגנרל גמסי איגרת ובה הביע צער על ההחלטה ותקווה שלא יהיו עוד החלטות שיכולות לסבך ואולי אף לעצור את תהליך השלום. ‏‏

(תעודה 9) עזר ויצמן, שר הביטחון, תל אביב, אל אל"מ יעקב היכל, קהיר, עבור הגנרל מוחמד עבד'אל עאני גמסי; 26 ביולי 1978 (באנגלית). ארכיון המדינה, תיק א 8190/1

כמה ימים לאחר מכן כבר דיווחה השגרירות הישראלית בוושינגטון, שהאמריקנים מוסרים כי סאדאת דחה את הרעיון לערוך מפגש המשך לוועידת לידס בתחנת ההתראה האמריקנית באום חשיבה שבסיני, כפי שתכנן ואנס.

(‏תעודה ‏‏10) חנן בר-און, ציר ישראל בוושינגטון אל אפרים עברון, מנכ"ל משרד החוץ, ירושלים; 2 באוגוסט 1978. ארכיון המדינה, תיק א 8190/1

.11 | הזמנה לקמפ דייויד

כדי להציל את תהליך השלום הקורס, החליט הנשיא קרטר לשנות טקטיקה ולהזמין את בגין ואת סאדאת להיפגש עמו בוועידת פסגה, שבה יתקיימו דיונים רצופים עד להשגת הסכם. שני המנהיגים קיבלו ברצון את ההצעה שהביא להם ואנס.

קרטר החליט שהוועידה תיערך בקמפ דייוויד בראשית ספטמבר 1978, ולא תוגבל בזמן. כדי למנוע הדלפות וסילופים, הוחלט שלא תהיה גישה לכלי התקשורת. קרטר דרש ממומחי מחלקת המדינה האמריקנית ומן המועצה לביטחון לאומי לקבוע יעדים שאפתניים לפסגה: הסכמה כתובה לשאת ולתת על הסכם שלום ופיתרון לבעייה הפלשתינית, ותכנית מפורטת לביצוע. לדעתו, אם שלושה מנהיגים חזקים השואפים בכנות להשיג שלום יחמיצו את ההזדמנות הזאת, איש לא יוכל להצליח. סאדאת קיבל את ההצעה בשמחה.

(תעודה 11) נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, וושינגטון, אל ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, ירושלים; 3 באוגוסט 1978 (באנגלית). תיק א 4348/5, ארכיון המדינה

(תעודה 12) אליקים רובינשטיין, סמנכ"ל וראש לשכת שר החוץ, ירושלים, אל חנן בר און, ציר ישראל בוושינגטון; 11 באוגוסט 1978. תיק א 4173/13, ארכיון המדינה

.12 | הידעתם?!

אנואר סאדאת, נשיא מצרים בתקופת הסכמי השלום עם ישראל, החל את דרכו הפוליטית כחבר בקבוצת קצינים…

שר הבטחון עזר ויצמן (מימין) ונשיא מצרים אנואר סאדאת, בעת ביקורם בגטיסבורג, ארה"ב. 10/09/78 משה מילנר לע"מ

סאדאת נמנה על חבורת "הקצינים החופשיים", שהשתתפה במהפכה שהורידה מהשלטון את המלך פארוק בשנת 1952. בהמשך כיהן כסגנו של נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, ועם מותו, ב-1970, ירש סאדאת את מקומו וכיהן בתפקיד עד הירצחו בשנת 1981.

.13 | ישראל נערכת לוועידת הפסגה

בישראל מפחיתים בחשיבות הגורלית שמייחסת ארצות הברית לוועידת הפסגה. האמריקנים: אין להסתפק בקביעת מועד לפגישה נוספת. מדובר בהזדמנות חד-פעמית!

ראש הוועדה הבין-משרדית, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אליהו בן-אלישר, עם ראש אגף תכנון, אלוף אברהם טמיר, דנים בבעיות שיעלו בקמפ דייוויד כשמעליהם מפת האזור. 18 באוגוסט 1978. צלם: יעקב סער, אוסף לע"מ

בארצות הברית נערכו הכנות מדוקדקות לוועידת הפסגה, אולם בישראל לא הבינו בתחילה שמדובר בוועידה גורלית, שהכרעות אמורות ליפול בה, ושבסיומה מתכוונים האמריקנים להגיע להסכמים.

מדיווח ששלח משרד החוץ אל השגריר דיניץ בוושינגטון על פגישת בגין עם השגריר האמריקני לואיס, עולה שראש הממשלה חשב כי המטרה העיקרית של הפסגה צריכה להיות הבטחת המשך רצוף של המשא ומתן הישיר. (תעודה 13) אפרים עברון, מנכ"ל משרד החוץ, ירושלים, אל שמחה דיניץ, שגריר ישראל בוושינגטון; 27 באוגוסט 1978. תיק א 4155/14, ארכיון המדינה

גם בישיבות הממשלה שהוקדשו להכנות לוועידה, אמר בגין שצריך להכין את המפגש אך לא להיבהל ממנו. הוקמה ועדה בין-משרדית, בהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אליהו בן אלישר ואלוף אברהם טמיר, ראש אגף התכנון והאחראי למשא ומתן הצבאי עם מצרים, ופקידים אחרים, והיא הכינה רשימת אופציות שיכלו לקרב את עמדות הצדדים. לפי בקשת דיין הממשלה לא קיבלה החלטה בענייני ניסוח כדי שלא לכבול את ידי המשלחת. כך תוכל זו לדחות או לקבל הצעות בלי להיות כבולה לנוסח מסוים. אם יציעו למשלחת דברים שאינם עולים בקנה אחד עם עמדת הממשלה יהיה עליה להביאם לישראל לקבלת אישור.

ב-27 באוגוסט אישרה הממשלה את הרכב משלחת ישראל: בראשה יעמוד ראש הממשלה, ועמו שר החוץ ושר הביטחון. יהיו חברים בה גם היועץ המשפטי לשעבר, אהרן ברק, שלא מכבר מונה לשופט בבית המשפט העליון אך טרם נכנס לתפקידו, השגריר דיניץ, היועץ המשפטי של משרד החוץ מאיר רוזן, האלוף טמיר ועוד שורה של יועצים ועוזרים.

.14 | "לך בכוחך זה – ותושיע את ישראל"

ישראלים כותבים לראש הממשלה, מנחם בגין, בעניין המשא ומתן עם מצרים ולקראת היציאה לפסגה

הנוער העובד והלומד מביע תמיכה במאמצי הממשלה

אזרח ישראלי מביע תמיכה בניהול המשא ומתן

אזרח ישראלי מבקש להציע תבנית להסכם עתידי

אזרח מודאג מזכיר לסמוך בראשונה על עצמנו

אנשי חינוך מתנגדים להסכם המתגבש

המכתבים בתיקים גל 12933/1, 12933/3, גל 12933/6

ראו מכתבים נוספים בגלריה הבאה-

.15 | מונדייל לשגריר דיניץ: יש לנצל את הפסגה להכרעות על עקרונות שישמשו בסיס להסדר. רק סאדאת מכריע עבור מצרים. דברי סאדאת יהיו מחייבים

מוושינגטון לקמפ דיוויד במבט ממעוף הציפור

לחצו לצפייה בסרטון המתאר את אתר קמפ דיוויד בתקופות שונות / מתוך יוטיוב

רק לאחר שקיבלו את הדיווח ששלח השגריר דיניץ לשר החוץ על שיחתו עם סגן הנשיא, התחילו מנהלי המדיניות בישראל להבין את כוונותיהם של האמריקנים לגבי הוועידה ואת החשיבות הגורלית שהם מייחסים לה. מונדייל אמר לדיניץ שאין להסתפק בקביעת מועד לפגישה נוספת. לדעת האמריקנים מדובר בהזדמנות חד-פעמית. רק סאדאת מכריע עבור מצרים, ושאר המצרים הם נעדרי סמכות או רצון טוב. לכן, יש לנצל את הפסגה להכרעות על עקרונות או קווים מנחים שישמשו מסגרת להסדר. במעמד זה, אפשר יהיה לקבל תשובה לשאלות ששואלת ישראל זה זמן רב: האם סאדאת אכן מוכן לחתום על הסכם שלום עם ישראל, והאם יהיה מוכן לנהל משא ומתן על יהודה ושומרון אם ירדן לא תצטרף לשיחות? דברי סאדאת יהיו מחייבים. (תעודה 15) שמחה דיניץ, שגריר ישראל בוושינגטון אל משה דיין, שר החוץ ואפרים עברון, מנכ"ל משרד החוץ, ירושלים; 31 באוגוסט 1978. תיק א 4173/13, ארכיון המדינה

.16 | מחלוקת בין דיין לשר החקלאות, אריאל שרון, בדבר האוטונומיה שתוצע לפלסטינים. דיין משוכנע: תושבי יהודה, שומרון ועזה מעוניינים בשלטון עצמי ובחיים משותפים עם ישראל בתוך גבולות פתוחים

שר החוץ דיין ידע שאחד מסלעי המחלוקת העיקריים בוועידה הקרובה עשוי להיות עתיד הפלסטינים, והוא עשה הכנות לקראת הדיון בסוגיות אלו. בפגישה עם מנהלי מחלקות במשרד החוץ, לקראת הוועידה בקמפ דייוויד, הציג דיין את עמדתו: הוא משוכנע שתושבי יהודה, שומרון ועזה הערבים מעוניינים בתכנית השלטון העצמי ובחיים משותפים עם ישראל בתוך גבולות פתוחים. (תעודה 14) דברי שר החוץ משה דיין בישיבת מנהלי מחלקות; ירושלים, 31 באוגוסט 1978. תיק א 6913/1, ארכיון המדינה

לפני יציאתו לקמפ דייוויד, נפגש שר החוץ עם כמה מנציגי המשפחות החשובות בגדה, שהיו להם קשרים הדוקים עם ירדן. הוא נפגש גם עם שר החקלאות אריאל שרון, שנחשב למוביל מדיניות ההתנחלות של ישראל ביהודה ושומרון, וסיפר לו על פגישותיו עם הפלסטינים. שרון עדכן את דיין על תכניות ההתיישבות ובניית הכבישים ביהודה ושומרון בתקופה הקרובה, ועל האתרים בעלי החשיבות הגבוה ביותר בעיניו, שיש לשמור בידיה של ישראל. השניים נחלקו בדעותיהם בדבר האוטונומיה שתוצע לפלסטינים: אם היא תהיה קשורה לירדן, או שתתפתח בצורה עצמאית תוך זיקה לישראל. (תעודה 16) פגישת שר החוץ משה דיין ושר החקלאות אריאל שרון; 1 בספטמבר 1978. תיק חצ 6913/7, ארכיון המדינה

מפת ההתישבות ביהודה ושומרון שהכין שר החקלאות, אוקטובר 1979. תיק 4140/6, ארכיון המדינה

.17 | המשלחת הישראלית יוצאת לקמפ דייויד

 בגין מנמיך ציפיות: ישראל מתנגדת לנסיגה או לריבונות זרה ביהודה, שומרון ועזה

קרטר פוגש את הרמן איילטס (Hermann Eilts) שגריר ארה"ב במצרים ואת סמואל לואיס, שגריר ארה"ב בישראל בבית הלבן, 1.9.78. מקור התמונה: The Central Intelligence Agency, ספריית קרטר, הארכיון הלאומי האמריקאי NARA

ב-3 בספטמבר יצאה המשלחת הישראלית לארצות הברית, וב-4 בספטמבר נועדה להתייעצות בניו יורק בהשתתפות יצחק חופי, ראש המוסד. בפגישה סיפר השגריר דיניץ, על סמך שיחותיו עם ואנס ועם יועצו הפוליטי של הנשיא, המילטון ג'ורדן, על תכניותיהם של האמריקנים לוועידה ועל ציפיותיהם מישראל. לדבריו, הנשיא הבטיח להתייעץ עם ישראל לפני הגשת הצעות משלו.  (תעודה 17) פגישת השגריר בוושינגטון, שמחה דיניץ, עם מזכיר המדינה סיירוס ואנס; וושינגטון, 2 בספטמבר 1978. תיק 6866/11, ארכיון המדינה

בגין סקר את עמדות ישראל בעניין עתיד שטחי יהודה ושומרון, ואמר שהוא יציג לנשיא את התנגדותה של ישראל לנסיגה או לריבונות זרה ביהודה, שומרון ועזה. הצבא הישראלי יכול לסגת למקומות סגורים, אך עליו לשמור על זכותו להתערב אם יהיו מהומות או ניסיון להשליט את שלטונו של אש"ף. הוא הצהיר שיש קונצנזוס לאומי בנוגע ליישובי פתחת רפיח ואין לוותר עליהם. הוחלט לדחות את המשך הדיון לימי הוועידה בקמפ דייוויד. בסוף דנו הנוכחים בהתפתחויות באיראן ובאפגניסטן, ובהשפעתן האפשרית על המשא ומתן.

(תעודה 18) התייעצות של המשלחת הישראלית לקמפ דיווד ויצחק חופי, ראש המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, 4 בספטמבר 1978. תיק א 4155/15, ארכיון המדינה