בבוקר יום שבת ה-6 באוקטובר 1973 בשעה 03:50, בעיצומו של יום הכיפורים, העיר צלצול הטלפון את ראש הממשלה גולדה מאיר משנתה שגם כך נדדה רוב אותו הלילה. מזכירה הצבאי ישראל ליאור סיפר לה על דיווח שהגיע מראש המוסד צבי זמיר, ולפיו שמע מן המקור המצרי רם הדרג שעמו נפגש בלונדון, והיום כבר ידוע כי היה זה אשרף מרוואן, שמצרים וסוריה עומדות לפתוח בהתקפה צבאית משולבת על ישראל. כעבור כמה שעות הגיע ללשכת ראש הממשלה מברק מפרדי עיני, ראש לשכת ראש המוסד, ובו הדיווח המלא ששלח זמיר מלונדון. המברק נפתח במשפט המצמרר: "הצבא המצרי והצבא הסורי עומדים לפתוח בהתקפה על ישראל בשבת 6.10.73 לפנות ערב". בהמשכו נמסרו בפרטי פרטים תכניות המלחמה של צבאות מצרים וסוריה (ראו: המברק שנמסר למזכיר הצבאי של ראש הממשלה, 6.10.1973 – המברק המקורי,מוסד אל ישראל ליאור 6.10.73 .
המברק הזה טרף את כל הקלפים המודיעיניים ושינה באחת את ההערכות מ"סבירות נמוכה" לוודאות רבה בדבר פרוץ מלחמה בקרוב. בעקבותיו החל צה"ל בגיוס מילואים רחב ובהכנות קדחתניות למלחמה.
הייתה זו תחילתה של אחת מן הדרמות ההיסטוריות החשובות והכואבות ביותר בתולדות מדינת ישראל – מלחמת יום הכיפורים. מלחמה זו, שבעיצומה הכריזה ראש הממשלה גולדה מאיר: "אני אומרת זאת במלוא ההכרה, ב-1948 לא עמדנו בסכנה כזאת", מהווה מאז ועד היום טראומה לאומית שספק אם הייתה כמותה בתולדות המדינה.
העמוד הראשון (מתוך חמישה) מהמברק ששלח פרדי עיני מהמוסד למזכיר הצבאי של ראש הממשלה על פרטי הפגישה של ראש המוסד זמיר והסוכן אשרף מרוואן[ 6.10.1973. מקור: ארכיון המדינה
