לא רק ישיבות ממשלה:
תצלומים נדירים של הצלם יהודה אייזנשטרק השמורים
בארכיון המדינה ונחשפים כאן לראשונה מראים את חייהם
של תושבי המדינה מהזווית האישית,היומיומית,
בעין רגישה צילם אייזנשטרק את הווי היומיומי, לימודים ומשחקים, עבודה.
אולי יהיו צופים שיזהו את עצמם או קרוביהם בתצלומים.

מתוך אוסף אייזנשטרק הנרחב בחרנו להציג מבחר של תצלומי
ילדים ונוער, הדור שבנה את מדינתנו. ההתמקדות בילדים
מראה את הצד התמים והחמוד של חיי תושבי המדינה הצעירה,
ומדגיש את הפער בין ימי שנות החמישים של המאה הקודמת לבין ימינו:
בלבוש, בתסרוקות, בתחומי העיסוק והפנאי, במשחק ועוד.

זה כן משחק ילדים:
לא כל משחקי ילדים ועיסוקיהם בשנות החמישים
של המאה הקודמת שונים כל כך מהיום..

פעילות מוסדית: לימודים, טיולים, קייטנות בבתי הספר, עליית הנוער או משרד החינוך

רוח לאומית באה לידי ביטוי בתמונות נבחרות:
בניית דגם חומה ומגדל, מגן דוד אנושי, ועבודה חקלאית לבניין הארץ

פערי הזמן. אז והיום:
הפער בין המקומות המוכרים, רחוב ממילא (קניון ממילא!),
גן העצמאות ירושלים, בריכת גורדון

פרנסת/ עבודת ילדים – התמונות מדברות בעד עצמן

עליה וקליטה – שנות החמישים הן "שנות המעברות" בישראל.

בתערוכה זו הוצגו מעט מתצלומיו של יהודה אייזנשטרק. באוסף כ-13,000 תצלומים בשחור-לבן, שצולמו בין 1971-1952: נופיה של המדינה הצעירה, אישים פוליטיים, אירועים דרמטיים מדיניים ויומיומיים. אירועי הנשיא, הקונגרס הציוני, כנסת ישראל, צה"ל (מסדרים ותערוכות), הפגנות (קומוניסטים, עיוורים, מובטלים, 1 במאי, חרדים), טקסי פתיחת כבישים בתי חרושת ומפעלים, מבנים ומוסדות כגון האקדמיה ללשון העברית, בית הרצל, וכן טקסי הצבת פסלים כגון מנורת הכנסת ופסל הדוידקה בירושלים. יש תצלומים של חגי ישראל (תחפושות פורים, הכנות לחג הפסח, מצעדי ונטיעות יום העצמאות), תצלומי עולים במעברות, ועוד מגוון גדול. לחיפוש באוסף הקליקו [לינק]

יהודה איזנשטרק נולד בגליציה המזרחית ב- 19 בינואר 1912, הוא למד עיתונאות וצילום בעיר מגוריו, לבוב, שם עבד עבור עיתונים יהודיים שונים. באוגוסט 1939, נשלח איזנשטרק על-ידי השבועון היהודי " אידישע בילדער" לסקר את מסעה של ספינת המעפילים "טייגר היל", שיצאה מנמל קונסטנצה אל עבר חופי ארץ ישראל. ב- 1 בספטמבר 1939, הגיעה ספינת המעפילים אל חופי הארץ, ולמחרת נתפסו מרבית נוסעיה ונעצרו על-ידי שלטונות המנדט הבריטי. מאיזנשטרק, ששהה על סיפונה כעיתונאי בלבד, נמנע לשוב אל מולדתו פולין, כפי שתכנן, בשל המלחמה שפרצה יום קודם לכן.

הרצון לסייע במאמץ המלחמתי בער בעצמותיו של איזנשטרק ולאחר שהות קצרה בקיבוץ משמר השרון, הוא התגייס לשורות הצבא הבריטי. חלק ניכר משירותו הצבאי עבר עליו במדבר המערבי ובכריתים, שם המשיך לצלם ולתעד את המאורעות הסוערים להם היה שותף. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, נפצע איזנשטרק ונשלח לטיפול והחלמה במצרים. שם, הכיר את רעייתו לעתיד, שרה, אשר שירתה כאחות בבית החולים הצבאי בו שהה. הם נישאו בשנת 1944 וזמן מה לאחר מכן, השתקעו בירושלים.

החל מאמצע שנות הארבעים, עבד איזנשטרק ככתב-צלם עצמאי עבור עיתונים שונים בארץ ובחו"ל. במקביל לעבודתו העיתונאית, הוא היה חבר בארגון "ההגנה" ועם קום המדינה, מילא שורה של תפקידים במסגרת צה"ל, בהם צלם גדוד "מוריה", קצין קשר לעיתונות בחטיבה 6, צלם מחלקת ההסברה של צה"ל בירושלים ועוד.

עם תום מלחמת העצמאות חזר איזנשטרק לעבודתו האזרחית ועבד, בין היתר, כצלם קבוע בשבועון "דבר השבוע". כתבותיו המצולמות פורסמו בעיתונים שונים בישראל ומחוצה לה. מסוף שנות החמישים, הוא החל לצמצם בהדרגה את עבודתו העיתונאית ובמקביל, החל לעבוד באגף המכס והבלו במשרד האוצר. בשנת 1965, לאחר פטירתה הפתאומית של רעייתו, הפסיק איזנשטרק כליל את פעילותו בכתב, וזנח את הצילום. הוא המשיך לעבוד בשירות המדינה, כדובר אגף הרישוי במשרד התחבורה, עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1977. יהודה איזנשטרק נפטר בירושלים, במאי 2005.

בשנת 1984 רכש ארכיון המדינה במשותף עם ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, חלק ניכר מאוסף התצלומים שהיה ברשותו של איזנשטרק. מאז, מופקד האוסף בשני ארכיונים אלה.

תודה לגב' יהודית סמית, בתו של הצלם, על סיועה בהשלמת המידע על אביה.