אלבום מִצְפָּה

1925-1917

מתנת המושבה האמריקנית בירושלים להרברט סמואל

אודות התערוכה

אלבום מִצְפָּה
1925-1917

מתנת המושבה האמריקנית בירושלים להרברט סמואל

mizpah cover
יוני 1925

כריכת האלבום

קישור לפריט
mizpah12
9 בדצמבר 1917

כניעת ירושלים העות'מאנית לבריטים

קישור לפריט
mizpah51
4 באפריל 1918

"ועד הצירים" בתחנת הרכבת בלוד

קישור לפריט
51א
4 באפריל 1918

ההסבר המופיע בגב הצילום של "ועד הצירים"

קישור לפריט

כניסת הרברט סמואל לתפקיד הנציב העליון

ב-30 ביוני 1920 הגיע סר הרברט סמואל, יהודי-בריטי בעל השקפה ציונית ולשעבר שר הפנים הבריטי לנמל יפו. בהתחשב במגבלות הנמל עגנה האנייה סֶנְטוֹר (Centaur) מחוץ לנמל וסמואל הגיע לחוף באמצעות סירה. מכאן יצא לעיר יפו בה נערכה לו קבלת פנים ראשונה. מיפו נסע סמואל ברכבת לירושלים ובתחנת הרכבת ערך לו ראש העיר קבלת פנים. כנציב עליון התגורר סמואל בבניין אוגוסטה ויקטוריה. רק לאחר שהבניין נפגע ברעידת אדמה ב-1927 נבנה "ארמון הנציב". ב-7 ביולי 1920 הוכתר סמואל באופן רשמי כנציב העליון. ב-11 ביולי 1922 אישר "חבר הלאומים" את המנדט הבריטי וב-11 בספטמבר 1922 נשבע סמואל לקיים את כתב המנדט של חבר הלאומים.

mizpah13
30 ביוני 1920

האנייה סֶנְטוֹר עוגנת מול יפו, מעבר לסלע אנדרומדה

קישור לפריט
mizpah14
30 ביוני 1920

סמואל (בלבוש לבן) נוחת בנמל יפו

קישור לפריט
mizpah15
30 ביוני 1920

סמואל מתקבל בעיר יפו

קישור לפריט
mizpah16
30 ביוני 1920

סמואל מתקבל בתחנת הרכבת בירושלים על ידי ראש העיר

קישור לפריט
mizpah41
יולי 1920

אוגוסטה ויקטוריה (בית הממשל)

קישור לפריט
mizpah42
יולי 1920

אוגוסטה ויקטוריה - מבט מקרוב

קישור לפריט
mizpah19
7 ביולי 1920

הכתרת הרברט סמואל לנציב עליון של ארץ-ישראל

קישור לפריט
mizpah50
7 ביולי 1920

סמואל ממתין ללחוץ את ידי האורחים בתום טקס ההכתרה

קישור לפריט
mizpah50a
7 ביולי 1920

הכתובת מאחורי הצילום של סמואל הממתין ללחוץ את ידי אורחיו

קישור לפריט
mizpah20
7 ביולי 1920

סמואל נפגש עם המופתי של ירושלים כאמל אל-חוסייני

קישור לפריט
mizpah34
11 בספטמבר 1922

סמואל נשבע אמונים לכתב המנדט שאושר על ידי חבר הלאומים

קישור לפריט

סיורים בארץ-ישראל

בחודשים יולי-ספטמבר 1920, מיד לאחר שהוכתר לנציב עליון, החל סמואל לסייר במקומות שונים בארץ-ישראל. תחילה נסע לחיפה, אחר כך נסע לבקר בראשון לציון, בבאר שבע ובאשקלון – שם פתח את החפירות הארכאולוגיות. כמו כן ביקר בעיר א-סאלט שבעבר-הירדן כי באותה עת עבר-הירדן הייתה חלק מתחום שלטונו.

mizpah39
9 ביולי 1920

סמואל מתקבל על ידי משמר כבוד בחיפה

קישור לפריט
mizpah40
9 ביולי 1920

סמואל נואם בחיפה

קישור לפריט
mizpah43
10 ביולי 1920

סמואל ורונלד סטורס עוצרים ליד כפר ערבי בדרכם מחיפה לירושלים

קישור לפריט
mizpah44
10 ביולי 1920

סמואל וסטורס עוברים ליד מוצא בדרכם לירושלים

קישור לפריט
mizpah37
27 ביולי 1920

סמואל מבקר בראשון לציון

קישור לפריט
mizpah38
27 ביולי 1920

קבלת פנים לסמואל בראשון לציון

קישור לפריט
mizpah32
אוגוסט 1920

סמואל רוכב בדרך לא-סאלט

קישור לפריט
mizpah31
אוגוסט 1920

סמואל באזור א-סאלט

קישור לפריט
mizpah29
אוגוסט 1920

סמואל בשערי העיר א-סאלט

קישור לפריט
mizpah30
אוגוסט 1920

סמואל ברחוב הראשי בעיר א-סאלט

קישור לפריט
mizpah28
קיץ 1920

סמואל בבאר שבע

קישור לפריט
mizpah27
10 בספטמבר 1920

סמואל פותח את החפירות הארכאולוגיות באשקלון

קישור לפריט

תמונות נוף בארץ-ישראל

צלמי המושבה האמריקנית שילבו באלבום תמונות ממקומות שונים בארץ-ישראל: מפת מידבא המציגה את ארץ-ישראל כפי שראו אותה בעולם הנוצרי במאה -5 ואשר נמצאה בשרידי כנסייה בעיר מידבא שבעבר-הירדן, רבת עמון, ים המלח, הירדן, ואדי פארה, מבט על ירושלים מהר הזיתים, מסגד כיפת הסלע, הכינרת (בצבע) ושד' רוטשילד בתל אביב. יש להדגיש שהם לא הכניסו לאלבום צילומים של כנסיית הקבר הקדוש ושל הכותל המערבי.

mizpah11
שנות ה-20

מפת מידבא

קישור לפריט
mizpah1
שנות ה-20

רבת עמון

קישור לפריט
mizpah22
שנות ה-20

ים המלח

קישור לפריט
mizpah36
שנות ה-20

נהר הירדן

קישור לפריט
mizpah47
שנות ה-20

עין פרת (ואדי פארה). ליד הצילום כתוב: תהילים כ"ג, א-ב. בכך הם מכוונים לפסוקים: "מזמור לדוד ה' רעי לא אחסר. בנאות דשא ירביצני על מי-מנחות ינהלני"

קישור לפריט
mizpah45
שנות ה-20

מבט לירושלים מהר הזיתים

קישור לפריט
mizpah46
שנות ה-20

מסגד כיפת הסלע

קישור לפריט
mizpah48
שנות ה-20

הכינרת והחרמון

קישור לפריט
mizpah35
שנות ה-20

הגינה הציבורית בשד' רוטשילד בתל אביב

קישור לפריט

ביקורו של שר המושבות וינסטון צ'רצ'יל והפרדת עבר-הירדן מארץ-ישראל המנדטורית

בעקבות שורה של משברים במזרח התיכון כינס שר המושבות הבריטי וינסטון צ'רצ'יל במרס 1921 ועידה בקהיר. בין השאר הוחלט בוועידה להפריד את עבר-הירדן מממשלת המנדט של ארץ-ישראל ולהעביר את השטח לשליטה של האמיר עבדאללה, כנסיכות תחת שלטון בריטי. לאחר מכן נסע צ'רצ'יל לבקר בירושלים. במאי 1923 הקריא סמואל בשם ממשלת בריטניה את הכרתה בעצמאות של עבר-הירדן אך היא נשארה מדינת חסות בריטית.

mizpah7
29 במרס 1921

צ'רצ'יל נואם בהר הצופים בסמוך לאתר אבני הפינה של האוניברסיטה העברית

קישור לפריט
mizpah8
29 במרס 1921

צ'רצ'יל נוטע עץ דקל בהר הצופים

קישור לפריט
mizpah33
מרס 1921

צ'רצ'יל נפגש עם סמואל, האמיר עבדאללה ואישים נוספים באוגוסטה ויקטוריה

קישור לפריט
mizpah9
אפריל 1921

סמואל נפגש בעבר-הירדן עם האמיר עבדאללה ו-וינדהם דידס

קישור לפריט
mizpah2
17 באפריל 1921

סמואל נפגש עם האמיר עבדאללה ולורנס "איש ערב" בעבר-הירדן

קישור לפריט
mizpah10
14 במאי 1923

סמואל מקריא את הכרזת העצמאות של עבר-הירדן, לידו האמיר עבדאללה

קישור לפריט

פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים, 1 באפריל 1925

ב-1 באפריל 1925 נפתחה האוניברסיטה בטקס מרשים בו השתתפו ראשי התנועה הציונית, שלטונות המנדט ואף שני אישים מהנהגת בריטניה: לורד ארתור בלפור שחתם על "הצהרת בלפור" בנובמבר 1917 ולורד פילדמרשל אדמונד אלנבי שפיקד על הצבא הבריטי בכיבוש ארץ-ישראל מידי האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה (שבאותה עת סיים את תפקידו כנציב העליון של מצרים וסודן). למחרת הניחו את אבן הפינה למכון איינשטיין בהר הצופים.

mizpah25
1925

מבט על האוניברסיטה העברית ואוגוסטה ויקטוריה בהר הצופים

קישור לפריט
mizpah26
1925

חצר האוניברסיטה העברית בהר הצופים

קישור לפריט
mizpah3
1 באפריל 1925

טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים

קישור לפריט
mizpah5
1 באפריל 1925

הרברט סמואל נואם בטקס פתיחת האוניברסיטה

קישור לפריט
mizpah4
1 באפריל 1925

חיים וייצמן נואם בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית

קישור לפריט
mizpah6
1 באפריל 1925

ארתור בלפור נואם בטקס פתיחת האוניברסיטה

קישור לפריט
mizpah17
1 באפריל 1925

מסיבה באוגוסטה ויקטוריה לכבוד פתיחת האוניברסיטה. משתתפים האורחים הנכבדים שהגיעו לטקס

קישור לפריט
mizpah18
1 באפריל 1925

מימין לשמאל: הרברט סמואל, ארתור בלפור ואדמונד אלנבי

קישור לפריט
mizpah21
2 באפריל 1925

הנחת אבן הפינה למכון איינשטיין בהר הצופים. מסתכלים (משמאל לימין): בלפור, סמואל, מאגנס ו-וייצמן

קישור לפריט

הטקס לפתיחת בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה, 28 באפריל 1925

במלחמת העולם התקיימו בעזה שלושה קרבות בין הבריטים לבין הטורקים: במרס, באפריל ובנובמבר 1917. הטורקים ניצחו בשני הקרובות הראשונים והבריטים ניצחו בשלישי. במיוחד סבלו הבריטים מהקרב השני בו נהרגו להם למעלה מששת אלפי חיילים. בעקבות זאת הודח המפקד הבריטי והוחלף על ידי אלנבי. בקרב השלישי ניצחו הבריטים. במלאת שמונה שנים לקרב עזה השני חנכו הבריטים בית קברות צבאי בו נקברו מרבית החללים הבריטים וכן חללים טורקים. סמואל הגיע לבית הקברות עם אלנבי והבישוף האנגליקני של ירושלים ד"ר מקאינס ניהל את הטקס.

mizpah23
28 באפריל 1925

סמואל ואלנבי יורדים בתחנת הרכבת הסמוכה לבית הקברות הצבאי בעזה

קישור לפריט
mizpah24
28 באפריל 1925

הבישוף ד"ר מקאינס חונך את בית הקברות

קישור לפריט

המושבה האמריקנית בירושלים

ב-1881 הוקמה המושבה האמריקנית בירושלים כשבראשם עומדים בני הזוג ספאפורד. הם רכשו בניין שעליו קיים כיום מלון "אמריקן קולני". ב-30 ביוני 1925 סיים הרברט סמואל את כהונתו כנציב עליון של ארץ-ישראל. ככל הנראה זמן קצר קודם לכן הוא קיבל את אלבום מצפה מידי אנשי המושבה האמריקנית שאף הוסיפו 78 חתימות בסוף האלבום. כמו כן מוצג כאן צילום צבעוני של גב' ספאפורד

mizpah49
תחילת שנות ה-20

גב' אנה ספאפורד במושבה האמריקנית

קישור לפריט
חתימות א
מאי 1925

עמוד ראשון של חתימות (הקישור הוא לסריקת PDF של שלושת עמודי החתימות)

קישור לפריט
חתימות ב
מאי 1925

עמוד שני של חתימות

חתימות ג
מאי 1925

עמוד שלישי של חתימות

צפייה באלבום באמצעות "פינטרסט"

אוצר התערוכה

ארנון למפרום

אייקון של מקרן