באוקטובר 1993 נעצרו שני צעירים תושבי אור עקיבא, כחשודים בהכנתם ובהפצתם של סטיקרים עליהם נכתב: “צריך להרוג את רבין”.
השניים הועמדו לדין בבית משפט השלום בחדרה. הם הואשמו ב”מעשי המרדה” וב”פרסומי המרדה”. התביעה וההגנה הגיעו לעסקת טיעון לפיה הודו הנאשמים באשמה ואילו התביעה הודיעה כי תסתפק בהטלת עונש מאסר בפועל של שלושה חודשים, אותו ירצו השניים בעבודות שירות, ובנוסף יוטלו עליהם עונשי מאסר על תנאי וקנס.
בעת הטיעונים לעונש הביע עורך הדין אברהם ואנונו, שייצג את הנאשמים, חרטה מלאה בשם מרשיו והודיע כי הם יפנו אל ראש הממשלה יצחק רבין ויבקשו ממנו סליחה על מעשיהם. ב־17 במאי 1994 קיבל בית המשפט את עסקת הטיעון והטיל על הנאשמים את העונשים כפי שהוסכם בין התביעה להגנה. ב־13 ביוני 1994 כתב עורך הדין אברהם ואנונו אל יצחק רבין, ביקש ממנו שיסלח לנאשמים וצירף את מכתבם של השניים אל ראש הממשלה, ובו כתבו שהכנת הסטיקרים הייתה “מעשה קונדס” והוסיפו:
“אנו מתחרטים על מעשינו… הבנו שבמדינת ישראל הנמצאת כיום בתהליך חשוב ביותר ועדין ביותר ונמצאת כאילו היא יושבת על חבית אבק שריפה. מעשה כשלנו נחשב בבחינת גפרור דולק הנזרק לתוך החבית הזאת ומאיים לפוצץ אותה… אנו מבינים את משמעותו של תהליך השלום לנו לתושבי מדינת ישראל, לחיילינו, לכל מערכת הביטחון, לפלשתינים, למנהיגינו ומנהיגיהם, אנו מברכים על התהליך” (ארכיון המדינה, תיק גל-22105/47).
המשך לקרוא
