בין הרב עוזי משולם לבין ועדת כהן-קדמי התקיימו יחסים מיוחדים. במשך שנים טען הרב משולם שהילדים, שנעלמו בשנותיה הראשונות של המדינה, תימנים ולא תימנים , נחטפו מהוריהם. מאבקו הגיע לשיא באביב 1994 כאשר הרב וחסידיו התבצרו כשהם חמושים במתחם בעיר יהוד, עד שהמשטרה פרצה בכוח ועצרה אותם; שלומי אסולין, אחד מחסידי הרב, נהרג בעת הפריצה. חלק מן הנוכחים נשפטו ונשלחו לתקופות מאסר. הרב משולם נידון לשמונה שנות מאסר.
בעקבות האירועים הקימה הממשלה בראשות יצחק רבין ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יהודה כהן (שהוחלף ב-1999 על ידי שופט בית המשפט העליון יעקב קדמי). לוועדה זו ניתנו סמכויות משפטיות העולות על הסמכויות שניתנו לוועדת בהלול-מינקובסקי ולוועדת שלגי שחקרו את הפרשה מוקדם יותר. הוועדה הוסמכה לחקור את היעלמות הילדים בשנים 1954-1948.
העדות שלא נמסרה
הרב משולם לא העיד בפני הוועדה, ובתיק “הרב עוזי משולם… תלונה שבוטלה על ידי המבקש”, ניתן למצוא על כך הסבר. עיון בתיק (עמ’ 16) מעלה שהרב משולם היה אמור להעיד ב-30 ביולי 1995. שירות בתי הסוהר המליץ לקב”ט בית המשפט העליון להעביר את הדיון לכלא רמלה בגלל הקושי לשמור את הסדר הציבורי בבית אגרון בירושלים – המקום בו התקיימו דיוני הוועדה כשהם פתוחים לציבור הרחב.
יוסף נתנאל אל עמוס סער, 11.7.1995. ג-9711/1, עמ’ 16
אולם לא פניית שב”ס היא שגרמה לביטול עדותו של הרב משולם. ב-4 במאי 1995 שלח הרב משולם מכתב בו דרש כתנאי למתן עדותו שהיא תשודר בשידור חי בטלוויזיה וכן שתינתן לו האפשרות לחקור עדים אחרים בוועדה (עמ’ 29-27).
עוזי משולם אל יהודה כהן, 4.5.1995. ג-9711/1, עמ’ 28
יצחק אליצור מרכז ועדת כהן-קדמי כתב ב-21 ביוני לרב משולם ש”אין הוועדה מסכימה לכל תנאי מהתנאים שהזכרת” (עמ’ 15). ב-18 ביולי כתב אליצור שהוועדה רואה במכתב נוסף שכתב הרב משולם ביום ל’ בסיוון תשנ”ה (28.6.1995) ביטול של פנייתו להעיד בפני הוועדה (עמ’ 6).
יצחק אליצור אל עוזי משולם, 21.6.1995. ג-9711/1, עמ’ 6
פניית הרב עוזי משולם בעניין סמכויות הוועדה
מאוחר יותר הגיש הרב משולם עתירה לבג”ץ (בג”ץ 2579/96) ודרש להרחיב את השנים אותן תחקור הוועדה מעבר לשנים 1954-1948. ב-24 באוקטובר 1996 (תיק “עתירה דחופה למתן צו על תנאי…”, עמ’ 7-6) כתבו חברי הוועדה לבית המשפט העליון שהם מתנגדים לשינוי המנדט שלהם. העתירה נדחתה ב-21 בנובמבר 1996 (עמ’ 4-2).
בעקבות הכישלון בבג”ץ פנה הרב משולם לוועדה ב-2 בפברואר 1997 וביקש שהוועדה תשנה בכל זאת את עמדתה (תיק התכתבות כללי של ועדת כהן-קדמי, עמ’ 77-67).
בתיק לא נמצאת תשובה לפנייתו וכן הוועדה לא ביקשה לשנות את המנדט שלה.
