בבוא אנשי משרד החינוך לקבוע את דפוסי התנהלות המבצע, הם החליטו שהוא יכלול בשלב ראשון את מי שנזקקים ללימוד בגיל 50-20. כמו כן הוחלט שהמשאבים יופנו תחילה ליישובים בהם מספר הבערים היווה רוב מוחלט. אנשי משרד החינוך שרטטו מפה שבה סומנו 120 יישובים בהם אחוז הבערים עלה על 50%. התברר שבערים הגדולות עמד אחוז הבערים על כ- 20% מהאוכלוסייה הכללית. הוחלט איפוא להתחיל ביישובים הקטנים. בנוסף עמד לנגד עיניהם השיקול לפיו השפעתם של הבערים על סביבתם בערים הגדולות, בהן קיימים חיי תרבות עשירים, הינו מוגבל, בשעה שביישובים הקטנים הבערות הטביעה באופן מובהק את חותמה על חיי היישוב וחיי התרבות בהם.
היישובים במפה חולקו לחמש קבוצות.
· נקודה ירוקה – יישוב ש-10%-20% מתושביו הינם בערים גמורים או בערים למחצה.
· נקודה צהובה – יישוב שאחוז הבערים בו הגיע לכ-20%-30% (מדובר בכ-47 יישובים). הם כללו בין השאר את היישובים נהריה, חדרה, קרית אתא, הרצליה, זכרון יעקב, אשדוד, רחובות, ראשון לציון ובאר שבע.
· 40 נקודות ישוב נוספות שאחוז הבערים בהן הגיע לכ-30%-40% מכלל התושבים. המדובר ביישובים: צפת, טבריה, עכו, יבניאל, עתלית, גבעת הכרמל, רמלה, גדרה, נחלת יהודה, אשקלון, דימונה, קרית גת ועוד.
· נקודה כחולה – יישובים שאחוז הבערים בהם מגיע לכ-40%-50% (60 יישובים), והם הכוללים בין השאר את היישובים: קרית שמונה, חצור, מעונה, טירת הכרמל, מגדל העמק, ואור עקיבא.
· 120 נקודות ישוב נוספות – בהם אחוז הבערות מיתמר ל-50% ומעלה (ישנם אף מקומות בהם אחוז הבערות מגיעה לכ-70%-80%), כלומר, למעלה ממחצית האוכלוסייה מגיל 14 ומעלה, הינם בערים לגמרי או למחצה. בין הישובים שנמנו תחת נקודות אלה: מושבי ספר, מושבים החולשים על אזור פרוזדור ירושלים, הרי יהודה, חבל עדולם, יישובי התענך, ומושבים המצויים לאורך גבולה הצפוני של המדינה. [תעודה 3]
