מטביעת אצבע בדיו לחתימת השם: מבצע 'ביעור הבערות'

תכניות הלימוד הורכבו משלושה שלבים: שני השלבים הראשונים יועדו להקניית יסודות השפה העברית, ואילו השלב השלישי יועד לקריאה שוטפת של טקסטים ולהבעה חופשית גם בנושאים מקצועיים. מעבר לספרים המקובלים להוראת עברית וחשבון, המורים והתלמידים במבצע עשו שימוש בשבועון “שער למתחיל”. העיתון סיפק מידע, וגם שימש כלי ביטוי למחשבותיהם של הלומדים, ולרגשותיהם וללבטיהם. בנוסף, יצא לאור ירחון מיוחד בשם “מעלות”– שהביא את תולדותיהן של כל העדות שאליהן השתייכו הלומדים במבצע.
במסגרת ההתארגנות למבצע נקבע שהלימודים התקיימו בכל מקום אפשרי – בבתי הספר, במועדון ההסתדרות, במועדון העירייה, או בבתים פרטיים. לעיתים היו בכיתה שלושה תלמידים ולעיתים עשרים. משרד החינוך גייס את המדור להתנדבות בוועד הפועל של ההסתדרות כדי שיקיים פעולת תעמולה לגיוס מתנדבים למבצע ביעור הבערות בקרב ציבור העובדים המאורגן. נקבע שהמחלקה להנחלת הלשון תעזור למדור בארגון החוגים, הסעת המתנדבים ובהדרכת המתנדבים.
העברת מאות בנות צעירות ליישובי ספר לוותה בלא מעט בעיות. למשל התעוררה בעיה בתנאי המגורים הלקויים שבהם שוכנו החיילות. היתרון נמצא כשצה”ל העמיד לרשות משרד החינוך בתנאי השאלה מיטות ומזרונים עבור המורות החיילות.[גל 1417/5] [תעודה 12].