יומן המלחמה של לאו לסמן - צילומי מלחמת העולם הראשונה באוצרות ארכיון המדינה

בין אוסף התמונות ביומן המלחמה של לאו לסמן מופיעות מספר תמונות המציגות את החיים מאחורי הקווים במלחמה.

מלחמת העולם הראשונה נתפסת בדמיונם של רבים כמלחמת חפירות שאין לה קץ – חיילים פשוטים הנמצאים בחפירות במשך שנים, סובלים ומתייסרים בתנאים שלא יאמנו בחפירות בוציות ומזוהמות.

למעשה, חיילי הצבאות הלוחמים במצב רגיל לא בילו יותר משבוע בקו החפירות הקדמי. בצבא הבריטי היה מקובל סבב – 4 ימים בקו הקדמי אל מול האויב, 5-6 ימים בקווי הסיוע (מאחורי הקו הקדמי), כמה ימים בעורף החפירות ואח”כ כמה ימי מנוחה.
הצבאות האחרים במערב ניסו לבצע שיגרה כזו גם כן. הונהגו חופשות, אורגנו מגורים נוחים (עד כמה שאפשר – לעתים שיכנו חיילים בבתי אזרחים) מאחורי הקווים, הונהגו אירועי ספורט ותרבות וכן פעולות אחרות לקידום המורל של החיילים.

ביומן המלחמה של ליאו לסמן אפשר לראות מספר צילומים של פעילויות של יחידתו מאחורי הקווים או בעורף החזית.

מגורי חורף לחיילים צלם: ליאו לסמן

התמונה הראשונה מראה מגורי חורף לחיילים. חורף 1916- 1917 היה קשה במיוחד והטמפרטורות ירדו עד למינוס 60 במקומות שונים (!). הדבר הוסיף לסבל החיילים בחזית המערבית, המתאוששים מן הקרבות הכבדים של אותה השנה.
הסופר הבריטי רוברט גרייבס (Graves, מחבר הספר “אני קלאודיוס”) שירת כקצין בצבא הבריטי וכתב בספרו “שלום ולא להתראות” (Farewell to all that) כי בליל חג המולד 1916, הטבחים הגישו מנות חמות ומהבילות לצלחות החיילים ועד שסיימו מחצית מהארוחה, החל להתגבש קרח בקצוות צלחות הברזל שלהם (“המסטינגים” הידועים)….

התמונה האחרונה מציגה מציאות חיים שאירעה מאחורי הקווים הגרמנים במהלך המלחמה. הגרמנים החלו לגייס את האוכלוסייה הצרפתית והבלגית הכבושה על ידם לעבודות שונות. בבלגיה גויסו גברים רבים לעבודות כפייה – חקלאות, כריית פחם וברזל ועבודות קשות אחרות, במקום החיילים הגרמנים בחזית וכן למנוע מהם לברוח להולנד ומשם להתגייס לצבא הבלגי שנלחם עדיין בגרמנים. כך היה הדבר בשטחי צרפת הכבושים.

בתמונה המצורפת כאן, נראים בני נוער ונשים וגברים מבוגרים מתכנסים לעבודות יזומות שמארגן הצבא הגרמני – כנראה עבודות חקלאיות, לפי הקילשון שמחזיק הנער בצד הימני של התמונה.