יומן המלחמה של לאו לסמן - צילומי מלחמת העולם הראשונה באוצרות ארכיון המדינה

ביומן המלחמה של לאו לסמן ניתן למצוא סימן לקשיי האוכלוסייה האזרחית במהלך המלחמה.

מלחמת העולם הראשונה הציבה אתגרים למדינות השונות, כאלו שלא נודעו בעבר – אפילו לא בימי מלחמות נפוליאון הנרחבות בתחילת המאה ה 19.

זו הייתה מלחמה טוטלית, כגרמה לגיוס כל משאבי המדינה. כל אמצעי שהיה אפשר להשתמש בו לצרכי המלחמה גויס ללא התחשבות ברגשות ובזיכרונות העבר, ללא קשר לחשיבותו הסמלית לפני המלחמה.

לדוגמה – הגרמנים שנסוגו לקווים מבוצרים יותר בחורף 1916 – 1917, החריבו את כל השטח בין הקו החדש לקווי הצרפתים והבריטים, והחורבן כלל כל בית, באר מים, קו רכבת, כבישים, עצים. ארמונות וטירות ישנות הפכו לגלי אבנים הרוסים.

באוסף תצלומיו של לסמן מופיעים שני תצלומים של פעמון כנסייה שפורק מכנסייה באלזאס, באזור בו שירתה יחידתו של לסמן ב 1917. הפעמונים הועברו למפעלי תחמושת, הותכו והפכו לתרמילי פגזים וכדורים.

פירוק פעמון מכנסייה באלזאס, 1917 צלם: ליאו לסמן

על פעמונים אלו כתבה בספרו הנסיכה אוולין בלוכר בספרה “אישה בריטית בברלין” שיצא לאור לאחר מלחמת העולם הראשונה.

אוולין מרי, הנסיכה פון בלוכר פון ווהאלשטט (שם נעורים סטייפלטון – ברת’רטון) (Evelyn Fürstin Blücher von Wahlstatt (nee Stapleton-Bretherton), הייתה בת אצולה בריטית שנישאה לנינו של הפלדמרשל הפרוסי גבהרד פון בלוכר, שותפו של הפילדמרשל הבריטי וולינגטון בניצחון על נפוליאון בקרב ווטרלו ב 1815. בעלה היה נסיך גרמני ואחד מראשי הצלב האדם הגרמני. היא בחרה להצטרף לבעלה בגרמניה ושם התגוררה במהלך כל שנות המלחמה. היא כתבה יומן שפורסם כספר לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בספר היא תיארה כיצד בעיירה גרמנית (לא נוקבת בשם המלא שלה) הגיעה הפקודה של פיקוד הצבא להעביר את הפעמון לצרכי תעשיית המלחמה. בני העיירה ראו בפעמון חבר ותיק שליווה אותם “מלידה ועד ההלוויה” (כהגדרתה), ערכו מסע הלוויה לפעמון, עטפו אותו בפרחים ובבכי ומחאות. המלחמה הגיעה ללב האוכלוסייה וסדקה אותו קשות.

הקטע הרלוונטי בספרה של אוולין בלוכר (במסגרת אדומה) צלם: Google - Books