ב 11 בנובמבר 1918, בשעה 11:00 בדיוק, נדמו תותחי המלחמה. מלחמת העולם הראשונה הסתיימה.
גיומן המלחמה של ליאו לסמן : סוף המלחמה
לאחר יותר מ 4 שנים עקובות מדם, הוכרזה שביתת נשק. הקיסר הגרמני והקיסר האוסטרי, שהובילו את מדינותיהם למלחמה (אומנם הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף שפתח במלחמה ב 1914, נפטר ב 1916, אך היה זה אחיינו של אחיינו שירש את מקומו עד 1918) נאלצו לוותר על כתרם ויצאו לגלות. הסולטאן הטורקי ימתין עוד 5 שנים עד שגם הוא יצטרך לוותר על כסאו ולצאת לגלות.
הצבא הגרמני הובס במלחמה. מתקפות בעלות הברית שברו את כוחו ועשרות אלפים מחייליו נכנעו, לעתים אפילו ללא התנגדות. הצי הגרמני מרד כאשר קיבל פקודות לקרב אחרון של “מוות או תהילה”. האוכלוסייה הגרמנית והאוסטרית שיוועה לשלום – היא רעבה ללחם (אפילו גוועה ברעב, בשל המצור הימי שהוטל על גרמניה ע”י בריטניה ומנע ממנה מוצרי מזון ותעשייה חיוניים) וסבלה קשות מן “השפעת הספרדית” – מגיפת שפעת שטלטלה את העולם בשנת 1918 והמיתה בתוך פחות משנה כ 20 מיליון אנשים – יותר ממה שהרגו התותחים, הפצצות והכדורים ב 4 שנים.
אולם, רוב הצבא הגרמני ישב באזורים שכבש מאויביו – בצרפת, בלגיה ובמזרח אירופה. בתום המלחמה, היחידות הגרמניות התארגנו בצורה מסודרת וצעדו (או נסעו ברכבת) חזרה לבסיסיהם המקורים והשתחררו מהשירות. כאן נזרעו זרעי הפורענות. חלקים גדולים באוכלוסייה הגרמנית ובצבא הגרמני היו תחת האשליה כי הצבא הגרמני לא הובס וכי הוא קיבל “סכין בגב” ע”י אויבים מבפנים – קומוניסטים, מתעשרי מלחמה ו….יהודים (השעיר לעזאזל הנצחי).
ביומנו של לסמן מצאנו שני אזכורים לסיום המלחמה:
רישום ביומנו של ליאו לסמן "עכשיו זו עובדה: בשעה 11 שביתת הנשק מתחילה"! (תרגום שלנו) צלם: ליאו לסמן הסוללה של לסמן מצטלמת לאחר השחרור מהצבא הגרמני בתום המלחמה. לסמן יושב לשמאלו של הקצין היושב בשילוב רגליים במרכז. הצבאות הגרמניים ברובם המוחלט צעדו חזרה לבסיסם והשתחררו בצורה מאורגנת ומסודרת (כפי שהצילום הנינוח הזה מציג היטב).
