1. חליפת מכתבים בין הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לראש הממשלה דוד בן-גוריון; ירושלים, 26 באוקטובר 1958, 10 בנובמבר 1958
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4247/21
הרב הרצוג מביע במכתבו לבן-גוריון את חששו מהאפשרות שהסדר דחיית השירות הצבאי לתלמידי הישיבות ישונה באופן שיגרום לגיוסם בכפייה ומנמק את תמיכתו בהשארת ההסדר כפי שהוא בתרומה הייחודית של לימוד התורה שלהם ל’בטחונה של תורת ישראל ומורשתו’. בן-גוריון מסביר בתשובתו שהגידול במספר תלמידי הישיבות מאז קום המדינה הוא הגורם לשינוי בעמדתו, ומוסיף את עקרון השוויון ‘בין דם לדם’ כנימוק מוסרי נגד הסדר הדחייה המפלה בין בחורי הישיבות לצעירים אחרים המתגייסים ומסכנים את נפשם.
2. ‘מרכז המפקד לשירות העם’ אל ‘ועד הישיבות’, ‘מפעל התורה’, ‘איחוד הישיבות’; ירושלים, 12 בפברואר 1948
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4251/7
ראשי ‘מרכז המפקד לשירות העם’ מציגים לפני ועד הישיבות והגופים האחרים את הסכמתם להסדר דחיית השירות הצבאי לתלמידי הישיבות בשלב ה’עוברי’ שלו (דחייה לשלושה חודשים), ומציעים להנהיג מינימום של אימוני הגנה עצמית לתלמידי הישיבות שלא גויסו.
3. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג אל ראשי ‘מרכז המפקד לשירות העם’; ירושלים, 7 במאי 1948
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4251/7
מביע התנגדות חריפה לתכנית של ראשי ‘מרכז המפקד לשירות העם’ להטיל סנקציה של מניעת אספקת מזון מתלמידי ישיבות בירושלים שסירבו להתגייס בזמן המצור על העיר.
4. יוסף בורג, סגן יו”ר הכנסת, אל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג; ירושלים, 9 במאי 1950
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4251/7
תומך עקרונית בהתגייסות תלמידי הישיבות לשירות צבאי. מעשית הוא מביע הבנה והסכמה להסדר דחית הגיוס (הפְּטור למעשה), אך מבקש מהרב הרצוג להגביל את תחולת ההסדר רק לתלמידי ישיבה ותיקים כדי לצמצם את התופעה של בחורים הנרשמים לישיבות רק כדי להשתמט מגיוס.
5. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג אל ראש הממשלה דוד בן גוריון; ירושלים, 15 ביולי 1953
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4247/21
מנסה לשכנע את בן-גוריון לחזור בו מתכניתו להעביר את חוק שירות לאומי לבנות או לפחות לדחות את סיום הליכי החקיקה למועד בלתי ידוע בנימוק המעשי שהחוק פוגע באחדות האומה ויוצר קרע בעם בשל ההתנגדות הרבה שהוא מעורר בקרב החרדים.
6. חליפת מכתבים בין הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לראש הממשלה משה שרת; ירושלים, 29 בדצמבר 1953, 14 בפברואר 1954
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4251/8
הרב הרצוג מביע את התנגדותו לחקיקת חוק שרות לאומי לבנות בטענה שהוא יגרום לקרע בעם וכבר מעורר התנגדות גם בקרב יהודי התפוצות. שרת בתשובתו מצדיק את החוק ומסביר בפירוט מדוע לדעתו אופי השירות הלאומי ותנאיו המוגדרים בחוק לא יפגעו בצניעותן ובאורח חייהן הדתי של הנערות הדתיות שיתגייסו לשירות זה.
7. אהרן ברט אל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג; 22 ביולי 1953
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4247/23
בעבר תמך במינויו של הרב הרצוג לתפקידו ותלה בו תקוות שבהיותו ‘רב דוקטור’ יוכל להציג לציבור גישה ציונית-דתית פתוחה. עתה הוא מאוכזב מהתנגדותו של הרב לחוק שירות לאומי ומעמדותיו השמרניות בכמה סוגיות דתיות וחברתיות ומבקר אותן.
8. נייר עמדה מטעם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בעניין חוק שירות לאומי לבנות; בלא תאריך (כנראה 1953)
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4251/8
מסביר את עמדתה הרשמית של הרבנות הראשית המשלבת בין התנגדות עקרונית לחוק השירות הלאומי לבין השלמה מעשית עם הצבעה של נציגי המפלגות הדתיות-לאומיות בעדו אם יתברר שהצבעה כזו היא תנאי הכרחי להישארותן בממשלה. ההתנגדות לחוק נובעת מ’החששות המוסריות שהוא מעורר’ ומהקרע בעם שהוא גורם לו, אך הוא מודה שאין במקורות ההלכתיים בסיס להטלת איסור בעניין זה.
9. מאיר דויד לווינשטיין, חבר מועצת המדינה הזמנית מטעם אגודת ישראל, אל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג; תל אביב, 27 באוגוסט 1948
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4251/8
מעביר לידיעתו של הרב הרצוג דיווחים שקיבל מאזרחים על הפקרות מינית הקיימת לטענתם בצבא, שמביאה אנשים לא-דתיים לרשום את בנותיהם כדתיות כדי למנוע את גיוסן ולשמור על צניעותן.
10. הנהלת מרכז ‘אגודת ישראל’ בארץ-ישראל אל הרב יהודה לייב מימון, שר הדתות; תל אביב, 12 בספטמבר 1949
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4248/8
נציגי ‘מרכז אגודת ישראל’ (הרב יהודה מאיר אברמוביץ’ ופנחס מונדרי) מזכירים את החלטת המרכז והוועד הפועל העולמי של המפלגה להצטרף לרבנות הראשית בתנאי שימונה רב ראשי שלישי מטעם אגודת ישראל נוסף על שני הרבנים הראשיים המכהנים (הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל)
11. ח”כ דוד צבי פנקס אל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג; 16 בנובמבר 1949
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4245/18
מדווח לרב הרצוג על פעולתו בכנסת למען העברת החינוך במחנות העולים מידי אגף התרבות במשרד החינוך, המספק חינוך חילוני בלבד, לידי אגף החינוך, שינהיג במחנות חינוך דתי שיהיה משותף ל’אגודת ישראל’ ו’המזרחי’, בהתאם לשיטת ‘הזרמים’ בחינוך.
12. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג אל רבני עדת התימנים; 15 בינואר 1950
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4245/10
מעודד את הרבנים התימנים לפעול למען הצלתם של הילדים התימנים מהחינוך החילוני (‘רשת ההעברה על הדת’) במחנות העולים ולמען הצטרפותם של עולי תימן לארגונים דתיים. כמו כן מבקש לתקן תקנות חדשות בתחום הנישואים (כנראה מכוון לתקנות למניעת ריבוי נשים וייבום, שהיו מקובלים ביהדות תימן).
13. חליפת מכתבים בין ראש הממשלה משה שרת לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג; ירושלים, 20 באפריל 1954, 3 במאי 1954
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4243/13
שרת מנסה לשכנע את הרב הרצוג לשנות את החלטת הרבנות הראשית בדבר מניעת תעודת כשרות ממפעל מזון הפועל בשבת, בהשוותו בין תוצרת המפעל לבין החשמל שמפיקות תחנות כוח המופעלות בשבת, שהרבנות התירה להשתמש בו. הרב הרצוג בתשובתו מצביע על השוני ההלכתי בין ייצור חשמל בשבת, שיש בו היבט של ‘פיקוח נפש’, לבין תעשיית המזון שאין בה היבט כזה.
14. ראש הממשלה דוד בן-גוריון אל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג; 30 באוגוסט 1957
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4247/21
מביע צער ותמיהה בעניין החרם שהטילו הרבנים הראשיים על מפעל לייצור נייר שפועל בשבת. לחיזוק עמדתו הוא מציין ספר הלכתי שעל פי עדות המדפיס הודפס בשבת על ידי לא יהודים, ואף על פי כן התקבל כספר לגיטימי.
15. חליפת מכתבים בין הרב יהודה לייב מימון, שר הדתות, למשה שרת, שר החוץ; ירושלים, 19 באפריל 1951, 2 במאי 1951
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4246/10
הרב מימון מבקש משרת להימנע מעריכת קבלת פנים בשדה התעופה למזכיר האו”ם המתעתד להגיע לביקור בישראל בשביעי של פסח בשל חילול החג הכרוך בכך. שרת בתשובתו, שנשלחה לרב מימון לאחר מעשה, מציין שבניגוד לתכניתו המקורית נמנע מלבוא לשדה התעופה בעצמו מפאת כבודו של הרב מימון, אך שלח לשם נציגים ממשרד החוץ משום שראה בקיום קבלת הפנים אינטרס דיפלומטי חיוני של המדינה אפילו אם נציגיה נאלצו בשל כך לחלל את החג.
16. חליפת מכתבים בין הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב יצחק נסים לראש הממשלה משה שרת; 22 באפריל 1955; 16 בנובמבר 1955; 20 באוקטובר 1955 [כנראה 20 בנובמבר 1955]
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4244/8
במכתב משותף מביעים שני הרבנים הראשיים זעזוע מהקצאת מגרש מטעם הממשלה להקמת בית כנסת רפורמי בירושלים ביזמת הרב הרפורמי ד”ר נלסון גליק ומפצירים בשרת לפעול ולהשפיע על הרב גליק לבטל את היזמה כדי לשמור על אחדות העם. במכתב נוסף מהרב הרצוג לשרת טוען הרב שהקמת בית כנסת רפורמי והכנסת הרפורמה לארץ הם סכנה ליהדות ובעקבותיהן תתעורר מחלוקת פנימית חמורה בתוך העם היהודי בישראל ובגולה. בתשובתו לרב הרצוג מסרב שרת לבקשתו בטיעון שאין מקום ‘למנוע בעד קבוצת אנשים כלשהי במדינתנו לערוך תפילתם באופן הרצוי להם’.
17. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג אל ד”ר מרדכי עליאש; 11 בינואר 1948
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4253/10
מספר תחילה על תכניתו להכין על בסיס החלטת מועצת הרבנות הראשית מצע של ‘תחוקה על יסודות התורה’ למדינה היהודית העומדת לקום, שתהיה מותאמת לאופייה הדמוקרטי של המדינה. בהמשך הוא עובר למישור הפוליטי הראלי ומתייחס לחששו מהנהגת נישואים וגירושים חילוניים (אזרחיים) במדינה ומביע את דאגתו למעמדו המשפטי העתידי של בית הדין הגדול לערעורים של הרבנות הראשית בשל מקום מושבו בירושלים, המיועדת להיות עיר בין-לאומית בשליטת האו”ם.
18. חליפת מכתבים בין הרב יהודה ליב מימון, שר הדתות, לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג; 5 בינואר 1950; 8 בינואר 1950
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4253/10
הרב מימון מביע במכתבו תרעומת על החלטת הרבנות הראשית לדחות את הדיון בהצעתו לחידוש מוסד הסנהדרין בימינו עד לכינוס מועצת רבנים עולמית וטוען שהעניין הוא בסמכותם הבלעדית של רבני ארץ-ישראל. הרב הרצוג בתשובתו פורס בפני הרב מימון את הבעיות המקשות את מימוש הרעיון של חידוש הסנהדרין בימינו הן מהיבטים הלכתיים הן מהיבטים פוליטיים ומעשיים.
19. מכתב מהרב י”א וולגלרנטר, מזכ”ל הרבנות הראשית לישראל, אל ראש הממשלה דוד בן-גוריון; 28 בספטמבר 1958
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4247/21
מדווח על ההחלטות שהתקבלו בכנס רבני ודייני ישראל (העמדה הרשמית של הרבנות הראשית) בסוגיית ‘מיהו יהודי’ – הקביעה מי ייחשב ליהודי על פי חוק השבות צריכה להיעשות על סמך ההלכה בלבד.
20. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג אל חותנו הרב שמואל יצחק הילמן; 28 באוקטובר 1935
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4242/3
מספר על מכתב שקיבל מהוועד הלאומי בארץ-ישראל ובו בקשה להגיש את מועמדותו למשרת הרב הראשי לארץ-ישראל. הוא מסביר מדוע נענה לבקשה ומוסיף שעשה זאת ב’דחילו ורחימו’ לנוכח כובד האחריות.
21. דברי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בכינוס הוועד הלאומי ונציגי העיריות והקהילות, המועצות המקומיות והרבנות הראשית; ירושלים, 10 ביולי 1938
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4259/2
מביע את התנגדותו החריפה לפעולת הטרור הנגדי שביצע האצ”ל נגד ערבים חפים מפשע וכינה את המעשים ‘דרך רשעי הגויים’. מביע תמיכה בפעולות ארגון ה’הגנה’ בלבד ובדרישה מהממשלה הבריטית להגביר את פעולותיה כדי להגן על הישוב היהודי מפני הטרור הערבי.
22. כרוז מטעם המועצה המורחבת של הרבנות הראשית לארץ-ישראל (בראשות שני הרבנים הראשיים – הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל) המופנה ‘לארגונים הפורשים’; 5 בפברואר 1947
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4242/6
פנייה אל ארגוני האצ”ל ולח”י ובה התנגדות חריפה לפעולותיהם נגד הבריטים על אף ההבנה לזעמם המופנה אל השלטון הבריטי לאחר שנעלו את שערי הארץ. המועצה קוראת לארגונים לחדול ממעשיהם, הפסולים הן ברמה העקרונית, כי ‘פיגול היא מבחינת מוסר היהדות’, הן ברמה המעשית, כי פעולות כאלה פוגעות בתדמיתו של עם ישראל בעולם ומסבות נזקים קשים ל’יישוב’ בארץ-ישראל.
23. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרבנים הראשיים לארץ-ישראל, אל הרב חיים נחום, הרב הראשי לקהילת ישראל במלכות מצרים; ירושלים, 26 בינואר 1945
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4242/6
מבקשים מהרב נחום לפעול למען חנינה לאנשי לח”י אליהו חכים ואליהו בית-צורי, שנידונו למוות במצרים על רצח הלורד מוין (השר הבריטי לענייני המזרח התיכון). בד בבד הוא מגדיר את מעשה ההתנקשות עצמו ‘תועבה’.
24. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג אל המפקד העליון של כוחות הצבא הבריטי בפלסטינה (ארץ-ישראל) ועבר הירדן; 30 ביוני 1942 (אנגלית)
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4242/13
מביע את אמונתו בניצחון הכוחות הבריטיים על הכוחות הגרמניים בפיקודו של ארווין רומל במערכה הגורלית באל-עלמיין שבמצרים, ומתאר את המערכה כקרב בין ‘בני אור’ ל’בני חושך’.
25. הרבנות הראשית לקהילת חיפה והמחוז אל הסוכנות היהודית; חיפה, 12 באוגוסט 1947
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4241/14
פנייה אל הנהלת הסוכנות שתפעל לשכנע את מעפילי אניית המעפילים ‘יציאת אירופה’ (‘אקסודוס’) שגורשה מהארץ להסכים לרדת על אדמת צרפת. למכתב מצורפת פניה בעניין זה מהרב ברוך מרקוס ומהרב נסים אוחנה, הרבנים הראשיים לחיפה, אל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ובה הם מבקשים ממנו לתמוך בהם ולהצטרף לבקשתם.
26. עדותו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לפני חברי ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית; בלא תאריך (כנראה מרס 1946) (אנגלית)
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4259/20
מציג את תביעת היהודים לארץ-ישראל כתביעה שיסודה בקודש וברוחניות ומדבר על הייחוד של ארץ-ישראל לעם ישראל ועל החשיבות של מדינה יהודית לקיום הדת היהודית. בהיותו רב ראשי הוא מתחייב לחופש דת במדינה היהודית לבני כל הדתות. תוקף את מדיניות ‘הספר הלבן’ של הבריטים, שסגרו את שערי הארץ בפני היהודים בזמן השואה והפקירו אותם לטבח, ומדגיש את המחויבות המוסרית של אומות העולם לאפשר לעם היהודי להקים לו מדינה אחרי השואה.
27. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הרבנים הראשיים לארץ-ישראל, אל נשיא ארצות הברית הארי טרומן; ירושלים, 20 בפברואר 1948 (אנגלית)
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4247/18
מבקשים מהנשיא טרומן לפעול למען יישום החלטת האו”ם בדבר הקמת מדינה יהודית מ-29 בנובמבר 1947(החלטת החלוקה), ולפעול למניעת ההתקפות הערביות על היהודים בארץ-ישראל.
28. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג אל ראש הממשלה דוד בן-גוריון וחברי הממשלה הזמנית; בלא תאריך (כנראה – 14 במאי 1948, יום הכרזת המדינה)
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4247/21
מברק ובו ברכה במילים נרגשות לבן-גוריון ולחברי ממשלתו לרגל ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, שהוא רואה בה ‘עליית השחר לעם ישראל בציון’ על רקע הגלות הארוכה, ומביע תקווה להגעה מהירה של הגאולה השלמה.
29. חליפת מכתבים בין דב קנוהל, מזכיר קיבוץ כפר עציון, לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל; 1 בפברואר 1948
ארכיון המדינה, חט’ 72.102, פ-4251/3
דב קנוהל מציג לרבנים הראשיים שורה של שאלות הלכתיות בנוגע לפריקה ולהעמסה של רכבי שיירות האספקה שמגיעות אליהם בשבת, ובנוגע לפעולות ביטחוניות ומלחמתיות אחרות שיש צורך לעשותן בשבת לנוכח המצב הביטחוני הקשה של יישובי גוש עציון. הרב הרצוג בתשובתו מציג תשובות הלכתיות מפורטות הכוללות היתרים לבצע בשבת חלק גדול מהפעולות שעליהן נשאל מטעמי פיקוח נפש.
