מכ”ט בנובמבר ועד היום
החלטת האו”ם היוותה אירוע היסטורי משמעותי הן עבור הישוב היהודי בארץ-ישראל והן עבור יהודי התפוצות. עם אישור התוכנית, יצאו יהודים בריקודים ומפגני שמחה בחוצות הערים והיישובים היהודיים בארץ ישראל, אך כבר למחרת ב-30 בנובמבר נדחקו החגיגות אל מול תקיפות של כוחות ערביים בלתי סדירים כנגד הישוב היהודי בארץ, שהתמקדו בתחילה בפגיעה בתחבורה היהודית. תקיפות אלה שנענו בפעולות נגדיות מצד כוחות “ההגנה” וארגוני המחתרת הנוספים, היוו למעשה את פתיחת השלב הראשון של מלחמת העצמאות (שלעתים מכונה “מלחמת האזרחים”), שהסתיים עם הכרזת המדינה ופלישת צבאות ערב.
במקביל לכך, פרצו לאחר קבלת תכנית החלוקה התקפות אלימות כנגד יהודים בכמה מארצות ערב. אחת הבולטות שבהן התרחשה בעיר עדן שבדרום תימן , שהיוותה אז שטח חסות בריטי. הפרעות שהתחוללו בין ה-2 ל- 4 בדצמבר 1947 גבו מיהודי העיר מחיר קשה: 82 יהודים נרצחו, 76 נפצעו, בתי כנסת נחרבו ורכוש רב נבזז.
בתיק של משרד החוץ Aden, Arabia מופיע תיאור נרחב של הפרעות, כמו גם מסמך שמפנה אצבע מאשימה כלפי הבריטים (שהיו הריבון בעדן), על כך שלא עשו דבר למנוע את הפרעות.
בתיק “מברקים בנוגע לפרעות נגד הקהילה היהודית העדן”, בארכיון הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, מופיע מברק חירום ששלחו הרבנים הראשיים בארץ ישראל לראש ממשלת בריטניה (ולנשיא הקונגרס היהודי הבינ”ל, הרב סטיבן וויז, וגורמים נוספים), בעקבות הידיעות הראשוניות על הפרעות בעדן.
על רקע פרעות אלו ופרעות נוספות שנערכו בארצות ערב בעקבות החלטת החלוקה (כגון פרעות חלב) נחקק לימים בשנת 2014 חוק “יום הזיכרון ליציאה ולגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן”, שמועדו נקבע לתאריך ה-30 בנובמבר.
לעומת זאת, תאריך קבלת החלטת החלוקה עצמה, 29 בנובמבר, לא הוכרז כיום בעל מעמד רשמי, למרות שבראשית ימי המדינה עלו כמה הצעות להופכו ליום חג. בתיק “יום 29 בנובמבר” של משרד ראש הממשלה קובצו כמה פניות שהופנו אל ראש הממשלה דוד בן גוריון ואל שר הפנים יצחק גרינבוים כשנה לאחר החלטת החלוקה בנוגע לשאלה אם יש לציין את יום ה-29 בנובמבר כיום חג.
הפניה הראשונה בתיק היא של הרב יונה שטנצל, אחראי מחלקת הכשרות בתל אביב אשר ייסד את לוח הלימוד המשנה היומי, אשר פנה לראש הממשלה בהצעה לקבוע את “היום ההיסטורי” כיום חג ואף ביקש שהוא יצוין בתאריך העברי.
(מתוך ויקיפדיה)
בנוסף למכתב זה, מופיעה בתיק פניה בנושא זה מוועדת המורים למען הקק”ל אל שר הפנים יצחק גרינבוים:
תשובת שר הפנים שאומצה ע”י ראש הממשלה דוד בן-גוריון הייתה שעדיין מוקדם לקבוע יום זה ליום חג ו”ודאי עוד יבואו ימים שחשיבותם לשחרורנו יהיה גדול יותר”
אומנם, בסופו של דבר, ה- 29 בנובמבר לא הוכרז כיום חג, אך במהלך השנים נקראו רחובות בכמה ערים ברחבי הארץ בשם “כ”ט בנובמבר”.
בנובמבר 1975 פורסם בגיליון “סקירה חודשית – ירחון של קציני צה”ל” מקבץ מאמרים על החלטת האו”ם בפרספקטיבה היסטורית . גיליון זה נמצא באחד מתיקי הארכיון האישי של פרופ’ מיכאל ברונו השמורים בארכיון המדינה.
לתיק בארכיון (עמוד 4 ואילך)
