שער שלישי - פעילותו של הנשיא נבון בתחום המדיני

דמותו של נשיא המדינה זוכה לעתים להתייחסות מעט ממעיטה מצדה של האוכלוסייה הבוגרת – לא כך אצל הילדים. מי מאתנו אינו זוכר את ההערצה הרבה שחשנו כילדים לדמותו של הנשיא, ואת ההתרגשות ורוממות הרוח כשעמדנו ונופפנו בדגלי המדינה משהגיע הנשיא לבקר בבית ספרנו או ביישוב בו גרנו. בניגוד לנשיאים שקדמו לנבון והגיעו לתפקיד בערוב ימיהם, הרי שלראשונה התגוררה במשכן הנשיא משפחה ובה ילדים צעירים, ולראשונה נשמעה בבית הנשיא המולת ילדים גם אחרי שעות הפעילות. יחסו של נבון לילדים שבהם פגש בביקוריו היה חם ואבהי. “הרגשנו שאתה כמו אבא שלנו כשלטיפת את ילדי הגן ושאלת לשמם ולשלומם, והילדים הנרגשים לענות לשאלותיך לא יכלו”, כתבו לנבון גננות מאביבים לאחר ביקורו במקום. (תיק הנשיא נבון – מכתבי ילדים  עמ’ 167. כל ההפניות להלן הן מתיק זה)

ילדים מרבים לכתוב אל מנהיגי המדינה, וגם בתיקי לשכת הנשיא יצחק נבון מצויים כמה תיקים עבי כרס ובהם מכתבים ששלחו לו ילדים. במכתבים מלאי התום והמעוטרים בציורים בצבעים עזים, ברכו אותו חלקם על היבחרו או לרגל חגי ישראל; אחרים ביקשו מידע עליו ועל דברים שכתב. היו ששיתפו אותו בלימודיהם, בקשיי היום יום ובחוויותיהם, ויש שבקשו לבקר בבית הנשיא. מכתבים רבים עסקו באירועים כגון הסכם השלום עם מצרים, והחלטנו להביא הפעם מבחר מצומצם מהם

שתעשה גשר למצרים

תהליך השלום עם מצרים עורר התרגשות רבה ומצא ביטוי ברבים מהמכתבים ששלחו ילדים לנשיא. כנראה שהם ראו בו התגשמות הבטחות ההורים, ששמענו כולנו, בלשון: כשאתה תגדל ותגיע לצבא כבר לא יהיו מלחמות…..”  חלקם שלחו ציורים וברכות ואף ביקשו מהנשיא ש”תעשה שלום עם כל הארצות” (עמ’ 91) . תלמיד כתה ב’ כתב לנשיא “בקשה שתעשה גשר למצרים ואוכל לנסוע עם הורי”

הגדילו לעשות תלמידי בתי הספר תדהר והדסים ביקנעם ששלחו לנשיא צרור של שירים שחיברו במיוחד על השלום למחרת החתימה על הסכמי קמפ דייויד (עמ’ 130 – 147),. הנה שניים מהם:

רוב במכתבים הגיע מתלמידים ישראלים, אך היו גם מכתבים מילדים יהודים בתפוצות – למשל מתלמידי בית הספר ביאליק בניו יורק (עמ’ 124-123)

בעתיד נציג מכתבים נוספים מילדים בעניינים אחרים.