בבחירת הכרזה – לא תמיד הייתה קלה

ב.1 | שפע של טוב טעם או שמא מודרניזם כל כך מתקדם שקשה לציבור לעקוב אחריו..?

לקראת יום העצמאות תשכ”א נבחרה הכרזה:

כרזת יום העצמאות תשכ”א

הכרזה הנבחרת של שנת תשכ”א עוררה מחלוקת בין שני העיתונים הגדולים בארץ.

בעוד בידיעות אחרונות עקצו את טעמם של השופטים

ידיעות אחרונות על כרזת תשכא

במעריב דווקא היללו את הכרזה הנבחרת ורמזו כי תמיד יש כאלו שבוחרים להתלונן.

מעריב על כרזת תשכ”א

ב.2 | יום העצבנות תשכ"ב- הכרזה שעיצבנה את כולם

שנה לאחר מכן, לקראת יום העצמאות תשכ”ב נבחרה הכרזה:

הכרזה הנבחרת ליום העצמאות תשכ”ב

כנראה שחברי וועדת השופטים של תחרות הכרזות בשנת תשכ”ב (1962) שבחרו במקום הראשון את כרזתו של גדי אולמן, סטודנט בבצלאל בן 24, לא שיערו לעצמם את גודל התרעומת שבחירתם תעורר בציבור. עיצוב הכרזה שכלל רק שלוש מילים שנפרשו לאורך כל הכרזה לא מצא חן בעיני הציבור.

יום העצבנות

באופן מקרי, הודיעה וועדת יום העצמאות כי איננה מתכוונת להדפיס את הכרזה בשנה זו בשל סיבות תקציביות. לחבר וועדת השופטים, דן בן אמוץ, היה ברור כי הסיבה האמתית שונה לחלוטין. כך הוא כתב לטדי קולק, שהיה אז מנכ”ל משרד ראש הממשלה:

דן בן אמוץ לטדי קולק מנהל משרד ראש הממשלה בשנת תשכ”ב

וזאת התשובה של יצחק לוי (“לויצה”), יו”ר ועדת יום העצמאות, שלא ממש הכחיש שחברי הוועדה לא אהבו את הכרעת חבר השופטים אך מאידך טען שתנאי התחרות כובדו לאחר שהפרסים חולקו לזוכים:

תשובת יצחק לוי יושב ראש הועדה לטענות

 

לפרק הבא                     לפרק הקודם