אוסף כרזות יום העצמאות

מספר חודשים לפני יום העצמאות כבר פרסמה הוועדה קול קורא להשתתפות בתחרות. מלבד הגבלות על גודל הכרזה גיליון  (70X100 ס”מ).

מעניין לשים לב כי החובה להוסיף בגוף הכרזה רישום המציין את שנת העצמאות הנוכחית מתייחסת רק לתאריך העברי- “יום העצמאות תשכ”ב”. פרט מעניין נוסף הוא האיסור להשתמש ביותר מארבעה צבעים. המסמך גם מספק תזכורת לכברת הדרך הארוכה שעברנו ב-70 שנות קיומה של המדינה: בימינו כנראה שטופס כזה היה ממולא באינטרנט באמצעות המחשב האישי כאשר בתיבה של מספר הטלפון הנייד הייתה מופיעה כוכבית אדומה שפירושה “שדה חובה”. בשנת תשכ”ב התבקשו המתמודדים לשלוח את הכרזות באמצעות הדואר בתוספת כתובת ומספר טלפון במידה ויש..

סימון ההצעות:

מאחר ועל הכרזות להישלח ללא שם, כיצד יהיה אפשר לזהות את הזוכים המאושרים? הכירו את שיטת הסימנים! הנה לכם דוגמה שימושית מהתחרות של שנת תשי”ט (1959):

וזאת רשימת הסימנים המלאה:

בחירת הכרזה הזוכה:

לאחר תום מועד ההגשות התכנסה הוועדה על מנת לבחור את הזוכים בתחרות. ראשית, נעשה סינון ראשוני של הכרזות שנקבעו כלא מתאימות ולאחר מכן נעשו סינונים חוזרים עד שנותר מספר נמוך של כרזות אפשריות מתוכם בחרו חברי הוועדה את שלושת הכרזות המנצחות. בצורה הזו (ישיבת הוועדה תשכ”ב- 1962):

לפניכם פרוטוקול וועדת השופטים של שנת תשכ”ב (1952). בדיעבד אנו יכולים לדעת שחברי הוועדה חיפשו כרזה שתביע תקווה ועליזות שתביע לאור היותו של “מצב הרוח בקהל מדוכדך”. מסיבה זו נפסלה כרזה בה הופיעה מצבה וכרזה אחרת בה הופיע גלגל שלדעת חברי הוועדה עשוי היה להזכיר לאנשים את עבודתם ביום חגם. לאחר שנבחרו סוף סוף הכרזות הזוכות, הוכרזו גם שמותיהם של הזוכים.

 

וזאת הכרזה הזוכה מאת פאול קור (קורנובסקי):

 

פרסום הכרזות:

לקראת יום העצמאות כרזת יום העצמאות הנבחרת הופצה באלפים במרחב הציבורי, משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, בתי ספר, יישובי עולים, חלונות ראווה, מערכות העיתונים ומוסדות ציבור נוספים

גם באל-על שמעו והתלהבו:

ואם שאלתם מי משלם על הדבקת הכרזות, אז בעיריית תל אביב היו בטוחים בשנת תשכ”א (1961) שמשרד ראש הממשלה יישא בעלויות. למשרד ראש הממשלה היו תכניות אחרות:

לפרק הבא                     לפרק הקודם