רשימת תעודות נבחרות לפרסום
סדר היום המשותף המוסכם (באנגלית); וושינגטון, 14 בספטמבר 1993
למחרת החתימה על הצהרת העקרונות עם הפלסטינים בבית הלבן (הסכם אוסלו א), חתמו המשלחת הירדנית והמשלחת הישראלית לשיחות בוושינגטון על סדר יום מוסכם להמשך המשא ומתן ביניהן. הצדדים ציינו בסדר היום שציפייתם הסופית היא חתימה על הסכם שלום בין ישראל וירדן.
הצוות, בראשותו של מזכיר הממשלה אליקים רובינשטיין, דן בעיכובים במשא ומתן עם ירדן. הירדנים כעסו מאוד על הדלפת פרטים מפגישתם של שר החוץ פרס והמלך חוסיין [נובמבר 1993], ורמזו שלא יהיו מוכנים לנהל עתה משא ומתן על חוזה שלום.
דיווח על שיחות עם ראש המשלחת הירדנית, פאיז א-טראונה, ועם איש צוות השלום האמריקני, אהרן מילר, על מגעים של הירדנים עם האמריקנים. במסגרת המגעים דנו על פתרון בעיית הסגר הימי שהוטל על עקבה כדי לאכוף את הסנקציות על עיראק, דעת הקהל בירדן בנושא זה ובנושאים אחרים הקשורים למשא ומתן עם ישראל.
הצעתו של זהר להגיע לעסקת חבילה עם ירדן בדרג המדיני המבוססת על ויתורים הדדיים (trade offs) ועל איתור מראש של הנושאים החשובים לכל צד.
מזכיר המדינה וורן כריסטופר מסר לראש הממשלה רבין פרטים על ההסדר שהושג עם ירדן בעניין הסגר הימי והביע את דעתו ואת דעתם של חברי הצוות האמריקני על סיכויי ההתקדמות בשיחות עם ירדן. בשיחה נפרדת הסביר אהרן מילר, חבר בצוות האמריקני, ששיחות השלום מתמקדות כרגע בסוריה ובפלסטינים.
רובינשטיין והמשנה לראש המוסד, אפרים הלוי, מסרו לקבוצת אנשי מחלקת המדינה (ולאחר מכן גם לשליח המיוחד במזרח התיכון, דניס רוס) פרטים על סיכומים שהושגו עם הירדנים על התקדמות לקראת חוזה שלום והעברת השיחות מוושינגטון לאזור. הם הציגו לאמריקנים את נייר הסיכום (כנראה לקראת פגישתו של ראש הממשלה רבין עם המלך חוסיין).
בסיכום תוצאות המפגש המשולש בין ישראל, ירדן וארצות-הברית בוושינגטון ב-6 וב-7 ביוני 1994 מציין הררי שלראשונה הסכימו הירדנים למפגש גלוי עם ישראל באזור, ומנתח את שיקוליהם להסכים להתקדם לקראת הסכם שלום עם ישראל.
דברי המלך חוסיין על המשא ומתן עם ישראל במסיבת עיתונאים בוושינגטון. הכתבים התרשמו מנחישותו של המלך להתקדם, ללא קשר להתקדמות במסלולים האחרים. הוא הדגיש את חשיבותה של החזרת הריבונות הירדנית על אדמותיה.
סיכום שיחת המלך חוסיין עם הנשיא קלינטון בוושינגטון, שנמסר על-ידי גורם במועצה לביטחון לאומי. הנשיא הדגיש שארצות הברית רוצה לסייע לירדן, אך היא זקוקה לצעד פומבי משמעותי מצד המלך. חוסיין הסכים עקרונית להצעת הנשיא, שתיערך פגישה פומבית בינו לבין ראש הממשלה רבין בוושינגטון. הממשל מצדו יפעל להקלת החובות של ירדן ואף ימליץ על מחיקתן בזמן המתאים. חוסיין הגיש רשימת בקשות לסיוע הצבאי.
ניתוח עמדת הירדנים בנושא הגבולות לקראת חידוש המשא ומתן ותביעתם שישראל תחזיר כ-340 קמ”ר של שטחם עליהם השתלטה.
דיווח על השיחות הדו צדדיות עם הירדנים בקבוצת העבודה בנושא מים בעין עברונה, ב-18 וב-19 ביולי 1994. לדברי ארבל, מונזאר חדאדין (ראש הקבוצה הירדנית) ניסה לסחוט מהישראלים הישגים החורגים מהסכמים קודמים על חלוקת המים, ללא הצלחה.
פרוטוקול ישיבה, שנרשם על-ידי אבי גיל, ראש לשכתו של פרס. פרס עדכן את מובארק על מצב היחסים עם המלך חוסיין ועל המשא ומתן עם ירדן וסיכויי הצלחתו. הוא ביקש סיוע בכמה נושאים ממצרים, ודן עם מובארק גם על הצורך במחווה מצד הנשיא אסד ועל סיכויי המשא ומתן עם סוריה בעניין רמת הגולן.
פתק משבס לרבין, בו הוא מציע, בניגוד לעמדת נח כנרתי וצוות המשא ומתן הישראלי לענייני המים, להעביר, כמחווה חד פעמית, 3 – 4 מיליון קוב מים נוספים לירדן. שבס ביקש להבליט את ההקרבה שישראל עושה למען הקלתה של מצוקת המים הגוברת בעמאן.
בראשית אוגוסט 1994 אכן סוכם עם הירדנים על התנאים להעברה.
רבין וחוסיין חתמו על הצהרה המבטאת את מחויבותן של ישראל וירדן להתקדם להסכם שלום ועל סיום מצב הלוחמה ביניהן.
15א. התרגום בעברית של הצהרת וושינגטון
דברי ברכה מראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין לנשיא קלינטון ולמלך חוסיין.
הרב כהן, הביע חשש לפגיעה בזכויות היהודים במקומות הקדושים בירושלים בעקבות הסיכומים עם ירדן. הוא תבע לכנס ישיבת חירום של מועצת הרבנות הראשית, כדי לעמוד על זכויות אלו. ב-8 באוגוסט התכנסה המועצה, בירכה את הממשלה על ההסכם עם ירדן וקיבלה בסיפוק את הודעת ראש הממשלה בכנסת על שיתוף הרבנות בדיון עתידי בהסדר במקומות הקדושים בירושלים (ראו תעודה מס’ 37).
סקירה היסטורית, מפה וסיכום עמדת הירדנים ועמדת הקיבוצים, המבהירה את המחלוקת בקשר לאדמות בבעלות ישראל מעבר לנהר הירדן באזור נהריים.
חילופי דברים בין אליקים רובינשטיין וראש הממשלה רבין בעניין השלבים הראשונים בשיחות עם הירדנים בעקבות הצהרת וושינגטון.
- המרכז למחקר מדיני, משרד החוץ ירושלים, אל תפוצת תדריך מדיני שבועי, משרד החוץ, ירושלים; 8 באוגוסט 1994
ירדן מתקדמת בצעדי נורמליזציה עם ישראל, כגון פתיחת מעבר הגבול ערבה, למרות שעדיין לא נחתם חוזה שלום רשמי. הסקירה מתארת את תגובתה של דעת הקהל בירדן, הפלסטינים ומדינות ערב לצעדים אלו.
דברי ראש הממשלה רבין במסיבת עיתונאים באילת, לאחר פתיחת מעבר הגבול ערבה, 8 באוגוסט 1994. בדבריו ציין רבין את ההתקדמות ביחסים עם ירדן מאז הצהרת וושינגטון.
באיגרת התודה לנשיא קלינטון על מאמציו למען השלום, כתב רבין שזו הפעם השנייה בה נערך טקס חשוב בבית הלבן, המציין השלמה בין ישראל לערבים. הצהרת וושינגטון התאפשרה הודות לדיפלומטיה בשני מסלולים – התפקיד של ארצות הברית בתהליך והמשא ומתן הישיר בין ישראל לירדן.
פנינה הרצוג מתארת פגישה עם הנציג הירדני, ד”ר מוחמד רידא תאופיק, במלון ים המלח בירדן, במסגרת שיחות על שיתוף פעולה עם הירדנים בתחום הבריאות. הצדדים חתמו על נייר עבודה, אך גם הבהירו לישראלים שנושאי המים והגבולות דחופים יותר בעיני הצד הירדני.
בעקבות מינוי שר ההקדשים מטעם הרשות הפלסטינית, החליטה ממשלת ירדן לנתק את הקשר המנהלי עם מנהלת ההקדשים בגדה המערבית. אך תמשיך לשאת באחריות המשפטית והמנהלית להקדשים המוסלמים בירושלים.
רבין עדכן את שר החוץ פרס על פרטי פגישתו עם המלך חוסיין בעקבה ב-29 בספטמבר, לקראת פגישת פרס עם הנסיך חסן בבית הלבן בוושינגטון: עדיין יש חילוקי דעות בין הצדדים בעניין קווי הגבול, אך יש נכונות לפתרון מעשי. יש צורך בגיוס כסף לקידום פיתוחם של מקורות מים נוספים כדי להגדיל את כמות המים שניתן להעביר לירדן.
- חוסיין מלך ירדן, עמאן, אל ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון, יצחק רבין, ירושלים (באנגלית); 2 באוקטובר 1994
פנייה אישית של המלך חוסיין אל ראש הממשלה רבין לבוא לקראתה של ירדן בפתרון בעיות המונעות חתימה על הסכם השלום, בעיקר בשרטוט הגבול בערבה ובהקצאת מים. חוסיין כותב כי אין הוא יכול לוותר על אף אינץ’ של אדמה ירדנית.
ב-29 בספטמבר נחתם הסכם בין ירדן לארצות הברית למחיקת חלק מחובותיה של ירדן. גם מדינות אחרות הסכימו למחוק חובות לאור פעילותה של ירדן למען השלום.
דיווח על הפגישה המשולשת בין הנשיא קלינטון, שר החוץ פרס והנסיך חסן בוושינגטון ב-3 באוקטובר. הפגישה התמקדה בנושאים כלכליים, בשיתוף פעולה אזורי ובכלל זה – הקמת בנק אזורי ואזורי סחר חופשי משותפים. בפגישה דנו גם בבקשת סיוע מארצות הברית ליצירת מקורות מים חדשים (בניית סכרים).
לקראת סיכום המשא ומתן, טען רבין שהצעת ישראל בעניין המים מתקרבת לדרישותיה של ירדן ואין להכביד על השיחות עם דרישות נוספות. בעניין הגבולות, הוא אינו מבקש לתבוע עבור ישראל אף גרגר של אדמה ירדנית, אך גם ישראל אינה יכולה לוותר על ריבונותה, והגבול בין שתי המדינות מעולם לא נקבע. יש לחפש פתרון יצירתי ומעשי, המבוסס על “עסקת חבילה” הכוללת חילופי שטחים ומים.
הצעה ירדנית לפתרון לבעיית הגבולות: “עמדתנו המועדפת היא … ניסוח המיישב בין ריבונות ירדנית לבעלות פרטית של ישראלים”. המשטר המיוחד שהירדנים הציעו בבקורה (נהריים) יוארך ל-20 שנה, אך אינו יכול להיות קבוע. ירדן מציעה גם אופציה להארכתו בתום התקופה. במסגרת סידור סופי ירדן מוכנה לתת לישראל מים מבארות בוואדי ערבה תמורת כמות זהה מאזור הצפון של ישראל.
בתגובה להצעה הירדנית (תעודה 30), נערך דיון עם הירדנים על האפשרויות לפשרה בשאלת הגבולות בבקורה ובערבה ובנושא המים.
חלק מהעמוד הראשון של התעודה קטוע, כך במקור.
מכתב תנחומים ששלח המלך חוסיין לרבין על מותו של החייל נחשון וקסמן, שנחטף על-ידי החמאס והניסיון לשחררו נכשל.
לאחר שובם של ראש הממשלה רבין ושר החוץ פרס מהשיחות בעמאן, שהסתיימו בחתימה על חוזה השלום עם ירדן בראשי תיבות, תיארו רבין ורובינשטיין בפני השרים את עיקרי הנושאים שהיו במחלוקת בחוזה ואת הפתרונות שנמצאו. רבין סיפר על השיחות הדרמטיות עם המלך חוסיין, שדרכן נפתרו המחלוקות. בהמשך הישיבה הציג פרס את השיקולים שהביאו את המלך להכריע ולקבל את ההחלטות האסטרטגיות לשלום.
קדוש בירך על הסכם השלום עם ירדן וראה בחתימתו אירוע היסטורי שיש לו חשיבות רבה לעיר אילת. קדוש ביקש לארגן ביקור משותף בעיר של ראש הממשלה רבין, הנשיא קלינטון והמלך חוסיין. בנוסף, הוא הציע שהחוזה ייחתם על שולחן עתיק מלשכתו.
דברי עידוד מהכותבת, שבעלה המנוח, צבי גורן, היה בין מלווי השיירות לירושלים במלחמת השחרור וחבר ועדת שביתת הנשק עם ירדן אחרי המלחמה. איתן הבר, ראש לשכת ראש הממשלה, הודה לה בשם רבין שהביע תקווה “כי מעשה השלום ראוי לזכרו של אישך, צבי גורן ז”ל”.
סידורים לקראת פתיחת מעבר הירדן (גשר שייח חוסיין) וחילופי מסמכי האשרור עם ירדן ב-10 בנובמבר 1994.
בתשובה לעתירה לבג”ץ מאת תנועת “נאמני הר הבית” נגד חוזה השלום, הסביר רובינשטיין שהסעיף על ירושלים בחוזה השלום מבוסס על הנוסח בהצהרת וושינגטון. בדבריו בכנסת לאחר ההצהרה, ב-3 באוגוסט 1994, הבהיר ראש הממשלה רבין שאין כל שינוי בסטטוס קוו בהר הבית, פגיעה כלשהי בזכויות היהודים או במעמד ישראל בירושלים.
במכתב המלך הודה לאפרים הלוי, “ידיד טוב ומהימן”, על ברכתו לרגל יום ההולדת של המלך ועל תפקידו בהשגת השלום המיוחל.
לדעת הכותב, התברר שהציפיות שיחסי ישראל-ירדן יהפכו למודל של יחסים חמים היו מוגזמות. הוא המליץ למלא את ההסכם בתוכן מעשי ושיתופי פעולה המושתתים על אינטרסים הדדיים שיבנו בהדרגה. ישראל צריכה לפעול בארצות הברית כדי שהפירות הכלכליים של השלום יהיו מורגשים. יש לראות בחיזוקה הכלכלי של ירדן מרכיב חשוב בביטחון הלאומי של ישראל.
לאחר שהייה של כחודש בעמאן, העניק רוזן את סקירתו על השפעת המרכיב הפלסטיני בזהות הירדנית. הקהילה הפלסטינית נקלטה היטב בחיי הכלכלה, אך בעיית העקורים של 1967 טרם נפתרה.
במהלך השיחות עם הירדנים בוושינגטון בנושא הגבולות איתר איש לשכת ראש הממשלה נדב ענר שיחה בין ראש הממשלה רבין, שר הביטחון שמעון פרס ושר החוץ יגאל אלון עם המלך חוסיין וראש ממשלת ירדן זיד א-ריפאעי, ב-17 באוקטובר 1975. הוא צירף למכתבו צילום של חלקים רלוונטיים בשיחה הדנים במכשול, שהזזת גדר הגבול לתוך שטח ירדן והפעילות החקלאית הישראלית באזור, מציבים בפני סלילת כביש בשטח הירדני.
