שר החינוך והתרבות זלמן ארן נשא נאום ברכה ב-21 באוקטובר 1966 (תעודה 18). ב-2 בנובמבר שלח אשכול מכתב לארן (תעודה 25) בו שיבח אותו על נאומו. למחרת פורסם חוזר מנכ”ל שהביא למורים את נאומו של ארן והודיע להם שבשנת הלימודים הנוכחית יתוגברו הלימודים על עגנון באמצעות חומר לימודי שיישלח אליהם (תעודה 30). ואכן באותו יום שלח המפקח הארצי יוסף שקד לסמנכ”ל שרגא עדיאל מכתב ופרוטוקול על היערכות משרד החינוך להפקת כרזה וחוברת מיוחדת על עגנון ויצירתו (תעודה 29).
אחד הפריטים בחוברת זו היה ריאיון עם עגנון שפורסם קודם בעיתון בית הספר גאולים א שבירושלים. בחוברת נכתב שאת הריאיון עשתה ילדה בת 11-10 ב-1966, לפני שנודע על הענקת הפרס לעגנון (תעודה 28). שמה של הילדה לא פורסם בחוברת של משרד החינוך. כאשר נודע הדבר לאביה של הילדה שבאותה עת שהה עם משפחתו בקולומבוס אוהיו (שם לימד באוניברסיטה) – שלח מכתב חריף לארן (תעודה 41). במכתבו הדגיש האב, פרופסור צבי אנקורי, את שם בתו: גִילַת אַנְקוֹרי – לימים שחקנית קולנוע וטלוויזיה. האב קיבל תשובה שמסיבות חינוכיות לא נוהגים לתת קרדיט לתלמידים.
ב-17 בנובמבר שלח יוסף גולדשמידט, מנהל אגף החינוך הדתי, הנחיות לכל מוסדות הזרם הממלכתי-דתי לרגל הענקת הפרס לעגנון (תעודה 34). ב-18 בדצמבר הוציא מיכאל זיו, מנהל המחלקה לחינוך בבתי הספר התיכוניים הנחיות משלו לכל מנהלי בתי הספר התיכוניים מהזרם הממלכתי (תעודה 36).
