קבלת ישראל במעמד “משקיפה” לארגון CERN ב-1991

.1 | מבוא

עורך: ארנון למפרום

ב-29 בספטמבר 1954 נוסדה “המועצה האירופאית למחקר גרעיני” הידועה בראשי התיבות CERN (בצרפתית: Conseil Européen pour la Recherche Nucléaire), שמרכזה סמוך לז’נבה שבשוויץ. המועצה הקימה מאיצי חלקיקים בגבול שוויץ-צרפת.

מאיצי החלקיקים של CERN סמוך לז’נבה. ויקיפדיה

ישראל לא הייתה חברה בגוף זה. בספטמבר 1986 פנה פרופסור דוד הורן מאוניברסיטת תל אביב אל ראש הממשלה שמעון פרס, אל ממלא מקומו ושר החוץ יצחק שמיר ואל שר המדע והפיתוח גדעון פת והציע להם לפעול לכניסת ישראל ל”סֶרְן” (תעודה 1, “לשכת השר עזר וייצמן – שונות+אנרגיות גבוהות”, גל-14548/4).

 

.2 | תקופת כהונתו של שר המדע והטכנולוגיה עזר ויצמן, 1990-1988

בתקופת כהונתו של ויצמן הגבירה ישראל את התעניינותה בפרויקט “סֶרְן”. במאי 1989 ביקר ויצמן במתקני “סרן” (תעודה 2, גל-14548/4):

הודעה לתקשורת בעקבות ביקורו של ויצמן ב-CERN

באוגוסט 1989 ביקר שם מנכ”ל משרד המדע אריה שומר (תעודה 3, “לשכת השר עזר וייצמן – מכתבים מלשכת המנכ”ל”, גל-14547/10). נשיאי הטכניון ואוניברסיטת תל אביב, ד”ר מקס ו’ רייס ופרופסור משה מני, פנו אל השר עזר ויצמן וקראו לו לפעול לחתום על הסכם עם “סרן” (תעודה 4, גל-14548/4) ונענו כי כבר קיימת טיוטה להסכם. טיוטה זו מוצגת כאן בעברית (תעודה 5, גל-14548/4) ובאנגלית (תעודה 5א, גל-14548/4).

 

.3 | תקופת כהונתו של שר המדע והטכנולוגיה יובל נאמן, 1992-1990

המשא ומתן עם “סרן” הסתים בהצלחה בעת כהונתו של פרופסור נאמן. בספטמבר 1990 חשש הממונה על התקציבים במשרד האוצר ירום אריאב שמא ישראל תסכים לוויתורים כספיים ל”סרן” מבלי לקבל תמורה ראויה ומנכ”ל המשרד למדע וטכנולוגיה תנחום גריזים ענה לו שישראל מצפה לקבל יותר מהתשלום ל”סרן” – 850 אלף פרנקים שוויצריים (תעודה 6, “CERN – 154” גל-51665/12).

ביוני 1991 דיווחה הממונה על כלכלה, מו”פ (מחקר ופיתוח) ומדיניות חוץ במשרד המדע והטכנולוגיה אורה חביב לשר יובל נאמן על ההתקדמות הרבה שהושגה במגעים עם “סרן” (תעודה 7, גל-51665/12). וב-24 ביוני 1991 קיבל היועץ המדעי בשגרירות ישראל בבון ד”ר יאיר שרן אישור מ”סרן” שישראל התקבלה במעמד של משקיפה (observer) ל”סרן” (תעודה 8, “CERN – 154”, גל-51665/13). ביולי 1991 הודה השר יובל נאמן למנכ”ל “סרן” פרופסור קרלו רוביה (תעודה 9, גל-51665/13).

מברקו של יאיר שרן המבשר על קבלת ישראל ל”סרן”, 24.6.1991

.4 | אחרית דבר

כניסתה של ישראל  ל”סרן”, גם אם לא כחברה מלאה, אפשרה למדענים ישראלים להשתתף בניסויים שביצע “סרן”, בין השאר להוכחת קיומו של “חלקיק בוזון היגס” ביולי 2012. בעקבות ניסויים אלה הוענק ב-2013 פרס נובל בפיזיקה למדענים פיטר היגס ופרנסואה אנגלר.

בספטמבר 2011 קיבלה ישראל מעמד של “חברה נלווית”, ובדצמבר 2013 מעמד של חברה מלאה. ישראל היא המדינה היחידה מבין 22 חברות “סרן” שאינה נמצאת באירופה.

.5 | רשימת תעודות

  1. תעודה 1: דוד הורן אל שמעון פרס, יצחק שמיר וגדעון פת, 22.9.1986. גל-14548/4.
  2. תעודה 2: הודעה לעיתונות על ביקורו של השר עזר ויצמן ב”סרן”, 31.5.1989. גל-14548/4.
  3. תעודה 3: יאיר שרן אל אריה שומר ושמואל הדס, 22.8.1989. גל-14547/10.
  4. תעודה 4: מקס ו’ רייס ומשה מני אל עזר ויצמן, 7.11.1989. תשובת מינה חורש, 5.12.1989. גל-14548/4.
  5. תעודה 5: טיוטת הסכם בין ישראל ל”סרן” בעברית, 4.12.1989. גל-14548/4.
  6. תעודה 5א: טיוטת הסכם בין ישראל ל”סרן” באנגלית, 4.12.1989. גל-14548/4.
  7. תעודה 6: התכתבות בין ירום אריאב לתנחום גריזים, 13-10.9.1990. גל-51665/12.
  8. תעודה 7: אורה חביב אל יובל נאמן, 10-2,6,1991, גל-51665/12.
  9. תעודה 8: מברק מיאיר שרן אל יובל נאמן, 24.6.1991, גל-51665/13.
  10. תעודה 9: יובל נאמן אל קרלו רוביה, 5.7.1991, גל-51665/13.

.6 | להרחבה: התיקים עליהם מבוסס פרק זה

“לשכת השר עזר וייצמן – שונות + אנרגיות גבוהות”, גל-14548/4

“לשכת השר עזר וייצמן – מכתבים מלשכת המנכ”ל”, גל-14547/10

“154 – CERN”, כרך א, גל-51665/12

“154 – CERN”, כרך ב, גל-51665/13

“מסמכים לפרסום על CERN (המועצה האירופאית למחקר גרעיני)