ב.1 | מה דעתך על הרומן שלי עם השאה? פגישה הסטורית
‘מה דעתך על הרומן שלי עם השאח. לי נדמה שזה יותר מדי טוב’, כך כתבה גולדה מאיר בלשון ההומור העוקצני האופיינית לה בפתק למשה דיין לאחר שובה מאיראן מפגישה עם השאה האיראני. ‘יותר טוב שיהיה “יותר מדי טוב” מאשר רע’, השיב לה דיין [תעודה מספר 1]. בימים אלו כשהיחסים בין ישראל לאיראן הידרדרו לשפל המדרגה, חושף ארכיון המדינה בפעם הראשונה ארבע תעודות שקשורות לפגישה בין ראש הממשלה לשאה של איראן מוחמד רזא פהלווי, שהתקיימה ב-18 במאי 1972,ומציגות ימים שבהם שררה מערכת יחסים שונה לחלוטין בין שתי המדינות. מנהיגים ישראלים, בכירי הצבא וה’מוסד’ באו ויצאו בנמל התעופה של טהראן לפגישות עם עמיתיהם האיראנים, שנשמרו בסוד כמוס, ובכירים איראנים דאגו להשוות את מאזן הביקורים ההדדיים. שלל הביקורים הללו הניבו קשרים צבאיים ומסחריים הדוקים בין שתי המדינות.
גולדה מאיר עם שמחה דיניץ , לע”מ
לקראת הפגישה קיימה גולדה התייעצויות עם עוזריה וגם הקפידה לקיים את המלצתו של השגריר עזרי ולהביא עמה מתנה לשאה: ‘זכוכית עתיקה גדולה בקופסה יפה’. ביום הפגישה ב-5:00 בבוקר נחת בטהראן מטוס חיל האוויר של ישראל ובו ראש הממשלה וצוותה. זקדמו לפגישת גולדה והשאה מגעים שניהל שגריר ישראל באיראן מאיר עזרי באפריל 1972 עם גנרל נמאטולה נסירי, מפקד הסאוואק – המשטרה החשאית ושירות המודיעין האיראני האימתני, שהיה מהאנשים החזקים ובעלי ההשפעה הרבה ביותר באיראן של השאה והילך אימים על אזרחי ארצו. ב-1 במאי שלח השגריר עזרי מברק למשרד החוץ וללשכת ראש הממשלה ובו הודיע שהשאה ישמח להיפגש עם ראש הממשלה גולדה מאיר בטהראן כדי לתאם את העמדות בענייני המזרח התיכון לקראת ביקורו הצפוי של נשיא ארצות הברית ריצ’רד ניקסון באיראן ב-30 במאי, אך על ישראל להתחייב לשמור את דבר קיום הפגישה בסוד כמוס [תעודה מספר 2].
זה היה ערב חג השבועות והמוני ישראל שציינו את החג לא ידעו שראש הממשלה שלהם יצאה באישון לילה לפגישה חשאית. אחר הצהריים קיימו שני המנהיגים פגישה בארבע עיניים ודנו בשורה של עניינים. לאחר הפגישה רשם ראש לשכת ראש הממשלה שמחה דיניץ מפי גולדה מאיר את הדברים העיקריים שהועלו בשיחה וציין ש’האווירה הייתה ידידותית וגלויה. כשנכנסה רה”מ בירכהּ השאה ואמר שלא התראוו כבר זמן רב. אח”כ נזכר שנפגשו בנורבגיה” [תעודה מספר 3, תיק א 7061/3]. אשר למצב במזרח התיכון השיבה גולדה לשאלת השאה ששליט מצרים סאדאת לא יצא למלחמה כי הוא יודע שאין לו סיכוי לנצח, ומשהתעקש השאה ושאל מדוע מדבר סאדאת על מלחמה השיבה ראש הממשלה ‘שאכן אין לו אומץ לעשות שלום. על זה הגיב השאח שבאמת הערבים מתוסבכים’.
בהתייעצויות בלשכת ראש הממשלה שקדמו לנסיעה לאיראן הוחלט לשתף את האמריקנים בסוד הפגישה אבל לא לספר על כך לאיראנים. למחרת הפגישה שלח דיניץ סיכום מקוצר של השיחה לאבנר אידן, ציר ישראל בשגרירות בוושינגטון, כדי שימסור אותו ל’שאול’, שם הקוד של היועץ לביטחון לאומי הנרי קיסינג’ר ולידיעתו של ‘רוברט’, שם הקוד של הנשיא ניקסון [תעודה מספר 4]
