שתי הדתות שנפרדו לפני אלפיים שנה נוגעות היום זו בזו - קשירת יחסים דיפלומטיים בין מדינת ישראל למדינת הוותיקן

ב.1 | תחילת הגישושים לקשירת יחסים דיפלומטיים בעקבות מלחמת המפרץ

בסוף שנות ה-80 החל להסתמן שינוי לטובה במצבה של ישראל מבחינת יחסיה עם מדינות אירופה. נפילת המשטרים הקומוניסטיים במרכז ובמזרח אירופה והקמתם של משטרים דמוקרטיים במדינות אלו, גרמה להן לשוב ולחדש את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, שנותקו לאחר מלחמת ששת הימים ביוני 1967. לקראת סוף 1990, עם קשירת הקשרים בין ישראל לאלבניה, נותרה מדינת הוותיקן המדינה היחידה באירופה ללא קשרים דיפלומטיים מלאים עם ישראל. המצב בין ישראל לוותיקן החל להשתנות בעקבות מלחמת המפרץ. נוכח מתקפות הטילים של עיראק על ישראל באמצע ינואר 1991, נשא האפיפיור נאומים ב-20 בינואר וב-25 בינואר בהם גינה את מתקפות הטילים על ישראל. לפני כן לא הזכיר האפיפיור את ישראל בנאומיו. לפי תדרוך של קצין העיתונות של הוותיקן, האפיפיור הזכיר את ישראל בשמה לא פעם, וזה מהווה הכרה דה פקטו של הוותיקן בישראל, הקיימת זה שנים. (הצהרת קצין העיתונות של הכס הקדוש , 25.1.91 , חצ-10095/2).

על פי דווח של היועץ בשגרירות ישראל ברומא – יצחק שוהם, מה 5 בפברואר, הנאומים עשו הד באיטליה ושם החלו לשאול בקול רם – אם האפיפיור מזכיר את ישראל, מדוע שהוותיקן לא יקשור קשרים דיפלומטיים עמה? גם ראש ממשלת איטליה, ג’וליו אנדראוטי, נדרש לנושא והעיר “עובדה אחת יכולה בהחלט להשאיר רושם שבוותיקן מיוצגות מדינות רבות. מדינות אסלאמיות. מדינות שבוודאי רחוקות אפילו מהדת הקתולית ולא מיוצגת מדינת ישראל”. השגריר ברומא, מרדכי דרורי, הציע שבצורה רשמית ישראל תגיב בצורה מאופקת, ובצורה לא רשמית תענה לפניה מהוותיקן שישראל מעוניינת בקשרים מלאים ולא רק בהכרה. דעה זו התקבלה ע”י משרד החוץ. (דרורי אל כנסיות,5.2.91, חצ-10095/02).

יומיים לאחר מכן, נשלח מברק ממנהל מחלקת כנסיות המשרד החוץ גלבוע, לשגריר דרורי ברומא. גלבוע מציין שמברקו של שוהם, גרם להתעניינות ובעקבותיו התכנס פורום של ממלא מקום המנכ”ל הדס, היועץ המשפטי של משרד החוץ רובי סייבל וגלבוע לדון בהתפתחויות בוותיקן. הפורום הציע לדרורי שלא להזכיר את ההצעה של אנדרואטי במידה וירואיין בנושא קשירת הקשרים עם הוותיקן. במידה ויעלה רעיון משרד האינטרסים (פעולה שהוותיקן ייסד עם פולין), עליו לבדוק עם אנשי הקשר של הוותיקן אם אכן יש רצון שם לפתרון כזה. (יועץ שר החוץ לכנסיות אל השגריר ברומא 7.2.91, חצ-10095/02).

ב-13 בפברואר שלח דרורי מברק ובו פירוט והסברים למדיניות של הוותיקן. הוותיקן נוקט עמדה פציפיסטית בנוגע למלחמת המפרץ גם מתוך חשש לנוצרים במזרח התיכון. כל מאמצי ההידברות של הכנסייה הקתולית עם האסלאם כשלו (לעומת ההתקרבות לכנסיות המזרחיות או ליהדות) והמחשבה על קואליציה של מדינות מערביות נלחמות במזרח התיכון גורם לחשש גדול בוותיקן. לאחר מטחי הטילים הראשונים על ישראל (17 בינואר), הגיב האפיפיור בדרשת יום א’ (20 בינואר) והזכיר את “הנפגעים האזרחים של מדינות שאינן מעורבות במלחמה” – מבלי לנקוב בשמה של ישראל. אי הזכרת שמה של מדינת ישראל בשעה שהיא סופגת מטחי טילים על עריה במלחמה לא-לה, עורר סערה באיטליה והעלה את שאלת אי הכרת הוותיקן בישראל. דרורי העריך כי למרות המבוכה שנגרמה לוותיקן, הוא לא יזום בקרוב קשירת קשרים עם ישראל בעיקר בגלל החשש לגורל הנוצרים בעולם הערבי (דרורי מציין כי הוותיקן פרש את חסותו על כל הנוצרים במזרח התיכון – למרות שלא כולם קתולים!). דרורי גם ציין את טענת הוותיקן למצב הקשה של הכנסייה הקתולית בישראל – טענה הקשורה לפגיעות שספגו הנוצרים ביהודה ושומרון במהלך האינתיפאדה הראשונה. דרורי טען שיש להתייחס ברצינות לטענה זו של הוותיקן. (השגריר ברומא אל יועץ שר החוץ לכנסיות  13.2.91, חצ-10095/02). משרד החוץ הישראלי התעניין ביצירת הקשרים עם הוותיקן אבל (עפ”י מברק מ-18/2) היה מעוניין כי ישראל לא תיתפס כמחזרת אחרי הוותיקן לשם כך. (יועץ שר החוץ לכנסיות אל השגריר ברומא,18.2.91, חצ-10095/02).

באמצע מרס נפגש יועץ שר החוץ לכנסיות (משה גלבוע) עם הנציג האפוסטולי בישראל, הד”ר מונטזמולו (Montezemolo) במעונו של האחרון בעיר העתיקה. השיחה נסבה על אפשרות קשירת קשרים דיפלומטיים בין שתי המדינות. נציג הוותיקן טען כי ארבע אבני נגף עומדות בפני הוותיקן: שלטון ישראל ביהודה ושומרון, מעמד הפלסטינים ביהודה ושומרון, מעמד ירושלים ומצב הנוצרים בישראל. היועץ העיר כי עד מלחמת ששת הימים שתי הבעיות הראשונות לא היו קיימות ועדיין לא קשר הוותיקן קשרים עם ישראל. לישראל יש ויכוח עם מדינות רבות על שני הנושאים הראשונים וזה לא מנע מהן לקשור קשרים עם ישראל. בינאום ירושלים הפך ללא רלוונטי בעיני רוב העולם (כולל הערבים). נציג הוותיקן הסביר את הנושא הרביעי בפגיעות שנפגעו נוצרים רבים במהלך האינתיפאדה. לאחר שהסתיים הדיון התבררה על פי יועץ שר החוץ הסיבה האמיתית לפגישה- עניין בקידום הקשרים בין הוותיקן לישראל וכן עניין לאסוף עובדות בשטח כדי להגדיר את “האינוונטר של הבעיות המעשיות” לקידום המשא ומתן. (יועץ שר החוץ לכנסיות אל השגריר ברומא,14.3.91. חצ-10095/01)

לאחר פגיעת טיל סקאד עיראקי בישראל במלחמת המפרץ, 1991 צלם: לשכת העיתונות הממשלתית

ב.2 | מגעים לביקור של האפיפיור בארץ הקודש

במרס 1991 עלתה סוגיה חדשה בקשרי ישראל עם הוותיקן – רצונו של האפיפיור לבקר בארץ הקודש. האפיפיור פגש ראשי כנסיות מהמזרח התיכון ואחרים והביע בפניהם את רצונו לעלות לרגל לירושלים. ראש מחלקת כנסיות במשרד החוץ הנחה את הנציגויות בכמה בירות אירופיות ודרום אמריקאיות לומר כי ישראל תקבל את האפיפיור בברכה. כך, הדריך משרד החוץ את הנציגויות שלא לפעול בצורה אקטיבית אלא רק להגיב לפניות. (יועץ שר החוץ לכנסיות אל ראשי הנציגויות, 7.3.91, חצ -10095/02). באותו הזמן, משרד הדתות בישראל פרסם הודעה רשמית כי מדינת ישראל תקבל בברכה את האפיפיור – נגד הקו של משרד החוץ. (הודעה לעיתונות של המשרד לעניני דתות, 6.3.91 חצ-10095/02) ההצהרה פורשה כאילו ישראל מתנה את ביקורו של האפיפיור בקשירת קשרים דיפלומטיים עמה, כשבפועל שר הדתות הביע את התקווה כי ביקור שכזה יקדם את קשירת הקשרים בין הצדדים. כמה ימים אחר כך דיווח גלוסקא מהשגרירות בלונדון (על פי כתבה עיתונאית מעיתון קתולי) שהביקור אינו imminent – אינו עומד להתרחש בקרוב. אך צויין כי הוותיקן אימץ קו רך יותר כלפי ישראל כאילו כדי לסלול את הדרך לאפיפיור (עמי גלוסקא אל יועץ שר החוץ לכנסיות, 15.3.91, חצ-10095/02).

במהלך חודש מרס, השתנתה הדעה הישראלית על הביקור המתוכנן. במכתב מסוף החודש לראש הממשלה שמיר, טען הנשיא הרצוג כי “אישית אינני בטוח שביקור כזה רצוי, ומכל מקום, מסופקני אם יצא לפועל לאור המשמעות המדינית”. הנשיא תיאר פגישה עם הקרדינל האמריקאי אוקונור ב 1987, בה אמר לאוקונור כי ישראל תסכים לביקור ממלכתי של האפיפיור ולא “מעבר במגידו” (שבמהותו אינו רשמי אלא ביקור במקומות הקדושים בלבד). אוקונור ענה כי זה מובן מאליו. הרצוג הציע לתדרך את כל הנוגעים בדבר – נציגים ישראלים ויהודים – לענות כך לפניות מן הוותיקן. (הנשיא הרצוג אל ראש הממשלה שמיר, 31.3.91, חצ-10095/02). גם השגריר דרורי ברומא הביע עמדה דומה בתחילת אפריל במברק למשנה למנכ”ל ובו הביע דעה כי ביקור האפיפיור עלול להעלות את שאלת ירושלים לסדר היום המדיני – דבר שישראל אינה מעוניינת בו. אולם הוא ושר החוץ דויד לוי הסכימו כי בכל זאת יש לעודד את האפיפיור לבקר בירושלים. (השגריר ברומא אל המשנה למנכ’ל, 4.4.91, חצ-10095/02)

ב.3 | האצת המגעים לקשרים בין ישראל לוותיקן

למרות שביקורו של האפיפיור לא יצא אל הפועל, בכל זאת ניכרו בשטח סימנים להתחממות היחסים בין ישראל לוותיקן לקראת אפשרות של קשירת יחסים דיפלומטיים. מסמך מעניין מאותה התקופה הוא סיכום ששלח יצחק שוהם מרומא למחלקת כנסיות על השינוי ההיסטורי ההדרגתי של יחס הוותיקן אל מעמד ירושלים, העם היהודי וישראל. לא כתוב במסמך מהם המקורות עליהם הסתמך הכותב אולם זהו מסמך מעניין ומתוארך היטב המראה את השינויים ביחס הוותיקן למעמדה של ירושלים ויחס הכנסייה ליהודים וישראל. (שוהם אל כנסיות, 19.4.91, חצ-10095/02)

עדות לשינוי בטיב הקשרים בין הצדדים הייתה השתתפותו, בפעם הראשונה מאז קום המדינה, של הנציג האפוסטולי של הוותיקן בישראל בקבלת הפנים המסורתית שעורך נשיא המדינה לסגל הדיפלומטי בישראל ביום העצמאות (19.4.1991). (יועץ שר החוץ לכנסיות אל הנציגויות, 22.4.91, חצ-10095/02). הנציג התקבל על ידי הנשיא הרצוג ושר החוץ דויד לוי. כמה ימים לאחר יום העצמאות, נפגש שוהם עם סגן שר החוץ של הוותיקן גאטי (Gatti). שוהם מחה על הפסקת המגעים בין הוותיקן לישראל וגאטי ענה לו כי הדבר נבע מעומס בעבודה ולא מכוונה רעה. הוא הסביר כי הופעת הנציג האפוסטולי בקבלת הפנים בבית הנשיא הייתה על פי הנחייה מפורשת של הוותיקן. (שוהם אל כנסיות, ותיקן-ישראל, 23.4.91. חצ-10095/02).

באמצע אוגוסט 1991, סקר היועץ לענייני כנסיות לשר החוץ, משה גלבוע, לממלא מקום המנכ”ל יוסף הדס את מצב היחסים בין ישראל לוותיקן והציע כמה רעיונות לקידום קשירת הקשרים ביניהן. האפשרות לקשירת הקשרים מתקרבת – העובדה שהוותיקן היא המדינה היחידה באירופה ללא קשרים עם ישראל, הלחץ על הוותיקן לקשור קשרים מגורמים שונים באירופה, הלחץ הבין לאומי לאחר התבטאות האפיפיור בעת מלחמת המפרץ, וכל אלו מעידים על כך. גלבוע מתאר את מונטזמלו כ”מימד אקטיבי חדש” במובן החיובי וכי “פעילותו אינה אופיינית לנציגיו של הוותיקן בירושלים בעבר”. הוא יעץ להפעיל מספר ערוצי קשר להשפיע על קידום קשירת הקשרים עם הוותיקן ולעודד פגישה בין ראש הממשלה או/ו שר החוץ עם האפיפיור ברומא. (גלבוע, יועץ לכנסיות אל הדס, המנכ”ל בפועל, 13.8.91 חצ-10095/01).

בספטמבר התמנתה מרים זיו ליועצת בשגרירות ברומא (במקום שוהם). בשיחת היכרות עם ראש מחלקת המזרח התיכון בוותיקן גאטי, בה הציג שוהם את זיו, רמז שר החוץ על כוונת הוותיקן לפתוח במהלך כלפי ישראל לקראת פתיחת תהליך השלום באזור (הכוונה לוועידת מדריד בסוף אוקטובר 1991). (שוהם – רומא אל כנסיות, 3.9.91.חצ- 10095/01) מאוחר יותר כתב השגריר דרורי כי הוותיקן מאוכזב מכך שלא הוזמן לוועידת מדריד (האמריקאים כעסו על אי התמיכה של הוותיקן במלחמת המפרץ והתבטאויותיו של האפיפיור באותם הימים). (דרורי אל כנסיות, 20.9.91. חצ-10095/01). לקראת סוף אוקטובר 1991 נפגשו בוותיקן יועץ שר החוץ לכנסיות (ראש מחלקת כנסיות) משה גלבוע והיועצת בשגרירות ברומא מרים זיו עם סגן שר החוץ של הוותיקן Celli ועם גאטי. גלבוע התמקד בשיחתו בטענות של הוותיקן על קיפוח הנוצרים בישראל ודחה אותן מכל וכל. שני הצדדים הסכימו על הקמת ועדה בילטרלית לקידום הקשרים בין הצדדים. (גלבוע אל המנכ”ל בפועל, 28.10.91 חצ-10095/01). עפ”י דיווח של מרים זיו בתחילת נובמבר, מיד לאחר הפגישה הנ”ל התכנסו בוותיקן הנונציוסים במזרח התיכון לדון בענייני האזור והוותיקן (כך עפ”י דיווח של עיתון איטלקי). בישיבה הזו הוסכם שיש לתכנן ביקור במזרח התיכון של האפיפיור או בכיר אחר בוותיקן, וכמו כן דנו באפשרות של כינון יחסים עם ישראל וירדן. (מרים זיו אל כנסיות, 8.11.91 ,חצ-10095/01).

בנובמבר התמנה אבי פזנר לשגרירה החדש של ישראל ברומא. הוא הונחה להמשיך ולטפח קשרים עם הוותיקן אולם להיזהר שלא להראות לוותיקן כאילו ישראל מחזרת אחריו, במיוחד בזמן ועידת השלום (כשהוותיקן מחפש דרך להשתלב בה ומחזר למעשה אחר ישראל). (סיכום דיון – איטליה – לקראת יציאתו של השגריר פזנר, 11.11.91, חצ-10095/01). כמה ימים אח”כ דיווחה מרים זיו (לאחר שיחה עם שגריר איטליה בוותיקן) כי ביקור האפיפיור ירד מן הפרק וכי עדיף שיגיע נציג ישראלי בכיר להתחיל בדו שיח הבילטראלי בין הצדדים. השגריר האיטלקי סיפר לזיו כי בפגישת האפיפיור עם הנשיא האמריקני בוש (האב), הם שוחחו על קשירת הקשרים עם ישראל. בשיחה נוספת עם השגריר האיטלקי, הסביר הלה כי הוותיקן מעוניין לקיים שיחות בילטרליות עם ישראל ורואה במינוי פזנר (המקורב לראש הממשלה) אפשרות טובה לקידום המשא ומתן. וועידת מדריד מעודדת את הוותיקן לפתוח בשיחות מבלי לעורר התנגדות ערבית. כמו כן מעוניינים בוותיקן באפשרות להידבר עם מנהיגות ערבית פלסטינית שאינה חלק מאש”ף. (מרים זיו אל יועץ השר לכנסיות, 20.11.91.חצ-10095/01).

בתחילת דצמבר 1991, שוחח השגריר החדש פזנר עם גאטי ובו הביע גאטי את רצון הוותיקן לפתוח בשיחות בילטרליות עם ישראל, והציע הקמה של ועדות בנות שלושה אנשים מכל צד לשם כך. גלבוע, היועץ לכנסיות הודיע לפזנר בשם המנכ”ל כי ישראל מקבלת את הרעיון וכי יתחילו לדון עם הוותיקן על הנושא בינואר 1991. (גלבוע, יועץ שר החוץ לכנסיות אל השגריר ברומא, 5.12.91. חצ-10095/01). בסוף דצמבר דיווחה מרים זיו כי דרגי העבודה בוותיקן ממתינים לאישור האפיפיור לפתוח בשיחות עם ישראל וכי הם יעסקו בעיקר בעניינים אדמיניסטרטיביים ומשפטיים. (מרים זיו אל יועץ השר לכנסיות, 30.12.91. חצ-10095/01)

שנת 1991 הסתיימה אפוא באווירה אופטימית ובתחושה שישראל והוותיקן עומדות לקראת שינוי היסטורי ביחסים ביניהן, שינוי שיביא למפנה במערכת היחסים הטעונה ועמוסת המשקעים שבין העולם הקתולי לעולם היהודי.