ספרות, אמנות, תרבות, מדע וספורט

.1 | כדורגל עולמי הוא המשך המלחמה באמצעים אחרים (ג'ורג' אורוול)

“יש לי אחריות גדולה, אמר פעם השחקן האגדי פלה, לא רק להראות להם איך להיות שחקני כדורגל, אלא גם איך להיות בני אדם”.

לא רק פלה. גם בהתאחדות לכדורגל בישראל ראו כמובן ערך רב במשחק, ועם הקמת המדינה פעלו על מנת לתת לו ביטוי פומבי. לשם כך תרגמו את נאומו של הסופר הצרפתי אנדרה מורואה בטקס קבלת הפנים שנערך באקדמיה הצרפתית לנציגי התאחדות הכדורגל של צרפת, ושלחו אותו ללשכות השרים – אפילו אל משרד האספקה והקיצוב: “נאום זה משמש לא רק עדות ליחס האוהד של צמרת הרוח הצרפתית ושל אירופה המערבית לספורט הכדורגל, אלא יש בו משום הנמקה מבריקה לערכו החינוכי הרב ולייעודו בחברתנו”, חתמו (בתיק ג-203/53: ההתאחדות לכדורגל בישראל, עמ’ 4-2).

מאי 1957. יום העצמאות לישראל. נבחרות צבא צרפת וצה”ל בהתמודדות ספורטיבית / צילום: דוד גורפינקל, לשכת העיתונות הממשלתית

בנאום המתורגם, המצוי בין מסמכי הארכיון, מתאר הסופר את התכונות שהמשחק דורש: מהירות, וזריזות, חוסן אך גם תפקיד שכלי – “שחקן מושלם הוא זה שמגיע לדרגה של שליטה מלאה בגופו ויודע שתוך עשירית הדקה הנכונה תבעט רגלו בכדור לפי זווית מחושבת יפה, תוך שמירה על ערנות רוחו ושקילה במבט את עמדות חבריו בקבוצה, עמדות יריביו ואת סיכויי המסירה השונים. בית ספר גבוה לפעילות”, כתב.

את יחסי האומות בראי הכדורגל והיריבות בתחומי המגרש סיכם כך:

“יתכן שהספורט יתן לנו אחד הפתרונות” / קטע מתוך נאומו המתורגם. מורואה היה חבר האקדמיה הלאומית הצרפתית

את היתרונות והחסרונות על הקווים זיהו במערכות השלטון, וביקשו לאשר או לפסול, לייעץ ולכוון בכל הנוגע למתרחש במגרשי הכדורגל.

.2 | ככה לא בונים חומה (יורם ארבל)

שנות השישים נתנו ביטוי ליחסים מגוונים ומסעירים אלו, ושנת 1963 היא דוגמה טובה לכך. בחודש מאי ביקרה בישראל נבחרת ברזיל וחתמה כאן בניצחון נוקב 5:0.

במקביל, פנתה ההתאחדות לכדורגל בבקשה לאשור יציאת קבוצת מכבי תל אביב למשחקים בדרום אמריקה, ונענתה בשלילה מוחלטת: “הוועדה הבינמשרדית (נציגי רשות הספורט, משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרד הפנים) החליטה לא לאשר יציאת מכבי לדרום אמריקה. לאחר דיון ממושך הגיעה הוועדה למסקנה כי רוב הקבוצות נגדם התכוננה מכבי להתמודד הינם יריבות חזקות מדי עבורה. מפגש זה עשוי להביא נזק לספורט הישראלי, ועגמת נפש לקהילות היהודיות החיות בארצות בהם רצתה הקבוצה לבקר” (בתיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, עמ’ 50-48). רק לאחר ביצוע התאמות נדרשות אושרה יציאתה.

ברזיל כובשת שער (מתוך חמישה) בביקור באיצטדיון רמת גן, מאי 1963 / צילום: פריץ כהן, לשכת העיתונות הממשלתית

זוהי התכתבות סמלית בתוך התקשרות ענפה בין ההתאחדות לכדורגל ורשות הספורט במשרד החינוך. אופי הפניות היה מגוון וכלל עליות ומורדות ביחסים בין הגופים. “ברצוני להביא בפניך התמרמרותי על היחס המזלזל בה נתקלת הרשות ביחסיה עם ההתאחדות לכדורגל. אינני חושב שיחס מזלזל כזה מגיע לנו”, נזף מנהל רשות הספורט מר ראובן דפני (בתיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, ע’ 395).

.3 | אחד עשר שגרירים בשירות מדינת ישראל

באותן השנים באירוע שזכה לכינוי פרשת מועדון הספורט ברמהופרס בשוויץ, פנתה רשות הספורט להתאחדות לכדורגל בהבהרה: “אין ישראל ככל המדינות. לצערנו הרב – אין באפשרותנו לשקול החלטות הקשורות בנושאים ספורטיביים אך ורק מתוך שיקולים ספורטיביים טהורים. מצבה הגיאופוליטי של ישראל וכמו כן אסון השואה אשר נפל בגורלו של עמנו, מחייבים אותנו להוסיף גם שיקולים מדיניים ואחרים. בגלל מצבה המיוחד של ישראל יש לממשלה לא רק הזכות אלא גם החובה להתערב באופן הפעיל ביותר. מדינת ישראל נאבקת קשות על מקומה במשפחת העמים בעולם, ואיננה יכולה להרשות כי איזה אימפרסריו פרטי, רודף בצע, או עסקן ספורט יחליטו מי ומתי ישחק בישראל ומי ומתי יצא לשחק בחו”ל, ועל ידי כך לסבך את ישראל ולפעמים גם קהילות יהודיות שלמות – במצבים מסובכים ביותר”. ברשות סיכמו: “יכולנו למנוע את כל הפרשה עוד לפני שהחלה” (בתיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, ע’ 155).

לא רק הקהילות בחו”ל היוו מקור לדאגה ישראלית, אלא גם סגנית מחזיקת הגביע. “בעניין יציאת קבוצת הפועל פתח תקווה לדניה, האם נכונה השמועה כי הקבוצה הישראלית עלולה לשחק נגד נבחרת העיר קופנהאגן? הננו לבקשכם בכל לשון של בקשה למנוע אפשרות כזאת. הניסיון מלמדנו כי אין לקבוצה ישראלית סיכוי כל שהוא במפגש עם נבחרת עירונית זו. באותו הזמן יבקר בעיר ראש הממשלה מר דוד בן גוריון. יש לעשות את כל המאמץ האפשרי על מנת למנוע ולקיים משחק עם התוצאות העלולות לצאת בהפסדים גבוהים למדי לקבוצתנו (בתיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, ע’ 267).

משחקה של הפועל לא התקיים לבסוף. ביקור ראש הממשלה דוד בן גוריון בדנמרק, אוגוסט 1962 / צילום: אלי קמינר, לע”מ

במקביל, היו גם יוזמות לקיום משחקים. באותה העת ביקשה קבוצת כדורגל תורכית מקפריסין לקיים תחרויות משחקים בארץ וברשות הספורט תמכו והמליצו: “היות וקבוצות ישראליות ביקרו ואף תבקרנה בקפריסין ונתקבלו שם ברצון, והואיל ולשגריר ישראל יש עניין מדיני מובהק בהצעה, אודה לכם מאוד אם תקבלו הצעה זו” (בתיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, ע’ 293).

.4 | "לא רק חשיבות ספורטיבית" - נאבקים על תארים

ישראל ביקשה להיזהר מהפסדים לקבוצות החזקות בעולם אך במקומות בהן ניכרה עדיפותה הספורטיבית פעלה דווקא לנסות ולקטוף הישגים, ובדגש על יבשת אסיה.

מנהל רשות הספורט במשרד החינוך – ראובן דפני,  פנה אל ההתאחדות והציע: “נודע לנו כי ההתאחדות לכודרגל הבורמנית החליטה לקיים ביום עצמאותם ‘פסטיבל אסייני לכדורגל’. בהתחשב עם מצבנו באסיה ובצורך להבטיח את מקומנו בה, הנני מציע לכם להתקשר עמה ולהציע משחק או שניים. דבר זה ללא ספק יקדם את מאמצינו בקשר למקומנו באסיה” (בתיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, ע’ 198).

מספר שנים מאוחר יותר, בקשר לאפשרות משחק של נבחרת הנוער בבורמה ביקשה להבהיר מנהלת מחלקת ההסברה במשרד החוץ – הגב’ אסתר הרליץ: “שרת החוץ (גולדה מאיר) ביקשה ממני כי אבקש את ההתאחדות לכדורגל כי תסכים שמשלחת הנוער תשחק ברנגון שני משחקים ולא אחד. אין צריך לעמוד על יחסי ישראל-בורמה ועל החשיבות שמשרד החוץ מייחס להידוק קשרים אלה היום” (בתיק גל-1452/7: ההתאחדות לכדורגל, ע’ 62).

29 באוגוסט 1963 / עיתון מעריב

ביטוים מוחשיים נוספים לשאיפות ישראל ניתן למצוא גם במכתב אל השליש הצבאי הראשי בבקשה לשחרר את אליעזר שלומוביץ למשחקי נבחרת הנוער ביפן: “זכייה בגביע, כתבו ברשות הספורט, יש לה חשיבות מדינית בלתי מבוטלת ביבשת אסיה”. מכתב דומה נשלח גם בתקופת בחינות הבגרות של התלמיד יצחק אנגלנדר, קשרה ההתקפי המצטיין של הפועל חיפה בין השנים 1977-1963. אנגלנדר שזכה לכינוי ‘המהנדס’, נתבקש לסייע למאמצי מדינת ישראל להשתרש בין עמי אסיה (בתיק גל-1452/7: ההתאחדות לכדורגל, בהתאמה ע’ 152 וע’ 126):

בקשה לדחיית הבחינה במתמטיקה – “אי הכללתו תהווה החלשה רצינית לנבחרת“

בהתאחדות זיהו את הפוטנציאל, ושיגרו אל מנהל אגף התקציבים במשרד האוצר מכתב בקשה לסיוע כספי, תוך שהם מדגישים: “למותר לציין את חשיבות המסע הזה למען ישראל משתי הבחינות, הספורטיבית והפוליטית כאחת (בתיק גל-1452/7: ההתאחדות לכדורגל, ע’ 331).

ישראל לא עצרה באסיה ולטשה עיניים גם לכיוון אירופה. דפני כתב אל הנהלת ההתאחדות וביקש: “הקונסול הכללי של ישראל במרסיי פנה בהצעה לארגן 2 משחקי כדורגל בין קבוצות תל אביב וחיפה לנבחרות מרסיי וטולוז. ערים אלו קשורות בברית תאומות. הקונסול הוסיף כי עריכת משחקים כאלו סביב יום העצמאות של ישראל היה מוסיף להעמקת הקשרים ביננו לבין צרפת” (בתיק גל-1452/7: ההתאחדות לכדורגל, עמ’ 278-276).

ברשות הספורט לא הסתפקו רק במשחקים מוצלחים ורצו ייצוג ישראלי מיטבי בקודים מוסכמים: “בהזדמנות זו תרשו לי להעיר לכם כי השפה האנגלית בה אתם משתמשים אינה הולמת מוסד מכובד כהתאחדות לכדורגל. הייתי מאוד מבקש כי תקפידו להבא כי המכתבים היוצאים בשפות זרות, יקבלו סגנון מתאים על ידי אנשים השולטים יפה בשפות אלו” (בתיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, ע’ 175).

אך לא רק ביקורות בשפה האנגלית נערכו לנבחרת על ידי הרשות: “הנני מוצא לנכון להזכיר לכם את הבטחתכם לנשיא המדינה כי חברי הסגל לנוער יעברו שמותיהם. בקריאת ההרכב למפגש עם אנגליה נוכחתי לדעת כי לא עמדתם בהבטחה זו והנני מבקש לתקן המצב בהקדם. הדרך הפשוטה למנוע אי הבנות היא להעביר בתקנון ההתאחדות לכדורגל כי שחקן ללא שם עברי לא יתקבל לסגל” (בתיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, ע’ 287).

.5 | ישראל נגד יוגוסלביה: תחזית למשחק סוער

“ברצוני להביא בפניכם הצעה אשר ממבט ראשון נראית משעשעת אך לטווח הארוך עשויה להיות לעזר רב“, פונה מנהל רשות הספורט – ראובן דפני אל ההתאחדות, והפעם בנושאי אקלים. הוא מציין “שלאחר המשחק הבינלאומי האחרון בין ישראל ויוגוסלביה, אשר סבל רבות ממזג האוויר, עשיתי ניסיון ופניתי לשרות המטאורולוגי בבקשה להודיעני מה היה מזג האוויר בשבוע זה מאז קום המדינה. מסתבר מתשובתם כי פרט לשלוש שנות בצורת לא הייתה שנה ללא גשמים רציניים דווקא ביום המשחק ב-13 בדצמבר. מכתבי זה בא על מנת להציע לכם כי להבא כאשר אתם מנהלים מו”מ על משחקים בחודשי החורף, השתמשו בעזרת השרות. מובן כי גם אז לא יהיה בטחון של 100% אך בכל זאת יהיה בידע זה עזר רב” (בתיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, עמ’ 381-378).

סיכויים נמוכים לממטרים ב-13 בדצמבר

.6 | רשימות שחורות וחשבונאות בינלאומית

משחקי גומלין והזמנת קבוצות זרות חשפו לעיתים רגישויות ויצרו אתגרים מורכבים:

למה לא הוזמנה קבוצת אייאקס? יחסי ישראל ויהודי הולנד / תיק גל-1546/18 ע’ 180

במקרה אחר כתב דפני: “מהעיתונות נודע לי, כאילו עומדת נבחרת ישראל לקיים משחק ידידותי בינארצי עם נבחרת אוסטריה. להזהירכם כי לא נוכל לתת אשרות כניסה למשלחת האוסטרית אלא אם נקבל את שמותיהם, שנת לידתם ומקום לידתם של השחקנים לפחות חודשיים מראש. למותר לציין כי אוסטריה היא לא רק ארץ אשר הייתה תחת שלטונם של הנאצים אלא מולדתם האמיתית של הנאציזם, ויש הכרח בבדיקה ביטחונית יסודית של כל אחד מנתיניה הרוצה לבקר בישראל. אני מניח כי לגבי השחקנים אשר הם ודאי בגיל שאין כל סכנה שהשתייכו פעם למפלגה הנאצית הבעיה אינה מסובכת, אך קיימת אפשרות גדולה למדי כי בין המלווים יצאו גם כאלו אשר עברם לא יאפשר לתת אשרת כניסה” (בתיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, ע’ 386-385).

תיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל ע’ 165

לא רק חששות ביטחוניים או זיכרון השואה עמדו לנגד רשות הספורט כי אם גם חדירת מטבע זר למדינה: “אמנם אני יודע, כותב דפני, כי אצלכם שוררת, משום מה, דעה כי בעיית מטבע זר אינה קיימת יותר, וכי למדינת ישראל יש עודף של דולרים אך הדבר אינו כך. ממשלת בולגריה חייבת לישראל דולרים רבים, ואין האוצר רואה את האפשרות ובצדק – לשלם לבולגריה להבאת קבוצת כדורגל כשאפשר לנצל הזדמנות להקטין את חוב הבולגרים למדינת ישראל” (בתיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, ע’ 113).

.7 | ההצבעה המפוקפקת של קפריסין באו"ם ובקשת השגריר בניקוסיה

נבחרות ישראל וקפריסין באצטדיון רמת גן, 1999. ישראל ניצחה 3:0 / צילום: משה מילנר, לשכת העיתונות הממשלתית

“בידי מכתב השגריר בניקוסיה”, כותב מנהל רשות הספורט, “ובו הפסקה: ‘אם אין אפשרות לשגר את אחת מקבוצות הצמרת של הכדורגל הישראלי האם אפשר להבטיח שקבוצות בכושר ירוד לא תבאנה הנה’. בחדשים האחרונים הפכה קפריסין למטרה נשגבה של קבוצות כדורגל רבות אשר מעניקות נסיעה זו כפרס לשחקניהן. התוצאה מבקורי קבוצות אלו, אשר ברובן היו קבוצות ירודות למדי – ירידת קרנו של הכדורגל הישראלי בקפריסין במידה ניכרת. השגריר ביקש להצביע על העובדה “כי הכדורגל הישראלי הוחזק כאות ומופת בקפריסין ואירוע ספורטיבי חשוב. אך עם ריבוי הביקורים ובפרט כאשר מדובר בקבוצות חלשות חל היזק בעמדתה של ישראל. הדבר בא לידי ביטוי גם בעיתונות הקפריסאית ויש על כך גם הדים פוליטיים בלתי רצויים. משלא נענו לו בהתאחדות, רשם דפני בשנית: “אין לי ספק שלא יכול להיות לאיש עניין בכך. רשות הספורט לא תוכל לאשר להבא יציאות לקפריסין של קבוצות אשר מבחינה ספורטיבית אין להן כל זכות ליציאה לחו”ל (בתיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, ע’ 394).

“הצבעה מפוקפקת”. תיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, ע’ 168

באופן דומה ביקשה רשות הספורט להתריע כשנודע לה על המשחק הצפוי להפועל תל אביב בהרכבה החסר בשווייץ: “קבוצת לוזון היא בין הקבוצות החזקות בשווייצריה וגם בהרכבו המלא של הפועל תל אביב מהווה משחק זה מבחן קשה למדי לקבוצה הישראלית. רק לפני ימים אחדים עמדה לוזון במשחקה נגד אלופת צרפת בכבוד והפסידה רק 3:1. דבר המאפשר את הנחתנו כי אין טעם לשחק נגדה בהרכב מוחלש”. הרשות ביקשה לכן את ביטול המשחק והוסיפה: “תסכימו עמנו כי הציבור הישראלי מוסער במידה מספקת מהופעת ‘פתח תקווה-ישראל’ בניו יורק ולא מעטים הם הקולות הדורשים איסור כללי ליציאת קבוצות לחו”ל. איסור כזה אינו במקומו והיה מביא רק נזק, ויחד עם זאת לא להתאחדות ולא לרשות עניין במפגשים אשר יש בהם מידת סיכון כה רבה כמו במקרה הנ”ל” (בתיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, ע’ 421).

.8 | הכנסת אורחים באיראן שהצריכה התערבות דיפלומטית

“משרד החוץ הודיע לנו כי גם השאה הפרסי וגם ראשי ההתאחדות לספורט הביעו בזמן האחרון בפני נציגי ישראל שונים את רצונם להדק את הקשרים הספורטיביים בין פרס לבין ישראל. הנני מציע כי תדונו באפשרות עריכת משחקים בין שתי הארצות. יש לקחת בחשבון כי לעת עתה הפרסים מעוניינים לבוא לכאן יותר מאשר בואנו אליהם” (בתיק גל-1546/18: התאחדות לכדורגל, ע’ 386).

שנתיים מאוחר יותר עשתה הנבחרת את דרכה לסייגון למשחק גומלין מול נבחרת וייטנאם. בדרכה לשם עצרה באיראן והתקבלה בלבביות שנרשמה בה גם תקרית קלה שנציגות ישראל בטהארן ביקשה לתקן:

בקשה ל”מכתב תודה לפדרציה הפרסית לכדורגל” – בתיק גל-1452/7: ההתאחדות לכדורגל, ע’ 292