.1 | כדורגל עולמי הוא המשך המלחמה באמצעים אחרים (ג'ורג' אורוול)
“יש לי אחריות גדולה, אמר פעם השחקן האגדי פלה, לא רק להראות להם איך להיות שחקני כדורגל, אלא גם איך להיות בני אדם”.
לא רק פלה. גם בהתאחדות לכדורגל בישראל ראו כמובן ערך רב במשחק, ועם הקמת המדינה פעלו על מנת לתת לו ביטוי פומבי. לשם כך תרגמו את נאומו של הסופר הצרפתי אנדרה מורואה בטקס קבלת הפנים שנערך באקדמיה הצרפתית לנציגי התאחדות הכדורגל של צרפת, ושלחו אותו ללשכות השרים – אפילו אל משרד האספקה והקיצוב: “נאום זה משמש לא רק עדות ליחס האוהד של צמרת הרוח הצרפתית ושל אירופה המערבית לספורט הכדורגל, אלא יש בו משום הנמקה מבריקה לערכו החינוכי הרב ולייעודו בחברתנו”, חתמו (בתיק ג-203/53: ההתאחדות לכדורגל בישראל, עמ’ 4-2).
בנאום המתורגם, המצוי בין מסמכי הארכיון, מתאר הסופר את התכונות שהמשחק דורש: מהירות, וזריזות, חוסן אך גם תפקיד שכלי – “שחקן מושלם הוא זה שמגיע לדרגה של שליטה מלאה בגופו ויודע שתוך עשירית הדקה הנכונה תבעט רגלו בכדור לפי זווית מחושבת יפה, תוך שמירה על ערנות רוחו ושקילה במבט את עמדות חבריו בקבוצה, עמדות יריביו ואת סיכויי המסירה השונים. בית ספר גבוה לפעילות”, כתב.
את יחסי האומות בראי הכדורגל והיריבות בתחומי המגרש סיכם כך:
את היתרונות והחסרונות על הקווים זיהו במערכות השלטון, וביקשו לאשר או לפסול, לייעץ ולכוון בכל הנוגע למתרחש במגרשי הכדורגל.