אל העיר שבויית החלום צל כבד וזר הגיח ...-האביב של פראג

1. זאב ש”ק, שגריר ישראל בווינה, אל מחלקת מזרח אירופה במשרד החוץ, 19 בדצמבר 1967
ארכיון המדינה, חצ/4059/2
דיווח על החרפת הסכסוך בתוך המפלגה הקומוניסטית בצ’כוסלובקיה רגע לפני הדחתו של נובוטני. הצעירים והאינטלקטואלים דורשים יותר חופש ודמוקרטיזציה של מוסדות השלטון.

2. אביגדור דגן, מנהל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ אל שגרירות ישראל בווינה, 19 במאי 1968
ארכיון המדינה, חצ/4230/16
מעמדו של דובצ’ק רופף. המפלגה הקומוניסטית בצ’כוסלובקיה מתלבטת בין פיוס עם ברית המועצות ובין פנייה למערב בבקשה לסיוע כלכלי. דגן מעריך שדובצ’ק יבחר באפשרות הראשונה. למרות האהדה לישראל בשכבות האינטליגנציה בצ’כוסלובקיה דובצ’ק לא יחדש לפי שעה את היחסים עם ישראל.

3. נחמיה לבנון, שגרירות ישראל בוושינגטון אל אביגדור דגן, מנהל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 4 ביוני 1968
ארכיון המדינה, חצ/4230/16
שיחה עם ראש מחלקת מזרח אירופה במחלקת המדינה: בינתיים מצליח משטרו של דובצ’ק לתמרן בין הלחצים הפנימיים לקידום הרפורמה ובין לחצה של ברית המועצות, ארצות הברית החליטה לנהוג באיפוק ולא להפגין שיתוף פעולה מיוחד עם המשטר החדש, יחסן של מדינות מזרח אירופה לרפורמה הצ’כית, הקושי העיקרי של דובצ’ק הוא התלות הכלכלית של צ’כוסלובקיה בברית המועצות.

4. אריה לוין משגרירות ישראל בפריז אל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 10 במאי 1968
ארכיון המדינה, חצ/1507/4
הצבת צבא סובייטי על גבולות צ’כוסלובקיה נועדה להזהיר מפני נטישת עקרונות הסוציאליזם אך ברית המועצות תמנע מהתערבות צבאית ממשית משום שהשלטון בה אינו מונוליטי דיו, יש התנגדות רחבה של האינטליגנציה ומצבה הבינלאומי של ברית המועצות לא מאפשר את המהלך.

5. ניצן הדס, שגרירות ישראל בבון אל מחלקת מזרח אירופה במשרד החוץ, 14 במאי 1968
ארכיון המדינה, חצ/4230/16
הערכת מצב של אנשי משרד החוץ הגרמני ביחס לאירועים בצ’כוסלובקיה: למרות ההחרפה ביחסי צ’כוסלובקיה עם ברית המועצות הסיכוי להתערבות צבאית הוא קלוש. צ’כוסלובקיה מביעה התנגדות עזה לתמרונים הצבאיים בשטחה. אין לצפות ליוזמה צ’כית לחידוש היחסים עם גרמניה המערבית ועם ישראל או לכל יוזמה צ’כית אחרת העומדת בסתירה לאינטרסים הסובייטיים במדיניות החוץ.

6. אביגדור דגן, מנהל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ אל שגרירויות ישראל, 16 במאי 1968
ארכיון המדינה, חצ/1507/6
רוב אזרחי צ’כוסלובקיה עומדים מאחורי דובצ’ק אך עליו להתקדם בזהירות במימוש הרפורמות כיוון שהמתנגדים לו לא סולקו לגמרי, אין סכנה של ממש שתהיה התערבות צבאית, דובצ’ק הוא מדינאי זהיר ופרגמטי שיתקדם בהדרגה למימוש תכניותיו בהתחשב בקשיים הצפויים מצד המתנגדים.

7. ניצן הדס, שגרירות ישראל בבון אל אביגדור דגן, מנהל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 27 במאי 1968
ארכיון המדינה, חצ/4230/16
הערכותיו של ד”ר פומרנינג, מנהל מחלקת החקר המזאר”י בבון שאנשי נובוטני עדיין מהווים 30% מהכוח בצ’כוסלובקיה אך הסובייטים ימנעו לפי שעה מלסייע להם, כל עוד אין סכנה שהמפלגה הקומוניסטית תאבד שליטה אין לצפות להתערבות צבאית ישירה של ברית המועצות, מצביע על קשיי הצ’כים לעמוד בהתחייבויותיהם בענף החימוש שעשויים להשפיע על האספקה הצבאית לארצות ערב, ההבהרה האמריקנית כי ימנעו מכל התערבות גם אם יפעלו הסובייטים באופן צבאי נגד צ’כוסלובקיה, המחלוקת הכלכלית בין צ’כוסלובקיה וברית המועצות, דובצ’ק נתפס כמדינאי פרגמטי וזהיר, נמנע מיוזמות בתחום מדיניות החוץ ולכן לא צפוי חידוש מיידי של יחסים עם ישראל ועם גרמניה המערבית.

8. ניצן הדס, שגרירות ישראל בבון אל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 10 ביוני 1968
ארכיון המדינה, חצ/4230/16
דיווח על ביקור מפתיע של קוסיגין בצ’כוסלובקיה, בו ייצג עמדה פשרנית ומתונה. בביקור הושג סיכום, שפרטיו מפורטים בדו”ח, ושהפיג את המתיחות בין צ’כוסלובקיה וברית המועצות, ביקור של מפקד צבאות ברית ורשה בפראג ודיון על תנועה צבאית סובייטית בגבולות צ’כוסלובקיה, התפלגות הדעות בקרב ההנהגה הסובייטית בנושא הצ’כוסלובקי, אפשרות חידוש יחסים עם ישראל.

9. ניצן הדס, שגרירות ישראל בבון אל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 16 ביולי 1968
ארכיון המדינה, חצ/4230/16
הערכות של הממונה על ענייני צ’כוסלובקיה במשרד החוץ הגרמני: החרפה ביחסי פראג-מוסקבה והתגברות החשש להתערבות צבאית, חידוש התמיכה הסובייטית בנובוטני, לחצי בירות מזרח אירופה על ברית המועצות שלא להגיב באופן מתון.

10. ניצן הדס, שגרירות ישראל בבון אל אביגדור דגן, מנהל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 23 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, א/7429/13
דיווח מפי מנהל מחלקת נאט”ו בבון על פרישת הצבאות של ברית ורשה בצ’כוסלובקיה ונתונים מספריים על מספר החיילים, ידיעות מאת הביון התורכי על כוחות צבא לעבר הגבול הרומני, גרמניה המערבית תובעת כינוס דחוף של מועצת נאט”ו והגברת כוננות כוחות נאט”ו, הסובייטים מגישים אולטימטום לרומנים להפסיק את ההתבטאויות האנטי סובייטיות.

11. זאב ש”ק, שגריר ישראל בווינה אל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 21 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, א/7429/13
דיווח על המצב בפראג ביום הפלישה: התקהלויות צעירים ברחובות, ליד הפרלמנט וליד תחנת השידור. מולם טנקים סובייטיים שטרם הפעילו את נשקם, משרדי הממשלה וארמון הנשיאות בידי הרוסים.

12. שגרירות ישראל בווינה אל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ ואל נתיב, 21 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, א/7429/13
המשך הדיווח על המצב בפראג לאחר הפלישה ממקור עיתונאי: הצבא הסובייטי מתקבל בקריאות בוז ומבטי זעם אילמים, שביתות פועלים חלקיות, מנהיגי צ’כוסלובקיה נמצאים בארמון הנשיאות ובמשרדי הממשלה הנצורים, הרדיו הצ’כי משדר עדיין ברוח נאמנה לשלטו הרפורמיסטים, פניית הפרלמנט הצ’כי למדינות ברית ורשה לאפשר לממשלת צ’כוסלובקיה לבנות את הסוציאליזם בדרכה.

13. שגרירות ישראל בווינה אל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ ואל נתיב, 21 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, א/7429/13
שידור רדיו צ’כי מגנה את הכיבוש אך קורא לאוכלוסיית צ’כוסלובקיה לנהוג באיפוק ובהתנגדות פסיבית משום שאין טעם במאבק אגרופים נגד טנקים.

14. שגרירות ישראל בווינה אל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 22 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, א/7429/13
כינוס הועידה ה-14 של המפלגה הצ’כוסלובקית בה הוחלט לדרוש את שחרורם המיידי של המנהיגים העצורים, הוצאת הכוחות הזרים מצ’כוסלובקיה, התייצבות חופשית של דובצ’ק בפני העם, גינוי הבוגדים ומשתפי הפעולה, שביתה כללית במקרה של אי קיום הדרישות, פנייה ברדיו פראג החופשי לעמי העולם לצאת בשביתת סולידריות עם תושבי צ’כוסלובקיה.

15. אביגדור דגן, מנהל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ אל זאב ש”ק, שגריר ישראל בווינה, 21 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, א/7429/13
דגן שואל האם כדאי לשגר מישראל עזרה ליהודים שיצליחו לברוח מצ’כוסלובקיה ובעיקר לעולים הפוטנציאליים ביניהם.

16. ניצן הדס, שגרירות ישראל בבון אל אביגדור דגן, מנהל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 22 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, א/7429/13
דיון במשרד החוץ הגרמני בשאלה מה סיבת ההתערבות הצבאית הסובייטית בצ’כוסלובקיה והעלאת האפשרות שהסיבה היא ביקור צ’אושסקו בפראג וחתימת הסכם ידידות רומני-צ’כוסלובקי, וכן ההערכה הסובייטית שהצבא הצ’כי לא יגלה התנגדות ונאט”ו לא תראה בהתערבות עילה להתערבות משלה. הסובייטים מתקשים למצוא מנהיגים צ’כוסלובקים שישתפו איתם פעולה, אישור למעצרם של המנהיגים הצ’כים, גרמניה מעריכה שתוצאת הפלישה תהיה סיום הליברליזציה בצ’כוסלובקיה וקרע בין ברית המועצות ובין המפלגות הקומוניסטיות במערב, והיא מאוכזבת ממתינות התגובות הבינלאומיות.

17. מיכאל אליצור, מנהל מחלקת צפון אמריקה, אל יצחק רבין, השגריר בוושינגטון, מעביר את הודעת שגריר ברית המועצות בארצות הברית, אנטולי דוברינין, אל הנשיא לינדון ג’ונסון, 25 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, חצ/6554/39
הודעה רשמית מטעם ממשלת ברית המועצות (20 באוגוסט) על התחלת הפלישה בטענה שממשלת צ’כוסלובקיה ביקשה ביוזמתה את סיועם הישיר של כוחות הצבא של ברית ורשה כדי להחזיר את הסדר על כנו במדינתם. ברית המועצות ובנות בריתה נעתרו לבקשה משום שהאיום על הסדר החברתי בצ’כוסלובקיה מהווה איום על יסודות השלום והביטחון באירופה בכלל. ברית המועצות מצהירה על כוונתה לצאת ללא דיחוי משטח צ’כוסלובקיה ברגע שהאיום על בטחון אזרחיה יעלם. ברית המועצות מצפה שהתערבותה לא תפגע ביחסיה עם ארצות הברית, שלהם היא מייחסת חשיבות רבה.

18. יוסף תקוע, שגריר ישראל באו”ם, אל מחלקת או”ם ב’ ואירופה ג’ במשרד החוץ, 23 ביולי 1968
ארכיון המדינה, א/7429/13
היחס באו”ם למשבר בצ’כוסלובקיה: מבינים את חומרת המשבר והשלכותיו הבינלאומיות אך לא תהיה פעולה מצד מזכ”ל האו”ם או דיון במועצת הביטחון אלא אם ארצות הברית תחליט שכך יש לעשות וארצות הברית מצידה לא נוטה לפעולה משום שהערכתה שדובצ’ק יתגבר על המשבר ומשום שהיא זהירה לגבי מהלכים שעלולים להזיק לשיפור יחסיה עם ברית המועצות.

19. נחום אשכול מניו-יורק אל אביגדור דגן, מנהל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 21 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, חצ/4163/15
אשכול סוקר את דיווחי העיתונים האמריקנים על פלישת ברית המועצות לצ’כוסלובקיה: הטיימס מדגיש את הציניות שבתירוץ שנתנה ברית המועצות לפלישה ושהיא איבדה את זכותה לדבר על סוברניות של עמים. הטיימס מציין גם שתגובת ארצות הברית רפה בלבד בשל הסתבכותה בווייטנאם, הפלישה היא בבחינת אתגר לאו”ם. הפוסט משווה את הפלישה לפלישת הנאצים לצ’כוסלובקיה ב-1938.

20. יוסף תקוע, שגריר ישראל באו”ם, אל משרד החוץ, 22 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, חצ/4163/17
האירועים בזירת האו”ם בעקבות הפלישה: משלחות המדינות המערביות דורשות הצבעה, הסובייטים מנסים להשהות את ההצבעה ככל האפשר, מדינות אסיה ואפריקה מהססות אם להצביע נגד ברית המועצות ומדינות המערב תולות את כינוס עצרת החירום בהתפתחות המצב בצ’כוסלובקיה. אם הרוסים ירכיבו ממשלה חדשה ללא התנגדות אלימה מצד הצ’כוסלובקים יתכן שהעולם יעבור לסדר היום.

21. שגרירות ישראל בוושינגטון אל מיכאל אליצור, מנהל מחלקת צפון אמריקה במשרד החוץ, 9 בספטמבר 1968
ארכיון המדינה, חצ/6554/39
דיווח מדיוני ועידה שהתכנסה בוושינגטון ודנה בהשלכות המשבר הצ’כוסלובקי על תפקידה הבינלאומי של ארצות הברית ועל יחסיה עם ברית המועצות: המשבר יגרום לחיזוק של נאט”ו וגיבוש יתר של הארגון סביב מנהיגות ארצות הברית אך מגמה זו מתנגשת עם החשש האמריקאי מפני התחייבויות יתר בעקבות משבר וייטנאם. אחת המסקנות היא שהאמריקאים מעוניינים לחלוק את האחריות לשמירת השלום עם יותר מדינות. התקיים גם דיון על השיחות בין הסובייטים והאמריקאים על הגבלת מרוץ החימוש.

22. שמחה פרת, השגריר בקנברה, אוסטרליה אל מחלקת מאסו”ק במשרד החוץ, 30 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, חצ/4163/15
סקירה של התגובות באוסטרליה לפלישת ברית המועצות לצ’כוסלובקיה: הפגנות סטודנטים ומהגרים צ’כים, ראש ממשלת אוסטרליה מגנה בחריפות בפרלמנט את פעולת הסובייטים ומביע חוסר אמון בטענת ברית המועצות שהפלישה באה בעקבות בקשת עזרה ממשלת צ’כוסלובקיה, מנהיג האופוזיציה מגנה אף הוא ומוסיף שברית המועצות העזה לפעול בשל החלשות ארצות הברית בעקבות מלחמת וייטנאם. פרת סוקר גם את תגובת העיתונות ואת תגובת המפלגה הקומוניסטית באוסטרליה. תביעות שנשמעו בפרלמנט להטלת חרם על המדינות הפולשות ולניתוק היחסים הדיפלומטיים נדחו על ידי הממשלה האוסטרלית בטענה שאין בצעדים אלה תועלת.

23. זאב ש”ק, שגריר ישראל בווינה אל משרד החוץ, 22 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, חצ/4163/15
סקירה של העיתונות האוסטרית בעקבות הפלישה הסובייטית לצ’כוסלובקיה: גינוי גורף כולל של העיתון הקומוניסטי. פרשנים רבים משווים את האירועים לכיבוש צ’כוסלובקיה על ידי הנאצים ב-1938 – 1939, ברית המועצות איבדה את זכותה המוסרית להביע דעתה על האירועים בוויטנאם ובמזרח התיכון. העלאת הטענה שהסובייטים לא היו מעזים לפלוש לולא ידעו שלא יהיה מאבק.

24. איתן רון, הציר בשגרירות ישראל בפאריס אל מחלקת אירופה 1 במשרד החוץ, 28 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, חצ/1507/6
השלכות אירועי צ’כוסלובקיה על צרפת: מכה לתפישת דה-גול בעניין פירוק הגושים באירופה וגיבושה, חוסר הגמישות המחשבתית שלו ויכולתו להתאים את מדיניותו לתפישה משתנה, השפעת האירועים על יחסי צרפת עם המדינות הקומוניסטיות ועם גרמניה, היחלשות המפלגה הקומוניסטית בצרפת, אכזבה נוכח אדישות הציבור הצרפתי ביחס לאירועים.

25. שגרירות ישראל בווינה אל מחלקת אירופה ג’ ומחלקת הסברה במשרד החוץ, 31 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, חצ/4163/15
ניתוח של העיתון DIE PRESSE לעמדת הערבים והמצרים בפרט ביחס לפלישה לצ’כוסלובקיה: מצרים לא יכולה להביע התנגדות לברית המועצות משום שהיא תלויה בה, אפילו שצידוד בתוקפנות הסובייטיים מעמיד אותם במקום בעייתי בהתחשב באנלוגיה הטבעית שהערבים עושים לתוקפנות הישראלית בשטחים. המצרים מוצאים צידוק אידיאולוגי לתמיכתם בברית המועצות שטענה שהשלטון הרפורמיסי בפראג היה מציב יהודים וציונים בעמדות שלטון חשובות לו הצליח.

26. יוסף בן-אהרן, שגרירות ישראל בוושינגטון אל מחלקת החקר במשרד החוץ, 11 בספטמבר 1968
ארכיון המדינה, חצ/6554/39
דיווח על עבודת מחקר שנעשתה במחלקת המדינה על התגובה הערבית לפלישה. לפי המחקר הערבים בוחנים את הפרשה דרך משקפי הסכסוך הישראלי-ערבי. מדינות ערב הונחו לתמוך בפעולה וכך עשו על פי רוב ובן-אהרן מפרט את ההסברים לתמיכתן. יתכן וחסר העמוד האחרון של המסמך

27. אליעזר דורון, שגריר ישראל בבוקרשט אל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 21 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, א/7429/13
הודעת צ’אושסקו בה כינה את הפלישה לצ’כוסלובקיה מעשה מחפיר הנוגד את החוק הבינלאומי ועקרונות הסוציאליזם. צ’אושסקו מתריע שהצבא הרומני ילחם אם יעשה ניסיון דומה ברומניה וגינה את הציניות שבטיעוני ברית המועצות כאילו נשקפת סכנה לסוציאליזם בצ’כוסלובקיה. דורון מפרש את האווירה בבוקרשט כעצבנות הגובלת בפניקה.

28. אליעזר דורון, שגריר ישראל בבוקרשט אל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 22 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, חצ/4163/15
דיווח על נאומו של צ’אושסקו בפרלמנט הרומני בעקבות הפלישה: הפלישה נוגדת את החוק הבינלאומי ואת עקרונות יחסי העמים הסוציאליסטיים וגורמת דאגה לשלטונות רומניה. זהו מעשה כיבוש, הצבאות הפולשים לא נתבקשו לעשות זאת על ידי שלטונות צ’כוסלובקיה, הסוציאליזם בצ’כוסלובקיה אינו בסכנה ועל כן הפלישה אינה מוצדקת, הבעת סולידריות עם הצ’כים והצעת שירותי ממשלת רומניה להגעה להסדר, אין להשתמש בברית ורשה נגד מדינה חברה בברית.

29. אליעזר דורון, שגריר ישראל בבוקרשט אל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 25 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, א/7429/13
השגריר מדווח על ריכוזי כוחות צבא ברית ורשה על הגבול הרומני ועל היערכות הרומנים נוכח האיום, על אף שהסיכוי לפלישה לרומניה אינו גדול. הרומנים מעריכים את ההיערכות הצבאית של ברית המועצות לפלישה כטובה אך הסובייטים לא היו מספיק מוכנים מבחינה מדינית ליום שאחרי, הסובייטים מעוניינים לחסל את ההתמרדות בפראג ואם יש צורך – גם את המוקדים בבוקרשט ובבלגראד כדי שלא יצטרכו להתמודד בשתי חזיתות – בסין ובמקום נוסף. שמועות על דיווח של הסובייטים לאמריקאים על הפלישה טרם התרחשה וקיומה של עסקת הימנעות אמריקנית מתמיכה בצ’כוסלובקים בתמורה לתמיכה סובייטית בפתרון משבר וייטנאם.

30. ניצן הדס, שגרירות ישראל בבון אל אביגדור דגן, מנהל מחלקת אירופה ג‘ במשרד החוץ, 28 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, א/7429/13
אין אישור לידיעות על ריכוזי צבא על גבולות רומניה. הערכה שחלפה הסכנה המידית לפלישה לרומניה

31. ניצן הדס, שגרירות ישראל בבון אל אביגדור דגן, מנהל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 10 בספטמבר 1968
ארכיון המדינה, חצ/4230/16
הנהגתו של דובצ’ק פועלת להנהגת האמצעים המוכתבים על ידי מוסקבה אך הסובייטים אינם מרוצים מקצב פעולתו של דובצ’ק. הסובייטים שולחים את אנשיהם כדי לעמוד מקרוב על יישום היוזמות הסובייטיות ובין השאר לזרז את החלפת מנהיגי צ’כוסלובקיה, לרבות דובצ’ק. הביקורת על דובצ’ק מקרב הציבור הצ’כי אינה גלויה עדיין אך צפויה. תהליך הירידה בפופולריות שלו יקל על הסובייטים את החלפתו. דובצ’ק הוא עתה בובה המופעלת על ידי הסובייטים ונראה שהליברליזם הצ’כי חוסל. אכזבה בגרמניה המערבית מן התגובות הרפות במערב לפלישה שהפתיעו את הסובייטים ושעלולות לעודדם ליוזמות נוספות.

32. זאב ש”ק, שגריר ישראל בווינה אל משרד החוץ, 27 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, חצ/4163/17
הסובייטים לא נערכו היטב לתוצאות המדיניות של הפלישה גם התכוננו היטב להיבט הצבאי שלה משום שהדעות בברית המועצות ביחס לפלישה היו חלוקות ומשום שהעריכו שיצליחו להקים ממשלה נאמנה למוסקבה בתוך שעות. ש”ק מפרט את היסוד הכלכלי בהחלטת ברית המועצות על הפלישה וטוען שהחרדה מאובדן המשענת הכלכלית הצ’כית גדולה לפחות כמו חרדת הליבראליזם.

33. זאב ש”ק, שגריר ישראל בווינה אל משרד החוץ, 26 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, א/7429/13
הערכתו של ש”ק שנוצר נתק בין מנהיגי צ’כוסלובקיה הנמצאים בשיחות במוסקבה ובין הציבור הצ’כי. אם המנהיגים יתפשרו הם יחשבו כמשתפי פעולה עם הרוסים ואם יפרו את ההסכמים עם הרוסים יתחדש הדיכוי. בסלובקיה מסתמנת נכונות לפשרה, הוסאק מסתמן כמועמד להחלפת דובצ’ק.

34. ניצן הדס, שגרירות ישראל בבון אל אביגדור דגן, מנהל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 28 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, א/7429/13
על פי הערכת משרד החוץ הגרמני סיכום שיחות מוסקבה אינו מתפרש על ידי הציבור הצ’כוסלובקי כפשרה אלא ככניעה צ’כוסלובקית. הסובייטים שחררו את ההנהגה הצ’כית אך בונים על קרע בין דובצ’ק ובין הציבור הצ’כי. דיפלומט סובייטי בכיר הדליף למקורות בנאט”ו שהסובייטים מעוננינים שדובצ’ק יוצג כמי שבגד בעמו. מספר הכוחות הצבאיים של ברית ורשה בצ’כוסלובקיה לא הצטמצם עד כה.

35. אביגדור דגן, מנהל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ אל זאב ש”ק, שגריר ישראל בווינה, 29 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, א/7429/13
דגן מעריך שהרוסים הסכימו לשובו של דובצ’ק לצ’כוסלובקיה מפני שטרם הצליחו להקים ממשלה שתשתף איתם פעולה והניחו שהוויתורים להם הסכים דובצ’ק במוסקבה יכשילו אותו ממילא ויפילו אותו מבפנים ובינתיים יצליחו הרוסים לגבש קבוצה שתחליפו.

36. ניצן הדס, שגרירות ישראל בבון אל אביגדור דגן, מנהל מחלקת אירופה ג’ במשרד החוץ, 21 באוקטובר 1968
ארכיון המדינה, חצ/4230/16
הגרמנים מעריכים שמצב הנהגתו של דובצ’ק מחמיר. לכאורה מנהל דובצ’ק את ענייני צ’כוסלובקיה אך למעשה הסובייטיים מנהלים את ענייניה מעל ראשו, הסובייטים תובעים משפטי ראווה, טיהורים ומאסרים. הסובייטים מגלים גישה אנטישמית והראשונים שסולקו מעמדות מפתח היו המנהיגים שמוצאם יהודי. השיחות במוסקבה נוהלו ברוח אנטישמית בוטה. האווירה בפראג פסימית ובעיקר בקרב האינטלקטואלים. הצבא הסובייטי עדיין נוכח בצ’כוסלובקיה וחייליו עוסקים בביזה ובאונס בקרב האוכלוסייה הצ’כית.

37. שגרירות ישראל בווינה אל מחלקת אירופה ג’ ומחלקת הסברה במשרד החוץ, 31 באוגוסט 1968
ארכיון המדינה, חצ/4163/15
דיווח על מעצרים המוניים גם של אנשי ציבור ואינטלקטואלים, בריחת אינטליגנציה, תנועות צבא רוסי על גבול רומניה, הכלכלה הצ’כית על סף התמוטטות, החרפת הצנזורה, כתבות העיתון מעריכות שהרפורמיזם בצ’כוסלובקיה מוגר.

38. משה ביתן, סמנכ”ל משרד החוץ לענייני צפון אמריקה ואפריקה אל יצחק רבין, שגריר ישראל בוושינגטון, 1 בספטמבר 1968
ארכיון המדינה, חצ/4163/17
האירועים במזרח אירופה טרם הסתיימו וקשה להעריך אם יהיה להם המשך ברומניה או ביוגוסלביה. המניע העיקרי להתערבות הצבאית הסובייטית הוא אסטרטגי צבאי ורצון להגדיר היטב את אזור השפעתה, הסובייטים העריכו שארצות הברית תמנע מתגובה, הטעות בארצות מערב היא הערכתן השגויה שהמנהיגות הסובייטית מעוניינת באותה מידה כמוהן בשמירת הדטאנט. להיטותה של ארצות הברית להפיג את המתיחות עם ברית המועצות החלישה אותה. ביתן מביא כמה השלכות על מצב יהודי מזרח אירפה ועל המצב במזרח התיכון.

39. ישיבת ממשלה מ-1 בספטמבר 1968
הממשלה דנה בצורך הדחוף לקלוט את יהודי צ’כוסלובקיה נוכח הפלישה הסובייטית. השר בגין מבקש למצוא את הדרך להעביר ליהודי צ’כוסלובקיה מסר סמוי שממליץ להם לצאת מארצם ושיתקבלו בברכה בישראל גם נוכח תופעת נישאוי התערובת הנפוצה בקרבם. עוד דנה הממשלה במצבם של הודי רומניה ובצורך לעמוד בקשר עם ממשלת רומניה באשר להעלאתם ארצה.