יחסי ישראל ארצות הברית

ב.1 | מבוא

‘תודה על הזמנתך לבקר ‘בארצך הנהדרת’ (‘wonderful country’) כך כתב הכומר מרטין לותר קינג לראש ממשלת ישראל לוי אשכול במאי 1967 בתשובה על הזמנתו של אשכול לבקר בישראל כאורח ממשלתה (תעודה 16). זה היה שיאם של המאמצים שעשו גופים יהודיים וישראליים, וממשלת ישראל בכלל זה, להביא את הכומר קינג לביקור בישראל. המאמצים נמשכו כמה שנים אך לא נשאו פרי.

מרטין לותר קינג, מנהיג תנועת זכויות האזרח והשוויון לשחורים בארצות הברית, נולד ב-15 בינואר 1929 ונרצח ב-4 באפריל 1968. ב-21 בינואר 2013, כמדי שנה ביום שני השלישי של ינואר, יחול בארצות הברית יום מרטין לותר קינג. לרגל היום, ובמלאות 45 שנים לרצח קינג, מציג ארכיון המדינה 17 תעודות מאוספיו שעוסקות בקשרים שנרקמו בינו לבין מדינת ישראל ובניסיונות שנעשו להביאו לביקור בארץ.

מרטין לותר קינג באנדרטת לינקולן במהלך “המצעד לוושינגטון למען תעסוקה ושוויון”, 28 באוגוסט 1963, עת נשא את נאומו “יש לי חלום” (ברקע: אנדרטת וושינגטון).

ב.2 | מרתין לוטר קינג וישראל

על פי המסמכים שבידינו לא ברור מתי בדיוק החל הקשר בין קינג לדיפלומטים ישראלים ומתי עלה לראשונה הרעיון להזמין אותו לישראל. עדות ראשונה לרעיון כזה נמצא במכתבו של קונסול ישראל באטלנטה זאב דובר לשגרירות בוושינגטון באוגוסט 1962, וממנה עולה שהראשונה להזמין את קינג לביקור בישראל הייתה הנהגת הסתדרות העובדים הכללית. דובר כתב שהוא רואה סיכון מה בהזמנת קינג לישראל על ידי ההסתדרות, שכן קינג הוא מנהיג שחור דומיננטי וקיצוני המאיים (בעיני הממסד הלבן) על הסדר בדרום, והדבר עלול לפגוע בשאיפותיה של ישראל ליצור קשרים עם מדינות הדרום (תעודה 1). עם זאת ראה זאב דובר בקהילה השחורה בארצות הברית כוח מתחזק ודינמי והציע במכתב נוסף כי הקשרים יתבצעו באמצעות אקדמאים שחורים (תעודה 2).

למרות עמדתו של הקונסול באטלנטה הזמינה הסתדרות העובדים הכללית את קינג לבקר בישראל. בפברואר 1963 הודה נציגה בארצות הברית, בן ציון אילן, לכומר קינג על נכונותו להיענות להזמנה, והוסיף כי מזכ”ל ההסתדרות אהרון בקר הביע את שמחתו על כך והבטיח שיעשו כל הסידורים הנחוצים כדי שהביקור יתנהל לשביעות רצונם של קינג ואשתו (תעודה 3). אולם ביולי 1963 נודע לאנשי הקונסוליה באטלנטה שקינג ביטל את הביקור מסיבה בלתי ידועה. לצד קינג הוזמן גם ראלף אברנטי, שותפו להנהגת ‘ועידת המנהיגות הנוצרית הדרומית’ (SCLC) (תעודה 4). בשנים הבאות חזר הדפוס הזה פעמים מספר– גורמים ישראלים מזמינים, הכומר קינג נענה לכאורה ברצון, אולם הביקור אינו יוצא אל הפועל מסיבות שונות.

ב-1964, משנודע על זכייתו של מרטין לותר קינג בפרס נובל לשלום, החלו נציגי ממשלת ישראל להיפגש עמו ולפעול ישירות להזמנתו לביקור בארץ. סגן ראש הממשלה אבא אבן נפגש עם קינג בוושינגטון בנובמבר 1964 והזמינו לביקור בישראל (ההזמנה ניתנה לקינג לקראת צאתו לאוסלו לטכס קבלת פרס נובל). קינג הביע את הסכמתו וסוכם שיעמוד בקשר עם השגרירות לגבי מועד הביקור (תעודה 5). במרס 1965 הזמין אברהם הרמן, שגריר ישראל בוושינגטון, בשם ממשלת ישראל את קינג לביקור בישראל כאורחה הרשמי בכל מועד שיחפוץ (תעודה 6).

בעוד ממשלת ישראל שוקדת על הזמנתו של קינג, פנה אליו גם עורך הדין האמריקני אירווינג אנגל, לשעבר ראש הוועד היהודי-אמריקני AJC וידידו האישי. אנגל הציע לקינג לבקר בישראל כאורח ממשלתה, אך בחסות הוועד היהודי–אמריקני, כנראה מתוך רצון שגם הוועד יזכה ליוקרה כתוצאה מהביקור (תעודה 7). קינג השיב שישמח לבקר בישראל, שמעניינת אותו מבחינה סוציאלית, אך לנוכח העומס המוטל עליו הציע כי ביקורו בישראל ייערך לאחר השתתפותו בכנס הארגון לאחדות אפריקה באקרה, גאנה (סוף אוקטובר 1965) (תעודה 8).

פנייתו של אנגל גרמה להרמת גבה במחלקת ארצות הברית במשרד החוץ, כפי שעולה ממכתבו של אנגל לשגריר הרמן, ובו כתב שאם זה רצונה של ממשלת ישראל, יסיר הוא את הצעתו לערוך את הביקור בחסות הוועד היהודי-אמריקני (תעודה 10). בחילופי מכתבים בין השגריר הרמן למשרד החוץ בירושלים המליץ הרמן להסכים להצעתו של אנגל משום שלהערכתו קינג יסכים לבוא לישראל רק בחסות ארגון AJC (תעודה 9). הוא נענה על ידי שלמה ארגוב כי אין לו התנגדות לשיתוף פעולה עם הוועד היהודי-אמריקני בביקורו של קינג אף כי הדרך המכובדת ביותר היא תחת חסות ממשלת ישראל (תעודה 11). משהובהרה עמדתה של ממשלת ישראל כתב אנגל לקינג שהביקור יכול לצאת אל הפועל והסכים להצעתו של קינג שיערך בצמוד לביקורו באפריקה (תעודה 12). בדצמבר 1965 נפגש הכומר קינג לשיחה בעניינים שונים עם שמעון ילון, קונסול כללי של ישראל באטלנטה. בתחילת פגישתם ציין קינג שמזה ארבע שנים יש לו “הזמנה פתוחה” לבקר בישראל, אך לצערו הדבר לא יצא אל הפועל. הוא הביע את תקוותו שיוכל לבקר בישראל במחצית הראשונה של 1966 (תעודה 12א). אולם גם מועד זה חלף מבלי שקינג יבקר בישראל. רק אחרי זמן רב ענה קינג להזמנתו של השגריר הרמן וציין שאילוצי לוחות הזמנים הצפופים שלו מונעים ממנו לבקר בישראל באותה העת, אך הוא מקווה להיענות להזמנה במועד מאוחר יותר (תעודה 13).

ביוני 1966 כתב מיכאל ארנון, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, לשגריר בוושינגטון שנודע לו שקינג מתעתד להגיע לארץ הקודש בראש משלחת צליינים באפריל 1967, לקראת חג הפסחא, והציע לנצל את האירוע ולהזמין שוב את קינג לביקור רשמי (תעודה 14). כמו כן הגיע לידי משרד החוץ בירושלים מידע כי ירדן מעוניינת להזמין את הכומר קינג לביקור בירושלים, וישראל ביקשה להקדימה. בפברואר 1967 כתב לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, למרטין לותר קינג על שמחתו לרגל ביקורו הצפוי בישראל והציע לערוך אותו בחסות ממשלת ישראל שתגיש לו את מלוא העזרה (תעודה 15 מקור, הקלדה באנגלית – תעודה 15). בתחילת מאי 1967 השיב קינג בחיוב על ההזמנה וציין כי ישמח לבקר בישראל ולהיפגש אישית עם ראש הממשלה (תעודה 16). בגלל מלחמת ששת הימים, שפרצה ב-5 ביוני 1967 בוטל הביקור גם הפעם. פחות משנה לאחר מכן, באפריל 1968, נרצח מרטין לותר קינג בממפיס טנסי.

ולסיכום, בישראל רצו מאוד להביא את מרטין לותר קינג לביקור. מעמדו כחתן פרס נובל לשלום היה מקנה לאירוע יוקרה רבה, ולקיומו יכלה להיות השפעה חיובית על מעמדה של ישראל בקרב הקהילה השחורה בארצות הברית ובמדינות אפריקה, שקינג היה בהן דמות נערצת. למרות שקינג גילה אהדה לישראל והצהיר על זכותה להתקיים בשלום, הרי שלנוכח כל הדחיות וההתחמקויות שלו מביקור בה (ראו למשל תעודה 13), ייתכן שלא רצה להזדהות עם ישראל תוך כדי מאבקו לשוויון זכויות של השחורים בארצות הברית. ייתכן שתרמה לכך גם העובדה שבמהלך שנות ה-60 החל מעמדו להתערער בקהילה האפרו-אמריקנית עם עלייתם של גופים רדיקליים יותר בה, שהיו מזוהים עם עמדות אנטי-ישראליות, דוגמת מלקולם אקס וארגונו “אומת האסלם” (“Nation of Islam”) ו’הפנתרים השחורים’.