מִפְקָד מִשְׁמַר העם ירושלים תש"ח

אישי ציבור עם עיסוקים בתחומים שונים שהופיעו במפקד

במפקד זה הצלחנו לאתר אישי ציבור רבים עם מגוון עיסוקים מקצועיים וציבוריים אשר ניתן ללמוד מהופעתם במפקד, ומקום מגוריהם, על מאפיינים שונים של העיר ושכונותיה, במיוחד על הדומיננטיות של שכונת “רחביה” ושכונות הבת שלה (מעונות עובדים א’ וב’ וגן רחביה) מבחינת ההנהגה הפוליטית והאליטה המינהלית והאקדמית. אנשי הציבור יוזכרו להלן בקטגוריות שונות על-פי עיסוקם בשנת 1948, כאשר חלקם שינו את עיסוקם או הוסיפו לעצמם עיסוקים בהמשך חייהם (לא יוזכרו כאן אנשים שהפכו בהמשך לאנשי ציבור שאותרו במפקד והיו בזמן המפקד ילדים, חיילים, סטודנטים או תלמידי ישיבות).

נבחרי ציבור

בתקופת המנדט הבריטי, קבעו הבריטים את ירושלים כבירה השלטונית של ארץ ישראל. כך גם נהגה התנועה הציונית והסוכנות היהודית – שקבעו את המרכז הניהולי שלהן בבית המוסדות הלאומיים שנבנה בירושלים בכניסה לשכונת רחביה. לאור זאת התגוררו בירושלים מספר גדול יחסית של פוליטיקאים. איתרנו במפקד מגוון של פוליטיקאים ממפלגות שונות, שנבחרו ברובם למועצת המדינה הזמנית ו/או לכנסת הראשונה. חלקם אף כיהנו קודם לכן בתפקידים בכירים בסוכנות היהודית ובוועד הלאומי .

הקבוצה הגדולה ביותר הייתה אנשי מפא”י (מפלגת פועלי ארץ ישראל), שהייתה המפלגה הדומיננטית בישוב בתקופת המנדט ומפלגת השלטון לאחר הקמת המדינה. מנהיג המפלגה ויו”ר הסוכנות (ולאחר מכן ראש הממשלה הראשון) דוד בן-גוריון התגורר בתל אביב, אבל השתמש בדירה של בתו הסטודנטית רננה ברחביה כדירת עבודה, ולכן הוא מופיע במפקד. בנוסף אליו התגוררו ברחביה ראשי המחלקה המדינית של הסוכנות: משה שרתוק (שרת), גולדה מאירסון ומנהל מחלקת הכספים שלה אליעזר קפלן שעברו מתל אביב לירושלים בשל תפקידם, ועוד שלושה פעילי מפלגה מרכזיים שהיו תושבים ותיקים בשכונה: נשיא “הוועד הלאומי” יצחק בן-צבי, עו”ד ברנרד ג’וזף (דב יוסף) שמונה במהלך המלחמה לתפקיד מושל ירושלים ובכיר הסוכנות היהודית אליהו דובקין. יוצאי דופן היו: משה ברעם, שכיהן כמזכיר מועצת פועלי ירושלים, והיה חבר מועצת העיר, התגורר בשכונת נחלת אחים, וויקטור שם טוב ממפלגת מפ”ם – [מפלגת פועלים מאוחדת] שהתגורר סמוך לרחוב הנביאים.

גם מנהיגי שתי המפלגות הדתיות ‘המזרחי’ ו’הפועל המזרחי’ שהיו שותפות קבועות של מפא”י בהנהגת היישוב, ובהמשך, בהנהגת המדינה – התגוררו בירושלים – רובם בשכונת רחביה. מאיר בר-אילן שהיה אחד משני מנהיגי המפלגה והרב זאב גולד שעמד בראש המחלקה לפיתוח ירושלים בסוכנות היהודית, התגוררו שניהם ברחביה. לעומתם, הרב יהודה לייב פישמן (מימון), שהיה המנהיג השני של המפלגה התגורר בירושלים בשכונת רוממה, אך בזמן המלחמה שהה בתל אביב ולכן הוא לא מופיע במפקד. משה שפירא, מנהיג מפלגת “הפועל המזרחי”, ואף כיהן כראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית התגורר אף הוא ברחביה. בין אנשי המפלגה שנפקדו: זרח ורהפטיג, שכיהן כראש המחלקה לחוק ומשפט בוועד הלאומי התגורר בזכרון משה. יוסף בורג, פעיל בכיר נוסף במפלגה, עבר להתגורר בירושלים בשכונת רחביה זמן קצר לאחר המלחמה ולכן לא אותר במפקד.

בימין הרוויזיוניסטי, נפקדו אריה אלטמן, יו”ר נשיאות ברית הצה”ר (הציונים הרוויזיוניסטים) ופעיל האצ”ל ומפלגת “חרות” אליהו מרידור, שהתגוררו שניהם ברחביה. והעיתונאי אב”א אחימאיר, שהיה מנהיג “ברית הבריונים” ופעיל רוויזיוניסטי בולט בשנות ה-30 והתגורר בשכונת מקור ברוך.

מבין שתי מפלגות הימין-מרכז “האזרחיות” – “הציונים הכלליים” והמפלגה הפרוגרסיבית, נפקדו ארבעה פעילים בולטים, שכולם התגוררו בשכונות רחביה: דניאל אוסטר, שכיהן כראש עיריית ירושלים לאחר הקמת המדינה, אליהו ברלין שהיה זקן חותמי מגילת העצמאות. משה קולודני, שכיהן כראש המחלקה לעליית הנוער בסוכנות היהודית ואברהם גרנובסקי (גרנות) שכיהן כיו”ר הקרן הקיימת לישראל.

מנהלים ופקידים בכירים במוסדות הלאומיים

בנוסף לבעלי התפקידים במוסדות הלאומיים, נפקדו גם כאלה שלא היו פעילים פוליטיים בעת המפקד, ועבדו במגוון גופים: הסוכנות היהודית (הרוב), ההסתדרות הציונית, הוועד הלאומי, ועדת המצב, קק”ל ועוד. גם בקבוצה זו, התגוררו רוב האנשים בשכונת רחביה וסביבתה: יעקב טשרנוביץ’ (צור), מנהל המפקד לשרות העם, אלכס ביין, סגן מנהל הארכיון הציוני, גיאורג יוסף הרליץ, מנהל הארכיון הציוני, שנרשם במפקד בבית ללא כתובת, איש הוועד הלאומי, חיים יפת, ואנשי הסוכנות היהודית: אליהו ששון, ולטר איתן, אברהם נדד, מנחם אמיל שמורק, צבי לוקר, חיים ברלס, רבקה קימל ושלמה אומברטו נכון.

בשכונת קריית שמואל הסמוכה לרחביה, נפקד מזכיר ועדת המצב, זאב שרף ואיש קק”ל, נתן ביסריצקי (אגמון). במרכז העיר איתרנו את מקום עבודתו של חיים סלומון, מוועדת המוסדות לענייני ירושלים ואת הזוג אברהם וזינה הרמן ממחלקות ההסברה של ההסתדרות הציונית ועליית הנוער. ברוך דובדבני היה הפקיד היחיד שהוא ומשפחתו התגוררו בשכונות ותיקות יותר – בשכונת מקור ברוך.

קציני צבא

במפקד נפקדו מספר קציני צבא בדרגות שונות, כאשר הייחודיות באה לידי ביטוי במקומות מגוריהם המגוונים ולא כריכוז בשכונה אחת. ביניהם נמצאו: יגאל סוקניק (ידין), ראש אגף מבצעים והרמטכ”ל בפועל, נרשם במפקד בבית הוריו ברחביה, אף שלא ברור אם התגורר שם בפועל. ברחביה התגוררו גם ישראל עמיר, שהיה מפקד חטיבת “עציוני” הראשון, ובהמשך מפקד חיל האוויר, ישורון שיף, שהיה עוזרו של מפקד החטיבה השני, דוד שאלתיאל (שאלתיאל עצמו לא אותר במפקד, למרות שככל הנראה, התגורר בירושלים). וחיים הרצוג שהתמנה בתחילת המלחמה לראש אגף ביטחון וקצין קישור בירושלים.

קצינים נוספים שנפקדו, התגוררו במגוון שכונות בירושלים: במקור ברוך התגוררו: קצין הפלמ”ח רחבעם זאבי ויצחק נבון – ראש המחלקה  הערבית בש”י; סמוך לשכונת שערי חסד, התגורר קצין הפלמ”ח עוזי נרקיס; בבית הכרם, התגורר קצין חטיבת “עציוני”, דב שיאון. בהקשר של המפקד, חשוב לציין גם את זאב אבנת, שהיה מפקד “משמר העם” שהתגורר במרכז העיר.

רבנים

ירושלים הינה בעלת אופי דתי-מסורתי ברובה, לאור זאת, נמצאו מספר גדול יחסית של רבנים אשכנזים וספרדים, (בנוסף לרבנים שהיו נבחרי ציבור שהוזכרו כבר). הם התגוררו במגוון שכונות, רובם בשכונות הוותיקות שהוקמו בתקופה העות’מנית. הקבוצה הגדולה ביותר של הרבנים התגוררה במרחב השכונות הצפוניות: גאולה – כרם אברהם ומקור ברוך: הרב האשכנזי הראשי לירושלים צבי פסח פרנק, הרב צבי יהודה קוק, הרב דוד כהן – “הנזיר”, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב אלעזר מנחם מן שך והרב שלמה יוסף זווין.

קבוצה נוספת של רבנים התגוררו במרחב המרכזי של שכונות הנחלאות ושערי חסד: הרב אליהו פרדס, הרב אריה לווין, הרב יוסף קאפח והרב יעקב משה חרל”פ. קרוב למרחב זה התגוררו הרב יוסף שלום אלישיב והרב הראשי הספרדי בן-ציון מאיר חי עוזיאל ברחובות המתחברים  לרחוב הנביאים.

בשכונת רחביה איתרנו רק שלושה רבנים בשונה מבעלי העיסוקים האחרים שהתגוררו ברובם בשכונה זו: הרב הראשי האשכנזי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לצה”ל שלמה גורונצ’יק (גורן) והרב בצלאל ז’ולטי.

אנשי חינוך

במפקד נמצאו מגוון של אנשי חינוך בולטים שניהלו או לימדו במוסדות שונים. מבחינת מקום המגורים הייתה דומיננטיות מסוימת לאזור שכונת רחביה וסביבתה שבו איתרנו תשעה אנשי חינוך אבל מבחינת מוסדות הלימוד שבהם לימדו המורים המופיעים במפקד הייתה הנוכחות הבולטת ביותר לסמינר למורים ע”ש דוד ילין בבית הכרם ולבתי הספר התיכון והעממי (היסודי) בית הכרם הצמודים אליו. מבין תושבי שכונת בית הכרם איתרנו את מנהל הסמינר עד 1948 וההיסטוריון בן-ציון דינבורג (דינור), מנהל הסמינר החל מ-1948 ישראל מהלמן ואת המורים בתיכון בלהה יפה ויהושע אביזהר שנרשם במפקד כתושב שכונת בית וגן הסמוכה, אך רוב חייו התגורר בבית הכרם. חלק מורי מוסדות החינוך בבית הכרם שאיתרנו התגוררו מחוץ לשכונה: מנהל בית הספר העממי דוד בנבנשתי שהתגוררו ברחביה; אברהם אבן-שושן, בלשן ומורה ללשון בביה”ס התיכון, שהתגורר במקור ברוך והפך בהמשך למנהל הסמינר אחרי מהלמן.

הייתה נוכחות בולטת במפקד גם לחברי סגל הגימנסיה העברית רחביה שנפקדו, התגוררו כולם בשכונה. איתרנו את מנהל הגימנסיה אברהם בר-תנא ושלושה ממורי המוסד: יצחק שלו (המשורר), יוסף כהן-צדק ואריה באומינגר. ברחביה וסביבתה התגוררו גם אנשי החינוך הדתיים אפרים אלימלך אורבך שניהל את ביה”ס התיכון הדתי “מעלה”, יהושע רדלר-פלדמן (ר’ בנימין) שהייה ממייסדי הישיבה התיכונית הראשונה “אלומה” (התגורר בבית המעלות). עוד שני אנשי חינוך שהתגוררו ברחביה היו מנהלת “חוות הלימוד” רחל ינאית בן-צבי (אשתו של יצחק בן-צבי) ואליעזר ריגר שלימד בחוג לחינוך באוניברסיטה העברית.

משפטנים

איתרנו במפקד משפטנים רבים שהתגוררו רובם ברחביה (ובהם כל השופטים) ומיעוטם נפקדו במרכז העיר, חלקם במקום מגוריהם וחלקם המקום עבודתם. לא איתרנו משפטנים משכונות אחרות.

ניתן למיין את המשפטנים שאיתרנו לכמה קטגוריות: גד פרומקין וגד שטולץ שכיהנו כשופטים בתקופת המנדט (פרומקין כשופט עליון); יוסף קוקיה ומשה נכט שכיהנו כמשפטנים במערכת הממשל המנדטורית; משה זמורה, יצחק אולשן ושמחה אסף (חוקר ומרצה למשפט עברי) שהיו שלושה מחמשת השופטים הראשונים שמונו לבית המשפט העליון של מדינת ישראל (זמורה היה נשיא בית המשפט); דוד גויטיין, חיים כהן ואליהו מני שהיו עורכי דין פרטיים בעת המפקד ומונו מאוחר יותר לשופטים בבית המשפט העליון.

בנוסף לאלה איתרנו עוד קבוצה של עורכי דין פרטיים: קולין גילון (חתנו של פרומקין), שמואל תמיר, צבי בר-ניב, יצחק טוניק, שלמה תוסיה-כהן, מרדכי עליאש, דוד אבולעפיה, גדעון האוזנר ורוזה גינוסר (האישה הראשונה בארץ ישראל שעסקה בפרקטיקה משפטית).

חוקרים במדעי הרוח והחברה

המשורר נתן אלתרמן כתב שיר סאטירי על שכונת רחביה בשם: “דוקטור מול דוקטור גר” המתייחס לריבוי האקדמאים בשכונה וסביבתה שרובם היו מרצים באוניברסיטה העברית. ריבוי זה התבטא במיוחד בתחומי מדעי הרוח והחברה. לפני פירוט שמותיהם נציין שאיתרנו במפקד בשכונת רחביה את נשיא האוניברסיטה יהודה לייב מאגנס, שלא היה חוקר והתגורר בירושלים עד נסיעתו לארצות הברית  בסוף אפריל 1948 (שם הוא נפטר באוקטובר של אותה שנה).

להלן רשימת החוקרים העיקריים בתחומי מדעי הרוח והחברה שאיתרנו התגוררו ברחביה וסביבתה:

היסטוריונים:

אברהם יערי, שמואל אטינגר, דוד פלוסר, משה שוובה, יוסף קלוזנר (עבר במהלך המלחמה באופן זמני מתלפיות לרחביה).

ארכיאולוגים:

אלעזר ליפא סוקניק, שמואל ייבין, אברהם בירן, מיכאל אבי-יונה, בנימין מזר ויוסף אבירם.

חוקרים בתחומי מדעי היהדות (מקרא, תלמוד, קבלה ועוד): משה דוד קאסוטו, נפתלי הרץ טור-סיני, יעקב נחום אפשטיין, חנוך אלבק, גרשום שלום, אברהם מאיר הברמן ומשה אטיאש.

חוקרי פילוסופיה:

מרטין בובר, נתן רוטנשטייך וחיים יהודה (ליאון) רות (הפילוסוף וחוקר הפילוסופיה שמואל הוגו ברגמן התגורר גם כן ברחביה, אך לא שהה בארץ בזמן המפקד).

חוקרי שפה וספרות ערבית:

יוסף יואל ריבלין, דוד צבי בנעט ויהושוע בלאו, שהתגורר בקריית שמואל הסמוכה לרחביה.

גאוגרפים:

יצחק שטנר, דוד עמירן וזאב וילנאי.

היו גם חוקרים במדעי הרוח והחברה שהתגוררו מחוץ לשכונת רחביה ובמיוחד בשכונת בית הכרם. בשכונה זו התגוררו הגאוגרף אברהם יעקב ברוור (ברור) וההיסטוריונים:  משה דוד גאון וחנינה מזרחי ובן-ציון דינור שהוזכר כבר קודם ברשימת אנשי החינוך. מעבר לחוקרים שהוזכרו, איתרנו רק חוקרים בודדים במדעי הרוח שהתגוררו בשכונות אחרות.

רופאים וחוקרים במדעי הטבע והמתמטיקה

הביטוי הסאטירי בשיר של אלטרמן על  לשכונת רחביה היה נכון לגם לגבי דוקטורים בתחום הרפואה. איתרנו חמישה רופאים שהתגוררו בשכונה: אריה דוסטרובסקי, משה רחמילביץ’, אריה ליאו אוליצקי והאחים הרמן וברנרד צונדק.

הרופאים היחידים שמצאנו מחוץ לשכונה היו הרופאים הוותיקים מרדכי ברכיהו שהתגורר בבית הכרם ורופא העיניים אברהם אלברט טיכו שהתגורר סמוך לרחוב הנביאים.

מצאנו במפקד גם כמה חוקרים בתחומי הטבע והמתמטיקה שכולם התגוררו ברחביה וסביבתה: הזואולוגים שמעון בודנהיימר ואהרן שולוב, הביוכימאי והנוירופיזיולוג ישעיהו ליבוביץ, והמתמטיקאי אברהם הלוי פרנקל שהתגורר בבית המעלות.

עיסוקים מקצועיים נוספים

נמצאו גם במפקד עוד כמה בעלי עיסוקים מקצועיים נוספים .

מצאנו שלושה אדריכלים: זלמן ליף (ליפשיץ) ואברהם צ’רניאק שהתגוררו ברחביה וריכרד קאופמן שאותר במפקד רק בכתובת המשרד שלו ששכן סמוך לרחוב הנביאים, אבל לא במקום מגוריו.

מצאנו ארבעה צלמים שהתגוררו כולם ברחובות שונים במרכז העיר אלפרד ברנהיים שהתגורר ברחוב המעלות, יהודה איזנשטרק שהתגורר ברחוב המלך ג’ורג’ ודוד רובינגר שהתגורר סמוך לרחוב הנביאים.

נמצאו כמה עיתונאים ושדרני רדיו. העיתונאים שאיתרנו הם: עורך ה”פלסטיין פוסט” (“The Palestine Post”) גרשון אגרונסקי (אגרון) ועורך העיתון הרשמי של ממשלת פלשתינה (א”י)” מיכאל סימון שהתגוררו ברחביה ועורך “ידיעות אחרונות” בירושלים דב יודקובסקי שהתגורר במרכז העיר.

שדרני הרדיו שנפקדו הם: חנוך גבתון שהתגורר ברחביה, דרורה בן-אבי שהתגוררה במרחביה (קריית שמואל), ראומה מחבוב (אלדר) שהתגוררה בשכונת הבוכרים וחגי פינסקר שהתגורר במקור ברוך.