ב.1 | מבוא
דפוסי הנשיאות בישראל, סמכויותיו של הנשיא ומערכת יחסיו עם גורמי השלטון החלו להתעצב בעת כהונתו של הנשיא הראשון חיים וייצמן (1952-1949) ועוצבו במידה רבה בעת כהונתו של הנשיא השני יצחק בן-צבי (1963-1952). הנוהג שהשתרר הוא שהנשיא חסר בעצם סמכויות מדיניות או פוליטיות ומשמש כדמות ייצוגית שעומדת מעל המחלוקות הפוליטיות ופועלת במידת יכולתה לאחות קרעים ולמתן מחלוקות ציבוריות. עם זאת העניקו חוק המעבר תש”ט – 1949, ואחר כך חוק יסוד נשיא המדינה תשכ”ד-1964 לנשיא כמה סמכויות חוקיות כגון חתימה על חוקים ואמנות, חתימה על מינויים של בעלי תפקידים בכירים ועוד. בפועל אלו היו לא יותר מהענקת אישור רשמי להחלטות של מוסדות השלטון. ניתנו בידיו רק שתי סמכויות חשובות שיש בצדן גם מידה של שיקול דעת: הסמכות לחון עבריינים או להקל בעונשם; והסמכות לקיים לאחר מערכת בחירות או התפטרות ממשלה התייעצויות עם סיעות הכנסת ולהטיל על אחד מחברי הכנסת להקים ממשלה.
ההתייעצויות עם סיעות הכנסת היו למעשה ההזדמנות היחידה של נשיא המדינה לעמוד במרכז העשייה הפוליטית. באמצע כהונתו של הנשיא יצחק נבון התקיימו הבחירות לכנסת העשירית. הבחירות נועדו להתקיים בנובמבר 1981 אולם הן הוקדמו ל-30 ביוני 1981 בשל משבר פוליטי – התפטרותו מהממשלה של שר האוצר יִגָאֵל הורביץ בינואר 1981 שהותירה את ממשלתו של מנחם בגין כממשלת מיעוט הנשענת על 58 מנדטים בלבד (לאחר שחברי כנסת אחרים פרשו כבר קודם מהקואליציה).
בחירות אלה היו אולי הבחירות הדרמטיות ביותר בתולדות המדינה בשל הסיבות הבאות: (א) מלחמת הבחירות חשפה מאבק בין עדתי חריף כאשר רוב האשכנזים נחשבו למזדהים עם המערך ורוב בני עדות המזרח, ובייחוד יוצאי צפון אפריקה, נחשבו למזדהים עם הליכוד; (ב) הבחירות היו סוערות ביותר ולוו פה ושם בהתפרצויות אלימות; (ג) המרוץ בין המפלגות הגדולות, הליכוד והמערך, היה צמוד ביותר והוכרע על ידי אלפי בוחרים בלבד. גם ההפרש בין גוש הימין וגוש השמאל לא היה גדול; (ד) תוצאות המדגמים בליל 30 ביוני הצביעו על ניצחון המערך ואנשיו יצאו בחגיגות ניצחון ורק בבוקר ה-1 ביולי התברר שהליכוד ניצח. גם הפצצת הכור העיראקי ב-7 ביוני על ידי חיל האוויר הישראלי הוסיפה למתח הפוליטי כי היו שהאשימו את בגין שניצל את ההפצצה לצורכי הבחירות.
נבון ניצב במערכת הבחירות בעמדה עדינה וייחודית ביותר. מצד אחד הכול ידעו שהוא בא ממפלגת העבודה שבמערך ויותר מזה – הוא היה שותף לדרכו של מנהיג המערך שמעון פרס מזה שנים רבות. מצד שני נבון היה בן לעדות המזרח – ס”ט מצד אביו ובן ליהדות מרוקו מצד אמו – לא בדיוק הדמות האשכנזית שנחשבה למאפיינת את תומכי המערך. מצד שלישי נבון מילא באופן ממלכתי את תפקידו הנשיאותי ולא הביע את דעתו במאבק המפלגתי.
