שער שלישי - פעילותו של הנשיא נבון בתחום המדיני

ב-20 בינואר 1981 הושבע רונלד רייגן לנשיא ה-40 של ארצות הברית. לא היה זה רק שינוי פרסונלי לעומת קודמו בבית הלבן, אלא גם שינוי גדול בסגנון ההתנהלות והמנהיגות. ג’ימי קרטר היה דמוקרט ממדינת ג’ורג’יה, מגדל בוטנים מצניע לכת שהאמין בגישה פשרנית במדינות חוץ ומתן תשומת לב רבה לעניינים חברתיים ולנושא זכויות אדם ואזרח. רייגן הרפובליקאי היה שחקן קולנוע לשעבר, מושל קליפורניה ומחובר לחוגי אילי ההון והחברה הגבוהה, נץ מדיני ותומך נלהב במדינות של כלכלה חופשית. ההבדל ניכר גם בין נשות הנשיאים. רוזלין קרטר ביקשה להקנות לבית הלבן סגנון פשוט ועממי “נעדר נפיחות והדר”, ואילו ננסי רייגן שינתה את הסגנון בבית הלבן מן הקצה אל הקצה. היא בקשה לשוות לו את “ההוד והחן של אירופה”, כפי שנכתב בתזכיר של שגרירות ישראל בוושינגטון. מטבע הדברים השפיעו ההבדלים בין שני האישים על סגנון קשריהם עם הנשיא נבון. האם יצליח נבון למסד יחסי קרבה וידידות עם רייגן כפי שהצליח במקרה של קרטר, שהיה קרוב אליו הרבה יותר בעמדותיו?

נשיא ארצות הברית רונלד רייגן ורעייתו ננסי בפתח הבית הלבן בוושינגטון, 30 ביוני 1981

זה התחיל באופן שגרתי בברכה ששלח נבון לרייגן עם היכנסו לתפקיד (תיק נבון – ארצות הברית נ-344/7 עמ’ 127). בתשובתו של הנשיא האמריקני הדגיש הלה את אהדתו לישראל והתחייבותו לביטחונה (שם עמ’ 119). רייגן הוסיף וגילה יחס חיובי ואוהד לישראל בברכותיו לחגי ישראל כמו למשל ברכתו ליום העצמאות 1981 שבה הדגיש מאוד את הערכים והיעדים המשותפים לשתי המדינות. (תיק נבון – ארצות הברית נ-344/7 עמ’ עמ’ 82)

בתשובתו כבר הכניס נבון נימה אישי וברך את הנשיא האמריקני על הינצלותו מניסיון התנקשות בחייו שביצע ב-31 במרס צעיר מעורער בנפשו כדי להרשים את השחקנית ג’ודי פוסטר, שבה היה מאוהב בצורה חד צדדית (תיק נבון – ארצות הברית נ-344/7 עמ’78)

למרות שדפוס חילופי הברכות בין רייגן לנבון דמה לזה שאפיין את קודמו בתפקיד, הרי שבכל זאת ניכר שינוי מסוים. קרטר החזיק בעמדות שנגדו לא אחת את עמדותיה המדיניות של ישראל, ומקורביו הרבו לבקר את מדיניותה, בעיקר בכל הקשור לעולם הערבי ולנעשה בשטחים המוחזקים. לעומתו רייגן היה אוהד ותומך נלהב של ישראל גם אם לא חסך ביקורת ממנהיגיה. בברכותיו הוא שב והדגיש ביתר שאת  את הערכים המשותפים ואת הקשרים העמוקים בין ישראל לבין המדינה שבראשה עמד, ושב והביע את תמיכתו במדינה היהודית ובמחויבותו לשלמותה וביטחונה. בשלהי יולי 1981 חרג הנשיא רייגן מהרוטינה של ברכות לחגים ושלח ברכה חמה ומפרגנת לקונגרס העולמי הראשון על המסורת המשפחתית היהודית. קשה שלא להבחין בטון המאוד אוהד שבו נכתבו הדברים (תיק נבון – ארצות הברית נ-344/7 עמ’ 66. תשובת נבון, תיק הנשיא נבון – מורשת בית סבא, נ-293/18, עמ’ 45).

.1 | ביקור נבון בוושינגטון וחיזוק הקשרים

הקשרים הפורמליים וחילופי הברכות בין הנשיא רייגן לנשיא נבון נמשכו גם בחודשים הבאים. כפי שהיה במקרה של הנשיא קרטר, הייתה זו פגישה אישית בין השניים שהעבירה את הקשרים לפסים יותר אישיים. בינואר 1983 עמד נבון לבקר בארצות הברית ולהיפגש גם עם הנשיא רייגן. בברכתו של הנשיא האמריקני לרגל חג החנוכה ובתשובתו של נבון בדצמבר 1982, הביעו השניים את ציפייתם לפגישה הצפויה ביניהם בחודש הבא. (תיק הנשיא חיים הרצוג – התכתבות עם ראשי מדינה ועם שגרירויות – ארה”ב. כרך ו’ (כולל גם את הנשיא נבון) נ-475/11 עמ’ 154-151).  (ראו: ביקורו של הנשיא נבון בארצות הברית, ינואר 1983 פרסום בהכנה)

.2 | מלחמה שמשנה אווירה

את יחסיו של נבון עם הנשיא קרטר, ליוותה ההתקדמות בתהליך השלום עם מצרים. תהליך השלום ליווה גם את קשריו עם מחליפו רייגן. אולם ביוני 1982 חל שינוי ושוב היו אלו רוחות מלחמה שנשבו מעל שמי המזרח התיכון. ישראל יצאה למבצע “שלום הגליל” שהתפתח למלחמה רחבת היקף בין צה”ל לבין כוחות פלסטינים והצבא הסורי על אדמת לבנון (ראו ארכיון המדינה, פעילותו של נבון במלחמת של”ג והקמת ועדת כהן) . המלחמה וספיחיה שנמשכו חודשים ושנים, קרעו את החברה הישראלית והעכירו את יחסי ישראל עם העולם ועם ארצות הברית. רבים נפלו במלחמה וכמה מחיילי צה”ל הוכרזו נעדרים בקרב סולטן יעקב. בצר להם פנו משפחות הנעדרים אל אישים שהתבקשו לסייע בבירור גורלם ובהם הנשיא נבון. הנשיא פנה אל אישים ברחבי העולם שיסייעו בכך וב-15 בינואר פנה אל הנשיא רייגן בעניין הזה שאותו לא הספיק להעלות בשיחה ביניהם בוושינגטון.  הוא כתב לו על יאושם וסבלם של משפחות הנעדרים שכל מאמציהם להתחקות אחר גורלם של בניהם כשלו. בידעו את רגישותו של הנשיא האמריקני לסבל האנושי, הוא ביקש ממנו שיקדיש תשומת לב אישית לעניין הזה והודה לו בשם עם ישראל, הנעדרים ומשפחותיהם (תיק: הנשיא נבון – הצעות ותלונות, נ-315/2 עמ’ 410)

ב-8 בפברואר ענה לו רייגן באריכות הוא ציין את תחושות ההזדהות עם המשפחות, את המאמצים שעשו מדינאים אמריקנים שונים בעניין הזה ואת מעורבותו האישית, והבטיח להמשיך ולטפל בעניין. (תיק הנשיא חיים הרצוג – התכתבות עם ראשי מדינה ועם שגרירויות – ארה”ב. כרך ו’ (כולל גם את הנשיא נבון) נ-475/11, עמ’ 135).

מלחמת שלום הגליל הביאה לסבל רב לתושבי לבנון. יישובים ומחנות פליטים ספגו נזק רב, בתים נחרבו ומשפחות רבות מצאו את עצמן מסתופפות במחסות מאולתרים בפרדסים ובחורשות. נושא הפליטים ובייחוד מצוקתם של ילדי פליטים העסיק מאוד את אופירה נבון שהייתה פסיכולוגית בהכשרתה ועסקה בנושאי חברה וטיפול בילדים במצוקה. היא העלתה ביחד עם שר הכלכלה יעקב מרידור רעיון שישראל תיזום סיוע למשפחות פליטים בלבנון במימון בינלאומי. (על כך ראו את הסרט בתיק: “נשיא המדינה יצחק נבון – אופירה נבון – הוועדה לפליטים” (טס-10363/9). הרעיון לא הבשיל לכדי מעשה אבל בפברואר 1983 ענה לה מזכיר המדינה האמריקני ג’ורג’ שולץ באריכות על מכתב ששלחה לו בעניין טיפול בפליטים בכלל ובילדים בפרט. מכיוון שמכתבה של אופירה אינו בידינו לא ניתן לדעת אם המכתב עסק בפליטי לבנון או ביחס לילדי פליטים בכלל. שולץ כתב כי מחלקת המדינה האמריקני מקדישה לכך מחשבה רבה וסיים בהוראה שנתו לאחראים על כך ליצור עמה קשר כדי להמשיך בטיפול בהצעותיה לשיפור מצבם של ילדי פליטים (תיק הנשיא חיים הרצוג – התכתבות עם ראשי מדינה ועם שגרירויות – ארה”ב. כרך ו’ (כולל גם את הנשיא נבון) נ-475/11 עמ’ 76)

ברכתו של הנשיא האמריקני ליום העצמאות של ישראל, שחל באפריל 1983 ערב פרישתו של נבון מכס הנשיאות, ותשובתו של נשיא ישראל (תיק: הנשיא נבון -התכתבות שוטפת נ-311/5 עמ’ 59) היו כנראה האקורד האחרון של קשרי יצחק נבון ורונלד רייגן.

תיקים לעיון נוסף:

תיק נבון – ארצות הברית נ-344/7

תיק הנשיא חיים הרצוג – התכתבות עם ראשי מדינה ועם שגרירויות – ארה”ב. כרך ו’ (כולל גם את הנשיא נבון) נ-475/11

תיק: הנשיא נבון – הצעות ותלונות, נ-315/2

תיק: הנשיא נבון -התכתבות שוטפת נ-311/5