שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות

.1 | לימוד ערבית זהו "כורח קיומי" - יצחק נבון והשפה הערבית

יצחק נבון גדל בירושלים בסביבה רב-לשונית, והערבית הייתה אחת מן הלשונות הרבות אותן שמע ודיבר במהלך חייו. נבון למד ערבית במהלך לימודיו בגימנסיה רחביה ואחר כך בלימודיו באוניברסיטה העברית. לאחר לימודיו באוניברסיטה, שימש כמורה לערבית בבית הספר “בית הכרם” (כיום “התיכון ליד האוניברסיטה”), ואחד מתלמידיו היה לימים מנכ”ל משרד החינוך בתקופת כהונתו, אליעזר שמואלי…

לאור שליטתו בערבית שימש נבון בתפקידים שדרשו בקיאות מלאה בשפה הערבית, כגון קצין מודיעין במלחמת העצמאות ואחראי על האזנה לכוחות הערביים בגזרת ירושלים, והוא נמנה על סגל מחלקת המזרח התיכון במשרד החוץ. בבית הנשיא נשא יצחק נבון לא אחת דברים בערבית כשאירח משלחות של ערבים, או כשנאם בפני הפרלמנט המצרי בערבית ספרותית (ראו את הפרסום: תרומתו של נבון לקידום תהליך השלום עם מצרים).

נבון טען לא אחת שידיעת השפה הערבית היא מפתח להבנה ולשיפור יחסינו עם שכנינו הערבים בארץ ובארצות השכנות. הזדמנות לשפר את הוראת הערבית נפלה לידיו כאשר שימש כשר החינוך  בשנים 1984 – 1990.

ב 1986 החליט יצחק נבון לקדם את לימודי הערבית במערכות החינוך היסודי והעל יסודי. באגרת למנהלי בתי הספר כתב כי “נקודת המוצא שלנו היא שאנחנו חיים באזור שבו כל שכנינו הם ערבים: עשרים ושניים מדינות ערביות ואוכלוסייה ערבית המונה 180 מיליון דוברי ערבית. במצב כזה קיים כורח קיומי שנחנך את הדור הצעיר ללמוד ולהכיר את שפת שכנינו ואת תרבותם” (תיק גל 15444/3).

איגרת נבון למנהלי בתי הספר בנוגע ללימוד ערבית (גל 15444/3)

סיבה נוספת לקידום לימודי הערבית, הייתה שאיפתו של נבון לקידום הדו קיום בין יהודים לערבים במדינת ישראל. (ראו בעניין זה פרסום נפרד)

.2 | שיפע"ת תכניות ללימוד ערבית

לצורך קידום תוכנית הלימודים בערבית, הושאל למשרד החינוך מצה”ל אלוף משנה נסים עצמון (1937 – 2016), קצין מודיעין בכיר, שערך בדיקה על רמת לימודי הערבית בבתי הספר. נבון מינה את עצמון לנהל את תכנית שיפע”ת – הוראת השפה והתרבות הערבית בבתי ספר עבריים. מלבד הרצון לתת לתלמידים כלים להבנת העולם הערבי בישראל וזה המקיף אותה. עמדה בבסיס התכנית גם כוונה (שהודגשה פחות) להכנת כוח אדם מתאים לצה”ל, לשירות בחיל המודיעין.

נבון הנחה את ראש המועצה הפדגוגית יצחק פור בנוגע לתכנית: זו תהיה תכנית רב שנתית, תקציבה 150 אלף דולר (התקציב נקבע בדולרים כי באותם ימים השתוללה בישראל היפראינפלציה של מאות אחוזים בשנה), היחידה תשב בבית ברל (בבית ברל ספרייה ערבית גדולה, סמינר למורים ערביים, מעבדה לשונית ומחשבים בערבית ובמרכז הארץ) ומנהלה יהיה עצמון. נבון הדגיש את ריכוז המאמץ ללמוד הערבית בכיתות ז’ – י’ב.

התכנית עברה כמה שלבי התפתחות. אנו מוצאים כמה שנים מאוחר יותר (ינואר 1990 – 3 חודשים לפני התפטרות נבון מתפקידו) טיוטה לתכנית דומה, בשילוב אמצעי לימוד ויזואליים וממוחשבים. אחד הדגשים המעניינים בתכנית, היא הצעה לעירוב של קרנות זרות במימון ובהנחלת חומרי הלימוד לתלמידים. הקרנות המוצעות כללו את:  קרן קרב, קרן קורת, קרן פרדריך אברט, הקרן החדשה לישראל ואחרות. (תיק גל 15461/4, עמודים 1 – 29)

יוזמה מעניינת לקידום לימודי הערבית בתיכון הוכרזה ע”י משרד החינוך באוגוסט 1989. משרד החינוך הוציא הודעה לעיתונות כי בשנה הקרובה (שנת הלימודים תש”ן, 1989 – 1990), 75 תלמידי כיתות י”ב יחד עם מוריהם יצאו לסיור במצרים, בו “ילמדו התלמידים מקרוב את תולדותיה של הגדולה במדינות ערב ויתרגלו את השימוש בשפה הערבית”. יזמותיו של יצחק נבון, חוללו שינוי עמוק בלמודי הערבית במערכת החינוך בישראל

(גל 15452/3, ע”מ 151)

.3 | פרק זה מבוסס על התיקים הבאים:

“לשכת השר יצחק נבון – ישיבות במזכירות הפדגוגית” (גל-15444/3)

“לשכת השר נבון – ידיעות לעיתונות” (גל-15452/3)

“לשכת השר נבון – לימוד השפה הערבית ותרבותה” (גל-15461/4)

“לשכת השר יצחק נבון – מערכת החינוך במגזר הערבי” (גל-15461/6)