מבוא

בפתח החוברת שהוכנה בעבור המשלחות הראשונות שיצאו למסע לפולין מטעם משרד החינוך ב-1988, כתב שר החינוך דאז, יצחק נבון: “פולין, שהייתה במשך מאות בשנים אחד המרכזים היהודיים החשובים בעולם, ריקה היום כמעט לגמרי מיהודים. פולין הפכה לבית-קברות אחד גדול, ובה נטבחו, הושמדו ונשרפו מיליוני יהודים… אחרי הביקור תבינו את מלוא המשמעות של קיום מדינת ישראל וחשיבות חיזוקה וביצורה, וכן תבינו את החשיבות של הסולידריות עם כל עם ישראל לתפוצותיו”.

מאז קום המדינה עברה הוראת השואה במערכת החינוך כמה שלבים מהכחשה והתעלמות, להכרה בחשיבות הנושא כאמצעי ללימוד קיומה של מסורת יהודית שחרבה וחינוך לערכים יהודיים, לאומיים ואנושיים. אחת הדרכים להגברת תודעת השואה שפותחו בסוף שנות ה-80 בתקופת שר החינוך נבון, הייתה ביקור של קבוצות נוער בפולין וסיור באתרים יהודיים ובמחנות השמדה. הכוונה הייתה למסע שהוא חלק מתהליך חינוכי, אותו מקדימה הכנה לימודית מפורטת ומעמיקה, בהתאם להנחיות משרד החינוך (חוזר מנכ”ל משרד החינוך, התרבות והספורט, 1991).

המשלחות הראשונות

למעשה יצאו כמה משלחות נוער לפולין, שלא מטעם משרד החינוך, עוד לפני שנת  1988 והתגובות של משתתפיהן נעו בין הצגת הביקורים כרבי חשיבות בהבנת השואה, לבין טענות שהחוויה שחווים המשתתפים חמורה מידי לגיל בית ספר תיכון. מסעות אלו פסקו עם ניתוק הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל למדינות הקומוניסטיות בעקבות מלחמת ששת הימים.

 

ב-1979 בהיותו נשיא המדינה נפגש יצחק נבון בבית הנשיא עם נציגי הארגונים של יהודי פולין בארצות שונות (הפדרציה העולמית של יהודי פולין).  בדבריו התייחס הנשיא ליהדות פולין העשירה ואל גודל האובדן שבהשמדתה והדגיש את הצורך להמשיך ללמד, להזכיר ולהעביר את מורשת העם היהודי ואת זכר השואה. את דבריו ניתן לשמוע בהקלטה זו :

https://youtu.be/ZZuIO38PfoU?t=20m47s

חידוש הקשרים עם פולין ופתיחת הדרך למסעות התלמידים לפולין

כמו בנושאים רבים אחרים, גם בעניין הוראת השואה אפשרה כניסתו של נבון למשרד החינוך ב-1984 להוציא לפועל נושאים שבהם תמך בשבתו בבית הנשיא. מתיקי משרד החינוך משנות ה-80 עולה שבתקופה זו קיבלה הוראת השואה תנופה במסגרת בית הספר. בתשובה לאזרח מתעניין בתכניות להוראת השואה בבתי הספר ענה יועץ שר החינוך, דר’ דב גולדנברג בנובמבר 1984 שבבתי ספר רבים מקובל לבקר ב”יד ושם”, שהמשרד מפרסם חומר רב בנושא השואה ושהתלמידים בחטיבה העליונה חויבו ללמוד בהיקף נרחב את נושא השואה ולהיבחן עליו במסגרת בחינות הבגרות (ע’ 22 בתיק: לשכת השר נבון – יומן שוטף, 1984). שאילתות שונות בנושא הוראת השואה והבאת השואה למודעות הציבור הוצגו בתקופה זו לשר החינוך נבון על ידי חברי כנסת שונים. מספר חברי כנסת טענו מול השר על כך שמשפט הדמה שנערך לדר’ מנגלה בירושלים ב-1985 לא שודר במלואו בטלוויזיה הישראלית. נבון ענה שהוא אכן רואה בכך מחדל(ע’ 107 – 109 בתיק: לשכת השר יצחק נבון – שאילתות במליאת הכנסת)*:

שתי שאילתות נוספות שמלמדות על העניין בלימודי השואה הוגשו ב-1985 לשר החינוך על ידי חברת הכנסת חייקה גרוסמן ועל ידי חבר הכנסת דב שילנסקי, שניהם ניצולי שואה, שהביעו את דאגתם באשר לתוצאות הקמתה של ועדה ישראלית-גרמנית לשם ביקורת על ספרי לימוד בשתי המדינות בתחומי הלימוד היסטוריה וגיאוגרפיה כדי להמליץ על תיקונים של אי דיוקים והשמטות: “מה בדעת כבודו לעשות על מנת שהתלמידים בישראל ילמדו וידעו את פרצופה האמיתי של גרמניה, כפי שאני ואחי למדנו אותם על גופנו ובשרנו בתקופת השואה?“ שואל שילנסקי. “האם הגיע הזמן לאזן את החשבון עם גרמניה על ידי תיאור של גרמניה הדמוקרטית של היום?“ תוהה גרוסמן (ע’ 12 – 14, 16 – 18 בתיק: לשכת השר יצחק נבון – שאילתות במליאת הכנסת). באותו זמן החלו להגיע לארץ משלחות של נוער מפולין. אל שר החינוך הגיעו מכתבי התנגדות בעיקר של יוצאי פולין על חיזוק וחידוש היחסים הדיפלומטיים והתרבותיים עם פולין: “האם עלי לשכוח כל זאת ולקבל את נציגי העם הרוצח הזה במולדתי כאילו לא היו דברים מעולם?“ (ע’ 28 בתיק: מדיניות מערכת החינוך – קשרים עם פולין).

אולם נראה שההפשרה במזרח אירופה וחידוש הקשרים בין ישראל ופולין היו חזקים מן ההתנגדות. בעת ביקורv של האופרה הפולנית בישראל בסוף 1985 בירך שר החינוך נבון על חידוש הקשרים התרבותיים:

גם התזמורת הפילהרמונית הישראלית קיבלה הזמנה לראשונה למסע קונצרטים בפולין ושר החינוך עצמו הוזמן בתחילת 1986 לביקור בפולין כדי לעמוד מקרוב על הפעולות המתבצעות שם לחקר ולזכר השואה. בפגישה בארץ עם קאז’ימירש קונקול, יו”ר המוסד להנצחה לאומית של זכר השואה בפולין ויו”ר הוועדה הפולנית לחקר פשעי מלחמה נאציים (שהיה בעבר שר הדתות) סוכם כי ישראל ופולין ישתפו פעולה בחקר השואה ושפולין תאפשר לישראל לצלם ולתעד מיליוני מסמכים של חומר ארכיוני נדיר על השואה. באותה פגישה הביע נבון את רצונו כי תלמידים ישראליים יבקרו בפולין, ובמיוחד באושוויץ (ע’ 19, 24 בתיק: מדיניות מערכת החינוך – קשרים עם פולין) בישיבה אצל שר החינוך באפריל 1986 סוכם שהשר יסייע למרכז עולמי ללימודי השואה, ימליץ לתת הקצבה מקרן העיזבונות ל”יד ושם”, יאשר תוספת לתקציב השנתי של המוסד לשם הבאת חומר ארכיוני ממזרח אירופה וינחה לביצוע החוק לקבלת אזרחות כבוד ל-5000 חסידי אומות העולם. נבון אכן העביר באמצעות שר המשפטים הצעה לוועדת שרים לענייני עיזבונות כי 5% מסך התקציב המחולק מידי שנה יוקצה ל”יד ושם”: “שימור של חומר ארכיוני לדורות הבאים שישמש עדות למה שקרה לא מתבצע בהיקף מספק…ההיסטוריה לא תסלח לנו“, אמר נבון:

ב-21 בדצמבר 1987 פנה השר אל מזכיר הממשלה אליקים רובינשטיין בבקשה להעלות לסדר היום של ישיבת הממשלה הקרובה הצעת החלטה בדבר תקצוב מוגבר ל”יד ושם” (ע’ 59, 203 בתיק: לשכת השר יצחק נבון – סיכומי פגישות בלשכה,  וע’ 5 – 6, וגם 135 – 138 בתיק: לשכת השר יצחק נבון – אגף לתרבות ואמנות).

מיסוד פרוייקט המשלחות של בני נוער לפולין

המגמה החיובית בתודעת השואה ובהוראתה בבתי הספר ניכרה גם בהקשר של משלחות הנוער. השינויים הפוליטיים הבין-לאומיים והאפשרות לחזור ולבקר במדינות מזרח אירופה בשנות השמונים הביאו עימם את ההזדמנות למסד את המסעות של בני נוער לפולין. המפנה המשמעותי בהיקף מסעות בני הנוער לפולין הגיע בעקבות ביקור בפולין של אברהם עודד כהן, מנהל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, כאורח אגודת קורצ’אק. בישיבת סיכום של הסגל הבכיר במשרד החינוך בספטמבר 1988 הביע  כהן את התרשמותו העמוקה מביקורו בפולין ואת הבנתו כי לביקור בפולין יש פוטנציאל חינוכי עצום. עד כה, לדבריו, יצאו שתי קבוצות של 16 תלמידים כל אחת ופנו 270 בתי ספר בבקשה להשתתף בפרוייקט (ע’ 5 בתיק: לשכת המנכ”ל שמשון שושני – ישיבות הנהלה סגל א’). עם שובו מפולין דיווח לנבון על פעולתו בפולין לקידום הפרוייקט – חתימת הסכמים, בחינת המסלול, תיאום עם המנהלים במחנות ההשמדה על דרכי הליווי ונושאי הביקור, תיאום סידורי הביטחון וכו'(ע’ 142 – 150 בתיק: לשכת השר יצחק נבון – החברה להגנת הטבע). בנובמבר 1988 כתבו חברי משלחת הנוער הראשונה למנכל משרד החינוך שמשון שושני  כי המפעל בעיניהם חינוכי ותורם להשרשת הזיכרון: “אנו מעזים ואומרים שאם הנושא יהיה קרוב ללב העם היהודי…קשה יהיה לו לעזוב את מדינתו היחידה…” (ע’ 8 – 9 בתיק: לשכת המנכ”ל שמשון שושני – נסיעות המנכ”ל לפולין).

אולם רק לאחר ביקורו בפולין של שר החינוך יצחק נבון והתרשמותו העמוקה ממראה עיניו, הוחלט לבנות תכנית חינוכית לבני נוער ולתלמידי כיתות י”א-י”ב, אשר בשיאה יעמוד הביקור בפולין. מאז מפתח ומפעיל משרד החינוך התרבות והספורט, באמצעות מינהל חברה ונוער תכנית חינוכית ייחודית לבני נוער בגילאי 17 – 18, הכוללת הכנה בת כחמישה חודשים לקראת הנסיעה, תכנית המסע ועיבוד החוויות והעברת מסרים מן המסע לקהילה – לתלמידי בית הספר, לתלמידים צעירים, להורים ולחברים בתנועת נוער. בסוף 1987 הוסיף שר החינוך הנחייה למארגני משלחות הנוער לפולין שיקדישו זמן במסגרת הסיור לשיקום בתי קברות יהודיים(ע ‘ 7בתיק: מדיניות מערכת החינוך – קשרים עם פולין):

ב-5 באוגוסט 1988 פרסם משרד החינוך סקירה על פעולות השר נבון במשרדו ובין יתר הסעיפים נכתב: הוחלט להתחיל בארגון משלחות נוער רשמיות מישראל לפולין לביקור באתרי ההשמדה במסגרת העמקת החינוך היהודי ציוני(ע’ 14 – 17 בתיק: לשכת השר יצחק נבון – סקירה על פעילות השר במשרד). נבון מינה את אברהם עודד מנהל אגף הנוער כנציגו הרשמי של משרד החינוך בארגון משלחות הנוער לפולין בארץ ומול נציגות פולין בישראל(ע’ 6 בתיק: מדיניות מערכת החינוך – קשרים עם פולין).  להכנת התוכנית הוקמה ועדת פולין (וועדה לקביעת קריטריונים, תכניות ותכנים למשלחות נוער לפולין) שכללה צוות של מחנכים וחוקרים ממכוני השואה לצד אנשי מינהל חברה ונוער. הוועדה הגדירה את מטרות המסע והייתה שותפה בקביעת תכנית ההכנה למורים המלווים ולתלמידים. בסיום עבודתה קיבל שר החינוך את המלצתה להוציא משלחות ניסיוניות לבחינת התכניות ודרכי הפעולה בפולין.  כך יצאו המשלחות הראשונות לאחר סוכות תשמ”ט (1988) (ע’ 98 – 99, 102, 108, 130, 121 – 125, 136 – 139 בתיק: לשכת השר יצחק נבון – אגף הנוער, מבנה ועקרונות). הכנה נעשתה במקביל  גם בפולין. השגריר בפולין מרדכי פלצור ציין בשיחה עם מנכ”ל חברת התיירות של אגודת הסטודנטים הפולנית שרצוי שהתהליך התיירותי יהיה דו-סיטרי כדי שבני נוער בפולין יוכלו להתרשם בצורה בלתי אמצעית מישראל כמדינה וכחברה מודרנית(ע’ 126 – 127 בתיק: לשכת השר יצחק נבון – אגף הנוער, מבנה ועקרונות).

בעקבות עבודת מטה זאת יצא בספטמבר 1988 חוזר מנכ”ל מיוחד ובו קריטריונים והנחיות לאישור משלחות נוער לפולין. החוזר הגדיר את המטרות, את אופן ההכנה למסעות, תכנית הביקור ואת השלב האחרון בתהליך של איסוף הרשמים והשיחות שיתנהלו עם התלמידים לאחר שיבתם מן המסע (ע’ 78 – 88 בתיק: לשכת המנכ”ל שמשון שושני – ישיבות הנהלה סגל א’).  שאלוני משוב ליוו כל שלב בהכנת התלמידים לשם הפקת לקחים. לאחר שובן של המשלחות הראשונות התקיימו סדנאות נוספות לשם עיבוד החוויות. מהתנסויותיהן של המשלחות הראשונות הוסקו מסקנות, שלפיהן שונו פרקי ההכנה והוצעו מסלולים חלופיים. באביב 1989 נחנך לראשונה מצעד החיים, במהלכו צעדו כ-2500 בני נוער מישראל ומהתפוצות ממחנה אושוויץ לבירקנאו ביום השואה.

בספטמבר 1989 כתב השר מסמך מפורט ונוקב בתשובה לטענותיו של חבר הכנסת חגי מירום בדבר שחיתות בארגון משלחות הנוער לפולין. נבון ענה בהרחבה לכל אחת מטענותיו של מירום, שפורסמו בעיתונות באותה תקופה, ושלל אותן מכל וכל. הוא סיכם את תשובתו בכך: “…בני הנוער טוענים שהם חזרו מהמסע יהודים טובים יותר, ישראלים טובים יותר ובני אדם טובים יותר“. עוד ציין שכדי להבטיח שגם תלמידים ממשפחות נזקקות יוכלו להשתתף בחוויה חינוכית זו יזם משרד החינוך קרן מלגות מיוחדות (ע’ 154, 155 – 161 בתיק: לשכת השר יצחק נבון – ידיעות לעיתונות):

בדצמבר 1989 הוגשו לשר החינוך נבון תוצאותיו של סקר שנערך על ידי אגף הנוער במשרד, לפיהן 83% מבני הנוער שהשתתפו בסיורים לימודיים בפולין העידו כי בעקבות הסיור עלתה בעיניהם חשיבותה של מדינת ישראל, 75% אמרו כי גברה מאז המסע התעניינותם בנושא השואה, 67.18% סברו כי המסע סייע להם להכיר את עולמם והיקפם של חיי היהודים בפולין לפני מלחמת העולם השנייה. עוד עלה מהסקר נתון מעניין: חשיבות מדינת ישראל עלתה במידה שווה הן אצל נערים חילוניים והן אצל דתיים אך הזהות היהודית התחזקה יותר בקרב דתיים ( ע’ 18 בתיק: לשכת השר יצחק נבון – ידיעות לעתונות).

סיכום

מאז צאתן של המשלחות הראשונות התנהל דיון ציבורי ער בסוגיית יציאתם של בני הנוער לפולין. מצד אחד יש שמדגישים את החוויה הרגשית הקוגניטיבית המאפשרת הכרה רחבה ואותנטית של נושא השואה. מאידך יש בתכנית בעיות מובנות כגון עלויותיה והזרקור שהיא מפנה כלפי הפערים במדינה, טשטוש מרכזיותה של גרמניה, הדגשת השואה על פני היכרות עם העולם היהודי שהעשיר שהיה והחוויה הרגשית הקשה הכרוכה במסע ואינה בהכרח מתאימה לנוער בגיל תיכון. עם זאת הפך המסע לפולין לחלק כמעט טבעי בהתפתחותם של בני הנוער בישראל. הוא פתוח כיום בפני כל בתי הספר העל יסודיים, על פי תנאים שנקבעו לראשונה בחוזר מנכ”ל מיוחד תשנ”א (1991). ב-2003 הוקמה מנהלת פולין, גוף חיצוני המופעל במשרד החינוך על ידי מנהל חברה ונוער. מ-2004 נקבע כי המסעות יערכו בפולין בלבד, לאחר שבשנים שקדמו להוראה זו היו שביקרו בצ’כוסלובקיה, בגרמניה, באוקראינה ובליטא. כיום יוצאים יותר מ-25,000 תלמידים בשנה למסע לפולין. כמו כן יוצאות לפולין גם משלחות של תנועות הנוער, של צה”ל, של המשטרה, שירות בתי הסוהר וכן משלחות פרטיות בפרוייקט שייסד ויזם שר החינוך יצחק נבון.

 

• הערה: בשנת 1984 הקימו קרבנות ניסוייו של מנגלה ארגון ושמו CANDLES   Children of Auschwitz Nazi Deadly Lab Experiments Survivors במטרה לאסוף ראיות לפשעיו, לפרסמן בציבור ובסופו של דבר להעמידו לדין. בשנת 1985 נערך לו משפט דמה בירושלים. הלנה קוביצה, “פשעיו של יוזף מנגלה”, מרכז מידע אודות השואה, יד ושם,  http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206876.pdf

תיקים לקריאה נוספת:

• ביקורי קבוצות נוער במחנות ההשמדה בפולין, כרך ו’, 1966 – 1977
• לשכת המנכ”ל שמשון שושני – ישיבות הנהלה סגל א’, 1988
• לשכת המנכ”ל שמשון שושני – נסיעות המנכ”ל לפולין, 1988
• לשכת השר יצחק נבון – סיכומי פגישות בלשכה, 1986 – 1988
• לשכת השר יצחק נבון – סקירה על פעילות השר במשרד, 1985 – 1989
• לשכת השר יצחק נבון – יומן שוטף, 1984
• לשכת השר יצחק נבון – שאילתות במליאת הכנסת, 1984 – 1985
• לשכת השר יצחק נבון – ידיעות לעיתונות, 1989
• לשכת השר יצחק נבון – ידיעות לעיתונות, 1989 -1990
• לשכת השר יצחק נבון – החברה להגנת הטבע, 1988 – 1990
• לשכת השר יצחק נבון – אגף לתרבות ואומנות, 1986 – 1988
• לשכת השר יצחק נבון – אגף הנוער – מבנה ועקרונות, 1984 – 1988
• מדיניות מערכת החינוך – קשרים עם פולין, 1984 – 1989
• נשיא המדינה – יצחק נבון (קלטת), 1979