הדם הוא הנפש - הקמת ועדת נבון בפרשת תרומות הדם

“ואל נא תאבדני ואל נא תעקרני. בקראי אליך פתאום – שמעני”

אל הנספח השלישי בדו”ח הוועדה, צורפו קטעי תפילה של יהדות אתיופיה. ככל הנראה מתוך שאיפת הוועדה לייצר היכרות טובה יותר עם מאווי העדה וחלומם, כמו גם להביע בקול את מידת שייכותם לשאר שבטי ישראל. הקטעים לוקטו במקבץ המתאר שבחים ליום השבת, מזמורי הלל וציפייה לגדולת ירושלים, דברי ברכה לאלוקי ישראל וברכות לבית ישראל. על דרך זו, הובא גם נוסח תחינה ליום הדין, בו זועקת העדה: “אל נא תסתיר פניך ממני“, הלובשת בהקשר זה משמעות כפולה (עמודים 52-51 בדו”ח הסופי וכן תעודה 37, עמודים 16-15 בתיק סיכומי ישיבות + מסמכים, ג-7988/2). בנוסף לאלו, מובא נספח קצר המכיל רקע היסטורי אודות העדה ועלייתה ארצה.

אמנם הוועדה כללה גם שלושה מבני העדה (אדיסו מסלה שהוחלף בהוראת בג”צ במהלך עבודתה, שלמה מולה שנאלץ להתפטר ונתמר הלל), אך במהלך חודש מרץ 1996 הודגש בפניה הצורך בהופעת עדים מקרב בני העדה ובדגש על נכבדי העדה וקייסים, ועל כן זומנו תשעה עולים להופיע בה (תעודה 38, עמוד 19 בתיק סיכומי ישיבות + מסמכים, ג-7988/3).

לאחר שסיימו לשמוע עדים רבים מתוך מערכת הבריאות, היה קס מלקה אזריה – ראשון דוברי העדה (ומלווה בבנו כמתורגמן) בישיבה שנערכה ב-27 למרץ. הוא פתח וסיפר כי “העדה שמרה על עצמה כשהגיעה לכאן עם דת ומסורת נקיים ללא מעורבות עם עדות אחרות. כאן בארץ הקדושה, הוסיף, ארץ זבת חלב ודבש שאליה התפללנו רבות מנסים גם בישראל לשמור על העדה ועל המסורת. אם היה שיתוף פעולה עם הקסים בחינוך למשל, לא היה קורה הדבר הזה. לקסים לא נתנו סמכות לחנך. הרבנות לא הכירו. לשפוך דם של עדה זו אפליה. כעשור אנו מבקשים זכות לקסים, אמר, כדי לשמור על העדה ולהוריש את המסורת לדור הבא. לא ביקשנו להיות ח”כים ולא שרים”.

נבון ביקש להשיבו: “מה שתארת על העדה האתיופית, אנו יודעים כי שמרו על עצמם בתור עדה יהודית נפרדת. נזהרו שלא להתערבב עם אחרים. הקשר של העדה עם ירושלם הוא חזק כל כך. ההליכה תוך הקרבה עצמית דרך סודן זהו סיפור גבורה שאין דומה לו בעולם. במבצע שלמה היתה שמחה אמיתית של כל העם היהודי, תיאר נבון, וציין כי גם בעולם תהו על הקשר וקבלת הפנים האוהבת. מה שקרה בענין הדם, מטרתנו היא להסביר לכלל ולעדה להישמר ממחלות אין בכך שום כוונה רעה. היו גם שגיאות שתפקידנו למנוע אותם“. יחד עם זאת נבון ביקש להבהיר: “יש שאלות שהוועדה לא עוסקת בהם. דיור, שיכון וכד’, הועדה מטפלת בבריאות. שמעתי שראש הממשלה ידבר עם הרבנים הראשיים בעניין הקסים וסמכויותיהם” (תעודה 39, עמודים 129-127 בתיק סיכומי ישיבות + מסמכים, ג-7988/2).

אחריו העיד בפני הוועדה הרב קס אברהם טזזו ואמר בכאב: “לא כל העדה חולה. יש אנשים חולים. לזקני העדה לא היתה המחלה הזו ולכן דמם טוב. קשה לעדה עכשיו, סבלנו באתיופיה. אין סיבה לשפוך את הדם. זו אפליה בין דם לבן לדם שחור” (תעודה 40, עמודים 134-133 בתיק סיכומי ישיבות + מסמכים, ג-7988/2).

הישיבה הבאה שנערכה ב-1 באפריל, הוקדשה כולה לשמיעת נציגי העדה ובהם עמרם אקלום – סגן יו”ר העמותה לקידום המשפחה האתיופית, שהביא מהתחושות בקרב בני העדה: “פרשת הדם נתפסת כאירוע קשה לקהילה שגם כך עסוקה הייתה בבעיות קליטה קשות. זהו הקש ששבר את גב הגמל. קשה לתאר את הפגיעה בקהילה במילים. אני כחייל ביחידה קרבית חושש למשל שאם אפצע וירד לי דם, האם מישהו יתקרב אליי? בנק הדם הוא נושא כלכלי נטו, יש אפשרות לבדוק את מנות הדם. אם דמי לא טוב שישתמשו בו לצרכים אחרים” (תעודה 41, עמוד 138 בתיק סיכומי ישיבות + מסמכים, ג-7988/2).

בהמשך העיד אלקה יעקב מהרי, מזקני העדה האתיופית (אף הוא מתורגם על ידי בנו). ראשית, הביט בוועדה ואמר: “אני רואה שכביכול אני עומד מול מלאכים. אני רואה אתכם כך“. בהמשך דבריו סיפר על הקשיים שחוו באתיופיה ועל עליית בנו להתגייס לצבא: “הכוונה שלנו זה לעמוד לצדכם, לעמוד בכל גורל שיהיה לעם ישראל יחד אתכם, ולזה רצינו להגיע לכאן. ולכן כל החלטה שלכם צריכה להתייחס לנקודה הזאת, שאנחנו חלק מכם” (תעודה 42, עמודים 164-163 בתיק פרוטוקולים מפגישות הוועדה לבירור פרשת תרומות הדם של עולי אתיופיה  – 15.4.96 ,1.4.96  27.3.96 (+ עותקים), ג-7989/7).

כשסיים ביקש בנו – בבו יעקב את רשות הדיבור, והתנצל על התרגשותו. בדבריו נדמה היה ששימש פה לכל אלפי המפגינים ועשרות אלפי בני הקהילה בארץ: “בשבילנו דם זה נפש, וכל דם שנשפך זה אומר שנפש האדם יוצאת. כשנאמר לנו שדם נשפך כולנו נבהלנו, היינו עצובים וכעסנו על הפרשה הזאת. אם יש אנשים חולים צריך להחליט החלטה אינדיבדואלית ולא להכליל על כל העדה. החלטת הוועדה היא גורלית עבורנו והיא תקבע האם נלך בראש מושפל או בראש מורם” (עמוד 142 בתיק סיכומי ישיבות + מסמכים, ג-7988/2 וכן תעודה 43 עמוד 181 בתיק פרוטוקולים מפגישות הוועדה לבירור פרשת תרומות הדם של עולי אתיופיה  – 15.4.96 ,1.4.96  27.3.96 (+ עותקים), ג-7989/7).

למעבר לפרק הבא