הדם הוא הנפש - הקמת ועדת נבון בפרשת תרומות הדם

במהלך עבודת הוועדה התחבטו חבריה, אלו מישורים ציבוריים עליהם להדגיש. ראש הממשלה שמעון פרס כתב לנבון בכתב המינוי, כי “הוועדה תהיה רשאית להתמקד בהיבטים מסוימים כפי שתמצא לנכון”. עוד נקראה הוועדה לבחון את השלכות הפרשה החברתיות והציבוריות (עמוד 11 בתיק סיכומי ישיבות + מסמכים, ג-7988/2):

העתק כתב המינוי (עמוד 11 בתיק סיכומי ישיבות + מסמכים, ג-7988/2)

הדו”ח הסופי נמסר לראש הממשלה בנימין נתניהו ב-28 ביולי 1996 (תעודה 55, עמוד 277 בתיק טיוטות דו”ח הועדה, ג-7988/4). למחרת, בדיון ועדת העליה והקליטה בכנסת אודות הדו”ח, אמר נבון: “קראנו לזה פיקוח נפש. זה דחוף, זה חיוני. אינני יודע להגיד משהו קשה יותר מזה” (דברי נבון בעמוד 6 בפרוטוקול).

לבסוף, נתבססו מסקנות הוועדה והמלצותיה, על ארבע ענפי יסוד בחלוקה הבאה:

.1 | המלצות בנוגע לתרומות הדם של עולי אתיופיה

הוועדה קבעה כי לא ניתן להתייחס לעדה האתיופית כמקשה אחת מבחינת הסיכון למחלת האיידס. הוועדה סברה כי פסילת מנת דם צריכה להתבצע אינדבדואלית ביחס לכל תורם וכי אין לפסול מנות בצורה גורפת, אלא להתחשב גם בשיקולים נוספים- אישיים, חברתיים או התנהגותיים.

נקבעו בנוהל תרומת הדם ההנחיות הבאות:

• לא תילקח תרומה ממי שחזר בשנה האחרונה מארץ אנדמית לאיידס.
• לא תילקח תרומה ממי שהתגורר או שהה בארץ אנדמית לאיידס בעשר השנים האחרונות לתקופה שעולה על חצי שנה.
• לא תילקח תרומה מקבוצות סיכון מובחנות- נרקומנים, עוסקים בזנות ועוד.
• לא תילקח תרומה ממי שקיים בשנה האחרונה יחסים אינטימיים עם מי שנכלל בסעיפים 3,2,1.
• לא תילקח תרומה ממי שקיים יחסים עם מי שקיים יחסים בעשר השנים האחרונות עם מי שנכלל בסעיפים 3,2,1.
• הגדרת ארצות אנדמיות לאיידס תופיע בשאלון ותכלול ארצות באפריקה, דרום מזרח אסיה ודרום אמריקה.

נקבע כי השאלון ינוסח מחדש באופן מובן וברור כך שיאפשר פסילה מיידית על ידי התורם או המתרים.

הוועדה המליצה שלא ליטול תרומה שידוע מראש שלא תשמש לעירוי, ושהסיבה לפסילה תובהר במקום.

הוועדה המליצה על מנת להקטין עוד את הסיכון, לסמן בקוד תרומות חשודות ובעת הצורך לבצע להן בדיקות.

צויין כי הוועדה קבעה הנחיות אלו לאחר בדיקת הנושא לעומק, וכי היא סבורה שיש בכך כדי להפחית למינימום המקובל את הסיכון (תעודה 56, עמודים 68-66 בתיק טיוטות דו”ח הועדה, ג-7988/4).

– לקריאת הנוסח המורחב בדו”ח הסופי (עמודים 25-23).

.2 | מסקנות והמלצות בנוגע לטיפול הממסדי בתרומות הדם של עולי אתיופיה

הוועדה מצאה בתהליכי קבלת ההחלטות שלא לקבל תרומות אלו ליקויים רבים. בעקבותם ממליצה הוועדה להקים צוות מייעץ לשר הבריאות בנושאים ייחודיים, שיכיל נציגי רפואה ומומחי אתיקה רפואית, נציגי ציבור ומומחי הסברה.

לגבי נקיטת אחריות אישית. מיעוט הוועדה סבר כי על מד”א להסיק מסקנות אישיות נגד מנהלה, והרוב בוועדה סבר שהאחריות מוטלת לפתחו של משרד הבריאות.

נקבע כי ההחלטות היו נטולות גזענות ונכונות לזמנן מבחינה רפואית. החשש שנבע מהטלת התדמית השלילית נראתה לוועדה כשגויה מלכתחילה.

בנוסף, נקבע כי מגמת ההסתרה פגעה לבסוף ביעילות פעולות ההסברה.

לדעת הרוב בוועדה, מדיניות זו הכבידה על המתרימים אך היה על מד”א לדרוש דיון מחודש לגבי ההחלטה.

לדעת המיעוט, האחריות מוטלת הייתה על בנק הדם שפירש את ההנחיות באופן הנוח לו.

– לקריאת הנוסח המורחב בדו”ח הסופי (עמודים 22-19).

.3 | מסקנות והמלצות בנושא הסברה ומניעת מחלת האיידס

הוועדה קבעה כי לא הופעלה מערכת הסברה מספקת בקרב העדה. הפעילות נעשתה בעיקרה על ידי גורמים חוץ ממשלתיים עקב היעדר תקצוב. נוכח קשיי השפה, קיום קודי התנהגות ייחודיים, חוסר מודעות למחלת האיידס וחשש מפני סטיגמטיזציה המליצה הוועדה כעניין של פיקוח נפש:

• להקים צוות הסברה בינמשרדי בחסות משרד הבריאות, במטרה לגבש לבני העדה תכנית הסברה הולמת.
• להקים גוף ביצוע עתיר משאבים הכפוף למשרד הבריאות, לשם הפעלת תכנית ההסברה ומתן דיווח אודות פעולתה.
• תיאום התכנית מול נציגי העדה, תוך שימוש נרחב באמצעי התקשורת באמהרית ובטיגרינית.

לסיכום, קוראת הוועדה לראשי העדה להתגייס במאמץ זה ולפעול בשיתוף פעולה.

– לקריאת הנוסח המורחב בדו”ח הסופי (עמודים 28-26).

.4 | המלצות בנושאים אחרים

הוועדה ציינה כי היא רואה חשיבות עליונה בפעולת הממשלה בקרב הממסד הדתי להכרה מלאה ביהדות עולי אתיופיה על כל המשתמע מכך. בהקשר לכך אמר נבון בכנסת לאחר סיום עבודת הוועדה: “זה נושא שאינו נופל בחשיבותו מנושא תרומות הדם, לפי מיטב הכרתנו, כי זה פוגע בנפש. אנשים שעברו את כל התלאות, הקריבו קורבנות ונפלו, אחרי כל זה יש סימן שאלה על יהדותם? זה משגע” (דברי נבון בעמוד 7 בפרוטוקול הדיון)

כמו כן, הודגש בהמלצות הוועדה, כי חיוני שהחלטות ועדת השרים לקליטה מתאריך ה-7/02/1996 יבוצעו במלואן ובקצב מזורז (תעודה 57, עמוד 47 בדו”ח הסופי, וכן עמוד 275 בתיק טיוטות דו”ח הועדה, ג-7988/4).

החלטה זו הביעה צער על האירועים, וקראה לשלב את העולים בכל מערכות המשק והחברה. במסגרת זו, לפעול לטובת גיבוש חבילות סיוע בתחום ההשכלה הגבוהה כמו גם בשילוב מקצועי בתעסוקה. שילוב חיילים יוצאי אתיופיה בצה”ל. שילוב ילדי העדה במערכת החינוך ובדגש על בתי הספר האיכותיים. הקמת צוות במשרד הבינוי והשיכון לסיוע במשכנתאות. לפעול בתחום שירותי הדת לעגן את מעמד הרבנים ולהקים בתי כנסיות. לבסוף, לייצר עבורם מסגרות הכשרה ושילוב במערכת הבריאות (תעודה 58, נוסח ההחלטה בעמוד 274-267 בתיק טיוטות דו”ח הועדה, ג-7988/5).

יצחק נבון תורם דם למגן דוד אדום בהיותו נשיא המדינה. 24/10/1979. צילום: חנניה הרמן, לשכת העיתונות הממשלתית

לעיון בדו”ח המלא באתר הארכיון (תיק ג-11339/8).