הדם הוא הנפש - הקמת ועדת נבון בפרשת תרומות הדם

– במילים אלו פתח שר הבריאות אפרים סנה, את עדותו לפני ועדת הבירור שהוקמה לבדוק את הטענות שעלו בעיתונות, במה שזכה לכינוי – ‘פרשת מנות הדם’ (תעודה 3, עמוד 22 בתיק סיכומי ישיבות + מסמכים, ג-7988/3).

ב-24 בינואר 1996, פורסמה בעיתון מעריב כתבה תחת הכותרת – ‘שקר הדם האתיופי’. עיקרה עסק במדיניות של מערך שירותי הדם בישראל להשמדת מנות הדם שנתרמו על ידי בני העדה האתיופית, עקב חשש להדבקה במחלת האיידס. כתבה זו חוללה במהרה סערה ציבורית.

ב-28 בינואר, נערכה בעקבותיה הפגנת בני הקהילה האתיופית בירושלים. השר לקליטת עלייה – יאיר צבן, התייצב מולה בניסיון נואש להנמיך את הלהבות, וקרא: “הימים האחרונים אינם ימים של שמחה. המדיניות הזו תתוקן. בכך אין כל ספק“. צבן פנה ישירות למפגינים ואף לאלו שלא הצליחו להגיע וחתם: “אנחנו ואתם – אחים בדם“. (תעודה 4, עמוד 122, בתיק לשכת השר יאיר צבן – אתיופים כללי, גל-16923/5).

https://www.youtube.com/watch?v=UXgKsNscCh4

מקבץ תצלומי הפגנת עולי אתיופיה. כעבור עשור עלתה שוב הסוגיה לכותרות.

סרטון: ישראל אדסה יסמני. צילומים: בני ביינה וודו

על פי דיווח שנמסר בשידורי ‘קול ישראל’, הבטיח להם השר כי יוכלו להיפגש עם ראש הממשלה שמעון פרס. פגישה זו אכן התקיימה, ובה הודיע פרס על הקמת ועדת בירור בנושא (תעודה 5, עמוד 304, בתיק מנהלה, ג-7990/6). כעבור מספר שעות, בדיווח נוסף ברדיו מפי מיקי גורדוס, עודכן כי ההפגנה מייצרת כותרות בעולם ואף כותרת ראשית בשידורי הבי. בי. סי הבריטי (תעודה 6, עמודים 153-152, בתיק לשכת השר יאיר צבן – אתיופים כללי, גל-16923/5). למחרת, הפיץ צבן לנציגויות משרד החוץ בעולם, מתאר לפעילות הממשלה בענייני קליטת העדה האתיופית בארץ (תעודה 7, עמוד 143, לשכת השר יאיר צבן – אתיופים כללי, גל-16923/5).

לימים יעיד צבן בפני ועדת נבון: “הוועדה הוקמה בגלל הפגנה סוערת מול משרד ראש הממשלה. הייתה בה אלימות קשה, בהפגנה הזו. אני משוכנע שהאלימים היו מיעוט בקרב המפגינים… היו כ-8,000 מפגינים, שהגיעו בהתארגנות עצמית. זאת אומרת שמשהו נגע בעצבים הכי רגישים של בני העדה. האם רק פרשת תרומת הדם הסעירה את האווירה או שהייתה תשתית רחבה יותר שיצרה פרץ שיצא החוצה” (תעודה 8, עמוד 224-223 בתיק סיכומי ישיבות + מסמכים, ג-7988/2).

שבוע ימים לאחר ההפגנה, ביקש צבן להיערך ולתאם במהירות מפגש משולש בהשתתפות ראש הממשלה פרס ושר האוצר אברהם בייגה שוחט, והזהיר כי “המצב בעדה מוסיף להיות מתוח. אינני חושב שאפשר להגיע לישיבת הקבינט בלי החלטות מוסכמות. אוי לנו אם נסתפק הפעם בהצהרות כלליות” (תעודה 9, עמוד 35, בתיק לשכת השר יאיר צבן – אתיופים כללי, גל-16923/5).

התכנסות זו הביאה לבסוף כהמלצתו ב-12 בפברואר 1996, את ראש הממשלה שמעון פרס למנות לפי חוק ועדות חקירה – 1968, ועדת בירור בראשות יצחק נבון, שפרש זה מכבר מהחיים הפוליטיים וכיהן כעת בשורה של תפקידי ציבור כלליים. בכתב המינוי נקבע: “הוועדה תהיה רשאית להתמקד בהיבטים מסוימים כפי שתמצא לנכון”. עוד נקראה הוועדה לבחון את השלכות הפרשה החברתיות והציבוריות (תעודה 10, עמוד 11 בתיק סיכומי ישיבות + מסמכים, ג-7988/2).

ועדת הבירור אולי נקבעה כעוגן פעולה מרכזי, אך במקביל הוקמו גם ועדות משנה לבדיקה מה מצב העדה במישורים שונים, בהם נושא השיכון והדיור, קידום החלטות מעשיות בתחום שירותי הדת ומינוי רבנים, בחינת מערך שילוב ילדי העדה במערכת החינוך, מתן מענה לקליטת בני העדה בצה”ל, ואף גיוס הרבנים הראשיים על מנת לבחון סוגיות בהכרה ביהדות בני העדה (תעודה 11, עמוד 38-37, בתיק לשכת השר יאיר צבן – אתיופים כללי, גל-16923/5).

הדים להקמת הוועדה נפוצו למרחק רב. כך למשל בדיווח שגרירות ישראל בוושינגטון אודות “קיום הפגנת אתיופים לא יהודים מחוץ לכותלי השגרירות”. נציגת המפגינים, אשת המרכז הקהילתי האתיופי המקומי, התקבלה לפגישה אצל הציר לקשרי ציבור ועניינים בינדתיים בשגרירות, וביקשה מהציר המשך דיווח לגבי ההתפתחויות ובעיקר בכל הנוגע לוועדת נבון (תעודה 12, עמוד 251, לשכת השר יאיר צבן – אתיופים – כללי, גל-16923/6)

ועדת נבון החלה להתכנס ב-22 בפברואר 1996, וארבעה עשר מפגשיה נפרשו על פני החודשים הבאים. עבודתה התעכבה משלוש סיבות: אירועי טרור שליוו אותם ימים את ישראל, עתירות שהוגשו נגד חלק מחבריה בבית הדין הגבוה לצדק, כמו גם הבחירות לכנסת שהתקיימו בחודש מאי 1996.

36 עדים נקראו להציג בפניה ובהם היסטוריונים, רופאים, אפידמיולוגים, ראשי ושרי מערכת הבריאות ותשעה נציגי עולי אתיופיה. הוועדה אף ערכה סיור בבנק הדם. עוד נקבע שדיוניה יהיו פומביים למעט במקרים מיוחדים בהם עדים יבקשו מפורשות למסור עדותם בישיבה סגורה (תעודה 13, עמוד 140, סיכומי ישיבות + מסמכים, ג-7988/3).

בישיבת הוועדה השנייה שנערכה ב-29 בפברואר, שמעו חבריה סדרת הרצאות היסטוריות על יהדות אתיופיה, עלייתה וקליטתה. בסיומה, אמר נבון בראיון לעיתונאים, כי הוועדה התכנסה לקבל רקע והבנה למה שמתרחש היום על בסיס העבר. על רקע זה, ציין, ניתן להבין טוב יותר את האקטואליה. נבון הבהיר כי מדובר בעליה מופלאה. “גבורת אלפי עולים מאתיופיה שהלכו ברגל קילומטרים עם אלפי ילדים שמתו בדרך, קברו אותם והמשיכו ללכת שבועות. אלו דברים שחובה שהציבור יידע”, הדגיש. נבון הבהיר לגבי אופי ועדת הבירור: “אנו לא בית משפט. נשמע עדויות ונראה מה המסקנות המתבקשות” (תעודה 14, עמוד 217, בתיק סיכומי ישיבות + מסמכים, ג-7988/2).

בסמוך לתאריך זה, נתקבל בלשכת השר צבן – שניכר היה שכאב העדה מייסר אותו, מסמך שביקש להפיג מעט את תחושותיו הקשות משטף האירועים ערב סיום שירותו בתפקיד. במכתב מהנהלת הג’וינט בישראל הוזמן השר לחנוכת ביתה של משפחה בת העדה האתיופית, שנקלטה בהשראתו בהתיישבות הכפרית בעמק יזרעאל. אולי היה בכך מעשה סמלי ומיוחד של שילוב וחיבור, אך עבור רבים מן העולים עדיין להטו הרוחות בעקבות הגילוי המרעיש בפרשה שתלווה מעתה את הציבוריות הישראלית (תעודה 15, עמודים 204-203, לשכת השר יאיר צבן – אתיופים – כללי, גל-16923/6).

למעבר לפרק הבא