שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות

.1 | התקדמות לצד רוב תלונות וטענות

הנשיא יצחק נבון לוחץ את ידו של מנהיג העדה הדרוזית השייח אמין טריף בחגיגות העדה הדרוזית בנבי שועייב, 12.10.1981. צלם: חנניה הרמן, לע”מ

סיפורה של האוכלוסייה הדרוזית במדינת ישראל מציג מצד אחד תשבחות מצד האוכלוסייה היהודית והממסד על יחסם ונאמנותם של הדרוזים למדינה, ומצד שני טענות קשות של נציגי העדה על יחס מקפח ומפלה מצד השלטונות, שאינו תואם את נאמנותה למדינת ישראל. משפט זה משקף גם את המתרחש במערכת החינוך ביישובים הדרוזים.

עד 1976 הייתה מערכת החינוך היישובים הדרוזים חלק ממערכת החינוך לאוכלוסייה הערבית וכמוה סבלה מתנאים פיזיים ירודים מרמת לימודים ירודה. ב-1976 הופרדה מערכת החינוך הדרוזית ממערכת החינוך הכלל ערבית והוקמה “הוועדה לחינוך ולתרבות דרוזים”. שניהלה אותה. מערכת זו הותאמה לתכנים של העדה. נכתבו ספרי לימוד מיוחדים ללימוד האספקטים והתכנים הייחודיים למורשת הדרוזית. הוכשרו מאות מורים מבני העדה, נערכו השתלמויות למורים, נבנו כיתות בית ספר רבות, אולמות ספורט וספריות, הוגבר החינוך המקצועי והטכנולוגי, ונעשו צעדים להגדיל את מספרם של בני העדה במוסדות ההשכלה הגבוהה שהיה נמוך מאוד. המחלקה הזו עסקה גם בחינוך בעדה הצ’רקסית הקטנה.

משנכנס נבון ללשכת שר החינוך הוא חש מיד בדואליות שמלווה את החינוך הדרוזי. מצד אחד דוחות שופעיי שבחים של ראשי הוועדה לחינוך דרוזי על ההתקדמות הרבה (תיק גל 18646/4 עמ’ 335), ומצד שני רבו הטענות מצד תושבים דרוזים על הנעשה במערכת החינוך בעדתם – על רמתה הנמוכה ועל אפלייתה לעומת המערכת היהודית. תלונות רבות נשמעו גם על הוועדה לחינוך דרוזי ועל העומד בראשה. אל משרד החינוך זרמו תלונות על התנהלות לקויה. מינויים בלתי תקינים, העדפת מקורבים, שחיתות וכיוצא באלו טענות.

הטענות הגיעו מנכבדים בעדה הדרוזית, אישי ציבור וחברי כנסת [ראו למשל ח”כ נחמן רז אל נבון, תיק גל- 18646/5 עמ’ 164]. אז למי להאמין?

בשנותיו בבית הנשיא אירח נבון את נכבדי העדה הדרוזית לרגל חגיהם והתארח בכפריהם, וב-1981 השתתף ביום בחגם בנבי שועייב. בדבריו אליהם הרבה לשבח את תרומתם לבניין המדינה ולביטחונה ואת השתלבותם הטובה בחברה הישראלית (ראו למשל תיק: נ-354/28). זמן קצר לאחר כניסתו ללשכת שר החינוך נפגש נבון עם העיתונאי והפעיל הדרוזי רפי חסון ושמע ממנו שבחים על יחסו החם לעדה ובקשות לפעול למענה בעיקר בתחום אחריותו – החינוך. נבון אמר כי יעשה  כמיטב יכולתו כדי לפעול למען העדה הדרוזית (תיק גל 18646/4 עמ’ 161)  יצא לביקורים בכפרי הדרוזים.  בביקורו וגם במכתבים שהגיעו אל לשכתו נחשף לטענות הרבות לגבי המתרחש בחנוך הדרוזי. למשל מכתב שהגיע אליו מוועד ההורים בפקיעין תיק גל- 18646/5 עמ’ 240)

כיתת בית ספר בכפר הדרוזי בית ג’אן, ספטמבר 1976. צלם: משה מילנר, לע”מ

אחד מן הכשלים בחינוך הדרוזי היה מחסור גדול בכיתות לימוד ותנאים ירודים בחלק מן הכיתות הקיימות. אחד מן הכלים לשיפור המצב הייתה קרן משותפת למשרד החינוך ומשרד השיכון למען קידום הבינוי בשל בתי ספר בכפרים הדרוזים. אולם ב-1984 הופסקה פעולות הקרן בשל ההקפאה בבנייה הציבורית (תיק גל 18646/4 עמ’ 182). בראשית שנות ה-80 סבל המשק הישראלי מסחרחורת מחירים ואינפלציה דוהרת שהגיעה עד לכ-450% בשנת 1984, הרעה במאזן התשלומים והקטנת יתרות מטבע החוץ. בסוף יוני 1985 החליטה ממשלת ישראל על תכנית כלכלית לייצוב המשק, וכחלק ממנה הכריזה על הקפאת הבנייה הציבורית כדי להקטין את הוצאות הממשלה. הדבר היה אמור לפגוע קשות בפיתוח החינוך הדרוזי והערבי ובניית כיתות לתלמידיה. נבון פנה במכתב אל ראש הממשלה פרס ושר האוצר מודעי, שיזמו והובילו את התכנית הכלכלית, ובו ביקש שלא להקפיא את בניית הכיתות במגזר הערבי, שחלקן בקרב הכיתות המוקפאות היה גדול מאוד, “שכן הפסקת בנייתן עלולה ליצור רושם כאילו הייתה זו מכוונת נגד המגזר הערבי”( תיק גל- 18646/5 עמ’ 269)  ראש הממשלה פרס הציע לו לפנות לשם כך ל”ועדת החריגים”. (תיק גל- 18646/5 עמ’245)

באוגוסט 1985 קיבל נבון  מ”ועד היזמה הדרוזי”, גוף פוליטי אופוזיציוני להנהגה הדרוזית, מכתב תלונה חריף על הרמה הנמוכה של החינוך הדרוזי. המכתב כלל האשמות נגד נבון: “אנו רואים בך כאחראי הישיר על מה שקורה במערכת החינוך בכפרינו ומצפים לצעדים מידיים לשיפור המצב”, כתבו לו  (גל- 18646/5 עמ’ 176) משרד החינוך מצא את עצמו בלב המחלוקות בעדה הדרוזית. עוזר השר אבנר שטרית ענה ושלל את טענותיהם. “כל הנתונים שבידינו מורים על כך כי רמת החינוך במגזר הדרוזי מתקרבת לממוצע במגזר היהודי, כתב” ([גל- 18646/5 עמ’ 176) .

.2 | מסקנות הוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לעניין החינוך הדרוזי

הטענות הרבות והמחלוקות לגבי המתרחש במערכת החינוך הדרוזי הביאו ביולי 1985 להחלטה לקיים דיונים בעניין הזה בוועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הוועדה בראשות ח”כ ז’אק אמיר שמעה הסברים מפי אנשי משרד החינוך, מועצות מקומיות דרוזיות ואנשי חינוך מן העדה. בינואר 1986 הגישה הוועדה את מסקנות הביניים שלה שהצביעו על הדברים הטובים שנעשו המערכת החינוך הדרוזי וגם הגישה הצעות לשיפור במקומות שבהם מצאה כשלים [תיק גל- 18646/6 עמ’ 337].

במאי 1986 שלח שר החינוך נבון את התייחסותו למסקנות הוועדה על פי סעיפיהן השונים (תיק גל- 18646/6 עמ’ 333)

.3 | ביקור נבון במגזר הדרוזי

בשנים הבאות נמשכה התנופה בקידום החינוך הדרוזי. נבון ביקר במגזר הדרוזי בשבוע המורשת הדרוזית באפריל 1986 . ביולי 1986 הוא קיבל דוח שהצביע על שיפור גדול בחינוך הדרוזי בשלל תחומים (תיק גל- 18646/6 עמ’ 19] ובספטמבר ביקר שוב במגזר הדרוזי. הוא נפגש עם מנהיג העדה השייח אמין טריף ונכבדי העדה בכפר ג’וליס, שוחח עם תלמידים בבית הספר בירכא וחנך בית ספר חדש בחורפיש. במהלך הביקור עדכן אותו יו”ר הוועדה לחינוך ותרבות דרוזים, סלמאן פלח, על התפתחויות חיוביות בחנוך הדרוזי כגון העובדה שאחוז המורים הלא מוסמכים במגזר הדרוזי נמוך אף מהמגזר היהודי. (תיק גל- 18646/6 עמ’ 15). על פי החלטת ממשלה הוגדלו התקציבים לבניית מבני חינוך ביישובים הדרוזים.

משרד החינוך הגדיל את התקציבים ואת הקצאת שעות הלימוד למגזר ופתח במבצעים מיוחדים להשלמת השכלה בקרבה (תיק גל- 18646/6 עמ’ , 353]. דגש רב שם נבון, ששימש כיו”ר המועצה להשכלה גבוהה, על העלאת מספרם של הסטודנטים הדרוזים במוסדות להשכלה גבוהה שמספר ב-1985 הגיע ל-100 בלבד. באפריל 1986 סיכם שר החינוך בפגישה עם סלמאן פלח על צעדים להשלמת השכלתם של משוחררי צבא דרוזים ולתמיכה בסטודנטים מבני העדה (תיק גל- 18646/6 עמ’ 353). כשנה לאחר מכן כבר הוכתר המבצע כהצלחה רבה ועשרות צעירים דרוזים סיימו אל לימודי המכינה הקדם אקדמאית והמשיכו ללימודים גבוהים ( תיק גל-18646/7 עמ’ 60)

אולם כל אותו הזמן נמשכו חילופי האשמות מצד גורמים בעדה על רמתו הנמוכה של החינוך הדרוזי ועל אישים שמובילים אותו, לעתים בלשון חריפה ופוגענית. למשרד החינוך ולשכתו של נבון זרמו מכתבים ומכתבי תגובה. עצומות ועצומות נגד שטענו כי המניעים של המתלוננים הם פוליטיים ומגיעים מארגונים קיצוניים ועוינים לישראל. הגיעו גם מכתבים מחותמים על עצומות שהתחרטו או שטענו שכלל לא חתמו. לא פעם מצא נבון את עצמו כותב מכתב הגנה על יו”ר הוועדה (גל- 18646/6 עמ’ 189).

במרס 1986 פנתה קבוצה של סטודנטים דרוזים מאוניברסיטת חיפה אל ראש הממשלה ואל שר החינוך ודרשה הקמת ועדה בלתי תלויה שתבדוק את מצב החינוך הדרוזי לאור מיעוט האקדמאים בעדה (גל- 18646/6 עמ’ 180) שוב מצא משרד החינוך את עצמו נאלץ להפריך את הטענות האלו, ומנכ”ל המשרד, אליעזר שמואלי, ענה ליועץ ראש הממשלה והצביע על נתונים שמלמדים דווקא על מגמת השיפור משמעותית בקרב מערכת החינוך הדרוזי (גל- 18646/6 עמ’ 175).

תיקים לעיון נוסף

מדיניות מערכת החינוך  – החינוך הדרוזי, תיק גל-18646/4

מדיניות מערכת החינוך – החינוך הדרוזי, תיק גל-18646/5

מדיניות מערכת החינוך – החינוך הדרוזי, תיק גל-18646/6

מדיניות מערכת החינוך – החינוך הדרוזי, תיק גל-18646/7

מדיניות מערכת החינוך – החינוך הדרוזי, תיק גל-18646/8

מדיניות מערכת החינוך – החינוך הדרוזי, תיק גל-18646/9

מדיניות מערכת החינוך – החינוך הדרוזי, תיק גל-18646/10

לשכת נשיא המדינה – ביקור בחגיגות נבי שועייב, תיק: נ-354/28

.4 | מלגות תקציבים ובנייה

באפריל 1987 החליטה הממשלה על שורה של צעדים לחיזוק האוכלוסייה הדרוזית והצ’רקסית ובכללם בתחום החינוך. במאי 1987 פרסם שר החינוך נבון הודעה לגבי החינוך הדרוזי. הוא הודיע שמרדו גיבש תכני חמש שנתית למגזר הדרוזי שיחזק את החינוך במגזר. לפי התכנית יבנו מדי שנה 40 כיתות דבר שיחייב תקציב ייחודי נוסף על הקיים. לדבריו המשרד אינו מחכה לתקציב הזה וכבר ב-1987 יוקצה תקציב גדול לבניית כיתות בכפרי הדרוזים ( תיק גל-18646/7 עמ’ 174). בנוסף הועברו שעות מסל החינוך לחיזוק החינוך בכפרי הדרוזים ברמת הגולן והוקצו עוד 70 אלף שקלים למלגות לסטודנטים דרוזים.

.5 | מאבק למען השוואת תקציבים

ב-1987 הצטרף נבון כחבר במועצה ציבורית דרוזית – יהודית שהקים יו”ר הכנסת שלמה הלל ב-1987 כדי לקדם את ענייני העדה הדרוזית בישראל. הוא הגיש לממשלה הצעה להשוות את התקציבים בכל משרדי הממשלה הניתנים למגזרים הדרוזי והצ’רקסי לאלו שניתנים למגזר היהודי ( תיק גל-18646/7 עמ’ 250).

נבון היה מודע לכך שהאוכלוסייה הדרוזית מופלית לטובה לעומת יתרת האוכלוסייה הערבית, והצדיק זאת בשרותם בצה”ל. כל שנותיו במשרד החינוך פעל נבון לשיפור החינוך במגזר הדרוזי. ב-1988-1987 השוו התקציבים במשרד החינוך ונפתחו מכינות קדם אקדמיות לצעירים דרוזים. שר החינוך הורה על הכפלת הקצבת המשרד למלגות ללימודים גבוהים של בני העדה והגדיל את הקצאת שעות הלימוד לסל טיפוח לחינוך היסודי בבתי הספר בכפרים הדרוזים. באותן השנים קבלה ממשלת ישראל כמה החלטות מיטיבות עם המגזר הדרוזי כגון השוואת תנאי בתי הספר הדרוזים לאלו שבקווי העימות שמשמעותה הגדלה ניכרת בתקציבים,  והחלטה באפריל 1987 להעניק שוויון זכויות לעדות הדרוזית והצ’רקסית, להעניק ליישוביהם מעמד של עיירת פיתוח ולהביא בתוך חמש שנים להשוואת רמת הפיתוח והשירותים ביישוביהם לנהוג בישובים יהודים מקבילים.  (תיק גל-18646/8 עמ’99, 193, 259, 310). אולם כל אותו הזמן לא פסקו הטענות על המשך הקיפוח של המגזר הדרוזי,שהדן הגיע אל שולחנם של שר החינוך ומנכ”ל משרדו שמשון שושני. גם המחלוקות והסכסוכים הפנימיים נמשכו. כל מינוי במערכת החינוך הדרוזית גרר גל של מכתבים בעד ונגד וניסיונות להשפיע או לשנות את המינוי, כמו למשל ניסיון למנות איש חינוך נוצרי למנהל בית ספר בפקיעין (ראו:  תיק גל-18646/8 עמ’ 32-8). העדה הצ’רקסית שישבה בשני כפרים (ריחאניה וכפר קמא) טענה אף היא לקיפוח על ידי המחלקה לחינוך ותרבות דרוזי לעומת הדרוזים.

.6 | הגנה על הדרוזים מפני הכפשת העדה

ב-1982, בטרם כניסתו של נבון למשרד החינוך, הוציאה החברה להגנת הטבע בשיתוף עם אגף הנוער במשרד החינוך  חוברת בשם “הדרוזים”  מאת יגאל גרנות. החוברת הכילה כמה ציטוטים ומובאות בעלי תוכן פוגעני במיוחד בעדה הדרוזית, מנהגיה ואמונתה. משנודע הדבר  לאגף הנוער הוא הורה לגנזה.  אולם ב-קיץ 1988 התפרסם העניין בעיתונים ועורר סערה בעדה הדרוזית וחלק ניכר ממנה הופנה אל שר החינוך ומשרדו. התראות על הגשת תביעה משפטית הוגשו בשם מנהיג העדה לחברה להגנת הטבע ולמשרד החינוך. מברקי מחאה נשלחו את לשכת שר החינוך ובקשה לפגישה עמו על רקע התסיסיה במגזר הדרוזי הוגשה על ידי עמותת הקצינים הדרוזים החינוך הדרוזי, תיק גל-18646/9 עמ 344) בספטמבר הגיש חבר הכנסת תופיק טובי שאילתה לנבון בעניין חוברת “הדרוזים” והדברים שמובאים בה ופוגעים בעדה הדרוזית (החינוך הדרוזי, תיק גל-18646/9 עמ 271).

משנודע העניין לנבון הוא הזדעזע ונחרד מהדברים. הוא גינה בתקשורת את תכני החוברת ואף נסע לג’וליס אל מנהיג העדה השייח אמין טריף וגינה באזניו בכל תוקף את החוברת. בתקשורת כינה נבון את החוברת והשווה אותה לעלילות הדם שהיו נפוצות על היהודים בגולה. נבון ענה לטובי ותקף בחריפות את החוברת ותכנה. הוא הודה שהייתה טעות במשרד החינוך בתהליכים להוצאת החוברת על ידי החברה להגנת הטבע וכי הורה לאסור כל שימוש בחוברת הזו ולהוציא פרסום חדש שבו תוצג העדה הדרוזית המפוארת בצורה נכונה ואמינה. החינוך הדרוזי, תיק גל-18646/9 עמ 270, עמ’ 339

בכך לא תם העניין. משהתפרסם העניין בתקשורת פנה מחבר החוברת יגאל גרנות במכתב אל שר החינוך נבון. הוא הביע תדהמה מדוע מתלוננים הדרוזים על החוברת משום שנכתבה מתוך כבוד רב לבני העדה. הוא גם הביע פליאה על כך ששר החינוך השווה בתקשורת את החוברת לעלילות הדם מבלי לברר אתו את העניין. הוא הסביר את מה שעומד מאחורי הפרטים שנכתבו ועוררו כעס, ושב וחזר על כך שהחוברת נכתבה מתוך אהדה רבה לעדה הדרוזית (החינוך הדרוזי, תיק גל-18646/9 עמ 263). נבון ענה לגרנות במכתב חריף. “אני נדהם מהעובדה שאתה נדהם”, כתב  והוסיף “מניין קהות החושים זו  לך”. (החינוך הדרוזי, תיק גל-18646/9 עמ 262