פעילות משרד החינוך והתרבות ביישובי קו העימות ישראל-לבנון בשנות כהונתו של נבון |

פעילות משרד החינוך והתרבות ביישובי קו העימות ישראל-לבנון בשנות כהונתו של נבון

.1 | מבוא

ביוני 1982 יצאה ישראל למלחמת לבנון הראשונה (מבצע “שלום הגליל”). על חלקו של הנשיא יצחק נבון בפרשה זו כתבנו בפרק “פעילותו של נבון במלחמת של”ג והקמת ועדת כַּהַן”. בסתיו 1983 הוציאה ישראל את כוחותיה מהרי השוף שממזרח לביירות אך המשיכה להחזיק בכשליש משטחה של לבנון. בחודשים ינואר-מאי 1985 הוציאה ישראל את כוחותיה בשלבים משאר שטחה של לבנון למעט “רצועת הביטחון” בסמוך לגבול הצפוני – שטח שהיה נתון לשליטת “צבא דרום לבנון” (צד”ל) עד שנת 2000.
בכל התקופה הזאת, לפני ואחרי פינוי חיילי צה”ל מלבנון, נדרשה מדינת ישראל לספק שירותי חינוך נאותים לתושבי קו העימות עם לבנון: מושבים, קיבוצים, ויישובים עירוניים – מטולה, קריית שמונה, מעלות תרשיחא, שלומי ונהריה. עניין זה היה מסור לידיו של משרד החינוך והתרבות שבראשו עמד זבולון המר (עד אוקטובר 1984) ולאחר מכן יצחק נבון.

.2 | מפרוץ מבצע "שלום הגליל" ועד ליציאה מלבנון בחודש מאי 1985

בספטמבר 1982 פרסם מנהל מחוז הצפון במשרד החינוך והתרבות ד”ר יוסף לוי תזכיר בשם “התמודדות המוסד החינוכי עם מצבי חרדה, לחץ ומתח” (תיק “מדיניות מערכת החינוך – ישובים בקו העימות”, גל-18180/9, עמ’ 131-129) וזאת על בסיס הניסיון שנצבר בתקופת ההפגזות של יולי 1981 ובמבצע של”ג. אלה היו המלצותיו של ד”ר לוי:

בעקבות ההחלטה להוציא את צה”ל מלבנון בשלבים פנו ראשי היישובים בצפון אל ראש הממשלה שמעון פרס בתזכיר (27.2.1985) בו הגישו לו שורה של בקשות (תיק גל-18180/9, עמ’ 109-107). בתזכיר נכללו גם דרישות בעניין החינוך:

במרס 1985 קיימה ועדת החינוך של הכנסת דיון מיוחד על מצב החינוך ביישבי קו העימות (תיק “מדיניות מערכת החינוך – ישובים בקו העימות”, גל-18180/10, עמ’ 219-209).

באותם ימים התמודדה ישראל עם משבר כלכלי חריף – אינפלציה בת מאות אחוזים – וכתוצאה מכך נאלץ משרד החינוך והתרבות לקצץ בתקציבו. בתגובה פנה ד”ר לוי (27.3.1985) אל מנכ”ל משרד החינוך והתרבות אליעזר שמואלי בבקשה שלא להכיל את הקיצוצים המתוכננים על יישובי קו העימות בצפון (תיק גל-18180/9, עמ’ 99). הוא הסביר שהקיצוץ יטרפד את תכניתו לקיים בקריית שמונה מרכז לשעת חירום והפעיל בו פסיכולוג:

במקביל התריע אברהם שנפלד מנהל האגף לחינוך התיישבותי בפני המנכ”ל שמואלי על אי מוכנותם של מוסדות החינוך ביישובים החקלאיים למצבי חירום (תיק גל-18180/10, עמ’ 298):

דברים דומים כתבה רחל רבין-יעקב, מרכזת הפיקוח באגף לחינוך התיישבותי, חברת קיבוץ מנרה ואחותו של שר הביטחון דאז יצחק רבין, אל אל”מ מוטי דביר מפיקוד הצפון באפריל 1985 (תיק גל-18180/10, עמ’ 284-283).

לקראת השלמת פינוי שטח לבנון קיבלה הממשלה ב-11 באפריל 1985 החלטה מיוחדת בעניין היערכות מוסדות החינוך בקו העימות (תיק גל-18180/10, עמ’ 243):

.3 | הטיפול ביישובי קו העימות לאחר היציאה מלבנון עד סוף 1989

ב-18 ביוני 1985, זמן קצר לאחר יציאת צה”ל מלבנון, יצא נבון לסיור ליישובי קו העימות בצפון (תיק גל-18180/10, עמ’ 166):

באותו יום הודיע משרד החינוך והתרבות על הארכת הלימודים ביישובי הצפון בחודש נוסף על חשבון חופשת הקיץ (תיק גל-18180/10, עמ’ 135):

יש לציין שבשנים הבאות הונהג חודש לימודים נוסף ביישובי קו העימות.

בעקבות הסיור בצפון קיים נבון ישיבה עם הנהלת המשרד (תיק “מדיניות משרד החינוך – ישובים בקו העימות”, גל-18180/7, ע 49):

עניין נוסף שעמד לפני נבון היה הצורך לחיזוק רוחם של הילדים הנאלצים להתמודד עם מוות ושכול. כדי להיערך לכך נדרשה היערכות מיוחדת על ידי השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ”י). כמו כן נדרשו בתי הספר בקו העימות ללמד את הנושא בימים כתיקונם ולא לחכות לאסון (תיק גל-18180/10, עמ’ 29):

ביטוי נוסף לסוגיה זאת הייתה בקשתו של ד”ר יוסף לוי בספטמבר 1986 לממן 13 משרות של פסיכולוגים ביישובי הצפון (תיק “מדיניות משרד החינוך – בחינות הבגרות”, גל-18182/8, עמ’ 259).

בדצמבר 1985 יצא נבון לסיור נוסף בצפון – הפעם בעמק הירדן וברמת הגולן (תיק גל-18180/10, עמ’ 4):

במהלך 1986 נאבק נבון להגדלת תקציב החינוך ביישובי קו העימות עם לבנון. הטיעון המרכזי שלו היה שיש להשוות את התקציב לחינוך בצפון עם אלה של יישובי יהודה שומרון וחבל עזה. בינואר 1986 הוא הצליח להעביר החלטה ברוח זו בממשלה – אך שר האוצר יצחק מודעי סירב לממן אותה בהיקף של 2.6 מיליון דולר ודרש שההחלטה תמומן מתוך תקציב משרד החינוך והתרבות (תיק “מדיניות משרד החינוך – ישובים בקו העימות”, גל-18180/11, עמ’ 190):

באפריל 1986 הוחלף מודעי על ידי משה נסים. נבון המשיך בלחצו להגדלת התקציב במאי 1986 (תיק גל-18180/11, עמ’ 201):

לבסוף, ביוני 1986, הגיעו נבון ונסים להסכם על הגדלת התקציב במיליון דולר (תיק גל-18180/11, עמ’ 199):

גם ב-1987 נאבק נבון למען הגדלת תקציב בחינוך ליישובי קו העימות. ביולי 1987 פנה אל ראש הממשלה יצחק שמיר ודרש להעביר למעלה מ-6 מיליון ₪ לצרכים באים (תיק “היערכות מערכת החינוך – מוסדות החינוך בקו העימות”, גל-18181/1, עמ’ 148):

ב-2 בנובמבר 1987 הגישה חברת הכנסת אמירה סרטני ממפ”ם שבאופוזיציה שאילתא בה התלוננה על קיפוחם של המורים תושבי הקיבוצים שבגבול הצפון לעומת המורים תושבי יהודה שומרון וחבל עזה (תיק “מדיניות מערכת החינוך – שאילתות בכנסת ובעיתונות”, גל-18605/6, עמ’ 149). לאחר עבודת מטה במשרד החינוך (תיק גל-18605/6, עמ’ 148-147) ענה לה נבון (תיק גל-18605/6, עמ’ 146:

“רשימת היישובים המוכרים לצורך תמריצים נקבעה על ידי ועדת השרים לענייני ערי הפיתוח בממשלות הקודמות, ולא היה לה כל קשר לקו העימות.[…] הקריטריון לקביעת הזכאות היה: ערי פיתוח חדשות. [-] אני סבור כי הקיבוצים בקו העימות זכאים להיכלל במסגרת היישובים שמוריהם זכאים לתמריצים ואני פועל, בימים אלה, לקבל החלטה בממשלה בנידון. [-] 44 ישובי יש”ע נקבעו על פי הקריטריון של ישובים חדשים”.

ואכן בסוף נובמבר 1987 שב נבון ודרש תוספת תקציב של 2.5 מיליון ש”ח לשיפור שכרם של המורים ביישובי קו העימות, במצפים ובערבה כדי להשוות את שכרם למורים ביישובים אחרים (תיק “היערכות מערכת החינוך – מוסדות החינוך בקו העימות”, גל-18181/2, עמ’ 101):

הרשימה המלאה של היישובים בתיק גל-18181/2, עמ’ 105-102.

שר האוצר נסים התנגד להצעתו של נבון ודרש שהטיפול בעיוותים יתבצע על ידי הפחתת התמיכה בחלק מהמורים כדי לממן תמיכה באחרים (תיק גל-18181/2, עמ’ 106).

באותם ימים התחולל אירוע שפגע קשות בביטחונם העצמי של תושבי קו העימות עם לבנון. ב-25 בנובמבר 1987 יצאו שני מחבלים מלבנון על גבי גלשונים – כלי טיס זעירים – לעבר הגליל. אחד מהם חוסל מיד עם נחיתתו אך השני הצליח להרוג חייל שנהג בטנדר צבאי, ולאחר מכן פרץ למחנה “גיבור” ליד קריית שמונה והרג עוד חמישה מחיילי צה”ל – עד שחוסל אף הוא. אירוע זה מכונה “ליל הגִלְשונים”. בעקבות האירוע נדרשה מערכת החינוך להתמודד עם החששות והפחדים של ילדי הצפון. ד”ר מולי להד, מנהל המרכז לשעת חירום בקריית שמונה, הוציא את המסמך הבא (תיק גל-18181/2, עמ’ 156-155):

כאמור צורכי החינוך של התלמידים בגבול הצפון עמדו בראש מעייניו של נבון. בימים 30-29 במאי 1988 קיים נבון ביקור נוסף ביישובי קו העימות עם לבנון. סיכום הביקור מופיע בתיק “היערכות מערכת החינוך – מוסדות החינוך בקו העימות”, גל-18181/3, עמ’ 41-40, 48, 50.