ארכיון המדינה > פרסומי הארכיון > שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות > בין נסים גרמה לארתור רובינשטיין – רב תרבותיות מוסיקלית בעולמו של שר החינוך נבון

שער רביעי- פעילותו של יצחק נבון כשר החינוך והתרבות

בין נסים גרמה לארתור רובינשטיין – רב תרבותיות מוסיקלית בעולמו של שר החינוך נבון

.1 | פעולה למניעת קיפוח הזמר המזרחי

החברה הישראלית נוצרה ועוצבה בסערה של גלי עולים שהגיעו אל שערי הארץ מתפוצות שונות ומגוונות – תחילה בעיקר ממזרח אירופה ומרכזה, ולאחר קום המדינה הגיעו רבים מארצות המזרח והאסלם. כל עלייה ומטענה התרבותי, כל עלייה והמורשת שעליה גדלה והתחנכה במשך דורות. רבות כבר נכתב ודובר על הניסיון להפוך את הקלידוסקופ העדתי הזה לחברה ומקשה אחת שלה ערכי תרבות משותפים – ניסיונות שכשלו למעשה והמטענים שנוצרו במהלכם מלווים אותנו עד היום הזה. רכיב אחד במאבק התרבותי התנהל בשאלת המוסיקה – מערבית או מזרחית. יוצאי המזרח ראו במידה רבה במוסיקה המערבית, ובעיקר במוסיקה הקלסית, ביטוי אשכנזי אליטיסטי, בעוד יוצאי המערב הסתכלו על המוזיקה המזרחית במידה רבה כמבטאת תרבות רחוקה ונחותה. בתפקיד שר החינוך והתרבות וממונה על רשות השידור הגיע המאבק הזה גם לפתחו של יצחק נבון. למשל בקיץ 1989 שלח המפיק והאמרגן אהוד שמר מכתב אל נבון בשם קבוצת זמרים מזרחים. הוא טען על קיפוח זמרים ושירים מזרחיים בשידורי רשת ג’ של רשות השידור ש”מלעיטים אותנו יומם ולילה בתרבות זרה” כדבריו.

https://www.youtube.com/watch?v=4o87lG04pBs

הטענות האלו לא היו חדשות עבור נבון. טענות דומות ואף חריפות מהן הוא שמע כבר בהיותו בבית הנשיא. שורה של יוצרים וזמרים מזרחיים, ובהם אביהו מדינה, ניסים גרמה, שימי תבורי, מרגלית צנעני, בועז שרעבי ואחרים, פנו אז אליו וטענו שברשות השידור מתכחשים לכלל מקורותיו של עם ישראל ומבקשים “לחנכו על ברכי התרבות המערבית ‘המתקדמת והנאורה’ כדי ליצור בישראל עם חדש סינטטי ומלאכותי מבחינה תרבותית”. הם הוסיפו שיש בכך “משום כפיית טעם ותרבות זרה על רובו הגדול של העם” (ראו: ארכיון המדינה, ביקורת על תת-ייצוג ליהדות המזרח בשידורי הטלוויזיה הישראלית ובתרבות הישראלית).

כל הפונים אל נבון בעניינים הלו הדגישו את גישתו הסבלנית והאוהדת כלפי כלל התרבויות והסגנונות שמאפיינים את החברה העשירה והמגוונת בישראל. ואמנם נבון היה אדם שליבו פתוח לכל תרבות באשר היא. כיליד ירושלים ובן לאב יליד ירושלים ממוצא טורקי ולאם ילידת מרוקו, ספג בילדותו ונעוריו ערכי תרבות מגוונים ועשירים. אהבתו לתרבות הלדינו ידועה ומצאה את ביטויה במופע “בוסתן ספרדי” שממשיך ומציג עד ימינו אלו (ראו: ארכיון המדינה, תרומתו של יצחק נבון לשימור מורשת ספרד – חלק א’: בוסתן ספרדי. מצד שני פעל נבון בתנועת הפועלים שהורכבה ברובה מיוצאי העליות הוותיקות מאירופה. הוא התוודע ואהב את מה שקרוי “תרבות גבוהה” – מוסיקה קלסית, תיאטרון וכו’. הוא ראה בשילוב של כלל התרבויות, תוך מתן כבוד ויחס שוויוני כלפי כל אחת ואחת מהן, חלק מתהליך הכרחי של יצירת מיזוג גלויות והקמת חברה חדשה בישראל. אם בשבתו בבית הנשיא נזהר נבון להתבטא בנושא כה טעון יצרים ושנוי במחלוקת בחברה הישראלית, הרי שעתה במשרד החינוך יכול היה להתבטא ולפעול ביתר חופשיות לקידום ערכי השיתוף שבהם האמין.

בעקבות מכתבו של שמר פרסם דובר משרד החינוך, ישראל כהן, הודעה ובה נאמר שנבון ביקש לבדוק טענות על אפליית זמרים ברשת ג’ (תיק גל-18694/15 עמ’ 58)

כשלושה חדשים לאחר מכן, בנובמבר 1989, נפגש נבון עם שלושה מפיקים ואמרגנים, ובהם שמר, שמייצגים כ-50 יוצרים וזמרים מזרחיים. בפגישה הם העלו טענות קשות על קיפוח הזמר המזרחי בשידורי רשות השידור ובגל צה”ל. בפגישה אמר שמר שכ-98% מהמוסיקה המשודרת היום בגלי האתר נחשבת לפופ עברי ואנגלי, ואילו את המוסיקה המזרחית משבצים עורכי התכניות במה שהגדיר כ’גטו של שעה בשבוע’. “יש מקום בחברה פלורליסטית כשלנו לתת ביטוי ברשות השידור הממלכתית לטעמים המוסיקליים השונים ובלבד שיהיו ברמה נאותה”, אמר נבון למשתתפי הפגישה. הוא הוסיף “כי לא מדובר בבעיה עדתית אלא בבעיה לאומית”, וכי בכוונתו ליזום דיון בעניין זה עם ראשי רשות השידור. לאחר הפגישה פרסם דובר משרד החינוך, ישראל כהן, הודעה בכותרת: “נבון תובע מרשות השידור לשלב המוסיקה המזרחית במוסיקה הישראלית” (תיק גל-18694/15 עמ’ 20).

.2 | הצד השני של המטבע – מוסיקה קלסית – מימון תחרות ארתור רובינשטיין

דומה שאין משהו שרחוק מהמוזיקה המזרחית העממית, ומגדיר ומאפיין את המוסיקה המערבית המכונה “אליטיסטית” כמו המוסיקה הקלסית. המרחק שבין שני הז’אנרים האלו מסמן במידה מסוימת גם את ההבדל התרבותי שנוצר בין החברה האשכנזית לזו הספרדית בישראל. מוסיקה קלסית מתקשרת עם תזמורות ובהן נגנים מעונבים באולמות קונצרטים ממוזגים לאזני קהל מאופק ודומם, אשכנזי ברובו, מנגנים יצירות שרובן המכריע נכתבו על ידי מלחינים מערביים במאות ה-18 וה-19. יצחק נבון היה חובב של מוסיקה קלסית. הוא קיבל פניות רבות מגופים של מוסיקה קלסית לתמוך בהם ולפרוס עליהם את חסותו. מן התיעוד קשה שלא להתרשם שלמרות רצונו של שר החינוך והתרבות להעניק יחס שוויוני לכל סוגי המוסיקה, הרי שעיקר הפעילות של מנהל התרבות במשרד החינוך והתרבות למען קידום המוסיקה בישראל, כוונה אל המוסדות שעסקו במוסיקה קלסית – ולו רק מהסיבה הפשוטה שהיו הרבה יותר מהם בישראל. הנה רק כמה טעימות מהן:

אחד מן האירועים הבולטים בתחום המוסיקה הקלסית היא תחרות ארתור רובינשטיין לפסנתרנים, על שמו של הפסנתרן היהודי הנודע שניהל קשרים אמיצים עם עולם המוסיקה בישראל ובעיקר עם התזמורת הפילהרמונית. התחרות נוסדה עוד בחייו של הפסנתרן וביזמתו, והמשיכה להתקיים גם אחרי מותו בהתאם לצוואתו. אולם התחרות נקלעה לא אחת לקשיים כספיים. בשלהי 1985 דומה היה שתחרות רובינשטיין תתבטל עקב היעדר מימון לקיומה. רק הירתמותם של משרד החינוך והתרבות בניצוחו של נבון, לצד משרד האוצר שהבטיחו 125 אלף ₪ כל משרד, הבטיחה את המשך קיומה (תיק גל-18694/14 עמ’ 131-125). “תודתנו הלבבית נתונה לך על תמיכתך ועל סיוע משרדך במימון התחרות”, כתב לנבון בינואר 1986 זלמן שובל, יו”ר ההנהלה של “אגודת ארתור רובינשטיין למוסיקה”, שארגנה וניהלה את התחרות. נבון ענה לשובל וחלק שבחים רבים לארתור רובינשטיין ולתחרות שנושאת את שמו ש”היא אחד השיאים של חיי התרבות והמוסיקה בישראל ומעמדה שמור לה גם בעולם”. (תיק גל-18694/14 עמ’ 89).

הפסנתרן ארתור רובינשטיין בתום קונצרט שבו שימש כסולן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית באירוע חגיגי לחנוכת היכל התרבות, מנצח לאונרד ברנשטיין. 2.10.1957. לע”מ

תחרות רובינשטיין לפסנתרנים, 29.3.1998. צלם: משה מילנר, לע”מ

אולם באותן השנים התמודד משרד החינוך עם קיצוץ גדול בתקציבו ולא תמיד יכול היה להיענות לבקשות הסיוע, גם למפעלים שמאוד רצה בקיומם. למשל בעקבות הקשיים שכמעט והביאו לביטול תחרות, ארתור רובינשטיין פנתה ב-1986 אשתו הראשונה של רובינשטיין, אניאלה (נלה), אל ראש הממשלה פרס. היא בקשה למצוא סידור כספי שיבטיח את קיומה של התחרות לאורך זמן. לשכת ראש הממשלה מצאה צידוק בבקשתה לקיים את צוואתו של הפסנתרן הדגול וידיד מובהק של ישראל. מנהל לשכתו בועז אפלבאום העביר את הבקשה אל שר המשפטים משה נסים בבקשה שיקצה לעניין סכום גדול מקרן העיזבונות שיבטיח את קיומה לאורך שנים. אלא שנסים טען שהדבר בלתי אפשרי. הוא העביר את הפנייה למשרד החינוך וביקש שיקצה כספים ממקורותיו. נבון ענה לפרס שאין זה אפשרי מהתקציב המקוצץ של משרדו, והציע להקים קרן שתגייס כספים לשם כך (תיק גל-18694/14 עמ’ 89)

.3 | תמיכה במוסיקאים

דרך נוספת שבה פעל נבון כדי לקדם ולעודד מוסיקאים ישראלים מעל העדות הייתה הפעלת השפעתו כדי לסייע להם במילוי צרכיהם המוסיקליים. אחד מהמוסיקאים הבולטים בתחום היצירה הקלסית בישראל הוא המלחין והמנצח נועם שריף. שריף ניצח וניהל שורה של תזמורות בישראל ובחו”ל, לימד מוסיקה במוסדות להשכלה גבוהה והעמיד שורה של מוסיקאים צעירים. בקיץ 1986 עמד שריף לחזור לישראל משלוש שנות עבודה בחו”ל ולהמשיך בה את פעילותו המוסיקלית. נבון התבקש לסייע לו. הוא פנה אל שר הקליטה יעקב צור וכתב ש”למשרד החינוך יש עניין מיוחד לעזור לו בכל דרך אפשרית להיקלט מחדש”. (תיק גל-18694/14 עמ’ 71).

פנייה מיוחדת במינה שקשורה לעזרה למוסיקאי קיבל נבון מהזמר לוליק לוי. הוא כתב לו על גיטריסט מוכשר בשם ירון חסון שזקוק באופן דחוף לגיטרה איכותית שניתן לרכשה רק בברצלונה שבספרד, אולם הדבר כרוך בהמתנה של שנים ארוכות. בתגובה כתב נבון מכתב אישי אל שגריר ישראל בספרד שלמה בן-עמי. הוא ביקש ממנו לסייע לבחור המחונן והמוכשר לרכוש את הגיטרה. עוד הוסיף פרטים על ביקורו של הסופר הספרדי המפורסם חורחה סמפרון ששימש באותה העת כשר התרבות של ספרד. (תיק גל-18694/15 עמ’ 163).